ליסה חנניה מועמדת מס 2 ברשימת יאפא למועצת העיר ת"א-יפו

ליסה חנניה היא מספר 2 ברשימת יאפא למועצת העיר תל אביב-יפו. היא אישה ערביה שנולדה וגדלה ביפו, מנהלת את עמוד הפייסבוק "סיקרט יפו" ופעילה חברתית.

ליסה ילדה לפני חודשיים. היא מגיעה לישיבות המועצה עם התינוק החדש שלה. כשהיא עסוקה והתינוק צריך משהו אז מישהו אחר מהרשימה מרגיע אותו כדי שהיא תהיה פנויה לכתוב/ לדבר. ליסה הבינה שהמצב ביפו חייב להשתנות והחליטה להצטרף לרשימת יאפא (בעד יפו, נגד גזענות), ואם ההרשימה תקבל שני מושבים היא תהיה האישה הערבייה הראשונה במועצת העיר בתל אביב.

-ספרי לנו קצת על עצמך, מה הרקע שלך? כיצד במהלך פעילותך הפוליטית או המקצועית קידמת נשים וזכויות נשים?

אני נשואה ואמא לג'וד שנולד ביולי השנה. כיום אני עובדת כמנהלת קשרי חוץ בסטאראפ.  נולדתי וגדלתי ביפו, למדתי בבי"ס דביטה ובתיכון עירוני ד' שבצפון תל אביב. בהמשך למדתי יחסים בין לאומיים ולימודי אפריקה ואפרו-אמריקאים באוניברסיטת ברנדייס בארה"ב. לאחר לימודי התואר עבדתי בתנועת הנוער סדאקה רעות והפעלתי תוכנית מתנדבים ביפו. בהמשך עבדתי בשגרירות הבריטית בחממה הטכנולוגית וכיועצת פוליטית לענייני החברה הערבית. בין היתר גם עזרתי להקים את הבית ספר הדו לשוני הראשון בעיר.

-מתי החלטת שאת רוצה להשתלב בפוליטיקה המקומית, ומה הניע אותך לעשות את זה?

זה התחיל בסוף ההריון שלי. היה לי הריון מאוד קשה, ולא ידעתי למה לצפות אחרי הלידה (שגם היא הייתה קשה). רציתי להמשיך את הפעילות החברתית שלי אבל הפעם, זה נהיה קצת אנוכי: אני צריכה לגדל ילד במציאות של יפו. אם בעבר היה חשוב לי לדאוג לכל הילדים, הפעם זה נהיה מאוד אישי, והרגשתי שאם לא אעשה זאת עכשיו, בפעם הבאה שתהיה אופציה כזאת הוא כבר יהיה בן 5 וכמעט בבית ספר, ואם המצב ישאר כמו שהוא אני לא הייתי רוצה שהוא ילמד במערכת החינוך הציבורית של יפו, אז עכשיו זה הזמן לפעול!

-מה הדברים שהכי חשובים לך לקדם בעיר בכלל, וביפו בפרט?

החינוך הוא הדבר המרכזי שאני רוצה לקדם. בתי הספר ביפו סובלים מתפיסה מערכתית שגויה. יש אחוזים גבוהים של תלמידים אנאלפאבתים, יש גזענות, הפרדה, ופערים גדולים בין מערכות החינוך של האוכלוסיות השונות. יושבים להם אנשים במרכז העיר שלא מאפשרים לנו אפילו גישה לנתונים על כמה החינוך ביפו הוא גרוע. אני נאלצתי לנסוע לצפון העיר לתיכון כדי ללמוד במגמות כמו פילוספיה או פסיכולוגיה ויש עדיין המון המון יפואים שעושים את הנסיעה הזאת כל יום. מגיע לנו חינוך איכותי ביפו שהוא לא פחות מהחינוך בצפון העיר. בנוסף, כעקרון, חשוב לי לקדם חינוך דו לשוני. ביפו יש קהילה מדהימה של משפחות שלומדות בבית הספר הדו לשוני ויש ביקוש אדיר לגנים – רוב התלמידים שניגשים לא מצליחים להתקבל. צריך להגדיל את הגישה של ילדים לחינוך הזה ולפתוח עוד גנים וכיתות דו לשוניות בעיר, שפה היא הצעד הראשון בגישור על פערים ומניעת גזענות מהשורש.

-מה הדברים הכי משמעותיים לדעתך בשביל לשפר את הביטחון האישי של נשים בעיר בכלל, וביפו בפרט?

