חוקים כמו חול ואין מה לאכול

עו"ד שירי זיידמן

אמש התעוררנו כולנו לבוקר של דיונים בכנסת על נושא האלימות הכלכלית. הדיון התעורר בשל החוק שיזמה עמותת רוח נשית וקידמה בחמש השנים האחרונות. בכנסת קידמה את הצעת החוק ח"כ קרן ברק ביחד עם שר המשפטים אבי ניסנקורן. החוק אושר בממשלה ועליו, כעת, לעבור להצבעה בכנסת. מטרת החוק היא לאפשר לנשים להתמודד עם אלימות כלכלית שמופגנת כלפיהן מצד בן הזוג או הבעל. עוד עולה כי החוק יקבע מהו ארגז הכלים הנתון לאותן נשים, בין היתר, האפשרות לבית המשפט להוצאת צו משפטי היורה על הפסקת האלימות, צו משפטי לבנקים ולחברות אשראי שיחייב העברת מידע לאישה ועד אפשרות להגשת תביעה נזיקית.

https://www.facebook.com/politicallycorret/posts/3675197645874591

חוק חשוב. אך האם זה המיטב? 

מבחינה של החוק החדש עולה השאלה המרכזית והיא, האם זו הדרך הטובה ביותר שמצאו המחוקקים להתמודדות עם אלימות כלכלית, אלימות חמורה לא פחות משאר סוגי האלימות המופגנות כלפי נשים?

התשובה, לצערי, היא לא. החוק הזה הוא ממש לא הדרך הטובה ביותר לשפר ולשנות את מצבן של נשים מוחלשות, הסובלות לעיתים מאלימות פיזית בביתן, לצד אלימות מילולית וכלכלית – שכולם יחדיו משפיעים על חייהן ועל חיי ילדיהן.

נשים שסובלות מאלימות כלכלית יסבלו לעיתים קרובות גם מסוגים נוספים של אלימות, בראש ובראשונה, מהתעללות רגשית. תביעה נזיקית, כפי שמציע החוק החדש, לא תיתן מענה מיידי ובוודאי שלא תשרת את רוב אוכלוסיית הנשים. הרי מדובר בתביעה הכרוכה בייצוג של עורך דין, מלווה בעלויות כלכליות, בהשקעה רגשית בתהליך ארוך טווח – ובעצמאות, שבהינתן מצב של אלימות מכל סוג – קשה להגיע אליה.

אלימות כלכלית, בדומה לאלימות פיזית חייבת מענה מיידי, מלבד צו למניעתה. ח"כ ברק והשר ניסקורן יכלו לעשות טוב יותר ולשפר המצב עם חידוד החוק והסמכויות שלו, לדוגמה: הגדרה ברורה של אלימות במסגרת חוק העונשין. יתרה מזאת, קביעה כי אלימות כלכלית דינה כעבירה פלילית אשר בצידה ענישה. אף תיקון חוק למניעת אלימות במשפחה כך שאלימות כלכלית תקבל מענה במסגרת צווי הגנה ובמקרה הרחקה.

אז מה כן?

רשימת האפשרויות לשיפור המצב ארוכה מאוד. באופן כללי, לפני שמקדמים חוק חדש, כדאי לבדוק מה עם תיקון חוקים קיימים שנידונים כבר עכשיו בבתי המשפט לענייני משפחה. לרבות אלו שעוסקים בסעדים דחופים וזמניים כאשר מדובר באלימות כלכלית. לדוגמא: מזונות המיועדים לאישה ו/או לקטינים בהתאם למצב הכלכלי אליו נקלעה אישה בעקבות מצב של אלימות, גם כאשר גרים תחת קורת גג אחת, צווים במסגרת חלוקת רכוש ואיזון משאבים ששומרים על צדק ואיזון, אפשרות למתן גט כאשר מוכחת אלימות כלכלית – גם בלי הסיבוכים הקיימים כיום שעלולים לעלות בבתי הדין הרבניים ולא פחות חשוב – העלאת המועדות בקרב שופטים ובקרב גורמי רווחה לתופעה, תוך מתן כלים לאבחונה ומתן אפשרות לקבוע החלטות מהירות ולסעדים דחופים.

במילים אחרות, לפני שיוצאים בחוקים פופוליסטיים המלווים בכתבות וכותרות מפוצצות – וכמו שראינו אתמול, גם בדברי בלע ואמירות חסרות טעם מקרב נבחרי הציבור שלנו, יש לבדוק האם החוק משרת בצורה הטובה ביותר את אוכלוסיית הנשים שסובלת מאלימות כלכלית.

עמותת רוח נשית יזמה את הצעת החוק הזו וקידמה אותה בחמש השנים האחרונות. מטרת הצעת החוק לאפשר למי שנפגע.ה מאלימות כלכלית לקבל פיצוי על העוול שנגרם לו.ה. הצעת החוק אינה רשומה בלשון מגדרית והיא מיועדת לסייע לכל מי שנפגע.ה, גבר או אישה

עו"ד שירי זיידמן מתמחה בעריכת דין בדיני משפחה וייצוג נפגעי עבירה לצד תיקים העוסקים ב'ניכור הורי'. בנוסף, עו"ד זיידמן פועלת במסגרת הועדות בלשכת עורכי הדין לקידום חקיקה בנושא ומתן מענה לקטינים על מנת שלא יהפכו לבוגרים מנוכרים.

תמונה בראש הכתבה: מתוך הדיון בהצעת החוק, שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת