מסר מאסתר המלכה

מאת: סיגל לאה רוה, צוות מיזם "נשים וניסים" ושותפות "רשות הרבים"

מי כתב את מגילת אסתר? לדעתי, ניתן לטעון שאסתר המלכה עצמה כתבה את סיפור המגילה וכאשר אנו מפרשות את המגילה לאור הרעיון הזה, אפשר לגלות בה מסרים פמיניסטיים רדיקליים.

העדויות לפרשנות כזו של המגילה מופיעות בפרק ט'. בפרק מתואר שמרדכי ואסתר כתבו איגרת, פירוש המילה איגרת בפרסית הוא ככל הנראה "סיפור, כתב". פרק ט' מסתיים במילות הסיכום "וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם… וְנִכְתָּב, בַּסֵּפֶר". בנוסף אסתר המלכה דרשה מחכמי דורה "כתבוני לדורות" ולא "כתבונו לדורות" – היא התעקשה וזכתה להיכלל בתנ"ך.

מגילת אסתר, כמו מגילת רות, היא מגילה נשית שהצליחה להפוך לחלק אינטגרלי מהכתובים בתוך עולם מפלה של הגמוניה פטריארכאלית. שתיהן מתחזות למגילות גבריות תוך הצפנת המסר הפמיניסטי שהן נושאות. בשתיהן מסופר על העוצמה הנשית של היחד ועל מנהיגות נשית ייחודית. יש במגילה מסר של סולידריות נשית. מסופר על שבע נערותיה של אסתר אשר ליוו אותה מרגע שנכנסה אל בית הנשים, וברגע הקריטי, כשגורל העם היהודי נפל על כתפיה של אסתר המלכה, היא בחרה לצום עם נערותיה. יש כאן מסר חשוב למנהיגות נשית: אתן רוצות כוחות להתמודד עם קטסטרופות? – צרו לכן מעגל חברות שאפשר לבכות איתן ואפשר לחגוג איתן.

המורשת של אסתר המלכה נשמרה בכתב ע"י ההגמוניה הדתית הגברית ובמקביל נשמרה כמסורת בעל פה על ידי נשים: אסתר נבחרה למלכה בחודש טבת, וב- א' טבת, החל תמיד בחנוכה, חגגו בקהילות יהודיות במזרח התיכון את "ראש חודש לבנות" במשתה, שירה, ריקודים וחגיגת אחווה נשית. מנהגי החג השתמרו במיוחד באי ג'רבה שבתוניסיה, אשר אליו הוגלו כוהני בית המקדש ואשר בו גם השתמרה שירת הקודש הנשית. את "ראש חודש לבנות", בדומה למנהגי פורים, חגגו בסעודה ושמחה, שתיית יין, משלוח מתנות ומגשי עוגיות ממשפחה למשפחה והנשים חילקו מתנות לילדים נזקקים. "ראש חודש לבנות" ופורים הם שני החגים השמחים ביותר בתרבות היהודית. ניתן לנתח ולראות שבשני החגים משולבים מצד אחד מנהגים מהתרבות הפרסית שבה נהוגים היו משתאות ו"משתאות נשים" ומצד שני דגשים מתרבות הרוח היהודית ומנהגים היוצרים קירוב לבבות וערבות הדדית. ראוי להודות לנשות ג'רבה, תוניסיה, לוב, אלג'יר, מרוקו, קושטא וסלוניקי – אשר לאורך דורות שימרו את החג שכנראה נועד במקורו לכלל הנשים בקהילות היהודיות בעולם. זהו מסר חשוב נוסף מאסתר המלכה החכמה שציוותה גם על אחיה היהודים וגם על אחיותיה: לשמוח!

מה המסרים שאסתר המלכה מעבירה בסיפור המגילה? בניגוד לאיגרת מרדכי אשר בוחרת להתחיל את סיפור המאורע (ט24) מהמן והפור שהופל. אסתר בוחרת להתחיל ברגע דרמטי אחר לחלוטין. היא פותחת ומספרת על המעשה השפל והמטופש של אחשוורוש, שרצה להשפיל את כבודה של המלכה ושתי. הגברים בממלכה נבהלו מהסירוב של ושתי ופתחו במלחמה כנגד כל הנשים. הפתיחה הזאת כמו אומרת שמי שחושב שהגורל נקבע בהטלת פור, אינו רואה את התמונה השלמה ואת משחקי הכבוד והכוח שהוציאו את העולם מאיזונו. ובנוסף, יש לאסתר מסר חד משמעי לנשים: "עשית? תדאגי לקבל את הקרדיט!" דאגי שמעשייך יתנו השראה לנשים ולגברים כי הדרך בה אנו כותבות וכותבים את ההיסטוריה ואת העבר – קובעת את ההווה והעתיד של כולנו.

