הפמיניסטיות שמפחידות את שלטונות סין

 

 

"פמיניזם אינו פשע" – שלטים בנוסח הזה בכמה שפות הונפו השבוע מול שגרירויות סין בעולם, וגם בכמה מוקדים בתוך סין עצמה, שם מחאה פומבית כרוכה תמיד בסיכון ניכר. האצבע המאשימה הזאת הופנתה אל המימשל הסיני בעקבות מעצר של חמש נשים צעירות בעוון פמיניזם – מעצר שהתרחש לקראת יום האשה הבינלאומי.

העצורות הן וואנג מאן, שמוכרת בעיקר כקול חריף נגד הפערים הכלכליים העצומים בסין, וויי טינגטינג, פעילת זכויות להט"ב שיזמה בין השאר צעדה שנתית למען מודעות לאיידס – עוד נושא מושתק במדינה, ג'נג צ'וראן, שפועלת למען הפסקת אפליה בקבלה לעבודה. לי טינגטינג היא מנהלת מרכז להט"ב בבייג'ינג, שחקנית שהשתתפה בהפקה הסינית הראשונה (והמחתרתית) של "מונולוגים מהווגינה", והובילה עם נשים נוספות מצעד של נשים לבושות בשמלות כלה מלוכלכות בדם, במפגן נגד אלימות במשפחה. וו רונגרונג היא מנהלת של ארגון לא ממשלתי לתמיכה בחולי איידס.

נראה שהלחץ לשחרור הפעילות עשה את שלו, ואתמול אחר הצהריים (לקראת דד ליין להכרזה על הגשת כתב אישום רשמי נגדן), הפעילות שוחררו בערבות. השחרור בא אחרי יותר מחודש של מעצר בתנאים קשים ואיומים בהגשת כתב אישום שעלול היה להניב עונש מאסר ארוך, ואחרי קמפיין בינלאומי. לא ברור מה גרם לשלטונות סין לסגת מכוונה מוצהרת להעמיד אותן לדין – אולי תשומת הלב שהסיפור קיבל, כולל מנשים בפרופיל גבוה כמו הילארי קלינטון, ואולי סיבות פנימיות יותר. פעילי זכויות אדם בסין אומרים שהשחרור הזה הוא חסר תקדים, ומעודד באופן זהיר. הקמפיין לשחרורן שהשיקו חברות בקהילה הפמיניסטית ובקהילות הלהט"ב בסין ובהונג קונג השתמש בתגית #FreeTheFive

החמש נעצרו ערב השמונה במרץ, יום האשה הבינלאומי, באשמה של "תכנון להפרעת הסדר". הן תיכננו לצאת באותו יום בקמפיין ברחובות הערים נגד הטרדות מיניות בתחבורה ציבורית, ולדרוש מהמשטרה לפעול בנושא. המשטרה אכן פעלה – אבל רק כדי לעצור את יוזמות הפעילות. חמש הפמיניסטיות נפלו בעצם קרבן למגמה הולכת וגוברת בסין של צמצום מרחב הביטוי הפוליטי.

 

לי טינגטינג (משמאל) ב"מיצג" נגד אלימות כלפי נשים בבייג'ינג. צילום: מתוך דף הפייסבוק Free Chinese Feminists

לי טינגטינג (משמאל) ב"מיצג" נגד אלימות כלפי נשים בבייג'ינג. צילום: מתוך דף הפייסבוק Free Chinese Feminists

 

המרחב הזה מעולם לא היה גדול במיוחד, אבל מאז שנות ה-80 גל אחר גל של אקטיביסטיות ואקטיביסטים, דיסידנטים, אנשי אקדמיה, סטודנטים, אינטלקטואלים ואנשי שטח דוחפים את הגבולות וגורמים שינויים מזעריים תוך תשלום מחירים אישיים כבדים – מפגיעה כלכלית חמורה ועד למאסרים ממושכים, עינויים ואף מוות. נושאות הדגל הצעירות של הפמיניזם העכשווי הן חוליה בשרשרת הזאת, והן פועלות בתקופה רגישה מאד.

בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז מינויו של שי ג'ינפינג לנשיא סין ב-2013, נראה שמרחב הפעולה של אקטיביסטים וארגוני חברה אזרחית, שהתרחב בהדרגה, שב ומצטמצם, באותו זמן שבו מערך הצנזורה, והמנגנונים השונים והמגוונים של בטחון פנים בסין, שנועדו בעצם לשלוט באוכלוסיה, דווקא הולכים ומתרחבים.

המפלגה הקומוניסטית שעדיין שולטת בסין נשאה את הדגל של שוויון האשה מאז שנוסדה, ובימיה המוקדמים גם עשתה לא מעט כדי לקדם שוויון כזה – אולי המורשת הזאת היא מה שהרתיע את השלטונות מלהעמיד לדין פעילות פמיניסטיות. אבל המפלגה של היום היא ארגון שמרני להפליא שמתעסק בעיקר בשימור הכוח שלו, ולכן גם בביצור מוקדי הכוח הקיימים. זה אומר שכל פעילות במרחב הציבורי וכל התארגנות אפקטיבית של ארגון שמחוץ למפלגה עצמה מהווה איום מסוים על השלטון, שרק נהיה פרנואידי יותר. לי טינגטינג וחברותיה מודעות לזה מאד, ועובדות כל הזמן כדי למצוא דרכים יצירתיות להעביר את המסר במרחב המאד מוגבל שעומד לרשותן. זאת הסיבה שההפגנות שלהן נגד אלימות במשפחה למשל, אלה עם השמלות כלה, לא הוצגו כ"הפגנה" או "מחאה" אלא כמיצג אמנותי. מסרים אחרים הועברו דרך הצגות תיאטרון. כמה מהפעילות החלו את דרכן בפעולה לכאורה חסרת אג'נדה פוליטית – דרישה להקצות יותר תאי שירותים ציבוריים לנשים בקמפוס. אפילו הדרישה התמימה הזו, ברגע שהפכה להתארגנות ופעולה ישירה במרחב הציבורי, זכתה לתשומת לב של המשטרה, כולל זימונים לחקירות ואיומים. באווירה שמרנית וכוחנית כל כך כפי שקיימת בסין היום, כשהאינטרסים ומוקדי הכוח שיש להגן עליהם עשירים מתמיד (כלומר, יש להם הרבה מה להפסיד), לא קשה לראות למה מאבק פמיניסטי אמיץ, מדויק ומעורר סימפטיה בשכבות רחבות נתפס כמאיים כל כך.

למרות ההקלה על שחרור חמש הפעילות, חשוב לזכור שהסאגה שלהן לא נגמרה: הן עדיין נחשבות כחשודות בפלילים, חופש התנועה שלהן יוגבל לפחות בעתיד הקרוב, הן אינן יכולות לצאת מהמדינה ועלולות להיעצר שוב, במיוחד אם ייזמו עוד פעולות. הרבה תשומת לב מכל העולם עזרה להביא תוצאת ביניים חיובית, ותשומת לב כזאת יכולה לעזור גם בעתיד במאבק שהוא בסך הכל די בודד, מלא סיכונים וכמעט נטול תמיכה. אפשר לעקוב אחרי המשך ההתפתחויות בדף הפייסבוק (באנגלית) Free Chinese Feminists

לקריאה נוספת: קצת על התגובות לשחרור החמש. הרבה תמיכה אבל גם לא מעט לעג שמלמד על מיזגוניה קשה ונפוצה מאד בחברה הסינית