Reading Time: < 1 minute

בעילום שם: האומץ להיות אישה

Reading Time: < 1 minute

מאז שאני זוכרת את עצמי ואת הפושפוש שלי, אמא שלי עודדה אותי להסתכל על צורתו במראה, כחלק מהכרת הגוף ואהבתו.

בגיל ההתבגרות אמא לא שכחה להזכיר, גם כשזה היה מעצבן: כדאי שאכיר ואוהב את עצמי ואת הגוף שלי גם בצמיחה ושינוי. בהמשך הבגרות, כשהלכנו יחד לקנות את הגלולות הראשונות היא נתנה לי מראה קטנה עם רגלית. אמא הסבירה שכדאי לשחק עם הגמישות של הפושפוש ולבדוק מה נעים ונחמד – כל זאת והיא מתעלמת ממבוכה, העיקר להסביר, להישמע ואי שם המילים יחלחלו ויהפכו לתובנות.

למרות האודם בלחיים והבושה שהרגשתי – שנים אחר כך השתמשתי בהצעות הכל כך נשיות שלה.

בזכות הנשיות של אמא שלי והחינוך המיני שקיבלתי ממנה אני חווה פתיחות מינית והנאה בתדירות גבוה.

אמא שלי, שחוותה גילוי עריות ובעקבות האומץ שלה לחשוף אנחנו סובלות עד היום מנידוי משפחתי, היא בחרה לגדל אותי ואת אחותי בגאווה נשית מעוררת הערצה.

האומץ להיות אישה

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

למה מנהיגות נשית מתמודדת טוב יותר עם הקורונה?

Reading Time: 2 minutes מה משותף לניו זילנד, איסלנד, גרמניה, דנמרק ופינלנד? במדינות הללו כבר לא הולכים עם מסכות והתפרצות הקורונה בתחומן נמצאת בשליטה מלאה (או כמעט מלאה). מה עוד משותף למדינות הללו? את כולן מנהיגות נשים.