Reading Time: 46 minutes

פמיניזם: דו"ח שנתי

השנה האחרונה הביאה עימה התמודדויות פמיניסטיות רבות. לפניכן סקירה של פעילותן של מרבית הארגונים הפמיניסטיים השונים בישראל בשנה החולפת, עם ההצלחות הקטנות, היומיומית והגדולות יותר. המיפוי הזה כאן על מנת שנכיר זו את עשייתה של זו ונקבל מבט-על על העשייה היומיומית, השוחקת לעיתים ועל מנת לבקש מהארגונים לדווח על פעילותן לבעלות העניין: הציבור בישראל ובפרט נשים והקהילה הפמיניסטית.
Reading Time: 46 minutes

מערכת פוליטיקלי קוראת

שנת 2019 שרק חלפה הביאה עמה הרבה התמודדויות פמיניסטיות, הרבה התקדמות וגם הרבה בקלאש. לכבוד סיומה, אנחנו מציגות לפניכן סקירה של הפעילות של רבים מהארגונים הפמיניסטיים השונים בישראל לאורך השנה החולפת. קשה לעקוב ביום יום אחרי הדברים שנעשים, אחרי ההצלחות הקטנות, והגדולות יותר, אחרי כשלונות ואחרי התקדמות שמתרחשת כל הזמן. לעיתים נראה שהרעש בתקשורת מטביע חלק מהעשייה האפורה, היומיומית שנעשית. פעילויות רבות נאבדות בזרם העשייה ובזרם האתגרים. הרעיון שעמד בבסיס הסקירה, הוא מיפוי הארגונים השונים שפועלים בזירה שלנו, כדי לקבל מבט-על על העשייה היומיומית, השוחקת לעיתים ולבקש מהארגונים לדווח על פעילותן לבעלות העניין: הציבור בישראל ובמיוחד נשים והקהילה הפמיניסטית.

את המידע אספנו דרך הארגונים עצמם: שלחנו שאלון ליותר מ-35 ארגונים פמיניסטיים וביקשנו שידווחו על מה שעשו השנה, התשובות של 25 מהם לפניכן.

השאלונים מולאו במידה משתנה של פירוט, והם משקפים את נקודת המבט של הארגונים בלבד ולא של פוליטיקלי קוראת. ספציפית לגבי ויצו, לצערנו לא מצאנו בין הישגי הארגון השנה וגם לא בתיאור התכניות לעתיד, פתיחה של תיקי הארכיון המצויים ברשותו ונוגעים לפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן. לא מצאנו גם פעילות לצמצום פערי השכר בתוך הארגון עצמו, עליהם דיווחנו כאן. 

בצד שמו של כל ארגון – שמה של ממלאת הטופס, לחיצה על הלוגו תוביל לאתר הארגון 

נבחרות    לוטם    ארגמן    אסל"י    פוליטיקאיות צעירות
מרכז אדוה    אני אשה     מרכז צדק לנשים    נשים עושות שלום    קולך
מרכז תמורה    איתך מעכי    העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר    כולן    נעמת
רוח נשית    באשר תלכי    בת קול    הלובי למלחמה באלימות מינית    ויצו
אשה לאשה    איגוד מרכזי הסיוע    רצות ומשפיעות    קרן בריאה    לבריאותה
כ"ן (כח נשים) Wepower   יודעת    נשות הכותל

אינפוגרפיקה - קשרים בין הארגונים הפמיניסטים
בתמונה: שיתופי פעולה בין הארגונים הפמיניסטים

 

נבחרות: אסתי שושן

לוגו של ארגון נבחרות

"נבחרות" היא תנועה חברתית פמיניסטית של נשים חרדיות הפועלות למען ייצוג, שוויון וקול. התנועה החלה את דרכה בשנת 2012 כתנועת מחאה בשם "לא נבחרות, לא בוחרות", של נשים שרצו לשפר את מצבן ומעמדן בחברה החרדית, לבלום תהליכי הקצנה ביחס לנשים, לעורר מודעות לסוגיות נפיצות השרויות בטאבו חברתי קהילתי ולייצר עתודת מנהיגות חרדית. "נבחרות" פועלת בערוץ חיצוני של חקיקה ומשפט ובדרישה לשנות את המצב בו מפלגות משפיעות בכנסת וברשויות המקומיות מוכרזות כמפלגות לגברים בלבד, מצב היוצר פגיעה ממשית בנשים בישראל בכלל ובנשים חרדיות בפרט. במקביל, נבחרות פועלת בערוץ פנים קהילתי של הגברת תודעה לזכויות הנשים החרדיות, לזכותן לייצוג במוקדי קבלת ההחלטות, לשוויון ולהכרה בפני החוק ולמתן לגיטימציה לקולן הייחודי ולהשפעתו במרחב הישראלי. לארגון שלוש עובדות בשכר וכעשרים מתנדבות.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים ועל ההישגים שלכן כארגון:

פאנל "בוחרות להשפיע": לפני הבחירות בסבב הראשון, בחודש אפריל, כינסנו פאנל פוליטיקאים.יות מכל המפלגות לכנס עם נשים חרדיות, בו הם שמעו לראשונה על האתגרים העומדים בפני נשים חרדיות ועל העדר ייצוגן סביב שולחן ההחלטות. 

"מחאת הכיסאות": סמוך לבחירות שנערכו בחודש ספטמבר, הושקה מחאת הכיסאות; קמפיין גרילה משותף עם נשות "לוט"ם", למאבק בטרור מגדרי. במחאה נתלו שלטים על ספסלי רחוב עם כיתוב "הישיבה לגברים בלבד" שעוררו עניין רב ותהיות ברחבי הרשת. התשובה הגיעה לאחר כמה ימים בסרטון בו הסבירו נשות הארגון על הכיסאות הפוליטיים, עליהם נשים חרדיות לא מורשות לשבת. הסרטון הופק בשיתוף קמפיין "אני אישה, אני בוחרת" וזכה למאות אלפי צפיות ברשת. על קמפיין זה זכה הארגון בפרס דרור לשינוי חברתי בדצמבר האחרון. 

"זה לא שלום בית אם את מפחדת": לרגל יום המאבק באלימות נגד נשים, הפקנו כרזות בשפות שונות, כולל יידיש, בו נראה שולחן שבת שהשתבש וכוס יין שנשפכה, הכותרת אמרה "זה לא שלום בית אם את מפחדת" ולמטה הונגשו מספרי הטלפון של ארגוני הסיוע לנשים חרדיות: "בת מלך", "באשר תלכי" ו"תהל". אחרי שעיריית בני ברק סירבה לאפשר תליית כרזות על לוחות המודעות, הופצו אלפי פליירים בבני ברק ומאות הופצו על ידי פעילות ארגון "באשר תלכי".

"הנבחרת", עתודת מנהיגות חרדיות: מחזור שני של הכשרה לאקטיביזם פוליטי וחברתי בשיתוף ויצו הסתיים בהצלחה. 

בתחילת שנת 2019 הודיעה אגודת ישראל על שינוי סעיף מפלה בתקנון שלה: נבחרות הובילה בשנים האחרונות יחד עם ארגוני נשים נוספים את בגצ אגודת ישראל שיזמה עו"ד תמר בן פורת.

נבחרות נטלה חלק פעיל במתן עדויות בבגצ קול ברמה שהובילה "קולך", שהסתיים השנה בהצלחה בשלב התובענה שלו: מהיום יש תג מחיר להדרת נשים. הרדיו פועל כיום לשילוב נשים במשבצות השידור השונות, אך מקפיד להדיר ממנו את פעילות הארגון.

 חשבון אינסטגרם חדש ובועט נחנך בארגון, תחת ההשטאג #מנערותאתהשיח, אנו מנכיחות מושגים מהעולם הפמיניסטי חרדי, בהומור קליל ובשפה חזותית מרעננת.

בנוסף, מייסדת הארגון, אסתי שושן, זכתה בפרס רפפורט על פועלה. 

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

מחזור נוסף לתוכנית "הנבחרת, עתודת.מנהיגות חרדיות", שיתופי פעולה מפתיעים בעולם החקיקה, הרחבת פעילות באינסטגרם ובמדיה הדיגיטלית, הכשרה לפעילות במועצות דתיות.

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

עם ארגון ויצו בתכנית המנהיגות שלנו, עם קמפיין "אני אישה אני בוחרת" ו"לוט"ם". עם ארגוני סיוע: "באשר תלכי", "בת מלך" ו"תהל". 

חזרי למעלה

לוט"ם: אנה קליימן 

הלוגו של ארגון לוט"ם

התארגנות אזרחית של נשים במטרה ליצור פעולות ישירות לא אלימות בנושאים פיניסטיים. נוסדה במטרה לאגד נשים שלא מוכנות לשתוק יותר אל מול הסקסיזם ששוטף את ארצנו, ובוחרות לצאת במחאה רדיקלית כנגד האלימות המגדרית הבין-אישית, החברתית והממסדית בישראל. זאת, תוך התארגנות אזרחית-קהילתית, שיתוף ידע ומשאבים, למען שינוי תודעתי-חברתי והעלאת מעמדן של נשים בישראל לסדר היום הציבורי, וכן במטרה להפעיל לחץ ציבורי ותקשורתי ממוקד על נבחרי ציבור שסורחים לכדי שינוי בפועל. אין בארגון תפקידים בשכר, יש ארבע מייסדות ששלוש מהן עומדות בראש הארגון ומאות פעילות ברחבי הארץ.

 ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

החל מחודש יוני 2018 הפקנו רצף פעולות מחאה ישירות בשטח ובמדיה בנושא רצח נשים על רקע מגדרי בישראל: עיצוב והדפסת מודעות אבל לזכר הנשים שנרצחו על רקע מגדרי בשנה האחרונה והפצתן בהיקף ארצי, מיצגים חיים של נשים שוכבות מתבוססות בצבע אדום מול מוסדות מדינה ברחבי הארץ האחראיים למחדל, חסימות כבישים, עיצוב והפצת מדבקות "תזכור", ועוד. כשהנסיבות בשטח החמירו ועוד נשים נרצחו באכזריות בנובמבר 2018, התגבשה קואליציית "דגל אדום", בה תפקדנו כזרוע השטח של מה שלימים יקרא "מחאת הנשים הגדולה", בשיתוף פעולה עם מעל ל50 ארגונים. הרחבנו את שורות הפעילות שלנו ובמשך חודשים תחזקנו מחאה רדיקלית וחזותית שוטפת ובלתי פוסקת ברחבי הארץ. פעולות ישירות לא-אלימות שהגינו הכתיבו את נראות המחאה, אותן הפקנו בעשרות מוקדים ברחבי הארץ.

 ההתארגנות האזרחית תחת לוט"ם התרחבה מעבר למאבק ברצח נשים גם למאבק באלימות מינית, דוגמת מחאה כנגד מענק פרס "יקיר הזמר העברי" לאייל גולן בכנסת, מחאה נגד עזרתו של סגן שר הבריאות ליצמן לפדופילים, מחאה נגד נורמליזציה של אלימות מינית בחוף מציצים ועוד, כולן עוררו והניעו שיח ציבורי נרחב וגועש בנושאים אלו ואף תחקירים תקשורתיים.

בנוסף, יצרנו תשתית נגישה ובת קיימא (שאנו ממשיכות לעבוד עליה ולחדדה בימים אלו) שמאפשרת לנשים פרטיות להתאגד, ליזום ולהצטרף למחאה כנגד אלימות מגדרית, הן במקרה של מחאת הנשים והן באופן שוטף, כלפי כל ביטוי של אלימות מגדרית בישראל.

 ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

מאות פעולות ישירות לא-אלימות בעשרות מוקדים ברחבי הארץ, סיקור נרחב בכלי תקשורת רבים, העלאת הסוגיות של אלימות מגדרית לסדר היום ציבורי, הנעת ותחזוק השטח במחאת הנשים הגדולה, הנעת תחקירים תקשורתיים, יצירת לחץ חברתי ממוקד על נבחרי ציבור והנעתם לפעולה לפי דרישות הקואליציה. בחודשים האחרונים אנו עדות לכך שאפילו השמועה "פעילות לוט"ם מתכננות להגיע" גורמת לעובדי ועובדות ציבור ברמה המוניציפלית והלאומית למלא את תפקידיהם בנושא מיגור, מניעה וטיפול אלימות מינית ומגדרית, במטרה להתחמק מתשומת לב תקשורתית שלילית.

 ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

התכנית בשנה הקרובה היא להפוך את לוט"ם לפלטפורמת התארגנות אזרחית יעילה, נגישה ובת קיימא אף יותר. בימים אלו אנו עובדות על התשתית של לוט"ם במטרה לייעל את ההתארגנות האזרחית, לשמר פעילות, להנגיש אקטיביזם-שטח לכל אשה שזועמת ורוצה לפעול, ולייצר מרחב של שיתוף ידע ומשאבים בקרב פעילות ברחבי הארץ.

 עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

תפקדנו כזרוע השטח של קואליציית "דגל אדום" של מחאת הנשים הגדולה, חורף 2018-2019, במהלכה שיתפנו פעולה עם עורכות דין, פוליטיקאיות וכלל ארגוני הנשים הממוסדים החברים בקואליציה, מעל 50 במספר. במסגרת שת"פ זה, פעלנו במטרה לעורר תשומת לב תקשורתית רחבה לסוגיית רצח הנשים, ולהאיר זרקור על עבודתן של נשים מקצועיות מתוך ארגונים ללא מטרות-רווח, לוביסטיות, עורכות דין ופעילות לשינוי חברתי תוך שיתוף מידע ותיאום ברמה הגבוהה ביותר. ברמת הפקת הפעולות עצמן, נעשו שיתופי פעולה עם ארגון "הפנתרות הורודות" שמחו נגד אפליה כלפי קהילת הלהט"ב בהליך האימוץ, עם "פוליטיקלי קוראת" בסיקור וגיוס תרומות, ועוד. לוט"ם פועלת תמיד בשיתוף ותיאום עם ארגוני נשים העוסקים בסוגיות הנידונות, מתוך אמונה כי הריבוד של החזיתות השונות של המאבק הפמיניסטי בארץ הוא לטובתנו. אנו יוצרות הד תקשורתי באמצעות מחאה חזותית פרובוקטיבית בין היתר לדרישות של ארגוני נשים, מהלכים, יוזמות וסטטיסטיקות שהן אספו, ומתעלות את השיח הציבורי שמתעורר ללחץ ממוקד על מקבלי ההחלטות.

חזרי למעלה

ארגמן – ארגון נשים עובדות: איילת בן נר

לוגו של ארגון ארגמן

עובדי ועובדות מין, בעבר או בהווה, מכלל המרחבים של תעשיית המין ובני ובנות ברית. מאמינות במתן מענה ראוי לכלל עובדות ועובדי המין, בין אם בהווה או בעבר ופעילות למיגור הסטיגמה הנלווית לעובדות ועובדי מין. מטרת ההתארגנות לסייע לכל פונה – במתן אוזן קשבת, יעוץ משפטי או סוציאלי, מיצוי זכויות ועוד. לארגון כארבעים פעילות ללא תפקידים בשכר כרגע.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

מאז קם ארגמן אנו עובדות במתכונת של מיזוג בין עובדות מין לתומכות תוך הובלת תהליכים על ידי עובדות המין. השנה נעשתה הרבה פעילות לובי בכנסת לעצירת חוק הפללת הלקוח מתוך העמדה בה מחזיקים ארגוני עובדות מין בעולם, שקוראים לאי הפללה מלאה של תעשיית המין (חשוב להדגיש שהקריאה היא לא למיסוד אלא לאי הפללה). 

ריכזנו פניות ותלונות רבות של נשים עובדות על אלימות משטרתית ואחרת, פתחנו ערוצי תקשורת ומעקב בפלטפורמות השונות (פייסבוק, טלגרם, מייל), טיפלנו בתלונות של נשים עובדות על מבדקים בריאותיים לא תקינים, שלחנו שתי נציגות לראשונה בהיסטוריה של ישראל-פלסטין לכנס עובדות מין בשבדיה לכבוד עשרים שנה לחוק הפללת הלקוח והלקחים ממנו ועבדנו בשיתוף פעולה עם גופים אחרים שפועלים עם ולמען נשים בזנות ועובדות מין בהווה ובעבר, שמעוניינות לעבוד או מעוניינות להפסיק. כמו כן, הפכנו מהתארגנות לעמותה רשומה.

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

הפכנו לעמותה רשומה, שלחנו שתי נציגות לכנס בינלאומי בשבדיה, העוסק בתעשיית המין. הפכנו מקול מושתק לקול מאורגן, שנלקח בחשבון בצמתי קבלת ההחלטות. 

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

להרחיב פעילות, לצרף חברות לעמותה (בין אם עובדות או תומכות), לתת מענים לאלימות המוסדית כלפי עובדות המין, לעצור חקיקה ולפעול למען דה-סטיגמטיזציה של עבודת מין, אם על ידי פתיחת קבוצות מפגש סגורות לעובדות מין או על ידי הרחבת מערך ההרצאות והשיתוף' תוך חשיפה אישית, מול קהלים שונים. 

בנוסף, להרחיב שיתופי פעולה עם גופים אחרים, פמיניסטיים או בעלי מוקדים אחרים בחברה האזרחית.

 עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

ארגוני עובדות מין בעולם, ביצירת קשרים והחלפת חוויות סביב כנס לכבוד עשרים שנה לחוק הפללת הלקוח, בסטוקהולם שבדיה. בנוסף, שיתפנו פעולה עם "לא עומדות מנגד", "מעברים" ועמותת "אחותי", על ידי הפניה הדדית של עובדות מין לצורך טיפול פרטני.

חזרי למעלה

אסל״י – ארגון סרט לבן ישראל: יותם קונסטנטיני

לוגו של ארגון אסלי

"סרט לבן" היא התנועה הגדולה בעולם של גברים ונערים לשים קץ לאלימות נגד נשים ונערות וכן לקדם שוויון מגדרי, יחסים בריאים בין המינים וחזון חדש של גבריות. התנועה הוקמה בקנדה בשנת 1991 ופועלת ביותר משישים מדינות ברחבי העולם. מבוססת על התחייבות של גברים לא לנקוט באלימות כלפי נשים, לא להקל ראש בנושא זה ולא לשתוק לנוכח גילויי אלימות כלפי נשים. התנועה מקדמת את חזונה באמצעות פעילויות חינוכיות, העלאת מודעות, הפצת חומרי הסברה, פעילות שטח ועוד, על מנת ליצור שינוי חברתי ותרבותי, תוך בחינת המקורות וההשלכות של תופעת האלימות כלפי נשים. התנועה דוגלת בתפיסה לפיה גברים הם חלק מהפתרון ועליהם להיות שותפים ביצירה של חברה בטוחה, צודקת ושוויונית יותר. לארגון עשרים מתנדבים.

ספר בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

ארגון קונגרס הגברים השני למאבק באלימות כלפי נשים, הופעות בתקשורת בנושא, הפקת סרטונים ופרסום ברשתות.

ספר לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

התחלנו פיילוט של סדנאות בבתי ספר בשיתוף פעולה עם עמותת "אל-הלב", נוכחות בתקשורת, ברשת ובהפגנות – שם דאגנו להשמיע קול גברי עקבי נגד אלימות כלפי נשים. 

ספר לנו על התכניות לשנה הבאה

הגדלת קהל המתנדבים, ארגון קמפיין ציבורי גדול בקריאה לגברים לקחת חלק במאבק

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

עמותת א"ל הלב", פרויקט חינוכי. עמותת "כולן", הפקת סרטון משותף. אירחנו מרצות מ"רוח נשית" במפגשי הפעילים, "איגי", "הלובי למלחמה באלימות מינית". בנוסף, לקחנו חלק בפורום הארגונים שייעצו לעמותת "שיתופים" בדוח שנכתב על רצח נשים ואלימות מגדרית במשפחה. השתתפנו בפורומים וקואליציות של עשרות ארגונים. בנוסף, אנחנו משתדלים שהפעילים שלנו יתנדבו ויפעלו במגוון ארגונים פמיניסטיים כחלק מתפיסתנו, לפיה המאבק הזה חייב להיעשות בשותפות של נשים וגברים.

חזרי למעלה

פוליטיקאיות צעירות – מעזות, משפיעות, מנהיגות: ניצן סניור שניאור

לוגו של ארגון פוליטיקאיות צעירות

מיזם חברתי, חינוכי ופוליטי שמטרתו: הגדלת מספר הנשים המכהנות כנבחרות ציבור ברמה הארצית והמקומית מתוך ההבנה שכאשר נשים לא נמצאות סביב שולחן קבלת ההחלטות, קולן אינו נשמע. הן לא נוכחות, לא נלקחות בחשבון ואינן לוקחות חלק בעיצוב החיים המשותפים של אזרחיות ואזרחי המדינה. התכנית מבקשת לעודד, לחזק ולהגדיל את כמות הנשים בבתי הנבחרות והנבחרים ופועלת בקמפוסים מובילים בישראל תוך הקפדה על איזון ועצמאות פוליטית. לארגון שלושים מתנדבות.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

שנת 2019 הייתה שנת הפעילות הרביעית שלנו. במהלכה, יותר משמונים סטודנטיות נחשפו לזירה הפוליטית הישראלית בגובה העיניים, למדו על עבודת הפוליטיקאית ברמה הארצית והמקומית ורכשו כלים, קשרים וידע שיעזרו להן בשדה הפוליטי, אם יבחרו להיכנס אליו בעתיד. בכל קמפוס מארבעת הקמפוסים בהם פעלנו ב-2019, התקיימו לאורך סמסטר ב' 10-13 מפגשים, כאשר כל מפגש עסק בהיבט אחר של הפוליטיקה הישראלית, כשמעל הכל נשאלת השאלה "כיצד הידע שאני רוכשת כעת, יקדם אותי לכניסה לזירה הפוליטית?". ארבע הקבוצות באוניברסיטה העברית, בן-גוריון, תל-אביב וחיפה, היו מוצלחות מאוד והמשובים מעידים כי תהליך הלמידה היה משמעותי ומהנה עבור הנשים הצעירות. 

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

בשנה החולפת פתחנו שתי שלוחות חדשות באוניברסיטאות תל-אביב וחיפה שהצליחו מאוד, חיזקנו את קהילת הבוגרות ואת מטה הארגון, ואיישנו תפקידי מפתח עם מתנדבות מוכשרות. במהלך השנה קיימנו מפגשים משמעותיים בכנסת, בעיריית תל-אביב, בעיריית ירושלים ובקמפוס ובעיקר שמחנו לראות את הבוגרות שלנו עושות צעדיהן בזירה הפוליטית ברמה הארצית והמקומית.

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

הפעלה מוצלחת של התכנית בשש האוניברסיטאות שלנו, הקמת שלוחות בבר אילן ובאריאל, קמפיין מימון המונים שיאפשר לנו להמשיך לפעול בעצמאות מקסימלית ואירוע בוגרות ראשון וחגיגי בתמיכת קרן שוסטרמן.

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

לקחנו חלק בקואליציית "ארציות 2019" שפעלה בבחירות האחרונות לקידום נשים ואינטרסים של נשים, כנס "60:60" עם התאחדות הסטודנטיות והסטודנטים הארצית ו"פוליטיקלי קוראת".

הערות, תוספות וכל דבר אחר:

אנחנו שמחות לראות את ההתעניינות והאהבה של נשים צעירות בישראל לפוליטיקה, ומקוות לראות שינויים מהותיים בייצוג תוך עשור. מאמינות שבזכות הפעילות שלנו זה יכול לקרות. מעל הכל אנחנו מוקירות תודה לכל הרכזות, המשתתפות, המרצות, חברינו וחברותינו שתומכות בנו ומחזקות את פעילותנו. התמיכה האדירה הזו אינה מובנת מאליה, ואנחנו רוצות להוקיר על כך תודה. 

חזרי למעלה

מרכז אדוה: נוגה דגן בוזגלו

לוגו של מרכז אדוה

מרכז אדוה הוא מכון מחקר המתמחה בניטור של מגמות חברתיות וכלכליות ובניתוח של המדיניות הממשלתית אל מול מגמות אלה. אנו בוחנות את המגמות והמדיניות על פי אמות המידה של שוויון וצדק חברתי. מלאכת הניטור נסמכת על מאגרי נתונים עשירים ומגוונים, המאפשרים לעקוב אחר התפתחויות בתחום הפיתוח הכלכלי כמו גם בתחום השוויון החברתי. ממצאי המחקר וניירות העמדה של מרכז אדוה מתפרסמים באתרנו. הפרסומים מספקים מידע לכל מי שפועל/ת למען חלוקה צודקת יותר של משאבים בחברה הישראלית. מרכז אדוה מציע ימי עיון וקורסים בתחומים שונים הנגזרים מתחומי המחקר בהם הוא עוסק, ההרצאות ניתנות על ידי צוות מרכז אדוה, מרצים באקדמיה הקשורים למרכז אדוה ואנשי ארגונים חברתיים מומחים בתחומם. כמחצית מעבודת הארגון עוסקת ביישום שוויון מגדרי בתחומי חברה וכלכלה. למרכז עשר עובדות ועובדים קבועים 2-3 פרילנסריות בפרויקטים ומתנדבות מתחלפות.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

מרכז אדוה מוביל את הנושא של הטמעת חשיבה מגדרית בתכניות ותקציבים, ברמה הממשלתית וכן ברשויות המקומיות. השנה סיימנו ללוות את משרדי הממשלה בפילוח מגדרי של תקציביהם, נציגת אדוה יושבת באופן קבוע בוועדה שהקים משרד הבריאות לבחינת פערי השכר המגדריים. ערכנו הכשרות לבכירים ובכירות בעיריות חיפה, עכו, אשדוד, שפרעם, בת ים ועוד… התחלנו להפעיל שני פורומים אזוריים, בצפון ובמרכז, של יועצות לשוויון מגדרי ברשויות המקומיות בשיתוף איגוד היועצות. קיימנו קורסים בכלכלה במבט מגדרי בעפולה, תמרה ובית ג'ן. בשותפות עם "איתך מעכי" פועלות במסגרת תכנית "עיר לכולן" בעכו ובחיפה להטמעת חשיבה מגדרית בעבודת העירייה. בשותפות עם הסדנא לידע ציבורי עורכות פיילוט של ניתוח רכש ממשלתי מזווית מגדרית. סיימנו פרויקט בן שנתיים של פורום נשים בעלות עסקים זעירים בנגב, יהודיות ובדואיות שיצרו יחסי גומלין כלכליים וחברתיים וכתבו ניירות עמדה בנושא קידום עסקי נשים. פרסמנו דו"ח על כלכלת הטיפול- ניתוח פמיניסטי. בימים אלה עובדות על נייר עמדה משותף עם ליאור אלפנט מעמותת נשים בתמונה (וממייסדות פוליטיקלי קוראת): פילוח מגדרי של מענקי קולנוע. 

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

הישגינו העיקריים בתחום הפמיניסטי: חלחול מסוים של חשיבה מגדרית אל תקציבי הממשלה והרשויות המקומיות; הקמת ופעילות הוועדה לבחינת פערי שכר במשרד הבריאות; קידום הטמעת חשיבה מגדרית בעבודת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים (החלו להפעיל קורסי רכש לנשים ומודלות של קורסים אונליין לנשים); יצרנו רשתות פעולה פמיניסטיות בקרב יועצות לשוויון מגדרי וכן בקרב פעילות חברתיות בחיפה, עכו, תמרה, עפולה ובית ג'ן.

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

"איתך-מעכי", בפרויקט המשותף "עיר לכולן", עמותת "כן" – הרצאות על הטמעת חשיבה מגדרית בכל קורסי במנהיגות של "כן", הרצאות בקורסי הכשרה ושני פורומים אזוריים של יועצות הסדנא לידע ציבורי: פיילוט ניתוח רכש מזווית מגדרית. שדולת הנשים: סינגור משותף בנושא העלאת גיל פרישת נשים

חזרי למעלה

אני אשה: ענת ניר 

לוגו של ארגון אני אישה

בדצמבר 2018 נשים וגברים מכל רחבי הארץ, מכל חלקי החברה התאחדו ויצאו במחאה שלא נראתה כמוה קודם לכן בהיקף ובעוצמה, נגד אלימות כלפי נשים. הוכחנו ש-50.7% מהאוכלוסייה יכולות לשנות מציאות, ומהיום, נשים מוכרחות להכתיב את סדר היום. כך נולד ארגון "אני אישה", שאיגד תחתיו את המחאות ביום זה, ובימים הבאים. מתוך המחאה הובן הצורך בארגון הפעילות המשותפת. הארגון בשלבי הקמה וכולל עשרות מתנדבות, ללא תפקידים בשכר.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

מחאת הנשים בסוף 2018 היתה הפעילות המרכזית וכתוצאה ממנה ההבנה שזקוקות לארגון המאמצים בזירה לטובת פעולה משותפת שניתן היה לראות עד כמה היא אפקטיבית במחאה.

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

בעקבות המחאה עברו חמישים מיליון ₪ לרווחה, לטובת מאבק באלימות כלפי נשים – אף שלצערנו, עוד לא נעשה בכסף זה שימוש. 

חיבור כל הצעדות המפוזרות למאבק אחיד, באלימות כלפי נשים, שהתקיים בישראל ביום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נים ונערות. 

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

הקמת ארגון, יצירת שיתופי פעולה נוספים לטובת מיגור אלימות נגד נשים

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

ב-2018 הקמנו את קואליציית דגל אדום שמונה למעלה מחמישים ארגוני חברה אזרחית. 

חזרי למעלה

מרכז צדק לנשים: ניצן כספי שילוני

לוגו של מרכז צדק לנשים

"מרכז צדק לנשים" הוא ארגון משפטי וציבורי שמטרתו להיאבק בפגיעה בזכויות אדם של נשים במדינת ישראל בכל ממשק שבין דת ומדינה. הזירה העיקרית שלנו היא בתי הדין הרבניים, אך אנחנו עוסקות גם בנושאים אחרים כמו הדרת נשים ופגיעה בחופש הפולחן של נשים בכותל המערבי. לארגון שש עובדות ומתנדבת אחת.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

אחת העוולות החמורות שקיימות בישראל כנגד נשים היא מניעת זכות היסוד לגירושין, היינו: אישה לא יכולה להתגרש ללא הסכמה מצד בן זוגה, וזאת בניגוד לדין בכל מדינה מערבית אחרת בעולם. 

פעלנו השנה בשתי זירות עיקריות: משפטית וציבורית. 

במישור המשפטי, ייצגנו בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט נשים מסורבות גט, אימהות שילדיהן נחשדו בממזרות ואנשים שזכויותיהם נפגעו במסגרת הליכי בירור יהדות וביטולי גיור. הצלחנו להשיג גט לנשים עגונות שנכבלו לנישואיהן בעל כורחן ופעלנו להגשת תביעות נזיקין נגד בעלים סרבני גט בבתי המשפט האזרחיים. בנוסף היינו מעורבות בעתירות עקרוניות לבג"ץ ובהן עתירה בעניין בירורי יהדות ועתירה בנושא הפרדה מגדרית באקדמיה. במישור הציבורי, המשכנו להפעיל בית דין רבני פרטי שהקמנו לפני כשנה וחצי. בית הדין הוא מוסד הלכתי שמתחרה בבית הדין הרבני הממלכתי ומאפשר לנשים עגונות לסיים את הנישואין בלי להזדקק לגט מהבעל הסרבן.

 חלק נוסף ועיקרי בפעילות המרכז הוא בהפצת הסכמי קדם נישואין והסכמי פוסט נישואין למניעת עגינות וסרבנות גט. ההסכמים כוללים גם תנאי בקידושין שמאפשרים לסיים נישואין בלי להסתבך עם עגינות. כמו כן ההסכמים מצמצמים את יכולת ההתערבות של הרבנות. השנה חתמו על ההסכמים מאות זוגות – שחלקם התחתנו ברבנות וחלקם התחתנו מחוץ לרבנות. בנוסף נפגשנו עם עשרות זוגות שביקשו להתייעץ על ההסכמים קודם לחתימתם, וקיימנו שיתוף פעולה מוצלח עם ארגון "חופות", אשר עורך טקסי נישואים הלכתיים מחוץ לרבנות ומחתים את הזוגות המשתמשים בשירותיו על הסכם קדם הנישואין של "מרכז צדק לנשים" – "שטר לנישואין בצדק". 

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

בשנה האחרונה שחררנו אישה נוספת מעגינות דרך בית הדין הפרטי, לאחר שבית הדין הרבני הממלכתי הרים ידיים ולא סייע לה. כמו כן, פתחנו בקמפיין רחב היקף להעלאת המודעות והגדלת מספר הזוגות החותמים על הסכם קדם הנישואין של המרכז. במסגרת הקמפיין הקמנו אתר אינטרנט ייעודי, שיווקנו את ההסכם באמצעות המדיה החברתית – ואף ערכנו והשתתפנו בהרצאות בכל רחבי הארץ בנוגע להסכם, במקביל לפגישות אישיות עם זוגות שהתעניינו בו. בעקבות פעילות זו, גדל באופן משמעותי מספר הזוגות שחתמו השנה על הסכם קדם הנישואין ועלה בעשרות אחוזים על השנה שלפניה.

במקביל, התחלנו להקליט פודקאסט חדש שנועד לחשוף ולהביא לידיעת הציבור את המתרחש בבתי הדין הרבניים ואת המגמות שמסתמנות בענייני דת ומדינה.

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

פיתוח בית דין פרטי שיתחרה בבתי הדין הרבניים  והגדלת מספר הנשים שנעזרות בו 

הטמעת הסכמי קדם נישואין ותנאי בקידושין לציבור הרחב

עם התכנסות הכנסת (בתקווה שאכן כך יקרה) – להגיש הצעת חוק לצמצום הסמכויות של בתי הדין הרבניים.

הגברת המודעות בקרב הציבור הרחב לפגיעה של בתי הדין הרבניים בזכויות אדם של נשים דרך עבודת מדיה.

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

ארגון "קולך": אנו נמצאות בקשר רציף עם "קולך", משתתפות באירועים של הארגון ומשתפות פעולה במסגרת מספר עתירות עקרוניות. ארגון "חופות" – הארגון מחתים את הזוגות שפונים אליו על הסכם קדם הנישואין של "מרכז צדק לנשים". ארגון "הויה" – אנחנו נמצאות בקשר עם הארגון ומעניקות להם ייעוץ הלכתי שיאפשר לזוגות שמתחתנים דרכם שלא להסתבך עם ההלכה והרבנות

חזרי למעלה

נשים עושות שלום: ורד איל סלדינגר

לוגו של נשים עושות שלום

מטרת העל של תנועת נשים עושות שלום היא קידום הסכם מדיני, קידום שלום ותודעה מקדמת שלום והסכם מדיני בקרב אוכלוסיות רחבות ובקרב ההנהגה. אנו דורשות שילוב נשים בצורה שוויונית במוקדי קבלת החלטות ובעיקר בתהליכי משא ומתן, הן מתוך הדרישה הפמיניסטית-שוויונית הדורשת ייצוג התואם את חלקן של הנשים באוכלוסייה, והן בהתאם להחלטה 1325 של האו"ם הקובעת ששילוב נשים בתהליכים אלה מקדם את הצלחתו של המו"מ ואת הישרדותם של הסכמים לאורך זמן, ולכן מקדם את מטרת העל של התנועה – הגעה להסכם מדיני מכבד ומקובל על שני הצדדים. בתנועה 45 אלף חברות (15% מהן גברים), מתוכן כ-1000 פעילות לאורך השנה ו-150 פעילות באינטנסיביות בצוותים השונים. שתי עובדות בשכר.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

ביום האישה הבינלאומי 2019 קיימנו צעדה ברחובות תל אביב, שהסתיימה בעצרת בכיכר רבין, שם הקמנו את אוהל האימהות למשך כחודש (עד הבחירות). בעצרת היו דוברות ואמניות נשים, שקראו לקידום הסכם מדיני ולשילוב נשים בתהליך. פעילות האוהל הדגישה את החשיבות שבשיתוף נשים בתהליכי פיוס, בהתאם להחלטת 1325 של האו"ם. צוות של התנועה יזם וביצע סדרת הרצאות בנושאים פמיניסטיים והחלטה 1325; סדרה של ששה מפגשים, כשבכל מפגש התקיימו שתי הרצאות ודיון. ההרצאות התמקדו בתחומי פמיניזם שונים: רקע, פמיניזם חרדי, פמיניזם בחברה הבדואית, בחברה הערבית, בהקשר הישראלי, פמיניזם מזרחי, פמיניזם בצה"ל ועוד…). 

לפני פיזור הכנסת ה22, יזמה התנועה פרויקט קצר מועד שמטרתו הייתה קריאה למנהיגי המפלגות לשלב נשים במו"מ הקואליציוני וקריאה לחברות הכנסת לדרוש את מקומן במו"מ הזה, מתוך ההבנה ששיתוף נשים במשא ומתן יעזור לנו לצאת מהפלונטר הפוליטי. חברות התנועה התייצבו ליד בתי ראשי המפלגות והח"כיות, או במקומות מרכזיים ביישובי מגוריהם, והניפו שלטים הקוראים לח"כיות לפעול. בנוסף ניהלנו קמפיין דיגיטלי אינטנסיבי – בטוויטר ובפייסבוק, פרסמנו טורי דעה בנושא, והגענו פעמיים לכנסת במשלחת שמנתה כשלושים חברות. המשלחת נפגשה עם חברות כנסת מהמפלגות השונות וביקשה מהן לדרוש את מקומן בשולחן הדיונים של המשא ומתן הקואליציוני. הרגשנו שהמסר חלחל ונושא שיתוף נשים ומיקומן ברשימה המפלגתית תופס מקום מרכזי יותר היום. 

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

"סיירת בחירות": נציגות הגיעו למאות כינוסי בחירות, חוגי בית ומפגשים שונים של שלל המפלגות על מנת לשאול את המועמדים כיצד יקדמו הסכם מדיני ואת סיום הסכסוך וכמו כן, לשאול מדוע אין נשים במקומות ריאליים ברשימות. . 

"מסע התקווה": באוגוסט 2019 יצאנו למסע של חמישה ימים, בשיירות מכוניות, מירושלים ללוד, תל אביב, אשדוד, רהט ושדרות. בערים אלו פעל במהלך היום האוהל של התנועה ובערב התקיימו טקסים בהשתתפות מנהיגות מקומיות, הורים שכולים, נוער אקטיביסטי, אמנים ואמניות. 

מטרת הפעילויות הייתה קריאה לציבור ולמקבלי ההחלטות לפעול לקידום הסכם מדיני, להתנגד לירידת הנושא מסדר היום הפוליטי והציבורי ולהעלותו בחזרה על סדר היום של הבחירות לכנסת.

הצעת חוק "חלופות מדיניות תחילה", שמטרתה לחייב את מקבלי ההחלטות לבחון חלופות מדיניות לפתרון הסכסוך – בשגרה ובחירום, ולהפנות משאבים של זמן, קשב וכוח אדם לחיפוש פתרונות מדיניים. הפעילות לקידום החוק כוללת עשרות חוגי בית ומפגשים באזורים שונים בארץ. כמו כן, קיימנו שני כנסים גדולים, אחד בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי, והשני עם התכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת תל אביב. אפשר לקרוא על הצעת החוק כאן

עשרות פעילויות בחודש באזורים השונים: חוגי בית על הצעת החוק, מפגשים על החלטה 1325 של האו"ם, הקרנות של הסרט על מאבקן של נשים בליבריה לסיום מלחמת האזרחים בארצן, מפגשים בין פלסטיניות ליהודיות, בין דתיות לחילוניות, מפגשים של חברות התנועה בהתנחלויות כמו גם ביישובים פלסטיניים וכן פעילות "פיסות שלום" – ריבועי בד עליהם מציירים ורוקמים תכנים הקשורים לשלום. ריבועים אלה נתפרים לשטיחים גדולים אשר כבר הוצגו במקומות רבים בארץ ובעולם.

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

התנועה נמצאת בתהליך גיבוש התכניות לפעילות בשנה הבאה. תכני הפעילות נגזרים מהצעות של חברות התנועה המניעות את הפרויקטים, תוך בחינת ההיתכנות של כל פרויקט מבחינת תקציב וכוח אדם והתאמתו לתכנית האסטרטגית של התנועה. בכל שנה התכנית של התנועה כוללת תמהיל של אירועי שטח כגון צעדות ועמידה בצמתים, אירועים הקשורים לפעילות מול הממשלה והכנסת, אירועים חינוכיים ולימודיים, פעילויות בשטח, אירועים משותפים לישראליות (ערביות ויהודיות) ופלסטיניות ועוד.

כרגע ידוע כי תתוכנן פעילות נרחבת לקראת סבב הבחירות 2020– הדרכים עדיין לא גובשו; נמשיך לקדם את הצעת החוק בכל הדרכים שתוארו לעיל, ולקדם את נושא הפמיניזם והחלטה 1325 כהמשך להכשרת ההרצאות שתוארה כאן, בפעילויות אזוריות בניהול רכזות השטח.

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

שיתוף פעולה עם יוזמת "ארציות 2019": התארגנות של ארגונים בראשות מנכ"לית עמותת "כן". התקיימו מפגשים שעסקו בדרכים לקידום נשים למקומות ריאליים במפלגות. הארגונים המשתתפים: איתך מעכי, כ-ן, נעמת, ויצ"ו, אמונה, פוליטיקאיות צעירות, יועצות ראשי ערים למעמד האישה ועוד… 

בסדרת ההרצאות על פמיניזם והחלטה 1325 השתתפו, בין השאר, נאילה עוואד, מנכ״לית ארגון "נשים נגד אלימות", נטע לוי מעמותת "איתך-מעכי", רות הלפרין-קדרי ממרכז רקמן, ואסתי רידר מארגון "נבחרות". 

חזרי למעלה

קולך ארגון דתי פמיניסטי: עינת ברזילי

לוגו של ארגון קולך

העצמת וייצוג נשים דתיות במרחב הדתי והציבורי. קידום לימוד תורה ולמדניות נשיות, עמידה על זכויות נשים מול הממסד הרבני ובתי הדין. קידום מעמד האישה בישראל בכלל. לארגון חמישה עד עשרה תפקידים בשכר ופעילות שמתגייסות לצורך פרויקטים.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

הפעילות המשמעותית ביותר שאנחנו מקיימות בכל שנה היא שבת דורשות טוב, שבת בה משתתפות כמאה תלמידות חכמים שמתארחות בקהילות ברחבי הארץ ומעבירות שיעור בקהילה! מול גברים ונשים, בבית הכנסת. 

בכך, אנחנו משנות לחלוטין את החוקים והופכות את האישה לחלק מוביל בבית הכנסת ולמנהיגה תורנית ולא רק צופה. בנוסף, הקמנו גמ"ח ספרי תורה לנשים, שיאפשר לקיים קריאה בתורה לנשים. 

גיוס כספים לרכישת תלושי מזון לנשים שורדות זנות: גייסנו כסף מגולשות הפייסבוק של קולך ורכשנו 200 תלושים.

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

ההישג הפומבי ברמה הארצית החשוב ביותר: פסיקת קול ברמה, תובענה ייצוגית שקולך הגישה נגד הרדיו שמנע מנשים לשדר ולדבר בו, וניצחנו בה. הרדיו שילם מיליון שקלים לקרן נאמנות שתשרת פרויקטים למען נשים. 

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

ב-2020 יש לנו כנס גדול בבניני האומה, כנס קולך בו מיועדים להשתתף כ800 איש.

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

בעיקר בעתירות, שיתפנו פעולה עם מרכז רקמן, מרכז צדק לנשים ושדולת הנשים. 

כך גם בערבים לקידום הסכמי קדם ופוסט נישואים.

חזרי למעלה

מרכז תמורה- הקליניקה לקידום שוויון: עו"ד אפרת פודם

לוגו של מרכז תמורה

קידום שוויון בחברה הישראלית על כל גווניה, בעיקר באמצעות שימוש בכלים משפטיים אזרחיים ופרויקטים להנגשת ידע משפטי. לארגון שתי עובדות בשכר ועשרים מתנדבות.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

הובלת כנס בנושא תביעות השתקה ככלי להפעלת אלימות במשפחה, ייצוג נשים במגוון תביעות השתקה, אפליה בעבודה, עבודות מחקר וכתיבת ניירות עמדה בנוגע לזכויות נפגעות עבירות מין, הקמת פרויקט "מבלות על בטוח" ליצירת מרחבי בילוי בטיחותיים.

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

השקת פרויקט "מבלות על בטוח", הובלה וארגון הכנס של תביעות השתקה ככלי להפעלת אלימות במשפחה, כתיבת הקוד להעסקה רבגונית, פרויקט חינוך לאקדמיה בבתי ספר יסודיים וכן בתיכונים.

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

בשנה הקרובה אנו שואפות לקדם מספר פרויקטים חדשים לצד כל אלו המתקיימים בשנים האחרונות, בכלל זה, התעמקות בסוגית האלימות המשפטית, תביעות השתקה והתמודדות של נשים בהליכי גירושין עם סוגיית "הניכור ההורי" כמו כן הנגשת ידע ועבודה בשיתוף עם נשים וארגונים מהמגזר החרדי. 

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

הקליניקה למשפט ומגדר, שדולת הנשים, מ.נ.ע ראשון לציון ומגוון פעילות חברתית.

חזרי למעלה

איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי: אושרת בן שמשון

לוגו של ארגון איתך מעכי

עמותת איתך مَعَكِ – משפטניות למען צדק חברתי, פועלת מאז 2001, לקידום הנשים שקולן אינו נשמע בשיח הציבורי, נשים המשתייכות לשוליים החברתיים, ​הגיאוגרפיים ​והכלכליים בישראל. לעמותה שלושה סניפים: בתל אביב, בבאר שבע ובחיפה. הארגון עוסק בליווי, סיוע וייצוג משפטי בחינם עבור נשים מוחלשות (באמצעות הקו החם – 1700505065), בקידום מדיניות פמיניסטית ברמה הארצית במגוון נושאים ולהקמת קבוצות מנהיגות של נשים עבור שיפור זכויות ומעמד. לארגון 11 עובדות ועשרים מתנדבות.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בארגון

תכנית "עיר לכולן" הוקמה בחיפה על ידי הארגון. התכנית פועלת להכנה ויישום תכנית פעולה עירונית לשוויון מגדרי, באמצעות עובדי עירייה, היועצת לקידום מעמד האישה, חברות עסקיות וארגוני חברה אזרחית, בתמיכת ראשת העיר, ד"ר עינת קליש רותם. בנוסף, הוקמה בעירייה ועדה לשוויון מגדרי, בהובלת חברת המועצה נעמה 

הקמת ועדת היגוי הפועלת לגיבוש כלי מדיניות חדשים לקידום החלטה 1325 של האו"ם, להגברת מעורבות של נשים ממגוון קבוצות בנושאי שלום וביטחון ולחיזוק ההגנה על נשים מפני סוגי האלימות השונים. בנוסף, מקדם הארגון נוהל לטיפול בפגיעות מיניות שהתרחשו במערכת הבריאות – מול משרד הבריאות.

