בעילום שם: האומץ להיות אישה

מאז שאני זוכרת את עצמי ואת הפושפוש שלי, אמא שלי עודדה אותי להסתכל על צורתו במראה, כחלק מהכרת הגוף ואהבתו.

בגיל ההתבגרות אמא לא שכחה להזכיר, גם כשזה היה מעצבן: כדאי שאכיר ואוהב את עצמי ואת הגוף שלי גם בצמיחה ושינוי. בהמשך הבגרות, כשהלכנו יחד לקנות את הגלולות הראשונות היא נתנה לי מראה קטנה עם רגלית. אמא הסבירה שכדאי לשחק עם הגמישות של הפושפוש ולבדוק מה נעים ונחמד – כל זאת והיא מתעלמת ממבוכה, העיקר להסביר, להישמע ואי שם המילים יחלחלו ויהפכו לתובנות.

למרות האודם בלחיים והבושה שהרגשתי – שנים אחר כך השתמשתי בהצעות הכל כך נשיות שלה.

בזכות הנשיות של אמא שלי והחינוך המיני שקיבלתי ממנה אני חווה פתיחות מינית והנאה בתדירות גבוה.

אמא שלי, שחוותה גילוי עריות ובעקבות האומץ שלה לחשוף אנחנו סובלות עד היום מנידוי משפחתי, היא בחרה לגדל אותי ואת אחותי בגאווה נשית מעוררת הערצה.

האומץ להיות אישה

השאירו תגובה