Reading Time: 3 minutes

"זושא", סופיה פוזננסקה

Reading Time: 3 minutes

תועד על ידי נחום יחיאלי

באופן מפתיע, מלחמת העולם השנייה היוותה פריצת דרך פמיניסטית במובנים מסויימים. למשל בכך שאפשרה לנשים למלא תפקידים צבאיים, שהיו עד אז נחלתם של גברים בלבד. במלחמה נדרשה כל עזרה אפשרית, גם של נשים שהצטרפו לכוחות הברית. ביניהן גם נשים יהודיות שרצו להצטרף למאבק נגד גרמניה הנאצית, לחסל את הגרמנים ולהציל את העם היהודי.

אחת מאותן נשים היא זושא (סופיה) פוזננסקה שנולדה ב- 8/6/1906  בלודז' שבפולין. זושא עלתה לארץ ישראל ב1925 עם קבוצת "השומר הצעיר" מקאליש (בפולין). היא התיישבה במחנה הקיבוצים בעפולה יחד עם הגרעין שלה, שלימים יסד את "משמר העמק" ולאחר מכן הצטרפה למפלגה הקומוניסטית בארץ.

באות תקופה, היו יהודים ברוסיה שנרתמו למלחמה וביניהם לאופולד טרפר. יאן ברזין ראש הביון הצבאי הסובייטי מינה את ליאופולד טרפר בקיץ 1938 למפקד רשת ריגול סובייטית שנקראה "התזמורת האדומה" ועתידה הייתה לפעול במערב אירופה. להקמת הרשת גייס טרפר כמה מידידיו הקרובים והנאמנים, קומוניסטים חסרי פשרות, שיכל לסמוך עליהם. בין היתר, הוא פנה לזושא בכדי שתצטרף. היא ידעה היטב באותה תקופה מה מתרחש בגרמניה וחשה את התעצמותו של האיום על העולם ועל היהודים והחליטה להסכים.

זושה נסעה למוסקבה בתחילת 1939 והוכשרה בשיטות הצפנה. אחר כך נסעה לצרפת ועזרה לתפעל את רשת הרדיו של הארגון בפאריס. משם המשיכה לבריסל, שם קיבלה זהות חדשה של אזרחית בלגית, בשם אנה ורלינדן, ונמצאה לה דירת מסתור. המשדר היחיד של "התזמורת האדומה" הוצב בבריסל והיא שידרה ממנו. בבריסל עבדה זושה בבית חרושת למסכות גז וככל הנראה המשיכה להעביר ידיעות למוסקבה.

אחרי פריצתה של המלחמה בין גרמניה ורוסיה, אי אפשר היה להעביר יותר מידע מאירופה לרוסיה דרך משלחות סובייטיות, כי כולן חזרו לרוסיה. סטאלין העריף שהמלחמה תפרוץ כשנה-שנתיים אחרי שפרצה בפועל ולכן אנשיו לא דאגו לצייד את פעיליהם במשדרים. לפתע הפכה פעילותה של זושא בתזמורת לקריטית. במשך חודשים, תא השידור היחיד ששידר את המידע שהרשת אספה היה התא שפעל בבריסל. חברי התא כללו את ריטה ארנולד (בלוך) ועוד שני אלחוטנים, מיכאל מקארוב וקאמי דוד. זושא הייתה הצפנית היחידה. ריטה שכרה בהוראת קנט, סגן מפקד הרשת, את הבית ממנו פעל התא, בית מס' 101 ברחוב אטרבט, שם הוקמה תחנת השידור המרכזית של הרשת. שבועיים אחרי שהגיעה זושא לתא השידור בבריסל, הגיע חיל החילוץ של השריון הגרמני למרחק 60 ק"מ ממוסקבה. מספר הפצועים וההרוגים מהצד הרוסי הגיעו למיליונים.

בקיץ 1941, עם פרוץ המלחמה בין גרמניה וברה"מ וניתוץ העברת המידע דרך השגרירות הסובייטית בווישי, היה איזידור שפרינגר, אחד הפעילים של "התזמורת האדומה", עסוק בחיפוש דחוף אחר אדם שיוכל לשמש "תיבת מכתבים" בשביל תחנת השידור בבריסל. זושא נרתמה למשימה, רכונה על השולחן הגדול בחדר המרכזי בדירתה, היא עברה בלי הרף מהספר ששימש להצפנה, אל השדר המונח לידו, שטף המידע שעבר דרכה היה עצום. היא הצפינה מסרים מדי יום עד הערב והלילה, אז הגיעו מקארוב או קאמי לשדר את שהצפינה למוסקבה. חוליות האיתור הגרמניות קלטו חלק מהמשדרים בלי להבינם. טרפר שחשש לחיי אנשיו ולגורל הרשת התנגד לכך שישדרו הרבה שעות כל לילה, למרות שהמידע היה חיוני. בניסיון למנוע אסון העביר טרפר את רוב השידורים לבית ברחוב אטרבט – שבו גרו ריטה וזושא. שם שיכנו אותן עם המשדר – דבר מסוכן לכשעצמו.