הארגון הגיש השנה תביעה בשם אזרחית ישראל, פלסטינית בת 57, שהועסקה ברצף בחפירות של רשות העתיקות במשך ארבע שנים באמצעות חברת כוח אדם וקיבלה שכר של 150 ₪ ליום על אף שעבדה במשרה מלאה. את התשלום קיבלה במזומן, ללא תלוש שכר וללא הפרשות סוציאליות. איתך מעכי מייצגת גם עובדת ניקיון, פלסטינית-ישראלית, שהועסקה במתחם קניות גדול ופוטרה כשנודע למעסיק שלה שהיא בהריון. בנוסף, הגיש הארגון בקשה להצטרף כידידת ביהמ"ש בתביעה של אישה בדואית, אלמנה ואם לתשעה ילדים, את המוסד לביטוח לאומי, שביקש להפחית משמעותית את הקצבה שלה בטענה שיש באפשרותה להשכיר את מרתף ביתה וכך להפיק הכנסה. 

בנוסף, הוקמה תכנית חדשנית שפותחה ב"איתך מעכי", בשיתוף עם המכון לאמנויות המשפט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בוגרי ובוגרות התכנית, עורכי דין ממגוון אוכלוסיות חברתיות, זוכים לליווי משפטי ומעשי של הסניף התל-אביבי של העמותה, בשיתוף עם משרד עו"ד יגאל ארנון ואף מטפלים בפניות משפטיות המגיעות לעמותה. בוגרי ובוגרות התכנית בצפון הארץ זוכים לליווי מעשי ומשפטי של הסניף החיפאי של העמותה, ביחד עם משרד עו"ד בן ארי, פיש, סבן ושות'.

במסגרת המאבק להשוואת זכויותיהן של סייעות, העובדות במוסד חינוך של החינוך "המוכר שאינו רשמי" (חינוך חרדי עצמאי), רקמה העמותה שיתוף פעולה תקדימי עם עיריית ירושלים, במסגרתו הופץ עלון זכויות במקומון חרדי בעל תפוצה רחבה בירושלים. 

איתך מעכי מעניקה הרצאות לעובדים ועובדות, לקהל הרחב, סטודנטים, חברות עסקיות, רשויות מקומיות ועוד במטרה להעלות מודעות ציבורית לזכויות נשים, לאפלייתן והדרתן. 

ספרי על ההישגים של הארגון מהשנה האחרונה

לאחר פניה של "איתך-מעכי" לנציב המדינה ולבג"ץ, מונתה השנה אישה נוספת לתפקיד ממלאת מקומו של מנכ"ל משרד המשפטים. הפניה נעשתה בעקבות העובדה שבקיץ האחרון נותרה רק מנכ"לית אחת מתוך 29 משרדי ממשלה. דרישתנו היא שהממשלה תבטיח ייצוג הולם לנשים בתפקיד זה.

ביחד עם עיריית קלנסווה, נעמ"ת, מרכזי ריאן ומרכזי עצמה, ארגנה העמותה יום עיון לנשים בקלנסווה, שהתמקד בהזדמנויות הקיימות בעיר לעידוד ושילוב נשים בתעסוקה. לאחר יום העיון, המשכנו לפעול בשיתוף אנשי עסקים הבוחנים שילוב נשים מהעיר בעסקיהם. בנוסף, פתחה עיריית טייבה את מרכז הזכויות לנשים "מינא", אחד מהתוצרים של תכנית "עיר לכולן" בטייבה. בניית המרכז החלה ברעיון של קבוצת נשים מהעיר שלוותה על ידי הארגון. 

הישגים משפטיים:

איתך מעכי ייצגה את הגברת מירי חבז, אם יחידנית שהועסקה כעצמאית ב"דואר ישראל". חבז קיבלה זכויותיה כעובדת דואר ישראל לאחר הליך משפטי של שלוש שנים בעקבות העסקתה הפוגענית.

לאחר הליכים משפטיים מול שלושה מעסיקים שונים, קיבלו שלוש מיוצגות של הארגון, בנות העדה האתיופית, את מלוא זכויותיהן. בנוסף, עובדת חרדית שפנתה לקו החם של העמותה בעת שהופעל נגדה נוהל לאישור פיטורין, הצליחה למנוע את פיטוריה הלא מוצדקים באמצעות הליווי הצמוד של העמותה. 

לבסוף – בתום הליך משפטי בן שש שנים, אליו הצטרפה העמותה כידידת ביהמ"ש, נתן בית הדין הארצי לעבודה תוקף של פסק דין לפשרה עם רשת החינוך "עמל". במסגרת הפשרה, הושוו תנאי העבודה של כלל הסייעות מכסייפה שעבדו ברשת – לתנאי הסייעות המועסקות ברשות המקומית. 

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

כחלק מקואליציית ארגוני נשים, הגישה איתך מעכי בקשת ידיד בית משפט בדרישה לשחרר את ג', מהגרת עבודה מהפיליפינים, שבית המשפט פסק שתגורש ללא ילדיה. בעקבות התערבות הקואליציה, שוחררה ג' והתאחדה עם ילדיה.

בינואר 2019 הורה בג"ץ למפלגת "אגודת ישראל" להסיר כל מניעה תקנונית לקבלת נשים למפלגה (בג"ץ 1823/15) בעקבות עתירה בה ייצג ארגון איתך-מעכי ביחד עם עשרה ארגוני נשים נוספים, ביוזמתה של עו"ד תמר בן פורת. בין העותרים: מרכז רקמן, אלטפולה, ון ליר (שוות), ויצ"ו, נעמ"ת, ש.י.ן, מרכז צדק לנשים, קולך.

קואליציה לקידום החלטה 1325 בישראל: הארגון מוביל את הקואליציה לקידום ויישום ההחלטה הקובעת כי על מדינות החברות באו"ם לפעול להשתתפות שוויונית של נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות, להגן על נשים מפני אלימות ולפעול לקידום שלום. כחלק מפעילות זו, קידם הארגון ביחד עם "שוות", המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר ו"אנו" ובשיתוף עשרות ארגוני נשים וזכויות אדם, תכנית פעולה כוללת ליישום ההחלטה.

קואליציית האקדח על שולחן המטבח: הקואליציה (שגם פוליטיקלי קוראת חברה בה) הוקמה ביוזמת "אשה לאשה, מרכז פמיניסטי חיפה", במטרה לצמצם את כמות הנשק בנמצא במרחב הפרטי והציבורי. במסגרת זו נכתבה עתירה המבקשת להקפיא את רפורמת הנשק של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן.

קואליציית "ארציות 2019" הוקמה במטרה לעודד את הציבור להצביע לרשימות בעלות שוויון מגדרי. הקואליציה הוקמה ביוזמת "כ"ן" ומשותפת עם הארגונים: "אנו", "סופרסונס", "אני אישה אני בוחרת", "רצות ומשפיעות", "מרכז אדוה", "שדולת הנשים", "נבחרות", "פוליטיקאיות צעירות", "איגוד מרכזי הסיוע", "שוות", "אמונה" ועוד…

בשם 19 ארגוני נשים ופעילות פמיניסטיות, יזמה והובילה "איתך מעכי" פנייה לכל ראשי המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת. מטרת הפנייה הייתה לבטא את הצורך לחזק את מעמדו של בית המשפט העליון, על מנת להמשיך ולקדם שוויון מגדרי בישראל ולשמור על אינטרסים של נשים.

בנוסף, חברה "איתך מעכי" בפורום הארגונים נגד הדרת נשים, קואליציית ארגוני הנשים בחיפה, הקואליציה להעסקה ישירה, פורום לאכיפת זכויות עובדים, קואליציה לשיפור תנאי ההעסקה של סייעות משלבות, קואליציית מבקשות מקלט, פורום הגברת האכיפה והמודעות לחברה הערבית. 

חזרי למעלה

העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל: טל דקל

לוגו של העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל

הוקמה על ידי ד״ר רות מרקוס בשנת 2015 במטרה לעודד מחקר על נשים-אמניות בישראל ולהעלות לסדר היום נשים אמניות שהודרו מתולדות האמנות הישראלית. העמותה מקיימת פעילות משותפת עם הפקולטה לאמנויות והתכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל-אביב; מכללת סמינר הקיבוצים; האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וגופים אקדמיים אחרים לשם תמיכה באמניות, חוקרות ואוצרות בשטח האמנות. כל הפעילות בארגון מתנדבות, יש מזכירה בשכר.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

יסוד פרס לאמנית מצטיינת "פרס ע"ש בקי דקל", הפתוח בפני אמניות המזדהות כנשים. גובה הפרס עומד על 15,000 ש"ח ולצידו גם הקמת תערוכה לזוכה; הקמת תערוכה לנשים נשכחות מהעיר ראשל"צ ופרסום מחקר אודותיה בתפוצה רחבה.

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

הגדלת בסיס הנתונים והמחקרים אודות נשים יוצרות ואודות סוגיות מגדריות בתחום האמנות; הרחבת סדרות המפגשים השנתיים של העמותה לסדרה חדשה בצפון הארץ, בנוסף לסדרת המפגשים הקבועה במרכז הארץ; ביסוס שיטה קבועה לתערוכות מחקריות לנשים נשכחות ביישובים ומקומות שונים ברחבי הארץ, בשיתוף עיריות ומועצות אזוריות כך שבכל שנה תתקיים תערוכה באזור אחר בארץ (בשנה הקרובה תתקיים תערוכה בעמק יזרעאל, לזכר נשים יהודיות וערביות מהאזור); שיתוף פעולה עם מכוןHIT  בחולון לרגל יום האישה הבינלאומי (תערוכה באוצרות טל דקל של הצלמת אליסיה שחף, שמתארת את הסטודיו של אמניות מקבוצות ורקעים שונים בישראל); שיתוף פעולה עם מכון שכטר ליהדות באירוח של האמנית הפלסטינית ראידה אדון; שיתוף פעולה עם מוזיאון הרצליה להקמת תערוכה של האמנית הנשכחת חנה לוי, שהיא פרי מחקר של חברות העמותה; שיתוף פעולה עם מוזיאון האיסלאם בירושלים ביצירת פאנל לרגל תערוכה שאוצרת חברת העמותה ד"ר סיגל ברקאי.

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

יוזמה להקמת רזידנסי לאמניות/אוצרות/חוקרות שהן אמהות צעירות; הקמת כנס אקדמי ארצי בנושאים של אמנות ומגדר (בשיתוף אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת תל אביב); שיתוף פעולה עם "הגלריה החדשה-סדנאות האמנים" בירושלים להקמת תערוכת-ענק מחקרית שבה יכללו יצירות של חברות העמותה; המשך שיתוף הפעולה עם המגזין לאמנות האינטרנטי 44 Degrees שמפרסם בכל גיליון שש אמניות חברות העמותה אשר זכו בתואר "אמנית החודש".

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפתן פעולה השנה? באילו אופנים?

עם כתב העת "מגדר" יזמנו פרסום גיליון נושא שיוחד כולו לנושאים של מחקר פמיניסטי באמנות.

חזרי למעלה

כולן – קידום השיח והעשייה הפמיניסטית בישראל: מורן נאור

לוגו של עמותת כולן

תנועת שטח פמיניסטית הפועלת להשמעת קולן של נשים – בפרט נפגעות אלימות מינית, ולעיצוב השיח הציבורי בנושא. נאבקות למען שינוי התפיסה הציבורית בהקשרים של "האשמת הקרבן", מתוך תפיסה שאם יוקעו הפוגעים ותמיכה במתלוננות תגבר, תהיה מוטיבציה לנשים נוספות להתלונן על פגיעה מינית ובכך לחסל את התופעה. לארגון מנכ"לית בשכר ועשרות מתנדבות.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

עשרות הופעות בתקשורת, בהן הגנו על נפגעות תקיפה מינית ונתנו קול לשורדות. 

הפקנו את צעדת השרמוטות 2019 בתל אביב בה השתתפו יותר מ-8000 נשים. 

צייצנו, פרסמנו, דיברנו והגדלנו את השיח הפמיניסטי ברשת 

הפקנו לוח שנה פמיניסטי בשיתוף פעולה עם המאיירת הגר וורטהיים. 

הוצאנו לפועל קורס מובילות להכשרת אקטיביסטיות פמיניסטיות, בו הכשרנו עשרות אקטיביסטיות חדשות מרחבי הארץ, בטווח גילאים רחב, שפועלות לשינוי בקהילות שלהן. 

הגענו לבתי ספר, שם העברנו הרצאות על פמיניזם, תרבות האונס והאשמת הקרבן. 

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

הישג מהותי בשנה האחרונה היה הקשר שנוצר ביננו לבין גופי תקשורת, בכל הקשור ליחס למתלוננות. קשר שיצר שינוי בדרך בה התקשורת מטפלת בסוגיות של אלימות מינית. 

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

בשנה הבאה אנחנו מתכוונות להפיק את צעדת השרמוטות הגדולה ביותר שנראתה עד כה. מעבר לכך, נמשיך בפעילות השוטפת שלנו במאבק למען חברה טובה יותר. 

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

שיתפנו פעולה עם "לוט"ם" בהפגנות פמיניסטיות, עם מרכז סיוע תל אביב בהפגנה השנתית ביום המאבק באלימות כלפי נשים. בנוסף, הוזמנו להרצות בכנס הבינלאומי הענק של ארגון FILIA.

אנו חברות בקואליציה נגד הדרת נשים של ארגון שתיל, חברות בקבינט למאבק באלימות כלפי נשים של ויצ"ו כמו גם בפורום הארגונים של "אני אישה". 

חזרי למעלה

נעמת – תנועת נשים עובדות ומתנדבות: כרמל איתן 

לוגו של ארגון נעמת

מפעל ללא כוונות רווח שמטרותיו: קידום מעמד האישה בישראל ושינוי המדיניות החברתית לקראת השגת שוויון מלא. נוסדה בשנת 1921 תחת השם "מועצת הפועלות", על ידי חלוצות העלייה השנייה והשלישית שהתארגנו בשל הקיפוח שהיה קיים גם בעת בניין הארץ. נעמת היא תנועת שטח פוליטית רב מפלגתית, בראשה יו"ר שנבחרת אחת לחמש שנים. נעמת פרושה ברחבי הארץ באמצעות שלושים מרחבים, בראש כל אחד מהם עומדת יושבת ראש נבחרת. לנעמת 4100 עובדות בשכר וכמאה מתנדבות, מרביתן במקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

קמפיין להעלאת המודעות לאלימות נגד נשים: #אלימות _כאן זה מתחיל 

קמפיין יום האישה לשנת 2019: "לא תעצרו אותנו" נגד הדרה, הקטנה, השפלה של נשים במרחב הציבורי. מאבק נגד הדרת נשים בצה"ל ובמרחב הציבורי 

"כדורגל זה הכי אחותי" – הקרנה ציבורית של גמר מונדיאל הנשים כולל הרצאות ופרשנות במרכז של נעמת למניעת אלימות במשפחה.

 מאבק נגד הענקת פרס אקו"ם לגברים בלבד.

 סדנאות כתיבה לנשים בפריפריה עם ענת לב-אדלר.

השתלמויות של יומיים בנושא חינוך מודע מגדר בגיל הרך לכל מנהלות המעונות והמחנכות מובילות הכיתה במעונות נעמת.

פניה אל ראשי המפלגות במסגרת מערכת הבחירות בתביעה כי יתחייבו לתקצוב התכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה לרגל יום המאבק באלימות.

כנס מקצועי בכפר הנוער "עיינות-נעמת" לקהל של מאות מנהלות/י משאבי אנוש וחברות ועדי עובדים במטרה לתת כלים לזיהוי ולהושטת יד לעובדות הסובלות מאלימות בתוך ביתן 

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

הענקת ארבעה מענקי מחקר לדוקטורנטיות בתחום המגדר

הענקת חמישה מענקי מחקר לדוקטורנטיות בתחום המדעים 

הענקת 200 מלגות לסטודנטיות לתואר ראשון ושני

פיילוט של קורס אנימציה לנשים שיצאו ממעגל אלימות, בו הפיקו התלמידות סרטים מרגשים שיכולים לשמש ככלי הסברתי במהלך שיח על אלימות נגד נשים. 

