יומן קורונה

כבר בילדותה למדה ארנה רז שבעיתות היסטוריות – כדאי לנהל יומן. בעקבות פרויקט "פוסט קורונה", היא משתפת בחלקים מהיומן שכתבה בעת הסגר הראשון
מהו הסטנדרט הבינלאומי החדש להתמודדות רגישת מגדר ואיך ישפר את מצבם העגום של הנשים?

"מאחורי המספרים – סטנדרט בינלאומי להתמודדות רגישת מגדר עם משבר הקורונה": דו"ח חדש של מכון ון ליר בירושלים ומרכז אדוה בשיתוף עם קרן פרדריך אברט חושף את השלכותיה הקשות של הקורונה על נשים בישראל
בבית הילדים, באון ליין המטרידנים: מגיפת הקורונה ונשים באקדמיה

לפני עשור הוגשו המלצות ועדת כרמי לשיפור מצבן של נשים באקדמיה. עם פתיחת שנת הלימודים האקדמאית, אנחנו בודקות מה השתנה. והיום: כיצד מגיפת הקורונה השפיעה על נשים באקדמיה? טור שלישי בסדרה
בין המחיצות: הקורונה משפיעה על נשים חרדיות, ועל כולנו

מגבלות הקורונה על תפילה פותחות מרחבים מסוימים לנשים חרדיות ומדירות אותן מאחרים. התקופה מאפשרת ודורשת חשיבה על העתיד של בתי הכנסת ושל תפילת נשים, וגם על סולידריות בין פמיניזם דתי וליברלי
מצב הנשים בקורונה? מפוטרות, נפגעות, וזקוקות למנהיגה

בדיוק לפני חצי שנה הופיעה הקורונה בחיינו. המגיפה עולה הרבה לכולם, אבל נשים משלמות יותר: היעדר ייצוג, יותר אלימות, פגיעה כלכלית חריפה במיוחד. סקירת מצב נשות ישראל בחצי השנה האחרונה מובילה לשאלה "מי ישמור עלינו?"
"ברכה": בת אל מוסרי מביאה חוויה מזרחית, מסורתית, ולהט"בית

כחלק מפרויקט "במרחק מאה מטר" הסרט "ברכה" מספר על שחקנית לסבית מתל אביב, שבחסות הקורונה חוזרת הביתה לבית אימה בבת ים. ב-12 דקות המסך תגלו עולם מלא
למה מנהיגות נשית מתמודדת טוב יותר עם הקורונה?

מה משותף לניו זילנד, איסלנד, גרמניה, דנמרק ופינלנד? במדינות הללו כבר לא הולכים עם מסכות והתפרצות הקורונה בתחומן נמצאת בשליטה מלאה (או כמעט מלאה). מה עוד משותף למדינות הללו? את כולן מנהיגות נשים.
כשאישה אחת מעזה: ויקי כנפו ונאדיה מוראד רלוונטיות מתמיד

רוזה פארקס, ויקי כנפו, נאדיה מוראד: ההיסטוריה רצופה בסיפורים על נשים שיצאו מהבית, עשו את מה ש"אסור", ושינו את העולם. קורונה, רמזור אדום, מחאות וציצי: הנשים האלו מוכיחות לנו למה שווה (לשים מסיכה) ולצאת להפגין.