ג'ינה ג'וי

מאת אריאל צרור, פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה

ג'ינה גרשפלד, המוכרת בשם הבמה שלה "ג'ינה ג'וי" (1930, ג'אווה, אינדונזיה-27 בפברואר 2017, ישראל) זמרת, מחלוצות מוזיקת הג'ז בישראל , הזמרת הראשונה של תזמורת חיל האוויר בניצוחו של אריך טייך.

ילדות ונעורים

נולדה ב-1930 כג'ינה ברשדסקי באי ג'אווה אשר באינדונזיה.1 אביה, אבא ברשדסקי (Abba Bershdsky) היה כנר ואמה, רעיה ריסקין (ריסקין היה שמה מנישואין שניים) הייתה זמרת אופרה.2 אחיה, בובי (ברוך) ברשדסקי, היה פסנתרן, ונמנה עם מועצת המנהלים של "איגוד יוצאי סין" בישראל).3

לאביה היתה תזמורת סלונית שמנתה שישה נגנים והיה לו חוזה הופעות עם מלון יוקרתי בדרום מזרח אסיה, בו הופיע עד תחילת מלחמת העולם השנייה. עם פרוץ המלחמה היא ומשפחתה עברו לשנחאי, סין, שם היא למדה בבית ספר צרפתי ובגיל שבע כבר שרה שם בתחנת רדיו. ב-1949 היא עלתה לארץ, לא ידוע אם עלתה לבד או עם משפחתה.4

קריירה מוזיקלית

הקריירה המוזיקלית של ג'ינה לא הייתה מתוכננת. בעת שהותה במחנה הצבאי עקרון, במסגרת מילואים, הגיעה להופיע תזמורת חיל האוויר בניצוחו של אריך טייך אשר היה מייסדה ומפקדה הראשון של התזמורת, שליווה אותה במשך 35 שנה.5 על פי ריאיון שערך עימה מומחה הג'ז דודי פטימר, היא סיפרה שחבריה למחנה עודדו אותה לעלות ולשיר עם הלהקה באופן ספונטני, והיא עשתה זאת. מהלך זה עורר את תשומת לבו של טייך, שהחליט לספח אותה לתזמורת.6

על פי ספרו של יאיר דגן בנושא מוסיקת ג'ז בישראל,  טייך לא קיבל אנשים לתזמורת לפי תעודות או לפי השכלה מוזיקלית, אלא לפי הכישרון שהוא גילה בהם. כך למעשה, הפך אותה לזמרת הראשונה של תזמורת חיל האוויר ולאחת מכוכביה הראשונים של התזמורת לצדו של פרדי דורה. תזמורת זו הייתה המקום ממנו התפתחו מרבית מנגני הג'ז הגדולים בארץ.

תקליט להיטיה, חברת מקולית, 1956. משתתפים: אלכס וייס ותזמורתו.

סגנונה הראשון של התזמורת לא היה ג'ז טהור ומרבית הנגנים לא היו נגני ג'ז במקורם. היא הופיעה רבות הן בטלוויזיה הישראלית והן בתכניות בידור שונות. בשנות החמישים סצנת הג'ז בארץ החלה להתפתח רבות ואמנים זרים החלו להופיע כאן, ואף עולים חדשים החלו להגיע לארץ ולהרכיב תזמורות.7

עם הזמן שמה החל להיות מוכר וכשרונה סלל לה דרך להצלחה והיא החליטה לעבור לתל אביב. באמצע שנות ה-50 הקליטה מספר תקליטים והפכה לאחד הכישרונות המוכרים של חברת "מקולית", חברת תקליטים אשר פעלה בשנות ה-50 וה-60 ונקנתה ע"י חברת "התקליט"  בשנת 1972.8

כשהשתחררה משירותה הצבאי ועזבה את התזמורת החלה לעבוד ככתבת ב"ג'רוזלם פוסט" אך המשיכה להופיע לעת-מצוא.9 ב-1957 התקשרו אליה אנשי טלוויזיה אוסטרלית אשר שמעו אותה שרה והזמינו אותה  להופיע במשך שלושה שבועות לסיבוב הופעות באוסטרליה. בעקבות הצלחתה שם הוזמנה להופיע בטלוויזיה והופיעה פעמים רבות במלון "אוריינטל הוטל" עם שירים במגוון שפות כולל עברית.10

