ללמוד את העבר - להחזיר להן את הצבע לפנים

מאת: גיא פולת

"לשבור את תקרת הזכוכית" היא אחת הסיסמאות הפמיניסטיות הידועות. אחת מהמטרות המסומנות. אבל לפעמים, כדי שנוכל לדעת איזה תקרה צריך לשבור, צריך לדעת קודם לאיזה חדר צריך ללכת. לפעמים הבעיה היא לא שלא היו עוד נשים בחדר לפנייך, אלא שאף אחד או אחרת לא זוכרת את הדרך שהן עשו כדי להגיע לשם. מה הן עשו שם מסביב לשולחן. הבעיה היא שלמרות שהדרך עדיין לא סלולה ומוארת, ולמרות שהיא עדיין לא דרך המלך (או המלכה), היא בכל זאת קיימת. היא פשוט לא מוכרת מספיק, ודי זנוחה ונשכחת.

סיפורים והיסטוריה תמיד היו אהבות גדולות שלי. כבר שנים שאני אוהב לכתוב על נשים פורצות דרך, אוסף לעצמי סיפורים, אירועים, ונשים שממש כדאי להכיר. על חלקם כתבתי פה ושם, אבל לא מעט מהסיפורים האלה שמרתי בצד, לרגע ולמקום הנכון לשתף.

כדי לשנות את התמונה הזו הקמתי את לומינהמאירות את ההיסטוריה. מתוך מטרה לשים זרקור על אותן נשים, ועל אותן דרכים שאינן מוכרות מספיק. הפרויקט הראשון הוא סדרה מיוחדת של חוברות צביעה וסיפורים על נשים פורצות דרך. כל עמוד מציג  דף צביעה ודף סיפור על אישה ופועלה. עד כה יצאו שש חוברות: זוכות נובל, מדעניות, ספורטאיות, גאות, ישראליות וחוברת על הקהילה הטרנסג'נדרית בשיתוף עמותת "מעברים". הצביעה והסיפורים מצליחים להאיר זרקור על פועלן של נשים, וכך, להרחיב את הדמיון שלנו לכל מה שעוד אפשרי.

בחוברות תוכלו לפגוש את אדה לאבלייס, ווירג'יניה וולף, ג'וזפין בייקר, פרידה קאלו, ויסלובה שימבורסקה, גולדה מאיר, טוני מוריסון, סיימון ביילס, סרינה וויליאמס, נועה קירל, דנה אינטרנשיונל, ירדן ג'רבי, שרית חדד, ג’יין גודול, עדה יונת, רוזלינד פרנקלין, רות ארנון, ועוד רבות וטובות. ולצד השמות המוכרים, גם כאלו שממש כדאי להכיר.

גיא פולת, האיש מאחורי "לומינה"

עתיד טוב יותר

דווקא בימים כה חשוכים וקודרים, חשוב מאי פעם לדמיין שהעתיד יכול להיצבע בצבעים יפים יותר. "לומינה – מאירות את ההיסטוריה" פועלת לא רק להדגיש את ההישגים של אותן נשים בשביל הכאן ועכשיו, אלא גם כדי לחנך ולהשפיע על הדור הבא. בעזרת האיורים והסיפורים, ילדים, ילדות ומבוגרים כאחד, יכולים ללמוד על נשים חשובות ולהבין שההיסטוריה וההווה שלנו מלאות דוגמאות מעוררות השראה. שאפשר לחלום על טיפוס הרים, או כתיבת רבי מכר; על קריירה כמצביעה דגולה, או כמרגלת כפולה; ללכת לחקור הרי געש מתפרצים, או שימפנזות בטבע; שאפשר לשחק כדורגל או להיות מתעמלת, או אין סוף דברים אחרים. העולם מלא באפשרויות. צריך לדעת להסתכל גם אחורה. להסתכל מעבר לכאן ולמוכר.

החוברות הן רק ההתחלה. הפרויקט מתוכנן להתרחב ולכלול גם סדנאות, הרצאות, ספרים, מיני-קורסים דיגיטליים, וחומרי משחק ולימוד. אני מאמין שככל שנכיר יותר סיפורים של נשים פורצות דרך, נוכל להפוך את הדרך מבודדת פחות, ומוכרת יותר לדורות הבאים.

לכל אחת מאיתנו יש את הכוח להשפיע, לשנות ולהוביל שינוי, להיות מגדלור שיכול להאיר זרקור של אור, גם אם זה "רק" לא.נשים סביבנו. "לומינה" כאן כדי להבטיח שהסיפורים האלו לא יישכחו ושהם ימשיכו להאיר ולתת השראה לכולנו. אני מקווה ש"לומינה" תעזור להאיר את הדרך, ושבעתיד לא ישאלו איזה תקרה צריך לנפץ, אלא פשוט, מה את רוצה להיות.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

הסופר והעיתונאי זיאד ברכאת טוען כי המחקרים הרבים שנכתבו על הרומן "'השיבה לחיפה'" מאת רסאן כנפאני מתעלמים מדמותה של האם המאמצת מרים, יהודייה ניצולת שואה המזדהה עם הסבל הפלסטיני. הוא רואה בה את דמות "'היהודייה הטובה'", המפגינה לאורך הרומן עמדה מוסרית כלפי האחר הפלסטיני, ותוהה אם קיימת כיום בישראל מרים שכזו הרואה את סבלם של הפלסטינים בעזה.
במשך שנים ריכזה שרון אורשלימי את סניף דלת פתוחה תל אביב, עמותה המסייעת לנוער וצעירים בנושאים של מיניות בריאה, אמצעי מניעה והפלות. במשך שבוע פרסמה שרון מקרים בהם טיפלה בדלת, כחלק מקמפיין גיוס המונים של הארגון, מקרים שזכו לתהודה גדולה ברשת והביאה למודעות עשייה פמיניסטית יומיומית. הטור ריכז את כלל הסיפורים כדי שהמידע הזה יישמר.
נשים רבות מגיעות להיבדק כל שנה בבדיקה גינקולוגית, למרות שההנחיות הקליניות לא מצאו אף הוכחה ליתרונות שבבדיקה שנתית לנשים ללא תסמינים. ד"ר תילי פישר יוסף מסבירה מה כן אנחנו יודעות ולמה דווקא בדיקה שנתית יכולה לגרום נזק יותר מתועלת.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.