הצבת זרקור כלפי האירוע מדיר הנשים בחסות הרב פירר – שהוביל בסופו של דבר לביטולו. 

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

קידום שתי הצעות חוק: חופשת לידה לאבות, שלא על חשבון חופשת האם אלא מיד לאחריה ובתשלום ולימודי שוויון מגדרי כחובה במערכת החינוך. 

פרויקט לקידום שוויון מגדרי במקומות עבודה: במסגרתו יבנה כלי יישומי לבחינת נתונים וליצירת פרמטרים לצמצום פערים מגדריים. 

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

עם שדולת הנשים בישראל-בנושא הדרת נשים בצה"ל (הטנקיסטיות) מרכז רקמן – בנושא ניכור הורי ובנושא חלוקת רכוש בבית הדין הרבני ("בג"ץ הבוגדת") ויצו ואמונה – בנושא משבר מעונות היום לגיל הרך. בנוסף, לקחנו חלק משמעותי בהפגנות הגדולות נגד רצח נשים 

חזרי למעלה

רוח נשית – עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות: תמר שוורץ

לוגו של רוח נשית

עמותת 'רוח נשית' פועלת, מאז 2007, לקידום עצמאותן הכלכלית של נשים נפגעות אלימות בישראל, וחותרת לשינוי חברתי מתוך ראייה פמיניסטית ומחויבות לצדק חברתי ומגדרי. העמותה מסייעת לנשים נפגעות אלימות פיסית, נפשית, מינית וכלכלית לפרוץ את מעגל האלימות, דרך השתלבות בתעסוקה, בירור ומיצוי זכויותיהן ופיתוח עצמאות כלכלית. העמותה סייעה עד כה ללמעלה מ-3000 נשים.. ב- 2018 קיבלה 'רוח נשית' הכרה כספק הרשמי האמון על נושא השיקום התעסוקתי לנשים נפגעות אלימות במרכזי התעסוקה העירוניים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. לארגון 25 עובדות בשכר ומאות מתנדבות.

ספרי בקצרה על הפעילויות וההישגים שלכן השנה

אמנת זמינות בנקאית לנשים נפגעות אלימות – אמנה זו היא כלי באמצעותו נרתמים הבנקים וחברות האשראי, באופן וולונטרי, להקל על נשים נפגעות אלימות את ההתמודדות הפיננסית עם חובות שנוצרו ע"י בן הזוג האלים. במסגרת האמנה מונו אנשי קשר ייעודיים, אשר מסייעים לנשים נפגעות אלימות להסדיר חובות. עד לאחרונה, חלה האמנה רק על נשים ששהו במקלטים. בשנת 2019 הורחבה תחולת האמנה והיא החלה להיות מופעלת גם לגבי נשים בקהילה, המלוות ע"י המרכזים למניעת אלימות במשפחה של משרד העבודה והרווחה (בשלב ראשון כפיילוט בשמונה מרכזים, בשלב הבא תורחב האמנה לכל המרכזים בישראל). הרחבה זו היא משמעותית משום שרוב נפגעות האלימות בישראל כלל אינן מגיעות למקלטים. היוזמה בהובלת "רוח נשית" בשיתוף עם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, איגוד הבנקים ומשרד העבודה והרווחה.

רחל המשוררת כפרזנטורית: קמפיין חדש של "רוח נשית" לרגל יום האישה הבינלאומי לשנת 2019 גייס את המשוררת רחל, המעטרת את שטרות העשרים ₪ החדשים, להעלאת מודעות לאלימות כלכלית נסתרת.

הרחבה של מחלקת ההרצאות והסדנאות: "רוח נשית" מעבירה הרצאות וסדנאות לחברות הייטק, רשויות מקומיות, חברות עסקיות, מרכזי טיפול, שופטים, עורכי דין, עובדים סוציאליים ועוד. מטרת הסדנאות היא העלאת המודעות הציבורית לתופעה הרחבה של אלימות כלפי נשים, על מנת לאפשר לאנשי המקצוע ולציבור הרחב לזהות סימני אזהרה.

חברות עסקיות נרתמות למאבק: סופרפארם, תנובה, שטראוס, ויקטורי, הראל ביטוח, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, לוריאל, אלדן, רולדין ועוד נרתמו השנה לסייע לנו במאבק.

תכנית הכשרה לקוסמטיקאיות: רוח נשית פתחה השנה תכנית בשם "הקליניקה כמרחב בטוח", בשיתוף עם חברת הקוסמטיקה KB PURE. מטרת התכנית היא להכשיר קוסמטיקאיות לזהות סימני אלימות בחיי לקוחותיהן ולהציע להן סיוע. הרעיון נולד בעקבות ההבנה של הקשר הקרוב והאינטימי בין קוסמטיקאיות ללקוחותיהן.

בוטיק שמלות כלה: במהלך השנה הרחבנו את הפעילות העסקית של בוטיק שמלות הכלה שלנו. הבוטיק מסייע למימון פעילות העמותה באמצעות תרומות מצד מעצבות ומעצבי אפנה.

בנוסף, "רוח נשית" הוכרה כמובילה עולמית בתחום המאבק באלימות כלפי נשים וזכתה בסטטוס "יועץ מיוחד למועצה הכלכלית חברתית של האו"ם" (ECOSOC). הארגון זכה גם ב"תו מידות לאפקטיביות" לשנת 2019 מטעם ארגון "מידות". 

בשנת 2019 התרחבה "רוח נשית" ופתחה או הרחיבה שישה סניפים נוספים: בבאר שבע, נהריה, חיפה, לוד, יפו ואכסאל. כל הסניפים מעניקים שירות פרטני לנשים נפגעות אלימות, באמצעות מנהלת תכניות ומנטוריות בהתנדבות. 

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

ב2020 נרחיב את המענים לנשים נפגעות אלימות המצויות בחובות: פעילות מול רשויות המדינה ומול הבנקים. בנוסף, לאחר כינון הכנסת החדשה, נמשיך לקדם את הצעת החוק שלנו בנושא האלימות הכלכלית. נמשיך בפעילות ההסברתית להעלאת מודעות לאלימות כלכלית ונקדם יוזמות בנוגע לנשים מעוטות הכנסה המעוניינות לפתוח עסקים עצמאיים. נרחיב ונמסד את הסניפים שלנו באכסאל, חיפה, נהריה, באר שבע, לוד ויפו ונייצא את מודל העבודה הייחודי של "רוח נשית" למדינות אחרות. 

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

שדולת הנשים, איתך מעכי, ויצו, נעמת, אחותי, מרכז רקמן, אם הבנים, קבוצת סינגור מזונות ילד, קרן קורת, קליניקות משפטיות באוניברסיטה העברית ובמרכז האקדמי למשפט ועסקים.

הקואליציות בהן לקחנו חלק:

  • קואליציית חוק דמי מזונות, שיתוף פעולה עם שני ארגונים פמיניסטיים – "מרכז רקמן" מאוניברסיטת בר אילן ועמותת "אם הבנים" שכולל מאבק מתמשך של שנים לביטול הקיזוז בגמלת המזונות 
  • קואליציית ארגונים להטמעת החלטה 1325 של האו"ם בשיתוף עם עמותת "איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי". במסגרת זו הדגשנו את הצורך בשיקום כלכלי של נפגעות אלימות בקהילה ע"י מתן כלים הוליסטיים כגון מיומנויות תעסוקתיות
  • קואליציית אג'נדה 2030 לפיתוח יעדי קיימות גלובליים: השנה הצטרפנו לקואליציה של עשרות ארגוני חברה אזרחית, הפועלת להטמעת היעדים הגלובליים של האו"ם לשנת 2030, בישראל. 
  • קואליציית מתחברות להשפעה הפועלת לחיזוק השדה הפמיניסטי בישראל

חזרי למעלה

באשר תלכי: פייני סוקניק

לוגו של ארגון באשר תלכי

לווי וסיוע לנשים חרדיות ודתיות במצבי פרידה וגירושין. שינוי תפיסתי בקהילה החרדית והדתית סביב נושא הגירושין וההכרה שנשים ראויות לכבוד ולצדק בלי קשר למצב המשפחתי שלהן, לובינג ולווי חקיקה תומכת בנושאים הקשורים לאימהות עצמאיות. לארגון ארבעה תפקידים בשכר ועשרות מתנדבות ומתנדבים.

כמה מתנדבות מכיל הארגון וכמה תפקידים בשכר?

ארבעה תפקידים בשכר, עשרות מתנדבות ומתנדבים. 

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

לווי ותמיכה בנשים בתוך הקהילה החרדית והדתית. שיתוף פעולה עם ארגוני סיוע נוספים לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים והפצת פלייר נגד אלימות בשכונות החרדיות בערים שונות בארץ. העלאה למודעות של נושאים שונים הקשורים למעמד האישה- שעדין לא בקונצנזוס בחברה החרדית.

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

לווי של מאות נשים, הן בייעוץ פרטני והן בהכשרה בסדנאות שונות.

העלאת פודקאסטים בנושא גירושין לאתר הגדול ביותר בחברה החרדית "ככר השבת". לפודקאסט האזינו יותר מ-20 אלף אנשים. 

ראיון טלוויזיוני עם אישה שורדת אלימות, מהחברה החרדית – בו לראשונה דובר על הנושא בצורה ברורה וגלויה. 

יום עיון ללמעלה ממאה נשים חרדיות בנושא גירושין 

ייצוג של הפמיניזם החרדי בכנס של הNCJW  בוושינגטון. 

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

גייוס המונים משמעותי לקראת הרחבת הפעילות, הוצאת ספר ילדים הכולל מדריך למבוגר בנושא גירושין במשפחות חרדיות ודתיות. 

המשך קידום החקיקה בנושא חוק המזונות והפרדת משכורת האישה ממזונות הילדים, שמתקבלים דרך ביטוח לאומי. 

התרחבות ושיתופי פעולה עם ארגונים הפועלים בחו"ל. 

שיתוף פעולה עם ארגון "קולך", לארגון בית מדרש ללמידה והעמקה ביסודות הפמיניזם הדתי והחרדי. 

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

"יד לאישה", "מבוי סתום", "תהל", מרכז רקמן – סביב מקרים אינדיבידואליים. עם "אל הלב" – בסדנאות הגנה עצמית לנשות הארגון. עם "בת מלך" ביום הבינלאומי למניעת אלימות, "נבחרות", בהוצאת פלאייר לחלוקה ופרסום, שיתוף עם מדור "מאמע" בכיכר השבת. 

חזרי למעלה

בת קול נשים לטב"קיות דתיות: תהילה אטיאס בסה 

לוגו של ארגון בת קול

העמותה היחידה בארץ של מרחב נשי דתי גאה, מאגדת תחתיה למעלה מ-500 נשים דתיות על הקשת המגדרית – לסביות, ביסיות, טרנסיות וקוויריות – ומספקת להן בית, קהילה תומכת ואירועים לאורך השנה. לצד זאת, בת קול עוסקת בחינוך לסובלנות ולקבלת האחר בחברה הדתית ובכלל. לעמותה עובדת אחת בשכר וכמאה מתנדבות.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

לקחנו חלק פעיל ומשמעותי באירועי הגאווה השונים. בין היתר, באירוע הגאווה הראשון בטבריה וביצוג בבמות אירוע הגאווה בירושלים. 

נפגשנו עם רבנים ורבניות על מנת לספר את הסיפור הנשי הגאה והפמיניסטי וללמוד יחד על המורכבות והאושר של להיות נשים גאות דתיות.

הגדלנו משמעותית את מספר החברות בארגון וכיום אנו משמשות בית וקהילה לחמש מאות נשים גאות דתיות. הקמנו גם קבוצה טרנסית ושכרנו מנכ"לית שמייצגת את הארגון בפורומים השונים. השתתפנו ולקחנו חלק פעיל בארוחת חשיבה ושיתוף של שגרירות קנדה יחד עם השגרירה ועם מספר ארגוני נשים נוספים, הרצינו בשלל מקומות ואירועי גאווה. 

לקחנו חלק במשלחת לארה"ב מטעם ארגון AWB של כלל ארגוני הקהילה הגאה, במהלכו נפגשנו עם ארגוני נשים מהארץ ומהעולם. 

לפני כחודש קיימנו מליאה שנתית של הארגון, בה הוחלט לשינוי שם הארגון – מארגון נשים לסביות דתיות, לארגון עבור נשים ל"טבקיות: לסביות, טרנסיות, ביסיות וקוויריות דתיות. 

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

הקמת גמ"ח בת-קולי לנשים מתוך הארגון הזקוקות לעזרה מיידית בכל התחומים. 

נבחרנו לשתף פעולה עם להקת "הדג נחש" בפסטיבל חברה אזרחית, בה חשפנו רבים לעשייה של "בת קול". 

יזמנו עצרת משמעותית בכיכר ציון בירושלים, בתקופת חגי תשרי, לזכרה של נטע חדיד ולזכר כל חברות וחברי הקהילה הטרנסית שאיבדו את חייהם. בעצרת השתתפו לראשונה רבנים ורבניות אורתודוכסים והתקיים בו שיח משמעותי בין חרדים, ערבים ונשות הקהילה מהארגון, אודות המושג "טרנס*". 

בפסח, בשיתוף פעולה עם חברותא ושב"ל, ארגוני קהילה דתית גאה והקרן החדשה לישראל, הובלנו אירועי גאווה במתחם התחנה בירושלים. המתחם כולו נצבע בדגלי גאווה והגיעו אליו אנשים שונים על כל הקשת הדתית. 

הקמנו את בית המדרש הגאה הראשון בבאר שבע, בשאיפה להקים עוד רבים כאלה ברחבי הארץ ויזמנו במהלך החגים מסורת של ארוחות חג מסורתיות לכלל הקהילה הגאה. 

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

בכוונתנו להמשיך להוות בית וקהילה לנשים גאות דתיות וכן, להוות קול פמיניסטי משמעותי בקהילה הדתית והגאה. 

נתארח עם מיזם "שבת שלך" בו חברות כ150 נשים קבועות. במסגרת הפרויקט מתקיימות ארוחות קבועות אחת לחודש. 

בכוונתנו לפתח תכנית משמעותית לנשים למדניות מהארגון, להיות מובילות הלכה. במקביל, בכוונתנו לשתף פעולה עם מספר ארגונים דתיים וגאים ביצירת פודקאסט. 

בכוונתנו לשכר את שירותיה של רכזת פעילות פנים ארגונית שתוכל לתכלל את כלל הפעילות הפנים ארגונית של "בת קול" ולתת תמיכה של מטפלת מוסמכת ויעוץ משפטי לחברות בת קול הזקוקות לכך. לבסוף, בשנת 2020 תחגוג בת קול 15 שנים להיווסדה באמצעות חגיגות יום הולדת משמעותיות. 

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

קולך, שגרירת קנדה בתחום של פורום וחשיבה משותפת 

חזרי למעלה

הלובי למלחמה באלימות מינית: יעל שרר

לוגו של הלובי למלחמה באלימות מינית

לובי לקידום חקיקה ומדיניות שמוסד בשנה החולפת למען טיוב הטיפול המערכתי והממסדי בנפגעות ונפגעי אלימות מינית. ללובי 40 מתנדבות ומנכ"לית בשכר.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות ועל הישגי הארגון השנה 

פרויקט דורותי – הנגשת מידע רפואי ומידע על אודות זכויות לנפגעות שמגיעות לטיפול בבתי החולים וכן חלוקת מארזים שיכילו ציוד הגייני בסיסי. נוסף על חלוקת הערכות, חקרנו את השאלה האם יש למארזים השפעה על הפחתה בתסמינים פוסט טראומתיים.

נפגשנו עם עשרות חברי וחברות כנסת והבאנו להכרזה על פתיחת חדר אקוטי באילת.

