Reading Time: 3 minutes

בבית הילדים, באון ליין המטרידנים: מגיפת הקורונה ונשים באקדמיה

לפני עשור הוגשו המלצות ועדת כרמי לשיפור מצבן של נשים באקדמיה. עם פתיחת שנת הלימודים האקדמאית, אנחנו בודקות מה השתנה. והיום: כיצד מגיפת הקורונה השפיעה על נשים באקדמיה? טור שלישי בסדרה
Reading Time: 3 minutes

ההשפעה של הקורונה על מצבן של נשים נידונה מזוויות רבות: תעסוקה, אלימות במשפחה, תפקידי מפתח בניהול המשבר ועוד. ברוב התחומים הללו ההשפעה ניכרה באופן כמעט מיידי, והשתקפה במדדים כמותיים שונים: אחוז הנשים מסך מקבלי דמי האבטלה, עלייה בדיווחים שהתקבלו במשטרה וכדומה.

על מנת לבחון את ההשפעה בפן האקדמי, אנו נדרשות להסתכלות מעט שונה. האקדמיה מראש מציעה ביטחון תעסוקתי יחסי וגמישות גבוהה בשעות העבודה, דבר שכביכול עבד לטובת החוקרות בתקופה זו. ואכן, במדדים יבשים כגון אחוזי משרה ומשכורת לא ניכרה פגיעה משמעותית בנשים האקדמאיות לעומת הגברים.

עם זאת, המסקנה כי נשים באקדמיה לא נפגעו מהקורונה היא נמהרת ומוטעית. כפי שנידון בטורים הקודמים, אחד החסמים העיקריים של נשים ובפרט אמהות באקדמיה נובע מהתפיסה וההבניה החברתית כי האשה היא האחראית על היבטי הבית והילדים בתא המשפחתי. באופן טבעי, תפיסה זו הפכה לבעלת משקל יתר משנכנס הסגר לתוקפו, ואיתו סגירתן של כלל המסגרות לילדים.

כשאת אם נוכחת את חוקרת נעדרת

בהתאם להבנה זו, לא מפתיע לגלות כי חוקרות נשים נפגעו יותר מתקופת הסגר, כפי שעולה ממחקר שנערך באוניברסיטת טורנטו בקנדה,  מכיוון שעול הטיפול בילדים נפל בעיקרו עליהן, לעומת החוקרים הגברים. במחקר, ביקשה החוקרת, פרופ' מייגן פרדריקסון, לבדוק את הפרודוקטיביות המחקרית של נשים לעומת גברים בתקופת הסגר, זאת על ידי בדיקת המאמרים שהוגשו בחודשים מרץ עד מאי לארבעת המאגרים המובילים לכתבי עת מדעיים בעולם, לפי פילוח של מגדר הסופר\ת הראשיים: כותב ראשון גבר לעומת כותבת ראשונה אישה.

בעוד שבשנים קודמות מספר הכותבות הראשונות היה במגמת עליה עקבית, השנה חלה נפילה חדה של שבע נקודות באחוז הנשים מבין הסופרים הראשונים בחודשי הסגר. מנתון זה, ניתן להבין שפרוייקטים שהובלו על ידי נשים בחודשים אלו נפגעו משמעותית יותר מהסגר מאשר פרוייקטים שהובלו על ידי גברים. כלומר, גם בזמן הקורונה וגם באקדמיה, נשים ממשיכות לשלם מחיר על תפקידן כאמהות.

כמובן שעוד מוקדם להעריך את גודל האפקט של הקורונה על אמהות באקדמיה. המחקר הקודם מכיל מידע בעיקר לגבי פרוייקטים בשלבם הסופי: כתיבת התוצאות, וכמובן לא מעיד על פרוייקטים חדשים שעדיין בתהליך. ככלל, נפח העבודה בתחילת פרוייקט מחקר הינו משמעותית יותר כבד מאשר בשלב כתיבת התוצאות, לכן יש לצפות שהפער שנרשם באפריל-מאי רק ילך ויחריף בחודשים העוקבים. זאת מתוך הנחה שאותה מחויבות משפחתית בבית ממשיכה למנוע מחוקרות רבות להתחיל עבודות מחקר חדשות ולפתח אותן. עבודות שכאלו היו מניבות פרסומים לקראת סוף השנה, ולכן מעניין לראות מה תהיה תמונת המצב בחודשים נובמבר ודצמבר.

