צילום הוא קול

מתי בפעם האחרונה ביקרתן בגן העיר? גם אני לא זוכרת. אבל יש לכן עד ה6.04 להגיע ולהספיק להנות מפסטיבל הצילום הבנלאומי ה-11 של POTO IS:RAEL.

קצת על הפסטיבל:

Photo IS:RAEL הוא אירוע הצילום הגדול ביותר בישראל והיחיד הנותן במה לאקטיביזם חברתי לצד גופי עבודה מרתקים של צלמים ואמנים מכל העולם. הפסטיבל אמור היה להיפתח בתחילת נובמבר האחרון, אך נדחה בעקבות המלחמה.

במקור, אמור היה הפסטיבל להציג צילומים בנושא מחאות והתנגדות. בעקבות המלחמה. הוחלט לוותר על נושא ראשי ולהציע במה ייחודית לשיתוף כנה וחשוף של כל מי שרוצה להשמיע את קולו במטרה לקדם שיח ולחזק את חופש הביטוי. במילים אחרות, לתת קול לכולן/ם ללא הבדל דת, גזע ומין, ללא הדרת אוכלוסיות, דעות או רעיונות.

הארגון מאמין בכוחו של הצילום להשמיע קול, לעורר מודעות, לפתוח דיון ולעורר לפעולה שתוביל לחברה מתוקנת. בעקבות המלחמה ושינוי מעמדה של ישראל בעולם, ישנם אמנים שביקשו למשוך את התמונות שלהם מהפסטיבל. 

התצוגה בפסטיבל נפרסת על שטח מתמשך של שלוש קומות. בכל קומה מגלים עוד ועוד ועוד ועוד… מאיה ענר, אוצרת הפסטיבל, עשתה עבודה מדהימה בשימוש במרחב. התמונות תלויות בצורות מגוונות, בגבהים שונים והסקרנות מתעוררת בכל צעד.

השנה, הפסטיבל מבקש להוות במה ליוצרים מרחבי העולם לצד תצלומים של קהילות מפונים מהדרום ומהצפון, נפגעי המלחמה שנעקרו מבתיהם ונערים מפרוייקטים שונים המשמיעים את קולם באופן ישיר ומרגש.

הצילומים מהארץ נוגעים בפוסט טראומה, צילומים של חיילי מילואים ששבו מהקרב, אקטיביסטים, משפחות חטופים, צילומים בנושא השואה ואפילו צילומים מצפון קוריאה, של צלם בשם סטפן גלדיה, שלווה על ידי נציג מהמשטר על מנת לדאוג שלא יצלם דברים שאסור. כל הצילומים מקבלים מעמד שווה במרחב. 

פרוייקט השחזורים של שרון דרעי, כלתו של חיים פרי שחטוף בעזה כבר 177 ימים, בקשה מהמשפחות לשחזר תמונה משותפת, עם החלל שנותר ללא היקירים שלהם. הפרוייקט תפס תאוצה והגיע עד לכניסה לכנסת ובהמשך גם לאיטליה ולארצות הברית. 

איתנוֹת | נשים מקדמות שינוי: פרויקט צילומים מחו"ל של נשים המקדמות נשים אחרות באמצעות פרויקטים חברתיים.

שפת אם | טלי רצקר: אמנית חד הורית שמצלמת אותה ואת ביתה בסיטואציות מהחיים.

התערוכה השנתית של בוגרות ובוגרי "המרחב לצילום ואמנות" של שגית זלוף נמיר: בית ספר ליצירה שבולט בצילומים אסתטיים. 

הפעילות החברתית של הפסטיבל מיושמת באמצעות מודל ייחודי בשם PHOTO IS:VOICE. זוהי מתודה המבוססת על הכרה שלכל אדם בחברה ישנה הזכות להציג את עצמו, לשקף את עולמו לסביבה ולהשמיע את קולו באופן ישיר ובלתי אמצעי. בעזרת מודל זה, עשרות משתתפים מקהילות מוחלשות ברחבי הארץ לומדים את שפת הצילום ומתנסים בצילום מעשי כדי לתאר את חייהם וחוויותיהם. 

מאז השבעה באוקטובר, נפתחו כ-35 קבוצות של בני נוער ובוגרים שנעקרו מבתיהם ומשגרת חייהם. בנוסף החלו מפגשי נוער דו לאומיים ודו שפתיים המשתמשים בשיטת ה -PHOTO IS:VOICE כדי לגעת בנושאים הכואבים ביותר, להכיר את השונה מהם ולהביע את עצמם. גם בני הנוער המשתתפים בפסטיבל זוכים להציג את העבודות שלהם לצד צלמים מובילים מהארץ ומהעולם.

בני הנוער מקבלים במה, הזדמנות לקבל החלטות ולבחור נושאים. זו גם התנסות מעשית עבורם, בשטח. בזמן הסיור, הבחינה הצלמת שלנו במחזה משונה. חלק מהתמונות לא היו מודבקות כראוי. מבט מקרוב מגלה שהתמונות שעסקו בשיח על אלימות נגד נשים, אותן צילמו נערות ערביות, הושחתו במה שנראה כמו דקירות סכין. מקרה "מאחורי הקלעים" שאולי לא רבים ישימו לב אליו, אך משקף את המצב הקשה בו אנו נמצאים.

האירועים יתפרשו על פני מתחם מרכז ענב וגן העיר, באולם מרכז ענב לתרבות, בלובי השקוף של המרכז, על הגג וברחבי גן העיר. במהלך 2024 ימשיך הפסטיבל לנדוד אל הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ויוצג באתרים נוספים בישראל.

מחר (01.04.24) יתקיים ערב התרמה לפעילות החברתית של PHOTO IS:RAEL בהשתתפותו של אביתר בנאי במופע סולו – "עוגן במים". תמיכתכם/ן בערב תאפשר לארגון להמשיך ולהשמיע את קולם של המפונים מדרום ומצפון, לחזק ולשקם את שורדי הטבח ונפגעי המלחמה, ביניהם גם לוחמות ולוחמים הסובלים מפוסט טראומה ולהמשיך לייצר פרוייקטים מדהימים שמאפשרים לבני הנוער מאכולוסיות ומעמדות שונים להביא עצמם לידי ביטוי.

הפסטיבל מוצג עד לתאריך ה-06.04.2024, ניתן להגיע עצמאית או להירשם לסיורים באתר ולהנות מהדרכה מקצועית ומפורטת שפותחת זוויות ראיה חדשות ומרתקות. תהנו!

תמונת הכותרת מתוך התערוכה "בעיניים אחרות" גבעת חביבה, אוצרת התערוכה: ג'ינאן חלבי.