קידמנו הצעות חוק בנושא טיפול חירום בנפגעות, ביטול התיישנות, הסדרת מעמד ערכות האונס והמשך המאבק נגד השמדתן בבתי החולים. פעלנו ונמשיך לפעול להסדרת סמכויות הרופאים המטפלים בנפגעות. 

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

בשנה הבאה נמשיך בהסדרת מעמדן החוקי של ערכות האונס ובהסדרת סמכויות הרופאים המטפלים. לכשתתכנס הכנסת הבאה נמשיך בקידום הצעת החוק בנושא טיפול חירום בנפגעות. נמשיך לקדם את פתיחת החדר האקוטי באילת ונפעל לקידום פתיחת חדר נוסף באזור השרון.

בנוסף, אנו מקוות להתחיל לעסוק בתחומים נוספים כמו מערכת בריאות הנפש, ביטוח לאומי והטיפול המערכתי בפגיעה מינית בקטינים.

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

המיזם למניעת התעללות בילדים, קרן בריאה, שדולת הנשים

חזרי למעלה

ויצו – ההסתדרות העולמית לנשים ציוניות: מיטל וולף

ויצו

אחד מארגוני הנשים הוותיקים והגדולים בישראל, שמעסיק 5000 עובדות, רבות מהן גננות ומטפלות במעונות היום שהארגון מפעיל. מטרותיו המוצהרות הן: קידום מעמד האישה בישראל באמצעות חקיקה, פיתוח מנהיגות ומודעות למען שוויון מגדרי בחברה. להעניק לפעוטות, ילדים ובני נוער שוויון הזדמנויות בחינוך למען צמצום פערים בחברה. ולהתאים את הצרכים המשותפים בין נשים יהודיות בתפוצות ובין נשים בישראל למען המשכיות העם היהודי. לויצו 250 אלף חברות בעולם, 55 אלף מהן בישראל.

מה הפעילות הפמיניסטית המשמעותית שנעשתה השנה בארגון?

השנה עסקה ויצו בקידום מדיניות ושינוי חקיקה לטובת נשים בישראל, בין היתר, בתחום המאבק באלימות במשפחה- חקיקה המחייבת טיפול רגשי לגברים אלימים ופיקוח אלקטרוני לאחר מתן צווי הרחקה, בתחום שוויון נשים בשוק העבודה- חקיקה לצמצום הפרשי שכר, הסדרי עבודה גמישים וזכויות נשים עובדות. בנוסף אנו פועלות לקידום חוק מזונות אזרחי. 

מערך הסיוע המשפטי של ויצו סייע לאלפי נשים בתהליכי גירושין וכן במיצוי זכויות בעבודה, והפיק מדריך זכויות עדכני עבור נשים בהליכי גירושין ונשים בשוק העבודה במטרה להנגיש ידע בתחום לציבור הנשים.

תכניות מנהיגות לנשים:  קיימנו תכניות מנהיגות ראשונה לנשים דרוזיות בדליית אל כרמל, תכנית לפיתוח עתודת מנהיגות חרדיות, הקמנו פורום ממונות לשיוויון מגדרי במשרדי ממשלה וחברות ציבוריות בשת"פ עם נציבות שירות המדינה, הנהגנו תכנית מנהיגות ייחודית לאמהות יחידניות בשיתוף עיריית תל אביב והמשכנו בפיתוח מנהיגות נשים מקומית ואזורית. 

אחת הפעילויות המשמעותית השנה היתה פיתוח והרחבת תכניות לקידום ולתמיכה בנשים בהליכי פרידה – "ממשיכות בדרך", בשתוף פעולה עם מרכז רקמן וכן תכנית לתמיכה בנשים אחרי לידה. 

ההישג המשמעותי בכל התכניות הוא שקבוצות הנשים הללו הופכות לקהילות תמיכה גם לאחר סיום הפעילות המאורגנת בויצו. ויצו הקימה פורום מומחים בתחום נשים אחרי לידה, הפועל לקידום מדיניות, זכויות ושירותים עבור נשים בתחומים מגוונים.

 בזכות שיתופי פעולה עם גופים עסקיים, הפעילה ויצו גם פרויקטים להכנת נשים להשתלב בעולם העבודה ולהכשרתן. אחד מהם עם חברת האופנה הבי"נל h&m במסגרתו מוענק ייעוץ קריירה וסטיילינג אישי כהכנה לראיונות עבודה,

בנושא טיפול באלימות במשפחה, מגוון רחב של תכניות ושירותים חדשים מופעלים במקומות בהם זיהינו שלא קיימים מענים. כך למשל, כחלק מתפיסה המבקשת לשנות את השיח בציבור ביחס לאלימות במשפחה מפעילה ויצו קו סיוע טלפוני לגברים במעגל האלימות, המעניק ייעוץ וסיוע לגברים ומפנה לטיפול, תכניות הסברה בקרב נוער וצעירים, תכניות טיפול בילדים חשופים לאלימות. כל נושא קודם גם ברמת המדיניות, אל מול הרשויות הרלוונטיות. השנה העלתה ויצו גם נושא שלא טופל עד כה, אלימות טכנולוגית שבמסגרתו מקודמים מענים ואכיפה מול משרדי הממשלה. לראשונה, צוין יום הנערה הבינלאומי אשר חיבר תנועות נוער, עמותות ואת משרד החינוך כדי לקדם מענים מיוחדים לצרכים של נערות בישראל, כאשר המטרה היא לקדם, יחד עם נציגות של כלל הנוער, שוויון מגדרי וחברתי. 

מהם ההישגים המרכזיים של ויצו ב-2019?

 קבינט חירום חברתי- קואליציה גדולה של כלל ארגוני הנשים והגברים בארץ שויצו הקימה ב-2019, לקידום המאבק באלימות כלפי נשים. זו פעם ראשונה שכל הארגונים חוברים לפעילות ארוכת טווח. הקואליציה פועלת במגוון רחב של זירות כדי למגר את תופעת האלימות. השנה, הצליח מערך הסיוע המשפטי של ויצו להילחם באפליה על רקע מגדרי בעבודה ובזכות תביעה משפטית שהגיש, הושוו תנאי העסקתה ושכרה של מהנדסת העיר צפת לאלה של עמיתיה הגברים. 

תכנית מנהיגות בקרב נשים במגזר הדרוזי נפתחה והסתיימה בהצלחה, כאשר בוגרותיה כבר משתלבות בעשייה חברתית או פוליטית והקימו מועצת נשים בדלית אל כרמל.

מה התכניות ל-2020?

שנת 2020 מסמלת עשור חדש של המשך עשייה מגדרית משמעותית ומשנה מציאות. בשנת 2020 נמשיך לקדם פרוייקטים ולפעול לקידום חקיקה משמעותית בתחום העבודה, הרווחה, האלימות ובפרט קידום נושא האיזוק האלקטרוני ויישום התכנית הבינמשרדית למאבק באלימות במשפחה עם הקמת הממשלה. נמשיך להפעיל תוכניות תמיכה וטיפול לנשים בכל רחבי הארץ ונרחיב שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות.

עם אילו ארגונים שיתפתן פעולה השנה ובאילו אופנים?

אנו משתפות פעולה עם קהילות נשים בולטות בפייסבוק, בהן אנו מעניקות ייעוץ משפטי חינמי לחברות הקהילה. אנו מובילות את המאבק בהדרת נשים עם קואליציה רחבה של ארגוני נשים, ופועלות בתחום חזקת הגיל הרך. כאמור, קבינט החירום למאבק באלימות פועל בשותפות עם כלל ארגוני הנשים.

חזרי למעלה

אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה: ג'סיקה נבו

לוגו של ארגון אישה לאישה

המרכז הפמיניסטי הוותיק בישראל, ארגון שפועל כקהילת נשים פמיניסטיות מאז 1983. העמותה מנוהלת כקולקטיב, מקיימת פעילות כגון כנסים והרצאות, מפעילה קו ייעוץ טלפוני ומתחזקת ארכיון פמיניסטי גדול. הארגון מונה בין מטרותיו את מיגור האפליה, האלימות והדיכוי נגד נשים על כל צורותיה; הגנה על זכותנו להחליט בכל הנוגע לגופנו; יצירת תנאים להבנה, שיתוף ורב שיח בין נשים הבאות מתרבויות שונות ומרקעים שונים; פעולות לשיפור שירותים קיימים ולהתאימם לצרכינו הייחודיים כנשים; שינוי חברתי על ידי העלאת מודעות לשיווין בין המינים; פעולה נגד כל ביטוי סקסיסטי בחברה והפצת רעיון שיווין הזכויות וההזדמנויות של כל הנשים באשר הן. לארגון חמש עובדות בשכר ו-80 מתנדבות.

מה הפעילות הפמיניסטית המשמעותית שנעשתה השנה בארגון?

פעילות בתחום נשים ללא מעמד קבע: מחקר, סדנאות, הכשרה ושימוע פומבי. נשים ללא מעמד קבע הן קבוצה מוחלשת ושקופה שחיה בשולי החברה ומודרת מכל מערכת הגנה אפשרית  בהעדר כל זכאות לזכויות של אזרחים

עיקר הפעילות שלנו הן קורסים, כנסים, סדנאות וקבוצות וביניהן: קבוצה ללימוד ערבית מדוברת, שתי קבוצות להעלאת מודעות לנשים – כללי, קבוצת להעלאת מודעות על "נשים פמיניזם והזדקנות", קבוצת מחקר ומודעות על "נשים ומוגבלויות", סדנא של 10 מפגשים לכתיבה יוצרת לנערות בגיל תיכון, סדנא למיניות בריאה, סדנה להורים לגיל הרך, שלושה קורסי עברית לנשים ללא מעמד קבע במקומות שונים בארץ, סדנת תעסוקה, סדנת זכויות משפטיות וסוציאליות, פעילות חברתית לנשים וילדיהן, אירוע פומבי – סוגיות בריאות בקרב נשים חסרות מעמד קבע, אירוע שימוע פומבי עממי – התנהלות המדינה כלפי נשים נפגעות אלימות, כנס מבט רדיקלי על הממסד האקדמי שאורגן ע"י פורום ההיסטוריוניות של אשה לאשה, כנס נשים במדינות ערב, סדרה הרצאות פומביות: הארכיון כפעולה פוליטית, ערב הוקרה לפרופ' דבורה ברנשטיין, מספר קורסים על פמיניזמים מזרחיים: בחיפה, תל אביב, נווה שלום ובניו יורק, ערב סטנדאפ פמיניסטי, סיור לימודי וחברתי לפעילות ושותפות בנצרת.

מהם ההישגים המרכזיים של אשה לאשה ב-2019?

מיפוי והערכה מחדש של הצרכים של פעילות ותיקות וחדשות ולאחר מכן הרחבת מעגל פעילות חדשות באמצעות סיורים, ערבים חברתיים וקבוצות חדשות.

פיתוח מערך תמיכה, ליווי וייעוץ משפטי ללפחות 100 נשים ללא מעמד קבע ובכלל זאת הכשרת קבוצה ראשונה של פעילות לעבודה עם נשים ללא מעמד קבע, מנגנון לקידום סינגור שיסייע להשמיע את קולן של נשים חסרות מעמד קבע בישראל בקרב הציבור הרחב ולדרוש דין וחשבון על עוולות ממסדיות. אירוע ראשון מסוגו לשינוי מדיניות "שימוע פומבי למדינה" על התנהלות כלפי נשים ללא מעמד קבע.

הקמת "האקדמיה הפמיניסטית", כולל ארבעה קורסים חדשים במקומות שונים.

מה התכניות ל-2020?

לאתגר את מדיניות המדינה כלפי נשים מוחלשות בכלל וחסרות מעמד קבע בפרט. לקדם חשיבה על היבטים פמיניסטיים של משבר האקלים. מיסוד ופיתוח חיבורים חדשים עם ארגונים פמיניסטיים בחיפה.

עם אילו ארגונים אחרים שיתפתן פעולה השנה? באילו אופנים?

עם החצר הנשית ומרכז סיוע חיפה קיימנו שני מעגלי עדויות ועם פורום ארגוני חיפה, צעדה ואירוע שהשתתפו בו ארגונים כולל מקלטים לנשים מוכות, החצר הנשית, רוח נשית, מרכז סיוע, אופק נשי, ויצ"ו ועוד. עומדים ביחד ופרופיל חדש קיימו פעילות במרכז.

חזרי למעלה

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: נוגה ברגר

לוגו של איגוד מרכזי הסיוע

ארגון גג שמאגד את תשעת מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בישראל. משימתו להילחם באלימות מינית על ידי השמעת קולן של הנפגעות. פועל ברמה הפרטנית, על ידי מערך תמיכה וסיוע לנפגעות ולנפגעים וגם ברמה המערכתית לקידום זכויות נפגעים, פיתוח מענים ראויים ומניעה. בארגון, כולל המרכזים השונים, קרוב למאה עובדות וכאלף מתנדבות ומתנדבים.

מה הפעילות הפמיניסטית המשמעותית שנעשתה השנה בארגון?

הפעילות של מרכזי הסיוע והאיגוד היא פמיניסטית בהגדרתה, במקורה ובמהותה.

המענים שסיפקנו לנפגעים/ות השנה: סיוע בטלפון (24/7), בצ'אט, בוואטסאפ ופנים אל פנים, תמיכה חד פעמית או מתמשכת לנפגעים/ות (וגם לבני/ות משפחה או קרובים/ות אחרים/ות, במידת הצורך); כולל סיוע בערבית וברוסית, וסיוע מותאם לחברה הדתית והחרדית. 

 קבוצות תמיכה בהתמחויות שונות, ואיתור מענים טיפוליים ושיקומיים במקרה הצורך. 

 עזרה במימוש זכויות כלכליות, מהליכים משפטיים נזיקיים ועד ביטוח לאומי.

ליווי בהליך הפלילי, משלב ההתלבטות, דרך הגשת התלונה, החקירה במשטרה, ניהול התיק בפרקליטות ועד בית המשפט.

בנוסף עשינו פעילויות מניעה והכשרה: סדנאות חינוך לנוער, לילדים/ות ולצוותים חינוכיים, שעוסקות בקידום מיניות הדדית ומיטיבה ובמניעת פגיעה מינית; הכשרות בנושא הטרדה מינית לאחראיות למניעת הטרדה מינית במקום העבודה, לארגונים/ות ולעובדים/ות, לצד הכוונה וייעוץ לאחראיות המטפלות במקרי הטרדה מינית; הטמעת הקוד הוולונטרי למניעת הטרדה מינית ותוכנית המניעה המצבית, המזהה פרקטיקות הטרדה מינית ייחודיות לארגונים/סביבות מסוימות ומייצרת מניעה וטיפול אפקטיביים; הכשרות לגורמים מקצועיים שעובדים עם נפגעות: מערכת אכיפת החוק, מערכת המשפט, גורמי בריאות הנפש וכו'.

הפעילות המערכתית שלנו השנה כללה פעילות בכנסת: יצירת חקיקה ותקנות, השתתפות ויוזמה של דיונים וכו', שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה ליצירה ולטיוב של מענים לנפגעים/ות. עבודה משפטית: ידידי בית משפט, פניות לגופים, הכשרות בנושא תביעות השתקה, ליווי נפגעים/ות בתקשורת והכשרות לאנשי/ות תקשורת,  עריכת מחקרים ואיסוף נתונים על אלימות מינית בישראל.

מה הם ההישגים המרכזיים של האיגוד ב-2019?

הכנסנו שלושה חוקים לספר החוקים: הרחבת ההתיישנות בעבירות מין, איסור על שינוי שם של עבריין מורשע וזכויות נפגעות בהליכים אזרחיים: כל אלו עברו עוד בינואר, רגע לפני פיזור הכנסת. מאז הונחו עוד עשרות הצעות חוק שלנו, שמחכות להשלמת חקיקה כשתהיה ממשלה.