מופצות באתרי פורנו וסובלות מהטרדות: נשים באקדמיה בעידן שיעורי האון ליין  

היבט נוסף של השפעת הקורונה על חוקרות הינו המעבר למרחבים דיגיטלים. בעשור האחרון הושקעו מירב המאמצים בהפיכת המרחבים הפיזיים באקדמיה לבטוחים ומכילים יותר עבור נשים, בעזרת אמצעיים שהוזכרו קודם כגון נציבת תלונות, יועצת לענייני מגדר, הכשרות לסגל האקדמי ועוד. המעבר החד לפעילות מלאה במרחבים הדיגיטליים הותיר חלק גדול מאמצעים אלו כלא יעילים או לא רלוונטים.

דוגמא אחת לסיכונים שהביאה איתה העבודה המקוונת לנשים משתקפת בדברים שהביאה יולי הלל, סיו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, בדיון שהתקיים ב21 ביולי בועדה לקידום מעמד האשה ושיוויון מגדרי בכנסת בנושא הטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה. הלל סיפרה אודות מקרה שהתרחש במכללת שנקר במהלך הסמסטר האחרון, בו טכנאי מחשבים ניצל את גישתו למחשבים של סטודנטיות (גישה שהורחבה במהלך הסמסטר האחרון בעקבות הקורונה ואופי הלמידה מרחוק, שחייבו התחברות של הסטודנטיות ממחשביהן האישיים למשאבי המכללה), הוציא מהם סרטונים ותמונות אישיות של הסטודנטיות, והפיץ אותם באתרי פורנו וקבוצות טלגרם.

סיפור נוסף בעל אופי דומה נחשף לאחרונה על ידי פרופ' אמינה אננדקומאר, מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאל-טק), בחשבון הטוויטר שלה. אננדקומאר סיפרה כי במהלך הרצאה וירטואלית שנתנה על בינה מלאכותית בכנס KDD2020, כנס עולמי מוביל בתחום מדעי המחשב שהתקיים בזום השנה בעקבות הקורונה, פרצו בריונים לשידור והציפו את ההרצאה בהערות מיזוגניות וגזעניות.

שני סיפורים אלו מדגימים את פרצות האבטחה והביטחון שמאפשרת העבודה המקוונת ואשר מנוצלות על ידי פוגענים כנגד נשים. הם מצטרפים לטענות ראשונות בקרב סטודנטיות על הטרדות שספגו במהלך הרצאות זום. ייתכן וכבר בדיווחי סוף השנה הקרובים שמגישים מדי המוסדות בנוגע להטרדות המיניות  לכנסת תשתקף המגמה.

בעוד ההסתגלות הטכנולוגית של העולם האקדמי לקורונה היתה מהירה ונתנה מענה להיבטים הלוגיסטים של המשך קיום מחקר, הזווית המגדרית נותרה מאחור ונזנחה אל מול שיקולים אחרים ששוב היו חשובים יותר.

בטור הבא בסדרה, נביט אל העתיד וננסה לשער כיצד ההתפתחויות של העשור האחרון ישפיעו על נשים באקדמיה במהלך העשור הבא.

לקריאת הטורים הנוספים בפרויקט "חוזרות לועדת כרמי" לחצו כאן

גרפיקה: של גילי רומן, גרף על כותבות המאמרים: מבוסס על נתונים מאתר www.timeshighereducation.com, תמונה בסוף הכתבה: janeb13  מאתר Pixabay

רוצה לקרוא עוד כתבות כאלה? תמיכה קבועה בסכום לבחירתך תאפשר לנו להמשיך לעשות תקשורת פמיניסטית ולהעלות למודעות הציבורית את הנושאים שחשובים לך

לשיתוף הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך: