נשלטת אנונימית כותבת:
לפני כמה ימים צפיתי, לצערי, באמת שלצערי, באחד הפרקים בעונה החדשה של צומת מילר (אל תשאלו למה, זו תהיה האשמת הקורבן 🙂 )
בתחילת הפרק מגלה אדיר ששומו-שמיים המורה החדשה של ביתו היא, ככל הנראה, בדס"מית. "מלכת סאדו מאזו" כלשונו, המכונה "רותי יריקות". כמובן שמדובר באסון. לתפיסתו. כי איך יכול להיות שמישהי גם תהיה חובבת של פרקטיקה מינית אקסטרימית וגם מחנכת ראוייה בבית ספר יסודי?
זה היה אולי יכול להיות מצחיק אם לא היו, לפחות 2 מקרים שאני זוכרת, בהן העסקתן של מורות נפגעה, והן איבדו את מקום עבודתן בגלל שהפרקטיקה המינית הבדס"מית שלהן נחשפה והן סבלו מנידוי, שיימינג ופיטורין רק בגלל אותה מזוודת דעות קדומות שיש לחברה על בדס"מ והאנשים העוסקים בו.
בהמשך הפרק מילר מגיע לסוכן שלו שיסביר לו מה זה "סאדו מאזו":
"סאדו מאזו זה יחסי מרות, זה להיות עם מישהו ששולטת בך, שאומרת לך מה לעשות, שצריך לציית לה כל הזמן" אומר הסוכן
"נו, זה להיות נשוי" עונה לו מילר
"לא, אני מדבר איתך על הכנעה, על השפלה, על יחסים כאלה שאתה גומר על ארבע בסוף" אומר הסוכן
"גרוש" עונה מילר
"משהו כזה, רק יותר זול ועם בגדי עור".
וכך, מילר מצליח בפחות מדקה להיות גם פוגעני כלפי קהילת הבדס"מ וגם לשעתק את המיתוס שחוק והישן על נישואים ככלא ועונש (טיפ לכל אלה שמרגישים שהם כלואים ואומללים בנישואים: אל!)
אז הם מחליטים ללכת לדאנג'ן, שם מילר מוצא את עצמו "בטעות" בסיטואציה בה הוא נכנס לחדר ומוצלף בלי הפסקה למרות שהוא מתחנן שיפסיקו לא לפני שכשהזמין בירה שברו לו בקבוק על הראש וכשביקש שוט לשתייה, קיבל, ובכן, שוט מעור. גיחי.
רק שזה לא היה יכול להיות יותר רחוק מהמציאות: בבדס"מ יש חוקים ברורים, יש אינטימיות ויש הקשבה וגבולות. יש קווים ברורים של מותר ואסור, של הסכמה ורצון והדדיות. ההצגה המגוחכת, כפי שנעשתה בתכנית של מילר, היא על גבול הפשע עבור הקהילה הבדס"מית בכלל ונשים בדס"מיות בפרט. לכן מפתיע ומאכזב במיוחד היה לראות בסצנה דמויות מרכזיות בקהילה, גברים ונשים, משמשים כניצבים בסצנת המועדון. שיתוף הפעולה הזה הוא בבחינת חוסר סולידריות מוחלט כלפי נשות הקהילה.
גרועה מכל הייתה סצנת הסיום: אדיר ואשתו מגיעים ליום ההורים לשבת עם המורה של בתם ולהבין מדוע הענישה את בתם.
"אני האחרונה שרוצה לתת עונשים" אומרת המורה.
"ולקבל?" שואל אותה מילר עם פרצוף של קריפ.
אשתו מעירה לו על ההתנהגות, אבל אז הטלפון שלה מצלצל והיא יוצאת מהחדר.
זה השלב בו מילר עובר להטרדה מינית בוטה וחסרת בושה.
"אז מה? יהלי ילדה רעה את אומרת? ואת? איזה ילדה את היית היום רותי? טובה או רעה? בואי לא ניתמם, שנינו יודעים מה את באמת אוהבת.. הא רותי? הא מורה רעה? הא מורה מטונפת? אני הרשיתי לך לדבר? שקט, שקט מורה רעה ומלוכלכת, ארצה מלוכלכת, ארצה" הוא אומר למורה.
בזמן הקטע הזה פשוט התכווצתי בכיסא. זו הייתה הטרדה מינית כל כך בוטה וגסה שהרגשתי שאני רואה סצנה אלימה בסרט אימה. מה רק בגלל שהיא בדס"מית (או שאתה חושד שהיא בדס"מית) זה אומר שמותר לדבר אליה ככה? באיזה עולם זה מצחיק?
