מאת: ענבל כרמל 

אחת לכמה חודשים תל אביב נעצרת. התושבים זועמים, הרחובות חסומים והספורטאים מרוצים. בכל פעם מתקיימת בעיר תחרות אחרת, וממש היום מתקיימת תחרות ייחודית ושונה בנוף- "מרוץ הנשים". אלפי רצות צפויות למלא את רחובות תל אביב  באירוע המיועד לנשים בלבד. ברמקולים תושמע מוזיקה מקפיצה וסטיקרים עם הכיתוב "כשאת עושה ספורט את תמיד מנצחת" יפוצו לכל עבר.

אך האם מרוץ מגדרי הוא אכן הניצחון שלנו, הנשים? או שמא מדובר בהפרדה מגדרית ופסולה השייכת לעבר?

מירוץ הנשים בתל אביב אינו חריג או חדשני. מסביב לעולם מתקיימים מרוצים רבים המיועדים לנשים בלבד. בכל שנה בחודש מאי משתתפות במרוץ הנשים של וינה כשלושים אלף נשים וכאן אצלנו, בהרצליה, כבר 26 שנה מתקיים טריאתלון המיועד לנשים בלבד.

המספרים מצביעים על הצלחה וביקוש גבוה. ועדיין, ספורטאיות רבות מתנגדות למרוצים המגדריים וקוראות להפסיקם. הדעות בנושא רבות ומורכבות, אך הפעם ביקשתי לשמוע את דעתן של שתי שרונה שלו-מאייר והדס קליין. כל אחת מהן נמצאת בקוטב מנוגד בדיון.

שתיהן מאמנות ריצה, מתחרות בריצות למרחקים ארוכים ולוקחות חלק בהתנדבות בחיזוק ספורט הנשים העממי בישראל. למרות הדמיון ביניהן, דעתן על המרוצים המגדרים הפוכה לגמרי.

מימין: הדס קליין, משמאל: שרונה שלו-מאייר

שרונה והדס, מה דעתכן על המרוצים המגדריים? האם אתן תומכות בהם או מתנגדות להם?

שרונה: "אני לגמרי לא תומכת במרוצים מגדריים ולא רואה סיבה להפרדה. גם ככה במרוצים המעורבים קטגוריות השיפוט נפרדות לגברים ולנשים. מדובר בגימיק ולא בצורך ממשי". שרונה, אשר מאמנת נערות דרוזיות בקבוצת ריצה המיועדת לנשים בלבד, מציינת כי ההפרדה מתבקשת במצבים בהם יש צורך ייחודי, כמו למשל כשמדובר באמונה דתית.

הדס: " אני בעד מרוצי הנשים כי אני רואה מה זה עושה. מגיעות אליהם נשים שלא נפגוש במרוצים הרגילים: רצות מתחילות או נשים שלא עוסקות בספורט. בזכות הסביבה הנשית התומכת הן מרגישות ביטחון להשתתף וגם לפשל. אני בטוחה שנשים רבות נכנסו לתחום בזכות המרוצים המגדריים." גם הדס, בדומה לשרונה, הזכירה את יתרונות המרוצים הנפרדים עבור נשים שלא מרגישות בנוח להשתתף במרוצים מעורבים מטעמי דת.

כאשר שאלתי את המרואיינות מה דעתן על מרוצים מגדריים לגברים בלבד שתיהן הסכימו שאין בכך צורך אולם כל אחת נימקה זאת באופן מעט שונה.

שרונה: אין סיבה למרוצים מגדריים. מרוצים צריכים להיות פתוחים לכולם וזה הכל. לא מרוצי נשים ולא מרוצי גברים ההפרדה פסולה ומיותרת"

הדס: " אני לא חושבת שיש גבר שלא רץ בגלל נשים. אז לא לגיטימי. כי פשוט אין סיבה. למרוצי הנשים יש סיבה! הם מזמינים אליהם נשים שלא היו מגיעות באופן אחר"

העצמה נשית בין ריצה לקוסמטיקה

אחת האמירות הנפוצות ביותר לגבי מרוצי נשים היא שהמשתתפות יוצאות מהחוויה מועצמות. מנגד קיימת טענה כי מדובר בגימיק שווקי והרמה הספורטיבית במרוץ נמוכה בהרבה מזו שבמרוצים המעורבים. גם הדס ושרונה הזכירו את הנושא.

שרונה: "אני לא מתחברת באופן אישי למרוצים מגדריים ולא אמליץ לאף אישה להשתתף. לא שמתי לב להאדרה של הישגיות או מצוינות נשית במסגרת המרוץ ולכן לא אגדיר אותו באופן גורף כפעילות מעצימה. אבל אני לא יכולה לקבוע עבור אישה אחרת מה היא העצמה בשבילה. מצד שני, לא מסכימה שהמרוצים המגדריים הם ברמה נמוכה יותר ושמדובר בגימיק. מדובר באירוע ספורטיבי ברמה לא פחות גבוהה מהמרוצים המעורבים".

הדס: "אני לא חושבת שהטענות הללו מנוגדות ואני מסכימה עם שתיהן. עצם הקיום של מרוץ לנשים בלבד גורם לנשים להגיע ורבות יוצאות מהחוויה מועצמות ומחוזקות, ספורטאית שעמדה ביעד מרגישה שתוכל לעמוד באתגרים נוספים בחייה. זה לא מנוגד לעובדה שהמרוצים המגדריים בישראל הם ברמה נמוכה מזו של המעורבים: הקטגוריות והמרחקים מאוד לא סטנדרטים.

