באופן מפתיע, קהילת המד"ב והפנטזיה בארץ משלבת יותר נשים מתמיד בעמדות מפתח, כיוצרות, קוראות ומשתתפות בשיח.
מאת עינת סיטבון

בד"כ נכתב כאן על אי השוויון הבוטה כלפי נשים בארץ. הפעם יש לי משהו חיובי לומר, כי צריך להדגיש גם את הטוב שסביבנו.לפני שנתיים בערך התוודעתי לקהילת המדע הבדיוני והפנטזיה בארץ . גיליתי קהילה כייפית, עם המון נשים. למעשה – בהובלה של לא מעט נשים – כותבות, מתרגמות, מוציאות לאור, מנהלות את האגודה למד”ב ופנטזיה.
זה ראוי לציון, כי בעולם, וגם בארץ בעבר, את המד"ב והפנטזיה מובילים והובילו קולות גבריים. למרות שיש לא מעט סופרות בז'אנר, מובילי הדעה והמשתתפים בפאנלים בכנסים הם ברובם גברים. בסרטי הז'אנר מככבים בעיקר גברים ואין בהם כמעט נשים.
למרות זאת, בקרב המועמדויות לפרסים המובילים בארץ לז'אנר הנ"ל, יש רוב נשי. בכנסים יש הרצאות מרכזיות שמעבירות נשים ופאנלים שלפחות חצי, אם לא רוב, המשתתפות בהם הן נשים. יש סרטים בהם חצי מהגיבורים הראשיים הן נשים, ויש הרצאות על נושאים פמיניסטיים בכנסים השונים. בכנס אייקון (כנס שנתי של האגודה למדע בדיוני ופנטזיה) הקרוב יהיו הרצאות על הנושאים הבאים: פמיניזם בסדרות אנימציה, מגדר, מיניות, ביולוגיה ופסיכולוגיה בסדרה "אורפן בלאק", פמיניסטיות הרשת הזועמות ומבחן בכדל, שפה, תרבות ומגדר, ועוד הרצאות רבות.
אותו יחס יש גם באמא"י – אגודת האנימה והמנגה, שמסונפת ל"אחות הגדולה", האגודה למד”ב ופנטזיה. בכנס האחרון שנערך באוגוסט, בכל התחרויות חצי מהשופטות היו נשים, חלק ניכר מההרצאות הועברו ע"י נשים ואורחת הכבוד שהוזמנה מיפן להשתתף באירוע, הייתה גם היא אישה.
חשוב להצביע על הייצוג הנשי המרשים הזה. גם מכיוון שמדובר בתופעה נדירה שרק מדגישה את החוסר בייצוג שכזה בהרבה כנסים ואירועים אחרים וגם מכיוון שריבוי היוצרות הנשיות מאפשר לי לקרוא סיפורים שעוסקים בנשים כמוני. חוויה נדירה. אני יכולה לקרוא על אישה שהופכת לזומבי תוך כדי שילוב בין עבודה-ילדים-בית["הווה מתמשך" / שמים שבורים של קרן לנדסמן], או על חמישה אנשים מארבעה (!) מגדרים שונים שחולקים גוף ["חמש ארבע שלוש שתיים אחת" / הילה בניוביץ הופמן, היה יהיה 2014], או על חללית שנמצאת לבד בחושך, או על שתי חברות נפש שנאלצות להפרד – אחת חיה בנגה והשניה על כדוה"א ואיך המרחק משפיע עליהן, על החברות שלהן ועל הילדים שלהן [“שמים שבורים”/קרן לנדסמן, שמיים שבורים].
בדרך כלל, כשקוראים סיפור מד"ב או פנטזיה, צריך לדמיין סיטואציות ומקומות זרים, לא מוכרים. אבל הגיבור, הוא כמעט תמיד אדם (לא חייזר), שאפשר להזדהות איתו. רק שלרוב, אותו אדם שאפשר להזדהות איתו, שמייצג את המוכר בתוך העולם הלא-מוכר הוא גבר, או אולי ילד. לעיתים יותר נדירות, ילדה. אבל ילדות יכולות לחוות הרפתקאות רק עד שהן מתחתנות. ואם הן מתבגרות, הן תמיד מתחתנות. לפחות זה המצב ברוב ספרות הפנטזיה והמד"ב. אבל בסיפורים הישראלים גם נשים בוגרות יכולות לצאת להרפתקאות פנטסטיות. לחלקן יש אפילו ילדים! פשפשו בזכרונכן, כמה ספרים או סרטים אתן מכירות בהם אמא לילדים נלחמת בחייזרים? מגלה ארצות? צועדת לעבר הלא נודע?
גוף עתיר נשים מקדיש גם יותר מחשבה לבטיחותן של הנשים שלוקחות בו חלק.  בעמוד הראשון של תוכנית כנס אייקון כתוב כי לכנס מדיניות קשוחה כלפי הטרדה מינית –  לא מטרידים. נקודה. התוכנית מעודדת נשים לפנות עם כל בעיה לנציגי האגודה בקופות. המטריד יורחק מהכנס, ואם יש צורך יקראו למשטרה. מדובר בפתרון פשוט, ישיר ולא משפטי, ומקריאת מקרה אחד בפייסבוק – גם כזה שעמד במבחן המציאות.
לתת במה שכזו לנשים ולנושאים שקשורים לנשים היא דבר מה מהותי וחשוב כי הוא מעודד נשים ונערות לקחת לעצמן מקום. כמו "נוער קורא – יש דבר כזה" – עמוד פייסבוק של כמה נערות שהפך לקהילה גדולה של אלפי נערות נערים שהגיעו לכנס הקיץ.
אני לא יודעת למה קהילת המד"ב והפנטזיה בארץ היא כ"כ מיוחדת. כדאי להקדיש עוד מחשבה בכדי להבין איך קרה שדווקא כאן נוצר מקום שמכבד נשים ודואג לייצוג שיוויני שלהן, כי כך נוכל אולי לשכפל את ההתנהגות הזו בזירות אחרות. בינתיים, אני מתכוונת להגיע לכנס אייקון בסוכות, לפגוש חברים, לשמוע הרצאות, לראות הופעות ולהנות.

לסיום, כמה קישורים.

סירטון מקסים מכנס עולמות בפסח האחרון, כדי שתכנסו לאווירה:

http://digtv.co.il/video/374.html

האתר של כנס אייקון בסוכות:

http://2015.iconfestival.org.il/

לטעימה של סיפור נשי (לא מייצג. יש הרבה סיפורים טובים, ולכן אף אחד מהם לא צריך לייצג משהו) דליה הזועמת בדרכים של קרן לנדסמן.

בלי פאניקה, כתב עת מקוון למדע בדיוני ופנטזיה:

http://www.blipanika.co.il/

מאמר:

"תמיד נלחמנו": קריאת תיגר על נרטיב 'נשים, בקר ועבדים'

לאסופת הסיפורים המועמדים לפרס גפן השנה, כולן  נשים:

http://www.new.sf-f.org.il/wp-content/uploads/2015/07/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%A4%D7%9F-2015.pdf

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

האלימות המינית המוצגת ב'אייל קטן', הופכת קרביים דווקא משום שאינה מציגה אונס שנעשה תוך תקיפה פיסית והפעלת כוח. זו כוחה של הסדרה. היא שמה זרקוק על סיפור פגיעה רחב מימדים ומאפשר לנו לחשוב מחדש על דינמיקה של פגיעה מינית

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.