Reading Time: 5 minutes

פרשיית עיקור בכפיה בדרום אפריקה

בימים האחרונים מסעירה את דרום אפריקה פרשיית עיקור בכפיה של נשים נשאיות HIV. דוח חדש חושף פרשה כואבת, בסדר גודל עצום - שככל הנראה עדיין מתרחשת
Reading Time: 5 minutes

ב24 בפברואר פרסמה הנציבות לשוויון מגדרי בדרום אפריקה את תוצאות החקירה שלה בנושא עיקור כפוי של נשים בבתי החולים בפרובינציות קוואזולו-נטאל וגואטנג.

במרץ 2015 הגישו נשות יוזמת "הזכויות שלה" (Her Rights Initiative) והקהילה הבינלאומית לנשים שחיות עם HIV (International Community of Women Living with HIV) תלונה לנציבות דרום אפריקה לשוויון מגדרי (CGE) בשמן של 48 נשים שעברו עיקור כפוי בבתי חולים בקוואזולו-נטאל וגואטנג. עם קבלת התלונה, החלה הנציבות בחקירה מקיפה, שנערכה בין השנים 2015 ל2018. יושבת ראש הנציבות, תמרה מתאבולה, אמרה על הדוח שהוכן לאחר החקירה כי הוא "מדגיש בין היתר את הפגיעה הגסה בזכויות נשים דרום אפריקאיות באמצעות עיקור כפוי או כפיית עיקור".

הדוח התייחס אך ורק למקרים מתועדים של עיקור מאולץ או כפוי בשני המחוזות. רובם של המקרים התרחש בקוואזולו-נטאל. "עיקור בכפייה מתרחש כאשר אדם מעוקר ללא ידיעתו, ללא הסכמתו או לאחר קבלת מידע חלקי", אמרה מתאבולה. "עיקור בכפייה או כפיית עיקור הן הפרות חמורות של זכויות אדם, מכיוון שהם גוררים יחס לא אנושי, משפיל, מזלזל ושעלול להגיע לידי עינויים – כלפי נשים".

"קיים כאן רובד של אפליה", אמרה הנציבה לשווין מגדרי, ד"ר טלנג מופוקנג, בתדרוך לעיתונאים ביוהנסבורג. מופוקנג ציינה כי אין זה נדיר שחולים יחתמו על טפסי הסכמה ללא ידיעה מלאה של ההשלכות של ההליך הרפואי שהם עומדים לעבור על חייהם.

במקרים המתועדים של עיקור בכפייה, המכנה המשותף בין כל הנשים היה שכולן נבדקו ונמצאו נשאיות HIV. הנשים המעורבות במקרים הללו, דיווחו על אפליה על ידי צוות בית החולים – שציינו את סטטוס הנשאות שלהן, תוך שכנוען כי ימותו אם לא יעברו את הליך העיקור.

אחת המתלוננות טוענת כי פנתה לבית החולים נקנדלה לטיפול לפני לידה בספטמבר 2011. לאחר מכן התבשרה כי היא תיולד בניתוח קיסרי ונקבעה לה פגישה לאמצע ספטמבר, 2011. "המטופלת לא הייתה מודעת לכך שהיא צפויה לעבור עיקור עד שהרופא הודיע לה. לאחר בירור הנושא, האחיות אמרו לה שהיא עוברת עיקור בגלל שיש לה יותר מדי ילדים. המטופלת מחתה נגד העיקור, אך היא הונתה על ידי האחיות והאמינה שאם היא לא תעבור עיקור, היא עלולה למות" מספרת מתאבולה. למעשה, נאלצה האישה להחליט החלטה משנת חיים תוך דקות ספורות ולחתום על הסכמה תחת לחץ וכפייה.

כשאחת הנשים שאלה למטרת הטפסים, דאגתה נענתה בזלזול על ידי אחות, כך על פי התצהיר שמסרה אותה אישה. "אתם אנשי האיידס לא שואלים שאלות כשאתם מביאים תינוקות, אז למה את שואלת שאלות עכשיו? " הדוח ציטט את האחות. "את חייבת להיות סגורה מכיוון שאנשי הHIV שלך אוהבים להביא תינוקות וזה פשוט מרגיז אותנו. פשוט תחתמו על הטפסים, כדי שתוכלו ללכת לתיאטרון".

במקרה אחר, "אלמונית הייתה בחודש השמיני להיריונה כאשר חשה בחילות וחולשה ועל פי החשד ניגשה לבית החולים מגוואזה, שם נבדקה על ידי רופא ואובחנה כחולה בשחפת. על פי החשד, הרופא הודיע ​​לה שהשחפת תדביק את הילד ולכן היא יכולה ללדת רק בניתוח קיסרי", אמרה מתאבולה. "ב25 בספטמבר 2002 היא אושפזה בבית החולים ודברי הרופא תורגמו עבורה לשפת הזולו על ידי אחות. הוא הודיע ​​לה שהיא תעוקר, כי אם היא תלד שוב ילדים היא תמות. הרופא גם אמר לה שנשים עם HIV לא צריכות להביא ילדים לעולם". לדברי מתאבולה המטופלת דיווחה כי היא התבקשה לחתום על טפסי הסכמה מבלי שהוסברה לה מהות הליך העיקור ולאחר שהצוות הרפואי הזריק לה זריקה שהותירה אותה מסוחררת וללא זיכרון האם אכן חתמה על הטפסים. במהלך הלידה היא עברה לכאורה עיקור, מאז היא ניסתה להרות בשנית ללא הצלחה וסובלת מדיכאון.

מרבית הנשים מפרובינציית קוואזולו-נטאל ומדווחות כי בן זוגן עזב אותן לאור אי הצלחתן להרות. בונגקילה מסיבי, אחת הנשים שעברה עיקור כפוי סיפרה לBBC:

"התעוררתי אחרי שילדתי, הסתכלתי למטה ושאלתי: "למה יש לי תחבושת ענקית על הבטן? לא ייחסתי לזה הרבה חשיבות, זה עתה ילדתי את בתי התינוקת. היא הייתה תינוקת גדולה ואני עברתי הרדמה וניתוח קיסרי. עזבתי את בית החולים חמישה ימים אחרי שילדתי, עם תינוקת בריאה וצלקת ענקית על בטני. לא גיליתי מה באמת קרה במשך 11 שנים נוספות. הדברים התגלו רק כשניסיתי להרות שוב". עוד, סיפרה אותה אישה כי היא לקחה גלולות למניעת הריון מאז שילדה ורק כשרצתה ללדת תינוק נוסף הלכה לרופא שבחן אותה וסיפר לה שאין לה רחם. "הייתי הרוסה ומבולבלת. זה לא היה הגיוני כי הייתי כבר אמא. הסתבר לי שהרחם שלי כנראה הוסר והפעם היחידה שזה יכול היה לקרות היה אחרי שילדתי. זה מאוד אכזרי מה שהם עשו לי". בעדותה הוסיפה שהלכה לעיתונות, למשרד הבריאות ולבסוף לבית החולים בו ילדה, "שם נפגשתי עם הרופא שהיה שם באותו יום. הוא לא אמר סליחה. הוא אמר לי שהוא עיקר אותי כדי להציל את חיי. אני עדיין לא יודעת ממה הוא ניסה להציל אותי. בבית החולים אין רשומות. אני לא היחידה. לחלק נאמר שזה בגלל שיש להם איידס, אבל לי אין. אני פשוט לא יודעת למה הם עשו את זה. הרופא אמר לי שחתמתי על טופס הסכמה. אני לא. מה גם שהייתי אז קטינה כך שלא יכולתי. לאחר מכן הוא אמר שאמי, שהייתה איתי בלידה, חתמה על טופס ההסכמה. היא אמרה שהיא לא עשתה זאת". בכתבה היא ממשיכה ומספרת שנפרדה מהארוס שלה, שרצה מאד ילדים אותה לא יכלה להעניק. "כשפגשתי את הרופא הוא שאל אותי מה אני רוצה, אני כל כך רוצה ילדים. הבת שלי רוצה אחים, כשאנחנו עוברים ליד ילדים ברחוב היא מציעה שאקח אחד מהם כשלי. עדיין יש לי שחלות ואני חושבת שבית החולים צריך לשלם עבור פונדקאית. אני גם רוצה שמישהו יישא באחריות. איננו יכולים להרשות לרופאים להמשיך לעשות זאת מכיוון שהזכויות שלנו כנשים, מופרות. (…) ואז אני רוצה שהרופא שעשה את זה יגיד שהוא מצטער. מצטער לפחות על האופן בו זה נעשה – הייתם חושבים שהם הסירו אצבע בצורה הזו, אבל בעצם זו כל הנשיות שלי שנגזלה. אני לעולם לא אוכל להתגבר על זה והצלקת תמיד תהיה תזכורת".

מבין 48 התלונות שדווחו, על פי נציבות דרום אפריקה לשוויון מגדרי, מקרים דומים התרחשו בעשרה בתי חולים בקוואזולו-נטאל ובחמישה בתי חולים בגואטנג.

לדברי מתאבולה, נראה כי ההחלטות שהתקבלו על ידי צוות בית החולים נבעו מהשקפותיהם האישיות של האנשים ולא מתוך סדר יום ארגוני או החלטה של המערכת. בין היתר, הנתון הזה מותיר את האופציה המשפטית כשנויה במחלוקת.