אבל אני לא חושבת שצריך לבטל מרוצי נשים. גימיק, רמה ספורטיבית נמוכה… כל הטענות הללו לא רלוונטיות אם הם גורמים לנשים להתחיל לעסוק בספורט והן יוצאות מחוזקות: המטרה מקדשת את האמצעים".

השאלות על גימיק, רמה ספורטיבית והעצמת נשים עולות גם בהקשר של הספונסר לאירוע. מירוץ הנשים בתל אביב, מאז הקמתו, מומן בידי חברת לייף מבית סופר-פארם. רבות טוענות שהבחירה במותג מהווה מיתוג בעייתי של נשים והקטנה של הספורטאיות, שכן מדובר בחברת קוסמטיקה.

שרונה והדס, דווקא לא מסכימות עם הטענה. שתיהן חושבות שקוסמטיקה היא חלק בלתי נפרד מחייהן של הנשים ולכן מדובר בהחלטה שיווקית וכלכלית נכונה. הדס מסבירה שהעובדה שנשים מגיעות למירוץ בגלל חברת הקוסמטיקה ומתייחסות לתחרות כמעין מסיבה, עוזרת להן להיכנס לעולם של ספורט ולהתאמן. שרונה מציינת שלכל מרוץ יש ספונסרים וחברות שממנות אותו ואווירה "פסטיבלית".

עתידה של הספורטאית העממית

מרוצים מגדריים נחשבים ל"ספורט עממי". בניגוד לספורט תחרותי, בו עוסקים ספורטאים מקצועיים, בתחרויות ספורט עממיות כולנו יכולות להשתתף ואין קריטריון כניסה. אבל בספורט העממי, כמו גם בספורט התחרותי, מצב הנשים שונה משל הגברים. שרונה והדס התייחסו גם לכך.

שרונה: "באופן כללי מצב הספורט העממי, גם לגברים וגם לנשים, דורש השקעה תקציבית שלא קיימת. המצב ממש לא טוב, לדעתי. וניתן לראות שאחוז הנשים המתאמנות נמוך אפילו יותר".

הדס: "אין ספק שיש פחות נשים שמתאמנות לעומת הגברים. חסרות רבות ובטח יש נוספות עם המון פוטנציאל".

אתן חושבות שלמרוצים המגדרים יכולה להיות השפעה חיובית על עתיד הספורט העממי?

שרונה: אני חושבת שיש צורך בהתייחסות מיוחדת לנשים בתחום הספורט בגלל האחוזים הנמוכים, אבל לדעתי מרוצים מגדריים הם לא בהכרח הדרך הנכונה".

הדס: "אני חושבת שהמרוצים המגדריים מעודדים את הנשים להתחיל ולקחת חלק בפעילות ספורטיבית. החוויה החיובית חושפת אותן לעולם הספורט וגורמת להן להתחיל ולהתאמן. אבל אסור לשכוח שהמרוצים המגדריים משפרים רק במעט. שיפור דרמטי יבצע רק בעזרת חינוך בגיל צעיר".

ניתוח תקציב המדינה – ספורט

תמיד מדברים על ביטול המרוצים המגדריים, מה לדעתכן יקרה? 

שרונה : " המרוצים מצליחים מבחינת כמות המשתתפות, ולכן מבחינה כלכלית. בעניי מדובר בגימיק ריק, אבל הנשים נרשמות והמארגנים מרוויחים כסף, אז למה שיבטלו?"

הדס: "אני מאמינה שהכמות תגדל. המרוצים עושים הרבה רעש ויש המון ביקוש. אותן אלה שמתנגדות פשוט לא יגיעו. באופן כללי אני לא ממש מבינה את הסיבה להתנגדות"

השנה מרוץ הנשים הגדול בישראל ייראה אחרת. משבר הקורונה אילץ את מארגני האירוע לחשוב על פתרונות יצירתיים למניעת התקהלויות. אך מה יקרה בשנים הבאות? האם המרוצים המגדריים ימשיכו להיות יעד אטרקטיבי לרצות מתחילות כפי שטוענת הדס או שאולי נפסיק להסתכל על דברים שוליים כמו מגדר ונתמקד בעשיית ספורט כפי שטוענת שרונה?

השנה מרוץ הנשים יתקיים בתאריך ה27.10 בגרסת האונליין. כל משתתפת יכולה לבחור לתרום את הקילומטרים לעמותה נשית מהרשימה המופיע באתר. העמותות להן ניתן לתרום את הקילומטרים הן: לב אל לב, רוח נשית, איגוד מרכזי הסיוע ומיזם הריצה גמאני רצה בו מאמנות בהתנדבות שתי המרואיינות שרונה והדס.

לכתבות נוספות בנושא נשים בספורט לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: Pixnioתמונה של שרונה שלו-מאייר: מאור ליחאני, תמונה של הדס קליין: אוסף פרטי, תמונה של לוגו מירוץ הנשים בתל אביב: מהאתר הרשמי

תגובות

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

מיקי פורת הייתה הנערה הראשונה שהתקבלה לבית הספר לקציני ים, לאחר שכתבה מכתב למנהל בית הספר על הפליה כנגד נערות באי קבלתן לבית הספר. מגיל צעיר היא שמה לב לאי שוויון מגדרי ובזכותה נסללה הדרך לנערות בבית הספר לקציני ים. היא מתארת את החוויה להיות הראשונה ואיך הרגישה במסגרת שעד אז הייתה רק גברית
השמאל העולמי מפנה גב לשמאל הישראלי, הימין רודף ומשתיק. עם המלחמה שהחלה בטבח בדרום, חווה השמאל הישראלי רגשות קשים של ניכור וחוסר מקום. אלה הרגשות שחוויתי אני מהשמאל הישראלי. אז אנחנו חייבות לדבר

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.