תמיכה וסיוע לאלפי נפגעות ונפגעים, 

הרחבת הפעילות במערכת החינוך כולל העברת יותר מ-15 אלף סדנאות שהגיעו ל-200 אלף משתתפות.ים, כמו גם תשדירי רדיו וקמפיין ממוקד על פעילות מחלקת החינוך.

מטה מאבק משותף עם פעילות חברתיות להובלת קמפיין ציבורי שהביא לשחרורן של האסירות דלאל דאוד, נסרין מסארווה וסימונה מורי.

השתתפות בוועדות ציבוריות וקידום זכויות נפגעות.י עבירות מין, קידום יישום של החוק למניעת הטרדה מינית. דו"ח של מבקר המדינה שהאיגוד יזם בחן את יישום החוק. קידמנו התאמה של בית הדין לעבודה לדיון על הטרדות מיניות.

העמקת הפעילות ושיתופי הפעולה בחברה הערבית..

פרסום מחקרים, מאמרים ונתונים על פגיעה מינית שתרמו לדיון נרחב בנושא.

מה התכניות ל-2020?

בואו לפגישה, נשמח לספר.

חזרי למעלה

רצות ומשפיעות: אור סרי

רצות ומשפיעות - ארגון פוליטי פמיניסטי

פורום נשים בין מפלגתי שמטרתו להגביר את ההשתתפות של נשים בפוליטיקה ולחבר בין פעילות מכל הקשת הפוליטית והמפלגתית.

ספרי על הפעילות, ההישגים ושיתופי הפעולה שלכן השנה:

בסוף 2018 התרחשה מחאת הנשים תחת הסיסמה "אני אישה אני שובתת", ואנחנו כמובן הצטרפנו. הבחירות הוקדמו – נפתחה מערכת הבחירות הראשונה לשנה זו – ויחד עם השותפות שלנו מהשנה הקודמת הקמנו ולקחנו חלק משמעותי בקואליציית "ארציות 2019" ובקמפיין "אני אישה אני בוחרת". צילמנו סרטונים, העלינו פוסטים, רצנו בין חוגי בית להסביר את החשיבות שבהצבעה לפי אג׳נדות של שוויון מגדרי (אש חיה – אלימות, שוק העבודה, חינוך, ייצוג, הדרה), השתתפנו בהפקת חוברת, יצרנו משחקון רשת בנושא ושיתפנו פעולה עם מאקו נשים ביצירת מדד מגדרי של המפלגות.

אמנם ייצוג הנשים בכנסת לא השתפר (ואף ירד), אבל עידית סילמן, מייסדת שותפה של רצות ומשפיעות, נכנסה לכנסת.
לקבוצת הוואטסאפ שלנו, שפתחנו בתחילת השנה, הצטרפו יותר מ-150 נשים. לאורך השנה דנו במגוון נושאים פוליטיים, פמיניסטיים וחברתיים אקטואליים, וגם נפגשנו מחוץ לוואטסאפ.
לקראת מערכת הבחירות השנייה לשנה זו, התמקדנו ביצירת שיח פוליטי מכבד. קיימנו מפגש קהילה ראשון, שכלל סדנת דיבור אחר בשיתוף שחרית ולחיות יחד, בה פיתחנו המלצות לשיח בקבוצת וואטסאפ, ופאנל מרתק בהשתתפות חברות כנסת, ששיתפו מנסיונן בכנסת, בחוויות אישיות ובדרכים לעשות טוב משותף בפוליטיקה.
יחד עם פורום דב לאוטמן למדיניות החינוך של קרן לאוטמן קיימנו את אירוע מקדמות יחד – דיון בהשתתפות מועמדות מכל המפלגות על שיח דמוקרטי ומכבד במערכת הבחירות ובפוליטיקה בכלל.
בשיתוף עם לחיות יחד קיימנו מפגש סביב טוב משותף בסוגיות מתוחות בחברה הישראלית, בתקווה שיוביל למפגשים נוספים בהגעה להסכמות בין אי ההסכמות.

את סוף השנה אנחנו מקדישות לתכנון המשך הפעילות, יש למה לצפות!

.חזרי למעלה

קרן בריאה: שרה טנקמן

קרן בריאה - למען נשים ובריאותן - ארגון בריאות פמיניסטי

הוקמה ב-2018 ופועלת לקידום בריאות נשים ולמען זכויות של נשים במערכת הבריאות. המפגש בין נשים למערכת הבריאות יכול להיות טעון ומורכב, כמו כל מפגש בין מקבלי שירות למערכת בירוקרטית. בעולם יש תנועות חזקות ומשפיעות שמקדמות בריאות נשים והקרן שואפת לפתח את התחום בארץ. פועלות בכמה מישורים – העלאת מודעות ועבודת שטח, מחקר וקידום מדיניות. הקרן תומכת במיזמים, יוזמת פרויקטים ופועלת ליצירת קהילה שתקדם יחד שינוי. לקרן שתי עובדות בשכר ו-15 מתנדבות.

מה הפעילות הפמיניסטית המשמעותית שנעשתה השנה בארגון?

ב-2019 פעלנו להטמעת הנהלים בשטח פרויקט הבדיקה הגניקולוגית שהתחיל ב-2018 ובמסגרתו כתבנו דו"ח המלצות בהתבסס על סקר עם 6,500 נשים ובעקבותיו התפרסמו לראשונה נהלים שקובעים כללי התנהגות בסיסיים בבדיקות אינטימיות. העברנו הרצאות לצוותים רפואיים והשקנו "אמנה גניקולוגית" שמתבססת על הנהלים החדשים. יצרנו קשר עם בתי חולים ומרפאות ברחבי הארץ כדי לתלות עותקים של האמנה במרפאות, במטרה ליידע נשים לגבי זכויותיהן. הקמנו חממה לקידום חדשנות ויזמות לטובת בריאות נשים (חממת בוראות). הפרויקט החל כפיילוט עם ארבעה פרויקטים, והשנה מיסדנו את החממה שכללה במחזור הנוכחי 12 פרויקטים. במסגרת החממה אנחנו מאתרות פרויקטים פורצי דרך בתחומים שונים עם פוטנציאל להשפיע לטובה על בריאותן של נשים. כל פרויקט שמתקבל לחממה מקבל מענק של עד 20,000 ש"ח ותכנית ליווי ותמיכה. מעבר לפרויקטים עצמם שצמחו מתוך החממה, נוצרת תנועה של רופאות, אחיות, אקטיביסטיות וכו' שפועלות יחד לקידום בריאות נשים.

מהם ההישגים המרכזיים של הקרן ב-2019?


בפרויקט הבדיקה הגינקולוגית יצרנו שיתוף פעולה עם בי"ח שיבא במסגרתו בית החולים מדפיס את האמנה על מעטפות חדר מיון גינקולוגי, כך שכל אישה שמגיעה למיון נחשפת מיד לעקרונות ומעודכנת לגבי זכויותיה בבדיקה אינטימית. בחממת בוראות חלק מהשיגי הפרויקטים שהשתתפו בחממה כללו: ייסוד חברה תחת הסתדרות הרופאים לטיפול, אבחון ומניעה של פגיעה מינית וקיום כנס ראשון לחברה, קבוצת ידע ופעולה וכנס ראשון בארץ בנושא כאבים ביחסי מין, פתיחת מסלולים בשני בתי חולים ליולדות עם עבר של טראומה, פיילוט בבי"ח וולפסון לשמירה על קשר עם יולדות לאחר שחרור במטרה להפחית סיכוי לדיכאון לאחר לידה, יצירת מערך תמיכה חדשני בבי"ח שיבא לנשים חולות סרטן, ההאקאתון המחקרי הראשון לרפואה מגדרית של החברה הישראלית לרפואה מודעת מין ומגדר ופרויקטים נוספים.

מה התכניות ל-2020?
לצד המשך עבודה על התנהלות בדיקות אינטימיות בארץ, אנחנו מתכננות לעסוק בנהלים סביב אובדני היריון, נהלים הקשורים לפרטיות וכבוד בחדרי ניתוח. בנוסף, אנחנו מתכננות לפרסם קול קורא ולהוציא לפועל את המחזור השלישי של חממת בוראות, ומקוות לכלול השנה, בין היתר, פרויקטים שיעסקו בצרכים של נשים סביב גיל המעבר.

עם אילו ארגונים אחרים שיתפתן פעולה השנה? באילו אופנים?

נשים קוראות ללדת – סקר משותף בנושא צרכים של נשים סביב לידה. הופכות את היוצרות – פרויקט להכשרת אנשי בריאות הנפש לטפל בנשים על רצף הזנות (הפרויקט השתתף בחממת בוראות). מרכז יהל – קבוצת ידע ופעולה לנשים עם כאבים בפות ובנרתיק. קוצ'ינטה – פרויקט "שגרירות של בריאות", קורס לנשים מבקשות מקלט בנושאי בריאות וזכויות רפואיות, כדי שישמשו כמוקדי ידע בקהילתן . שלושת שיתופי הפעולה האלה הם פרויקטים שהשתתפו בחממת בוראות.

חזרי למעלה

לבריאותה – רפואה פמיניסטית: ליאור ברוך

לבריאותה - ארגון בריאות פמיניסטי

אתר שמנגיש מידע וידע רפואי לנשים כדי לקדם בריאות ורפואה שוויונית לנשים, ללהט"ב, לקבוצות מיעוט ולקבוצות אחרות שלא מקבלות טיפול רפואי אופטימלי. ד"ר ליאור ברוך הקימה את האתר כבלוג ב-2013 מתוך הצורך "להמציא" רפואה פמיניסטית שמודעת להבדלי מין ומגדר ולסוגיות בהן מגדר פוגש רפואה. כיום, בנוסף לכתיבה, ד"ר ברוך מעבירה הרצאות שונות במסגרת לבריאותה. ההתארגנות כוללת מנהלת מתנדבת אחת וחמש כותבות לסירוגין, אין עובדות בשכר.

מה הפעילות הפמיניסטית המשמעותית שנעשתה בארגון ב-2019 וההישגים המרכזיים?

הדגש של "לבריאותה" בשנה החולפת היה בחינוך רפואי ובקידום מדיניות בריאות פמיניסטית. 

חינוך רפואי: השנה ניתן דגש מיוחד על הרצאות לסטודנטיות וסטודנטים לרפואה ולסיעוד, ולצוות רפואי ותיק (פסיכיאטריה, גינקולוגיה, רפואת משפחה, צוות סיעודי ועוד). ההרצאות נתנו מידע אקדמי ברפואה מודעת מין ומגדר ורפואה גאה, ולימדו מיומנויות תקשורת ומיומנויות קליניות בראיה פמיניסטית.

קידום מדיניות בריאות פמיניסטית: השתתפות בוועדת מנכ"ל משרד הבריאות בנושא רפואה מגדרית. כמו כן, נשמרה המטרה הבסיסית של העלאת מודעות ציבורית, דרך פרסום כתבות באתר הבית של "לבריאותה", הרצאות לקהל הרחב, וייצוג בתקשורת (טלויזיה, רדיו ועיתונות).

מה התכניות ל-2020?
היעד של "לבריאותה" לשנה הקרובה הוא קידום מחקר רפואי בראיה פמיניסטית – ייצוג מגוון רחב של נשים שסובלות מתת-ייצוג במחקר הרפואי. בפועל, מדובר בשלושה מחקרים בשלבי עבודה שונים, שעוסקים בנשים בעלות מוגבלות, בא/נשים מקהילת הלהט"ב+, ובנשים ונערות מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

חזרי למעלה

עמותת כ"ן (כח נשים): אביבית הדר דוברת ומנהלת מדיה חברתית

לוגו של ארגון כ"ן (כח נשים) Wepower

לקידום מנהיגות נשים והאצת שוויון מגדרי סביב שולחן קבלת ההחלטות בזירה הציבורית והפוליטית. לארגון שלוש עובדות בשכר ועשר מתנדבות.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

לציון שנה לבחירות ברשויות המקומיות, ערכנו שלושה כנסים אזוריים לחברות מועצה מכהנות בדרום במרכז ובצפון.

פתחנו שתי תכניות מנהיגות חדשות: לנערות בתיכון "אורט" בערד ובמכינה הקדם צבאית "מלח הארץ" בצפון ים המלח.

השקנו תכנית חדשה בשם "קולך נשמע", שנתמכת על ידי קרן בראשית ותכנית בשם "מתן בקהילה", לנשים מהחברה הערבית ומהפריפריה החברתית לקידום סוגיות חברתיות ומנהיגות נשית. במהלך השנה התקיימה התכנית "מתן בקהילה" עם נשים משכונת חליסה בחיפה.

במטרה ללמוד ולבנות תכנית מקיפה לשוויון מגדרי בשלטון המקומי לבחירות 2023, קיימנו מספר שולחנות עגולים בשיתוף עם מתמודדות לראשות רשויות בבחירות 2018, ראשות ערים נבחרות, ארגוני חברה אזרחית, חברות מליאה במועצות אזוריות וחברות כנסת לשעבר. התכנית המכונה "מאיץ לשוויון מגדרי", כוללת מרכיבים רבים ומטרתה לתת מענה לצרכים הקיימים עד מערכת הבחירות המוניציפאליות הבאה.

ליווי פורום נשים: תכנית שפותחה במטרה לסייע בהקמת וליווי של פורומי נשים ברשויות המקומיות, כשהמטרה היא להציג סוגיות פרקטיות איתן הן יכולות להתמודד. התכנית נפתחה במועצות אזוריות: מבואות החרמון, מטה אשר, גליל תחתון ובמועצה מקומית פרדס חנה כרכור ובעיריית באר שבע.

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

ביחד עם קרן "פרידריך אברט" כינסנו מחדש את קואליציית הארגונים "ארציות 2019" המונה מעל ל25 ארגונים. בחיבור עם יוזמת "אני אישה אני בוחרת", דרשנו מהמפלגות להקים רשימות שוות עם ייצוג של נשים במקומות ריאליים.

כגוף המייעץ לאו"ם בנושא קידום שוויון מגדרי בפוליטיקה, הייתה העמותה, לראשונה השנה, שותפה לאירוע הרשמי של המשלחת הישראלית לאו"ם במסגרת אירועי חודש האישה הבינלאומי. באירוע הצגנו את המהלך של קואליציית "מקומיות 2018" ואת "חזון רשת שווה", ככלי עבודה לקידום שוויון מגדרי ברשויות המקומיות.

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

בשנה הבאה נחגוג עשרים שנה להיווסדות העמותה. נפרסם את מדרג המגדר ברשויות המקומיות ונחלק תעודות לרשויות מצטיינות (כאלה שיש בהן ייצוג של ארבעים אחוז נשים ומעלה כחברות מועצה, דירקטוריות או בתפקידים סטטוטוריים).

במרץ 2020 תיפתח תכנית מנהיגות לנשים חרדיות בשיתוף עם "נבחרות" בתמיכה של "קרן בראשית" ו"מתן בקהילה".

בנוסף, נמשיך בפעילותנו לקידום חקיקה מגדרית בכנסת, פתיחת מדרשה לפוליטיקה לחברות מועצה והמשך פיתוח תכנית הכשרה לראשות ערים לבחירות 2023.

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

הקמנו את קואליציית "ארציות 2019" ביחד עם מספר ארגוני נשים בחברה האזרחית על מנת לקדם שוויון מגדרי ברשימות לכנסת ה21 וה22, שיתפנו פעולה עם גבעת חביבה בקורס מנהיגות לאקטיביסטיות בחברה הערבית.

חזרי למעלה

יודעת – מרכז ידע נשים ומגדר: הדס בן אליהו

לוגו של ארגון "יודעת"

להנגשה של ידע מגוון בנושא שוויון מגדרי בישראל

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

השנה "עלה לאוויר" אתר 'יודעת' – מרכז ידע נשים ומגדר בישראל. האתר הוקם בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה, ושותפות לפרויקט "שוות – לקידום נשים בזירה הציבורית" במכון ון ליר, מוסד שמואל נאמן והסדנה לידע ציבורי.