במגילה מסופר: ו"ַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-בֵּית הַמֶּלֶךְ" (ב8) בניגוד לרצונה היא נלקחת. פקידי המלך לקחו נערות צעירות ממשפחותיהן – והן לעולם לא תחזורנה. לרובן כנראה לא יהיו ילדים או בן זוג. לפני כל נערה ניצב אתגר אכזרי: "בָּעֶרֶב הִיא בָאָה, וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל-בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי, אֶל… שֹׁמֵר הַפִּילַגְשִׁים:  לֹא-תָבוֹא עוֹד אֶל-הַמֶּלֶךְ, כִּי אִם-חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם" (ב14). זהו אונס שבו אסור להפגין בכי, ייאוש או תחנונים ויש להתאמץ ולזכות בתשומת ליבו של גבר שהוא מלך שיכור. במגילה מסופר שחלפו שלוש וחצי שנים מאז הדחתה של ושתי. המלך כבר בדק אלף מאתים בתולות כדי למצוא מחליפה. זהו "ריאליטי הישרדות" שבו כשלון גורר גורל חסר תקווה ויש פרס גדול על הצלחה. קל להישבר ולומר "כן" גם במקרים בהם הלב והגוף רוצים לומר "לא". הסריסים היודעים את מלאכתם יוצרים אווירה תחרותית ולחץ נפשי המשפיעים על הנערות וכתוב שבסוף שנה של הכנות – הנערות באו מרצונן אל המלך. אך על אסתר שוב נאמר "ותלקח אסתר"(ב16). היא מתגלה כבעלת עמוד שדרה ולא נכנעת למכבש הלחצים בבית הנשים. היא מפגינה חוזק נפשי פנימי, אך במגילה היא כותבת שוב ושוב על צייתנותה. אולי צייתנות עבורה היא אסטרטגיית פעולה, ודרך אפשרית להתמודדות ומימוש מטרות בעולם גברי פוגעני.

כשהיא נלקחת אל המלך היא מופיעה בשמה המלא, שם אביה ושם דודה. היא לא שוכחת מי היא! אסתר מצליחה ונבחרת וכתוב שהמלך אהב אותה, אך בולט שאין שום אזכור של נאמנות, צייתנות או רגש מצד אסתר כלפי אחשוורוש.

מגילת אסתר

"הכתרת אסתר" ז'אן פרנסואז דה טרוי

מה קרה לאסתר בתהליך הזה? נשים רבות שחוו פגיעה מינית ואונס "רוצות למות מבושה" ובמקום להאשים את הפוגע מאשימות את עצמן. האונס פוגע בגוף ובאמונה הרוחנית ופעמים רבות מרסק אמון בעצמי ובאחר. לכן, מכל המסרים הנסתרים של אסתר, בעיני, זהו המסר המשמעותי ביותר. לדעתי, מתוך הכתוב בולט שאסתר יודעת שהיא ברה וטהורה. היא כותבת את המגילה באופן מלא פרגון לושתי האמיצה שבחרה למות ולא להיכנע. ומעבירה מסר מעורר ההשראה שאפשר לבחור ולהצליח כמוה: לחיות ולא להיכנע! דומה בעיני שאסתר אומרת לנו:

אם את אישה או ילדה שנאנסה, זכרי: את לא אשמה, את ברה וטהורה! אם נכנסת לחדר של רודן מטרידן, חייכת אליו ושיתפת פעולה. זכרי: את לא אשמה, את ברה וטהורה!

במשך חמש שנות מלכות, אסתר עשתה כנראה רק את המינימום האפשרי, ויש להניח שזאת הסיבה שהיא לא נקראה אל המלך במשך שלושים יום. אך כשהיא נדרשת להציל את עמה היא משתמשת בערמומיות ובפיתוי. ובעיני המסר של אסתר לכל מי שאי פעם השתמשה בערמומיות ובפיתוי כדי להציל את מי שחשוב לה או את עצמה: את לא אשמה! את ברה וטהורה.

לאורך סיפור המגילה אסתר עוברת תהליך שינוי. ברגע הגורלי היא נותנת פקודות למרדכי, אך היא עושה זאת רק כשהוא טועה לחלוטין, ברור לה שאין תועלת בתחנונים למלך כפי שמרדכי מצווה עליה. היא מפגינה מנהיגות רוחנית ופוקדת על צום של שלושה ימים כדי לאחד את העם, אנו רואים איך חוסר ביטחון הופך לביטחון ואמונה. היא עוברת תהליך והופכת למנהיגה החלטית ועזת לב.

אסתר המלכה אשר בתושייה ודיפלומטיות עלה בידה לתמרן את המלך כדי להציל את העם היהודי נותרה כלואה בנישואין לגבר שלקח אותה בעל כורחה. במגילה המוצפנת שאסתר שלחה אלינו יש מסרים ותובנות משני עולם ואסתר הצליחה, ע"י הומור וסטירה, להעביר את המסרים הללו מתחת לאפם של מגיני ההגמוניה הפטריארכית. אסתר המלכה היא השראה למנהיגות נשית, אומץ וחוכמה. המגילה שלה באה לעורר נשים ולהזכיר להן לא לוותר על מקומן, על עוצמתן, על מיניותן ולהמשיך לחיות מתוך אמת, שמחה ואחווה נשית.

מקורות

"פרשנות פמיניסטית למגילת אסתר"  רבקה לוביץ. קולך. 2007-02-18

"אסתר נשארה עם אחשוורוש. ותחשבו על זה" ד"ר חנה פנחסי Ynet  08.03.09

שבע אמהות – הנשים הגדולות של התנ"ך . יוכי ברנדס. כינרת זמורה ביתן 2010
"קבעוני לדורות" מאת הרב יחיאל וסרמן. נשאלת השאלה מדוע לא אמרה אסתר "קבעונו לדורות" "כתבונו לדורות"

"מגילת הספינים: כך הפכה אסתר לחלשה, ושתי למרשעת" פרופ' רוחמה וייס YNET   10.03.17

"אַרְבַּע נָשִׁים, שְׁתֵי מְגִלּוֹת, פֶמִינִיסְטִיּוּת אַחַת" עדי אביטל-רוזין. קולך.

צחוק רציני עד מוות: משחקי זוגות ומסכות במגילת אסתר. ד"ר מיכל גוברין. מכון שכטר למדעי היהדות.

"המהפך הנשי של מגילת אסתר"  מרגלית שילה. קולך. 2007-03-01

"מגילת אסתר – לוותר על תפקיד "האישה הטובה" ד"ר דבורה לנדרמן

 

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.