עוד על פי הדוח, בתי החולים המדוברים שיבשו בכוונה את הליך החקירה באמצעות עיכובים וחוסר נכונות לספק נתונים מקיפים על המקרים הנבדקים. כמו כן, הגישו לעיתים קרובות דוחות עם חוסר במידע חיוני שיכול להצביע על האחראים למעשים.

מופוקנג הסבירה כי בשל אופי העבודה של הצוותים בבתי חולים, שנעים בין מיקומים שונים, רבים מהאחראים לעיקור המטופלות עברו למקומות חדשים ברחבי הארץ. מערכות הדיווח הרפואיות הלקויות הקשו גם הן על קביעת זהותם של המעורבים. בינתיים, תגיש הנציבות לשיווין מגדרי את הדוח למועצה למקצועות הבריאות בדרום אפריקה (HPCSA), למועצת הסיעוד הדרום אפריקאית (SANC) ולמחלקה הלאומית לבריאות, שתצטרך לדווח לנציבות על צעדים קונקרטיים שתנקוט על מנת להבטיח את מיגור הפרקטיקה של עיקור בכפייה, תוך שלושה חודשים מיום קבלת הדוח. "על מחלקת הבריאות הארצית, לאחר קבלת הדו"ח, לייצר דיאלוג בינם לבין המתלוננות על מנת למצוא דרכים להעניק פיצוי למתלוננות," הוסיפה מופוקנג.

הנציבות לשוויון מגדרי קראה גם לעדכן את תהליכי ההסכמה ומערכות התיוק, הנציבות הפצירה בפני משרד הבריאות לפעול לסיום הפרקטיקה ולתת פיצוי לנשים שנפגעו. שר הבריאות זוולי אמקהיזה אמר כי הוא ייפגש עם הנציבה על מנת לדוח בתכני הדוח.

"אף על פי שהדוח לא ציין כמה נשים הושפעו מהפרקטיקה הפסולה, אין להניח שהדבר הפסיק להתרחש", אומרת נסרין סולומונס, עורכת דין בתוכנית הבריאות והזכויות המיניות של המרכז המשפטי לנשים. "נשים צריכות לדעת כי אין להכריח אותן לתת את הסכמתן להליך כאשר הן סובלות מכאבים או מצויות תחת לחץ או תנאים שאינם מאפשרים להן לספק את הסכמתן ללא כפייה, סטיגמה, אפליה, ופגיעה בשיקול הדעת".

הדוח המלא


רפובליקת דרום אפריקה היא מדינה הנמצאת בקצה הדרומי של יבשת אפריקה וגובלת בצפונה עם נמיביה, בוטסואנה וזימבבואה, בצפון מזרח היא גובלת עם מוזמביק ואסוואטיני ומקיפה את לסוטו. דרום אפריקה היא מהגדולות במדינות אפריקה והעשירה בהן. מעבר לכך, היא המדינה עם שכיחות נשאי הHIV וחולי האיידס הגבוהה בעולם המדינה והרביעית בעולם בשיעור שכיחות נגיף הHIV בקרב מבוגרים. בעת כהנותו של הנשיא תאבו מבקי, במהלך השנים 1999-2008, הוא התבטא בפומבי פעמים רבות בהכחשת נגיף הHIV כגורם למחלת האיידס והטיף אודות רעילותם של תרופות אנטי-רטרוויראליות.

אחוז התמותה בעקבות איידס ב-2017 מתוך כל סיבות התמותה בין תושבי דרום אפריקה עומד על 25.03% (כ-126,755 בני אדם)

תמונה בכותרת: בונגקילה מסיבי מתוך הכתבה בBBC

לכתבה הקודמת

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

הילארי קלינטון: זה מוקדם מדי, וזמנך עבר, ביקורת סדרה

Reading Time: 4 minutes הסדרה התיעודית על הילארי קלינטון חושפת את החוב שלנו לפמיניסטיות מהגל השני, אבל גם מציגה פמיניסטית שמנסה לעבוד מתוך המערכת, נשחקת ומנוצחת. סדרה שמדגישה שהגל הרביעי של הפמיניזם צריך ליצור שיטה חדשה

אלימות במשפחה מתחילה מהמונח עצמו

Reading Time: 3 minutes אני כועסת, ואני רוצה לפרק את הצורה למושג הבזוי שנקרא "אלימות במשפחה". כלומר, באופן מילולי: לפרק אותו לגורמים ולחשוף את האלימות והרוע החבויים בו.

צבא שיורה להן ברגליים: נשים לוחמות או מס שפתיים?

Reading Time: 3 minutes למרות שהתגייסו תחת הכותרת "נשים בתפקידי לוחמה", בפועל חיילות לא משולבות בתפקידי "לוחמות חוד": התנאי המקדים להתקדמות בצבא, בתעשיית הביטחון ובמל"ל. הצבא משמר תקרת זכוכית לנשים, וקו ישיר עובר משם אל כישלונות צוות היציאה מהקורונה