המשדר, שני האלחוטנים , הצפנית ועקרת הבית , הפכו בדמיונם של הרודפים לכוח על טבעי כמעט, שמסכן את המערכה הגרמנית נגד ברה"מ.

בלילה שבין ה-12 ל-13 בדצמבר 1941 זושא לא הצליחה לישון. באותו הלילה שידר הצוות במשך 5 שעות, הרבה יותר מן הדרוש לגרמנים כדי לאתר את מיקומם. היא ידעה שאם תחנת השידור לא תועתק בקרוב למקום אחר, הם ייתפסו. לפתע, דלת הכניסה נפתחה לרווחה, ומשב קר ושלושה חיילים גרמניים התפרצו לתוך הבית. זושא הייתה שקועה בפענוח שדרים ונזעקה לשמע שעטת מגפיים במדרגות. הגרמנים התקדמו אל הפרוזדור בזמן שזושא השליכה במהירות את הניירות שנותרו על שולחנה אל אש האח, וחזרה אל מיטתה ברגע שנפרצה דלת חדרה והגרמנים התפרצו פנימה באקדחים שלופים. המסרים העיקריים נשרפו, אך הגרמנים הצליחו להציל פיסת נייר חרוכה למחצה. בזמן שנלקחה חשבה זושא, "ממני הם לא יוציאו כלום" – ומשם הדרך לחקירות ולהתאבדותה של זושא.

ליאופולד טרפר הדגיש בספרו, שבארץ ישראל הוא הכיר את זושא ושם הוא גילה אצלה תכונות נדירות של פיקחות ואומץ לב. זושא היא אחת הגיבורות היהודיות האלמוניות של מלחמת העולם השנייה. בסיפור חייה ומותה, היו כל הנתונים להפוך את פועלה למיתוס של גבורה. בנכונותה להקריב את חייה למען המשימה השוותה זושה לחנה סנש. שותפתה לפעילות ריטה ארנולד נכלאה בבית הכלא מואביט בברלין ובאפריל 1943 גזר עליה בית הדין הצבאי גזר דין מוות. היא הוצאה להורג בכלא פלצנזה, ברלין, גרמניה.

66  יהודים סך הכל נמנו על 290 לוחמי "התזמורת האדומה", 34 מהם השתייכו לקבוצה שבגרמניה ו-32 היו בצרפת, בלגיה והולנד. כל הלוחמים היהודים של הקבוצה בגרמניה מצאו את מותם בין השנים 1942-1943. 17 מתוך 32  הלוחמים היהודים שהיו בצרפת, בלגיה והולנד נשארו בחיים אחרי המלחמה.

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

לה מאמי: מה שקורה בשירותי הנשים לא נשאר שם

Reading Time: 3 minutes הסרט "לה מאמי" נכנס לשירותי הנשים במועדון מקסיקני בו גברים משלמים כדי לשתות ולרקוד עם גברות יפות. סיפורן של 2 נשים וחדר שירותים אחד מאפשר הצצה לפיסה בחיי נשות מקסיקו. הסרט זמין און ליין כחלק מפסטיבל דוק-אביב

פוליטיקלי מצלמות: תומר אסייג

Reading Time: 3 minutes תומר אסייג, צלמת סטילס ויוצרת דוקו מתל אביב מצלמת את המחאה בבלפור ומטיילת בדההב של אחרי כיכר תחריר. בלוג הצילום של פוליטיקלי קוראת, פוסט שלישי בסדרה

טראמפ והפרברים: ד"ש משנות החמישים

Reading Time: 3 minutes בניסיון נואש לייצר פער בבחירות, טראמפ פונה לנשות הפרברים ישירות, באותו האופן בו פנה ניקסון לאנשי הפרברים אי אז בשנות השישים, באמצעות איום על הבית. אך האיומים שלו נכשלו במבחן הקשר לבוחר – ולמציאות. סיקור הבחירות בארצות הברית מנקודת מבט פמיניסטית