בינואר 1959 הופיעה בתכנית "תיבת נוח" וביצעה את השירים "Ti Diro" , "בשביל הנבאחו" ו"הטעות" אשר את העיבוד המוזיקלי להם ביצע פאול קוסלה.11 קוסלה היה המנצח של תזמורת "תיבת נוח" והמנהל המוזיקלי של התאטראות "לי לה לו" ו"דו רה מי", אשר היו המקומות המוכרים בהם הופיעו נגני ג'ז ותזמורות ג'ז באותה התקופה. התכנית "תיבת נוח" נקראה על שמו של מועדון "תיבת נוח", אשר עם קום המדינה הפך למועדון של חיילי צה"ל, בהתחלה התכנית לוותה ע"י תזמורת חיל האוויר ולאחר מכן, הוקמה לתכנית תזמורת קבועה בניצוחם של פאול קוסלה, יצחק גרציאני ורומן מסינג.12

מודעה בעיתון אוסטרלי על הופעותיה במלון אוריינטל

ביולי 1959 הופיעה ב"קול ישראל" בביצוע "צלילים מימים עברו" ביחד עם תזמורת מנדלבאום.13 בכתבות שהתפרסמו בדצמבר 1959, נכתב כי עם חזרתה מסיבוב הופעות באוסטרליה, אשר ארך כשישה שבועות, חזרה עם מכתב לראש עיריית תל אביב אל ראש העיר של מלבורן בזמנו, ברנרד אוונס.  את חוזה ההופעות היא חתמה עם מלונאי יהודי אשר רצה להביא אומנים מישראל להופיע באוסטרליה. מכיוון שבזמן שג'ינה שבה מסיבוב ההופעות עוד לא הוכרע מי יהיה ראש העיר של תל אביב, בחרה להמתין עם מסירת המכתב עד להכרעה ובסופו של דבר מסרה אותו למרדכי נמיר, אשר נבחר להיות ראש עיריית תל אביב בסוף שנת 1959.14

בתחילת שנות ה-60 המשיכה להופיע מדי פעם בתכניות רדיו. בתקופה זו סצנת הג'ז פרחה וסגנון זה קיבל את המעמד המגיע לו כסגנון מוזיקלי. החלו להתפתח נגני ג'ז צברים ואף הוקמו קבוצות נגני ג'ז צבריות, מועדונים החלו לארח הרכבי ג'ז וג'אם-סשנים התרחשו באופן סדיר. אף החל להתגבש קהל אוהד קבוע והחלו להישמע תכנית ג'ז קבועות ברדיו הן בקול ישראל והן בגלי צה"ל.15

חיים אישיים

ב-1961 הופיעה ברדיו ביחד עם תזמורת הבידור של "קול ישראל",16 ו"לפעמים הייתה מגיעה באופן ספונטני לגלי צה"ל כאשר תזמורת חייל האוויר הופיעה ושרה איתם להנאתם של המאזינים", אמר אריך טייך.17 בשלב זה היו לה שני ילדים והקריירה המוסיקלית האינטנסיבית לא התאימה לאורח חייה והיא החליטה לפרוש. לפי ריאיון שערך אתה דודי פטימר, סיפרה כי הוויתור והפרישה מעולם המוזיקה לא הכביד עליה כל כך, מכיוון שמעולם לא ראתה בזמרת כמקצוע. עם סיום הקריירה המוזיקלית ועבודתה בג'רוזלם פוסט עבדה בעיקר אצל עורכי דין ועסקה בתרגום.18

ג'ינה היתה נשואה לאלברט גרשפלד, שנפטר בשנת 2002. נולדו להם שני ילדים, סבי ודני, וחמישה נכדים: ינית וגבי (הילדים של דני), שי שלי ורועי (הילדים של סבי).19 ג'ינה היתה דוברת שמונה שפות: עברית, סינית, יפנית, רוסית, אנגלית, צרפתית, איטלקית וגרמנית.20 ב-27 בפברואר 2017  הלכה לעולמה בגיל 87.

שירים והופעות חיות ברדיו21

 

גינה ג'וי בשנת 2014

אריך נגן 23, ישראל, ישראפון:
Blue moon–  ג'ינה ג'וי, לחן: הארט רוג'רס.

אריך נגן 23, ישראל, ישראפון:
"שנחאי"– ג'ינה ג'וי, לחן: הארט רוג'רס.

ישראל, 1957, קרלפון (מקולית), 2063: Que sera sera- ג'ינה ג'וי וחבורת מוריס. שיר מתוך הסרט "the man who knew to muche", נכתב ע"י ג'יי ליווינגסטון וריי אוונס.

 

ישראל, 1959, קול ישראל, מס תוצרת 6001:
"הטעות"– מתוך הופעה חיה ב"תיבת נוח", בליווי תזמורת חייל האוויר ובניצוחו של פ. קוסלה. (1959).

ישראל, 1959, קול ישראל, מס תוצרת 6002:
Ti Diro – מתוך הופעה חיה "בתיבת נוח", בליווי תזמורת חייל האוויר ובניצוחו של פ. קוסלה. (1959).

ישראל, 1959, קול ישראל, מס תוצרת 6002:
"בשביל הנאבחו"– מתוך הופעה חיה ב"תיבת נוח", בליווי תזמורת חייל האוויר ובניצוחו של פ. קוסלה. (1959).

שיר עד- "אל תבלבל לי את המוח"– ג'ינה ג'וי ושמשון בר נוי (קיים גם באוסף "ארצנו הקטנטונת"-אוסף שירים משנות ה-50 בביצועים מקוריים, 1987):

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה הוא פרויקט פמיניסטי באקדמיה בו סטודנטיות וסטודנטים להיסטוריה מנגישות ומנגישים מידע על נשים בישראל. לדף הפייסבוק של הפרויקט

הערות שוליים:

  1. סיפורה של ג'ינה ג'וי – כוכבת שנות ה-50, דודיפדיה: פרויקט שימור המוסיקה הישראלית של דודי פטימר.
  2. מודעות על הופעות בהן אימה השתתפה ניתן למצוא בספר "מקורות היסטוריים על מוזיקאים מהגרים בין השנים 1933-1950", אשר כתוב בגרמנית. עמ' 132. בספר זה היא מופיעה תחת השם רעיה ברשדסקי, Ed. by Horst Weber; Manuela Schwartz; Stefan Drees." quellen zur geschichte emigrierter musiker sources relating to the history of emigre musicians 1933-1950".by K.G.saur verlag GmbH, München, 2005. Pp. 132
  3. "Bulletin"- Igud Yotzei Sin- Associati on of Former Residents of China . Vol LVI ,Issue No. 399, August-September 2009.pp.6,86,96
  4. סיפורה של ג'ינה ג'וי – כוכבת שנות ה-50, דודיפדיה.
  5. טל בר-אל. "למנצח שיר מזמור". ביטאון חיל האוויר, 159, 25 באוקטובר 2004.
  6. סיפורה של ג'ינה ג'וי – כוכבת שנות ה-50, דודיפדיה.
  7. יאיר דגן. הג'ז בישראל: 50 השנים הראשונות, בני ברק: סטימצקי, 2015. עמ' 31.
  8. חברת התקליט, "על החברה".
  9. תמר אבידר. "ראש עיריית מלבורן מברך את מ.נמיר". דבר, 18 בדצמבר 1959, עמ' 9.
  10. סיפורה של ג'ינה ג'וי – כוכבת שנות ה-50, דודיפדיה.
  11. אתר הדיסקוגרפיה של המוסיקה הישראלית,סטריו ומונו. "ג'ינה ג'וי".
  12. דגן. הג'ז בישראל: 50 השנים הראשונות, עמ' 38–73.
  13. שלמה בן נון. "נשמע השבוע". דבר, 17 ביולי 1959.
  14. אבידר. "ראש עיריית מלבורן מברך את מ.נמיר". דבר.
  15. דגן. הג'ז בישראל: 50 השנים הראשונות. עמ' 74–75.
  16. "שידורי קול ישראל". דבר,  3 במרץ 1961. עמ' 13.
  17. ריאיון לביטאון חיל האוויר, בתוך: יאיר דגן, הג'ז בישראל: 50 השנים הראשונות, עמ' 74.
  18. סיפורה של ג'ינה ג'וי – כוכבת שנות ה-50, דודיפדיה.
  19. סיפורה של ג'ינה ג'וי – כוכבת שנות ה-50, דודיפדיה.
  20. תמר עבידר. "ראש עיריית מלבורן מברך את מ.נמיר". דבר, 18 בדצמבר 1959, עמ' 9.
  21. ]אתר הדיסקוגרפיה של המוסיקה הישראלית,סטריו ומונו. "ג'ינה ג'וי".

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.