מאת: מיכל קליין שפיר

יכול להיות שנולדתי פמיניסטית, אם דבר כזה אפשרי, או שמשהו בדרך בה גדלתי (אולי הגן הרפורמי החדשני לזמנו שבו הילדות הורשו לעטות כיפה וטלית ולברך? או סבתא אחת שהיתה עשויה מברזל?), עיצב אותי כזו די על ההתחלה. לא תמיד זה היה כיף גדול, האמת, אם להתחשב בשלל חוויות ואמירות מתוקות שיצא לי להיתקל בהן על הדרך ובעיקר בשלל הגירסאות של: "מי ירצה להתחתן איתך?" אבל ככה זה ואין מה לעשות, גדלתי בתובנה הרדיקלית שנשים הן בנות אדם.

לאחר לידת בנותיי, תקופה מבלבלת שהפכה את עולמי ולפרקים גרמה לי לחוש שהפמיניזם הוליך אותי שולל, היה לי ברור שאני רוצה לגדל אותן להיות נשים הרבה יותר עצמאיות, הרפתקניות, מצחיקות, לא מתנצלות והרבה פחות מבולבלות ממני. דרך שירים, משחקים ואגדות, רציתי לתת להן דוגמאות, לפתוח בפניהן עולם שלם של אפשרויות ושל דמויות נשיות, פעילות, חזקות, בטוחות בעצמן, תופסות מקום בעולם. התחלתי לאגור ארסנל. פחות או יותר במקביל לאימהות ואולי בגללה, הסוכך שהיה לי על העיניים הורם וראיתי עולם, או ליתר דיוק – שאפשר וצריך לשפר את העולם, שאנחנו מוקפות בעוולות ובאי צדק, אבל יש לנו כוח אמיתי לשנות וכדאי להתחיל כבר עכשיו.

דרך העבודה שלי אני מנסה לעשות בדיוק את זה.

את "והגדתְ" יצרתי עבור בנותיי ועבורי, ועבור כל מי שצריכה מידי פעם השראה ממורות דרך במסע הפמיניסטי האישי שלה. הרעיון היה לתת "סל תרבות" פמיניסטי אלטרנטיבי, לכל מי שמתעניינ.ת בכך כהורה או בכלל, ועל הדרך, להכיר לי ולכולנו נשים נהדרות, יזמיות ופעילות שעושות כל יום שינוי אמיתי בעולם ויכולות להוות מודל השראה לכולנו. היה לי ברור שכמי שמאמינה באחוות אחיות, המרואיינות שלי לא רק ימליצו לנו על תכנים פמיניסטיים איכותיים לנוער ולילדים, אלא גם ירימו אחת לשנייה, יבחרו באישה שתמליץ אחריהן ויספרו למה בחרו בה. (מה שהתגלה כאתגר הפקתי לא פשוט אבל גם מוטיב ששימח אותי במיוחד).

בששת פרקי הסדרה יש מבחר המלצות למגוון גילאים וגם, היכרות מזווית קצת אחרת עם שש נשים שוות.

אני מודה לכל אחת מהן על שנתנו את זמנן ומרצן לעניין, מכל אחת מהן למדתי המון.

יש עוד הרבה המלצות לתת ועוד המון נשים נהדרות, מרגשות ורבות עשייה לצלם, כך שאני מקווה בכל ליבי שזו רק תחילת הדרך. בנתיים, מקווה שתיהנו.

(לחצו על התמונה על מנת לראות את הסרטון).

ההמלצות:

ורד כהן ברזילי ובתה אלה:

אור-לי ברלב

איה כורם

תמר איש שלום

עדי אלטושלר

טל ברייר בן מוחה

יוצרת הסדרה: מיכל קליין שפיר

 

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

הסופר והעיתונאי זיאד ברכאת טוען כי המחקרים הרבים שנכתבו על הרומן "'השיבה לחיפה'" מאת רסאן כנפאני מתעלמים מדמותה של האם המאמצת מרים, יהודייה ניצולת שואה המזדהה עם הסבל הפלסטיני. הוא רואה בה את דמות "'היהודייה הטובה'", המפגינה לאורך הרומן עמדה מוסרית כלפי האחר הפלסטיני, ותוהה אם קיימת כיום בישראל מרים שכזו הרואה את סבלם של הפלסטינים בעזה.
נהוג לחשוב שההיסטוריה מתפתחת באופן ליניארי: בעבר האפל להט"בים נתלו בכיכר העיר ואילו היום יש שוויון זכויות יחסי. אבל האמת היא שההיסטוריה מתפתחת לרוחב וגם בעבר התקיימו דמויות להט"ביות צבעוניות. חלקן מקובצות בספר חדש
תערוכה חדשה במוזיאון אורי ורמי בעמק הירדן מספרת את הסיפור של הקיבוץ בשנות השבעים והשמונים דרך טיול שורשים מצויר של האמנית רעות דפנא, שאיירה צילומים מארכיון המשפחתי שלה ושל בן זוגה. הכתבה מתארת את תהליך היצירה וההומאז' לחיי הקיבוץ, חיים שנכנסו עמוק לתודעה הישראלית מאז השבעה באוקטובר.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.