Reading Time: 2 minutes

המאבק באלימות נגד נשים הוא מאבק למען חברה ללא אלימות / אסתר עילם

Reading Time: 2 minutes

מאת: אסתר עילם

ההבחנה בתופעה הייחודית של אלימות נגד נשים נעשתה ב"גל השני" של הפמיניזם, והייתה פורצת דרך בכך שאפשרה להגדיר כ"אלימות" שלל התנהגויות שנחשבו נורמטיביות כאשר הופנו כלפי נשים, כמו, לדוגמה, הטרדות מיניות הוסברו בתור "מחמאות", והכאת נשים נחשבה "שיעור" עבור נשים "סוררות".

מפנה זה של תודעה זכה ללגיטימציה בכנס בינלאומי ראשון בנושא אלימות נגד נשים בשנת 1980 בקופנהאגן, בו נשים העידו על התנסותן בסוגים שונים של אלימות שהופנתה כנגדן כנשים, הן ביחסים בינאישיים, והן מצד הממסד. כעשור לאחר מכן נעשה צעד נוסף על-די האו"ם, שהכריז על 25 בנובמבר כיום המאבק באלימות נגד נשים. ציוני דרך אלה הם תוצאה של מאבק עיקש של פמיניסטיות להכרה ולקבלת אחריות מצד גופים מדיניים מקומיים ובינלאומים למיגור התופעה של אלימות נגד נשים.

מאז ועד היום מתקיים מאבק באלימות נגד נשים בזירות החברתיות השונות, תוך תמיכה בקורבנות, אך מתלווה לו תחושת ייאוש מול אי צמצום התופעה, ואף הרחבתה לזירות חדשות כמו תחום התקשורת האלקטרונית. מצב זה הכתיב מאבק "נקודתי" בסוגים השונים אלימות כנגד נשים תוך הזנחת המאבק בשורשי התופעה, הנעוצים, כאמור, בראיית התנהגויות אלימות כלפי נשים כ"נורמליות" ו"מקובלות".

יתר-על-כן, בחברה הקיימת, אלימות באשר היא מהווה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום ואף מוצדקת כנובעת מ"הטבע האנושי", או כצורך תועלתני. למעשה, התהגויות אלימות מוטמעות בכל תחומי החיים ומבוצעות בהקשרים פוליטיים, חברתיים, כלכליים, וכיוצא בזה. אין לצפות, איפוא שבחברה המושתתת במידה רבה על התנהגויות אלימות ניתן למגר אלימות נגד נשים.

המסקנה היא שמאבק באלימות באשר היא הוא תנאי הכרחי להצלחת המאבק באלימות נגד נשים, מה שמחייב שינוי מהותי בגישה לאלימות, ואמונה ביכולת האנושית לקיים התנהגות לא אלימה כאורח חיים וכנורמה חברתית. כלומר, ניתן לצפות שאלימות נגד נשים תמוגר ככול שהחברה בכללותה תקיים חיים ללא אלימות. כדי להשיג מטרה זו אין לראות במאבק באלימות נגד נשים מאבק סקטוריאלי ומוגבל, אלא מורה דרך – חלוץ לפני המחנה – במאבק למען חברה ללא אלימות.

הכותבת היא היא מאמהות התנועה הפמיניסטית בארץ, יוזמת ופועלת יותר מ-45
שנה למען כינון חברה פמיניסטית בישראל.

צילום מתוך הוידאו: https://www.youtube.com/watch?v=Es8eZGCY7DQ

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

מסתמן: עצירות במתקן כליאה עברו כריתות רחם ללא הסכמתן

Reading Time: 4 minutes דיווחים ראשוניים על כריתות רחם והליכים כירורגים אחרים שנעשו ללא הסכמה בנשים במתקני כליאה בארצות הברית. ברקע: היסטוריה אמריקאית של עיקור כפוי במאה האחרונה, בקרב אוכלוסיות מוחלשות – ילדות אמנה, נכות, סובלות ממחלות נפש, וכהות עור

חטאתי לפנייך ואני לוקח אחריות

Reading Time: 5 minutes התנצלות, מרחב החלמה ולקיחת אחריות אמיתית הם חלק מהתהליך המורכב שקורבנות מתמודדות איתו לאחר פגיעה. אך, מובן מאליו ככל שזה יישמע, טרם הבנו את המשמעות הרחבה של הדברים

הייתי שם

Reading Time: 50 minutes במה פתוחה לעדויות על אלימות כלפי נשים, כחלק מפרויקט #הייתי_שם בעמוד הפייסבוק של פוליטיקלי קוראת. העדויות הללו מציגות תמונה רחבה ומעמיקה של אלימות כלפי נשים בישראל ושל המדינה, החברה והתרבות שתומכות בה.

בעקבות האימהות – יומן מסע

Reading Time: 12 minutes השיטה פשוטה – הם קודם כל מפצלים בין המפגינים. מרחוק אנחנו רואות אימהות אחרות, אנחנו מקוות שזה עוזר. כמה דקות אחר כך הן מופיעות עם עיניים אדומות ומספרות שהפעם, האלימות הופנתה גם אליהן.