הרי מילר בחיים לא היה חושב לעשות דחקה או בדיחה ממצב בו הוא "בצחוק" תופס בתחת של אישה רק כי לבשה מכנס קצר, או אונס מישהי תחת השפעת אלכוהול רק כי היא לא מתנגדת, זה בחיים לא היה עובר אישור שידור של הרשות השנייה – אז איך יכול להיות שהטרדה מינית בוטה של אישה בדס"מית משודרת בפריים-טיים כבדיחה וההגבלה היחידה שיש עליה היא "לצפייה מגיל 14 ומעלה?"
בהמשך הסצנה בורחת המורה מהכיתה כשהיא ממררת בבכי והוא יוצא אחריה בטענה שהוא "חשב שהיא רותי אחרת", ולאשתו הוא מסביר את 'אי ההבנה' בזה שהוא חשב שזה מה שהיא אוהבת.
כי עבור אדיר מילר נשים שאוהבות בדס"מ הן מותרות. אדם אקראי, אבא של תלמידה בכיתה שלה, יכול לבוא ופשוט לדבר אליה באלימות, כאילו היא בסשן איתו, להשפיל אותה ולהטריד אותה באופן בוטה "כי זה מה שהיא אוהבת" – ה'טעות' היחידה שהוא עשה, לשיטתו, זה לחשוב שהיא "רותי יריקות", כי אם זו הייתה 'רותי יריקות' זה היה בסדר.
בעולם שגם ככה מדכא אותנו, שגם ככה תופס אותנו כמותרות רק בגלל ההעדפות שלנו, בו היח"צ של בדס"מ מושפע מטרילוגיית חמישים גוונים של אפור, טרילוגיה שעושה האדרה למערכת יחסים מתעללת במסווה של רומנטיקה וקינק, זה באמת הדבר האחרון שחסר לנו.
גם ככה השיח הציבורי סביב בדס"מ מתייחס אלינו כאל סוטים, חולי נפש, גם ככה פגיעות מיניות בנשים בדס"מיות (במיוחד נשלטות) נתפסות כלגיטימיות ומוצדקות וישנה נטייה ציבורית להניח שאם אנחנו נשלטות או שולטות אז תמיד נרצה להישלט או לשלוט ואין שום רלוונטית לשאלת הרצון שלנו עם אדם ספציפי או ברגע נתון.
אבל הפרקטיקה המינית שלנו היא לא הזמנה לאונס, היא לא הזמנה להטרדה מינית! ההגחכה של פגיעות מיניות ושל הפרקטיקה המינית שלנו בשעות שידור פריים טיים לא רק שמשעתקת את המיתוסים והסטיגמות סביב נשים בסד"מיות, היא נותנת לגיטימציה להמשיך להתייחס אלינו כאל קוריוז, כאל בדיחה, כאל סוטות. ההגחכה הזו מתירה את דמינו ואת גופינו ואסור לאפשר אותה.
5 תגובות
הי,אני איתך. את לא מגזימה בכלל.
לא אוהבת את ההתנהגות הוולגארית שלו גם לא בסטנדאפ שהוא עושה. יש קטע אחד ביוטיוב שבו הוא פתאום קולט בקהל איזו אקסית שלו ויורד עליה תחת. פשוט בנאדם מגעיל וקריפ ואני חדלתי ממנו כבר לפני שנים.
מה ההבדל בין לצחוק על אונס לבין לצחוק ולבזות סממנים יהודיים כמו ארץ נהדרת? אם למישהו זה מפריע שלא יראה ולא ישמע. אני אפגע אם צוחקים על המתנחלים ו אומרים עליהם כל מיני שקרים? זה רק הומור נטו. אז די עם עבריינות המתייפייפת השמאלית העוקצת והרודםת
ממש כך.
על בדס"ם ולהט"ב הם מגינים כמו פרה קדושה,
אבל על יהדות שאלפי שנים אבותינו מסרו נפשם עליה? זה נושא לבדיחה…
וואו איזו הגזמה! זו תוכנית סאטירית בואי לא נשכח! חוש ההומור פה היה לעניין. יש פה הקצנה כיאה לתכנית קומית שבוודאי לא באה להתיר התנהגות כזו במציאות! הערכים של אדיר מילר די ברורים לקהל שלו והכתבה הזו היא זו שלא מוסרית והיא זו שעוסקת בשיימינג, אפרופו. ממתי אנחנו מתחנכים מתוכנית קומית? קצת חוש הומור, זה לא מזיק, להיפך!
את פשוט מגזימה. זה בסך הכל הומור מוקצן. העובדה שאת לוקחת את מה שנאמר בסדרה ברצינות זה מעיד על בורות וחוסר חוש הומור