קודם כל תאורה. כמות הפעמים שאני מתלוננת על תאורה לקויה או תאורה שבכלל לא נדלקת ימים שלמים, וכמעט תמיד זוכה להתעלמות מוחלטת מצד העירייה, מראה כמה המערכת של עיריית תל אביב יפו לא פועלת עבור יפו ובמיוחד היפואיות ביפו. תשתיות הן דבר בסיסי ונשים צריכות להרגיש בנוח במרחב הציבורי בכל שעה. בנוסף, 4 נשים נרצחו השנה ביפו – זה נתון עצוב ומפחיד, ואין באמת גורם שמטפל במניעת הרצח הבא. זה לא מוזר לעבור בין בתים ולשמוע צעקות וצרחות בתוך הבתים, והאנשים ממשיכים הלאה בחייהם "זה לא הבעיה שלנו". לי חשוב לקדם קהילתיות ואקטיביזם ביפו ברמת הבלוק והשכונה. ההפרד ומשול שקיים ביפו שמאופיין בקהילות שמסתגרות בתוך עצמן מאפשר את חוסר האכפתיות הזאת כלפי מה שקורה בבית של השכנים. חשוב לי שבבתי הספר ילמדו ילדים מגיל הגן אקטיביזם ופתרון קונפליקטים, עם פרויקט כזה בעוד מספר שנים יסתובבו אזרחים ביפו שמבינים שטובתם קשורה בטובת האחר, וכשיש קונפליקט כלשהו יהיו להם כלים לא אלימים להתמודד איתו.

-כיצד תפעלי לקדם נשים ערביות בעיר?

הצרכים של נשים ערביות הם לא מאוד שונים מהצרכים של נשים יהודיות. אנחנו רוצות לחיות בכבוד עם גישה לחינוך איכותי בשבילנו ובשביל ילדנו, וכמובן להיות מסוגלות להתפרנס. יחסית לחברה הערבית בארץ, ביפו יש אחוזים מאוד גבוהים של תעסוקת נשים ערביות, זה בגלל שיש תחבורה ציבורית והמון אופציות עבודה שהן קרובות לבית, אבל זה לא מספיק, ובטח עם הרכבת שעתידה לעבור בעיר הגישה לתחבורה ציבורית תהיה קשה יותר עבור היפואים. אני רוצה לקדם תחבורה טובה יותר כדי שיפואים יוכלו להתנייד בין השכונות של יפו וכמובן בתוך תל אביב וגוש דן בקלות, היום זה כמעט בלתי אפשרי לעבור משכונה לשכונה בתחבורה ציבורית, וזה משפיע קודם כל על אוכלוסיות מוחלשות – נשים, קשישים, ילדים.

-מה עמדת הרשימה שלך בסוגיות מגדריות שונות כגון אפלייה מגדרית, אלימות כלפי נשים, תעסוקה שוויונית וכדומה?

הרשימה שמה בראש ובראשונה את הנושאים המגדריים כעדיפות. יש לנו רוב נשי ברשימה ובזכות זה אין ויכוח או עוררין – אנחנו בעד תעסוקה שוויונית, נגד אלימות כלפי נשים, ונגד אלימות מגדרית. ברור לנו שרשימה משותפת של יהודים וערבים, ואחת עם רוב נשי זה משהו שלא רואים כל יום, ואנחנו מאמינים ששינוי מתחיל מבפנים, כמו שאנחנו מאמינים שרק יפואים אמיתיים יעבדו עבור יפו, ככה הרשימה שלנו מסמלת שינוי מבפנים – רוב נשי, אפס סובלנות לאפליה מגדרית מכל סוג.

-מה היתרון שלך, כמועמדת?

אני אוהבת את יפו מאוד, ואני לא מוכנה לוותר עליה או על האנשים בה, אני מוכנה ויכולה להלחם כדי לייצר עיר טובה יותר עבור כל מי שגר פה.

-איזה מסר יש לך לנשים שיקראו את הראיון הזה?

מצד אחד, חשוב לי להוות מודל עבור נשים ערביות אחרות ולהראות שאפשר להגיע לפוליטיקיה ואפילו רצוי. אם אבחר למועצה אהיה לאישה הערבייה הראשונה שאי פעם הגיעה למועצת העיר, וזה עניין גדול גם עבורי ועבור ההתפתחות האישית שלי, וגם בשביל נשים ערביות בכלל. אבל מצד שני, לי לא סיפרו שההריון או הלידה או משכב הלידה יהיו כל כך קשים – משום מה כל מי שסביבי חוותה את הדברים האלה באור חיובי. אצלי המצב היה שונה, היה לי מאוד קשה וחשוב לי להגיד לנשים אחרות שזה שאני רצה למועצה או בכלל עושה דבר כלשהו בחופשת הלידה זה לא מצב טבעי להיות בו. אני מקבלת המון עזרה מההורים בעיקר מאמא שלי וכמובן תמיכה מבן הזוג אבל זה לא דבר טבעי, ולא צריך בהכרח להתחיל מהפכות אחרי לידה, אבל אם מישהי ממש רוצה – זה אפשרי, אני עשיתי את זה! הגיע הזמן לתקן את העוול הזה שאף פעם לא הייתה אישה ערבייה במועצה! לא עוד לדיכוי כפול, אנחנו באנו לעשות היסטוריה!

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.