האתר מנגיש באופן ידידותי וללא עלות אלפי פריטי מידע מסוגים שונים בנושאים שונים הקשורים למגדר בישראל: דוחות ופרסומים, ארגונים ופעילות, נתונים סטטיסטיים השוואתיים, ניסיונות מוצלחים, חוקים והחלטות ממשלה, איורים, סרטונים, הרצאות מוקלטות, פודקאסטים, מחקרים, מערכי שיעור, ועוד, ועוד.  פריטי המידע ניתנים לחיפוש בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. במקביל פועל דף פייסבוק של יודעת ובו מועלים מדי שבוע קישורים לפריטי מידע הרלוונטיים לאירועים אקטואליים וסוגיות שעל סדר היום.

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

מדד הגדר המעודכן לשנת 2019 התפרסם לאחרונה וניתן לראות את כל הנתונים באתר ואף להוריד אותם לשימוש אישי.

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

קיימים שיתופי פעולה עם ארגוני ופורומים רבים אשר שולחות לנו מידע לפרסום, ונעזרות בנו לאיתור של מידע ופרסומים מסוגים שונים.

חזרי למעלה

נשות הכותל: יוכי רפפורט

לוגו של ארגון נשות הכותל

למען חופש תפילה לנשים בכותל המערבי

כמה מתנדבות מכיל הארגון וכמה תפקידים בשכר?

מאות מתנדבות ושש עובדות בשכר

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

במרץ 2019 ציינו שלושים שנה לארגון בתפילה רבת משתתפות ומשתתפים בכותל. התפילה לוותה באלימות רבה מצד מתנגדים. לאחר התפילה התכנסנו ליום עיון בנושא הדרת נשים מהמרחב הציבורי והעצמה נשית, עם למעלה מ500 משתתפות ומשתתפים.

לאורך השנה אנחנו מקיימות פעילויות – בכותל ומחוצה לו, שמטרתם להעצים נשים בחיי הדת שלהן. אנו פוגשות עשרות קבוצות של ישראלים על מנת לשוחח על ההשלכות של הדרת נשים מהמרחב הציבורי והמונופול הדתי הקיים בארץ.

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

הגברת המודעות והעלאת השיח התקשורתי והפוליטי לצורך בפתרון עבור נשים שמעוניינות להתפלל באופן שוויוני.

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

עבודה עם מקבלי ההחלטות על מנת שנושא הכותל ישוב ויעלה במשא ומתן הפוליטי, עבודה חינוכית עם הקהל הישראלי ועבודה תקשורתית.

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

אנחנו עובדות באופן שוטף עם התנועה המסורתית ועם המרכז הרפורמי לדת ומדינה

חזרי למעלה

מרכז ייעוץ לאישה: ליטל ניב כהן

 

 

מרכז ייעוץ לאישה היא עמותה ייחודית שהוקמה ב1988 ומשמשת מסגרת טיפולית מקצועית לנשים בגישה פמיניסטית. המרכז פועל לקידום נשים  באמצעות פיתוח, העמקת והטמעת הידע והפרקטיקה של תחום בריאות הנפש בראיה מגדרית, בקרב נשות ואנשי מקצוע ובקרב הקהל הרחב. הוא  שם למטרה להנגיש טיפול רגיש מגדר לכל מטופלת , תוך התבוננות בעולמה הרגשי – נפשי של האישה , השאלות והאתגרים עמם היא מתמודדת בצמתים שונים של חייה. הטיפול במרכז יעוץ לאישה מכוון בין היתר לחבר כל אישה לכוחות וליכולות שלה , ותוך מתן כבוד ומרחב לתרבות , למוצא , לרצונות ולשאיפות שלה , ומתוך הבנת ההקשר החברתי בו האישה פועלת. מטרה נוספת של המרכז לשמש כמסגרת להכשרת נשות ואנשי מקצוע בגישה פמיניסטית לעבודה עם נשים , לצד זאת מרכז פעילות בקהילה פועל להעלאת מודעות בחברה.

כמה מתנדבות מכיל הארגון וכמה תפקידים בשכר?

חמש מתנדבות ,שלושים עובדות בשכר

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

השנה נתנו שירות לכ-500 נשים והוענק להן מעל ל10,000 שעות טיפול.כש-70% מהנשים קבלו סבסוד עבור שעות הטיפול. גישת טיפול זה רואה בבעיות הנפשיות של האדם , ובפרט של האישה , תוצר אישיותה הייחודית בשילוב הקשר החברתי , הפוליטי והערכי של החברה שבה היא חיה , גישה זו שמה דגש על יכולותיה ומשאביה הפנימיים להשגתם.

לצד הטיפולים הפרטניים התקיימו פעילויות רבות להכשרת נשות מקצוע – סטודנטיות ומתמחות – השנה  המרכז הכשיר 7 סטודנטיות במסגרת לימודי תואר שני עבודה במסגרת לימודי תואר שני בעבודה סוציאלית ופסיכולוגיה מהאוניברסיטה עברית ירושלים ואוניברסיטת תל אביב. תוכנית זו אפשרה לאותן סטודנטיות להכיר את עולם הטיפול הפמיניסטי, לרכוש מיומנויות בטיפול בנשים במעגל חייהן, להתנסות בטיפול פמיניסטי בליווי הדרכה של עו"ס קלינית בכירה באווירה מכילה ומאפשרת.

הכשרה לצוותים מקצועיים – במהלך שנת 2019 מעל 100 נשות מקצוע לקחו חלק בהיכרות מעמיקה עם גישת הטיפול הפמיניסטי ועם נושאים האופייניים לפסיכולוגיה של האישה.

השנה חגגנו 30 שנה למרכז –אירוע  לקהל הרחב שבו השתתפו מעל 200 איש במרכז פרס " בואי נדבר על זה – 30 שנה של טיפול פמיניסטי". כאשר נושאי האירוע נגע בהצצה בדילמות שמצויות בחדרן של המטפלות כגון :  מיניות-מהאישי לפוליטי , אל הורות ,  נושא : מיניות ויחסים  , הפלוידיות של זהות מגדרית, הגיל השלישי.

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

להרחיב את מספר מקבלות השירות בכלל ומספר שעות הטיפול המסובסד. להמשיך להכשיר את דור העתיד של המטפלות ואנשי מקצוע בשיטתנו הייחודית. להרחיב את מאגר שיתופי פעולה עם ארגונים בחברה בפרט עם ארגונים פמיניסטיים .

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

בת קול – מפנות מטופלות למרכז יעוץ לאישה וכן בעבר לפני שנה התקיימה קבוצת תמיכה עבור מספר בנות מבת קול.
מיזם מפגש קרן רש"י – הוזמנו לאירוע , וכן קיימנו 6 הרצאות לנשות צוות הטיפולי של מיזם מפגש. צוות המלוות המשפחתיות של מיזם מפגש עובדות מול משפחות ילדים ונוער במצבי הזנחה .במסגרת ההרצאות המטפלות הרחיבו את הידע בנושא השפעת מצבי טראומה על היבטים רגשיים ויכולת תפקודית של אמהות בדגש על מצבי הזנחה בקרב ילדים. הסדנה צריכה לכלול היבטים תיאורטיים אך גם כלים פרקטיים לעבודה עם האימהות .
היחידה למניעת אלימות במשפחה בעירית ירושלים – מפנות מטופלות וכן הוזמנו לאירוע 30 שנה של המרכז.
היחידה למניעת אלימות במשפחה ברמת גן-מפנות מטופלות למרכז והוזמנו לאירוע ששלושים של מרכז יעוץ לאישה ,
מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית – מחוז ירושלים ותל אביב- לקיחת חלק ביום העיון השנתי של המרכזים עצמם וכן הם לקחו חלק באירוע השנתי שקיימנו.
המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה עיריית רמת גן – מפנות מטופלות למרכז יעוץ לאישה.
היחידה ליעוץ וטיפול במרכז הגאה בתל אביב –דפנה גרינר מנהלת – הרצתה בנושא זהות מגדרית ומינית.
מכון צמתים- מכון לייעוץ לאוכלוסייה המבוגרת ולמשפחה -דר ליאורה בר טור –הרצתה באירוע 30 שנה למרכז בנושא בריאות חיובית (בריאות פיזית ונפשית) אצל נשים – בגיל השלישי.
החוג לפסיכולוגיה ולעבודה סוציאלית – אוניברסיטה עברית , אוניברסיטת תל אביב – בכך שהוכשרו 7 סטודנטיות במסגרת לימודי תואר שני.

חזרי למעלה

 

"לדעת-לבחור נכון": אליה בן הרוש פרטוש – רכזת קהילה ומדיה בעמותה.

העמותה הינה עמותה רב תחומית המקדמת מיניות בריאה בקרב נוער ומבוגרים צעירים ע"י סדנאות חינוך ,מרכז ייעוץ ופעילות קהילתית בירושלים. בתחום החינוך- הקניית ידע וכלים, פיתוח חשיבה מעמיקה וביקורתית של מיניות חיובית ובריאה באמצעות סדנאות מגוונות לבני ובנות נוער, צעירים וצעירות, אוכלוסיות בסיכון, הורי וצוותי חינוך וטיפול על מנת לחנך לקבלת החלטות מודעות, שקולות ובריאות בנוגע למיניות והתנהגות מינית. בתחום הייעוץ –  מתן שירתי ייעוץ וליווי מקצועיים וסיוע בזמן משבר, בתחומים הקשורים למיניות ותכנון משפחה לבני ובנות נוער, צעירים וצעירות, נשים וגורמי מקצוע על מנת להפיץ ידע, להרחיב את אפשרויות הבחירה, לסייע בקבלת החלטות תוך העצמה אישית ואמונה בזכות וביכולת של כל אחד.ת לשלוט במיניות שלו.ה בתחום הקהילה וקידום מדיניות- קידום שיח ציבורי חיובי בנושא מיניות בריאה, שינוי מדיניות ציבורית והנגשת הידע והשירותים השונים.

כמה מתנדבות מכיל הארגון וכמה תפקידים בשכר?

העמותה מכילה 4 נשות מטה בשכר, כ- 25 מתנדבות וכ-20 מנחות בשכר.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

חינוך למיניות בריאה כפרקטיקה לצמצום אלימות ואלימות מינית –  כחלק מהפעילות השותפת של העמותה אנחנו מגיעות לתיכונים רבים ברחבי העיר במטרה להעביר סדנאות בגישה חיובית למיניות ובריאות מינית מלכתחילה כמניעה משמעותית של אלימות מינית. מעבר לכך, בסדנאות אנחנו שמות דגש על רצון ולא על הסכמה, על העצמה של עונג מיני נשי, קשרים זוגיים בריאים ודימוי גוף חיובי.

מרכז הייעוץ – המרכז מסייע לנשים וצעירות בנושאים שונים העוסקים ברובם באמצעי מניעה והפסקות היריון מתוך אמונה שלמה בזכות האישה על גופה. אנחנו דואגות להנגיש את הפנייה למרכז ככל הניתן ומייצרות פרויקטים מיוחדים לטובת הנגשת הידע גם בחוגי בית וגם לאוכלוסיות ספציפיות (נוער בסיכון, מהגרות ופליטות, עולות חדשות, אוכלוסייה דתית וחרדית). בקיץ פתחנו יחד עם "קידום נוער" דוכן ומענה לנוער באוהל שנפתח כל שנה ובזירה מרכזית בעיר בה הם עובדים. בנוסף נפתח פרויקט משותף עם ה"שלטר" לצעירות על רצף הזנות בו מתנדבות ממרכז הייעוץ מגיעות פעמיים בחודש לשיח על הנושאים שמעסיקים אותן בהקשרי אמצעי מניעה ומיניות בכלל.

קידום מדיניות – במהלך השנה קיימנו שיחות רבות במרכזים רפואיים ומרכזים לבריאות האישה לטובת העלאת מודעות ושינוי הגישה לנשים המגיעות ותיווך החוויה של הפונות במטרה ליצור גישה חיובית יותר לנשים וצעירות שמגיעות עם היריון שלא בהכרח בחרה בו. להיות פתוחות לאופציה שלא כל מי שבהריון רוצה את ההיריון הזה. ומתן כלים פרקטיים לטיפול ראשוני בנושא.

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

בשנה האחרונה הגדלנו את פעילות מחלקת החינוך שלנו. קיימנו 520 סדנאות חינוך והגענו ל-40 מסגרות ביניהן תיכונים, חטיבות, מכינות קדם צבאיות ועוד רבות נוספות. הגענו לאלפי נערים ונערות ושוחחנו איתם על השינויים הפיזיולוגיים בגיל ההתבגרות, דימוי גוף, השפעות הפורנוגרפיה, מין, הבניות מגדריות ומיניות, שיקולים לקיום יחסי מין ושימוש באמצעי מניעה, רצון, קשר בריא, לקיחת אחריות, תקשורת זוגית.

הסדנאות מאפשרות ליצור שיח , להקנות ידע, כלים ומיומניויות על מנת שבני ובנות נוער יקבלו החלטות שקולות, מיטיבות ונכונות בכל הנוגע למיניות ויחסי מין.

המשכנו בתהליך הנגשת השירותים שלנו במרכז הייעוץ וניתן לפנות אלינו גם בוואצאפ וגם בקבוצת פייסבוק סגורה הנקראת – "תשאלי יועצת – קבוצת ייעוץ על אמצעי מניעה והפסקות הריון‏".

יצרנו מוצרים נוספים המקדמים שיח ומודעות סביב הנושאים של מיניות בריאה, בריאות מינית וחינוך לנושאים הללו לקהל הרחב כמו חוגי בית בעלות סמלית.

פעלנו בפרויקט מיוחד לשינוי מדיניות בנושאים הקשורים לבריאות מינית והגענו לקופות חולים ומנהלות תחום הסיעוד ברחבי הארץ והנגשנו את חוויית הפונות בנושאי אמצעי מניעה והפסקות היריון.

כחלק מפרויקט זה, מוקם צוות חשיבה לקידום שינוי חקיקה בנושא כשתקום ממשלה.

ספרי לנו על התכניות לשנה הבאה

המשך הנגשת השירותים ליותר מסגרות וארגונים שלא יכולים להרשות לעצמם סדנאות חינוך למיניות בריאה בזכות קמפיין מימון המונים שנערך בשנה הקודמת ויאפשר לנו לעשות זאת.

המשך קידום מדיניות בנושא בריאות מינית  הן ברמה חוקתית והן ברמת השטח של ארגוני הבריאות וצוות רפואי.

הקמת קהילה אקטיביסטית  המקדמת שיח על בריאות מינית ומיניות בריאה.

בניית תכניות ייעודיות לגברים ונערים כחלק מהתפיסה העמותתית כי חלק מהשינוי של השיח על "אחריות האישה" על אמצעי מניעה ועל מניעת היריון ושינוי השיח סביב פוריות כבעיה שהפתרון שלה הוא אצל האישה בלבד, הוא שיח וחינוך הנערים והגברים לנושא ומתן ייעוץ ומענים מותאמים להם ולחוויית הגבריות.

גיוון מגזרי ואתני גיוס המתנדבות ומנחות חדשות לעמותה בדגש על מגוון מגזרי ואתני מתוך כוונה להנגיש את השירותים לאוכלוסיות שונות ולהרחיב את הרעיונות והדעות הקיימות בעמותה.

הרחבת הקשרים עם גופים פמיניסטיים נוספים.

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

אסל"י – בשיתוף עם אסל"י ועמותת "אל-הלב" קיימנו אירוע ליום האהבה שעסק בנושא של דייטינג בעולם שלאחר ה#METOO.

מרכז הסיוע לנפגעי.ות אלימות מינית הירושלמי – המרכז הירושלמי ומרכז הייעוץ שלנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק לטובת סיוע לנשים במצבי משבר. ישנה העזרות הדדית והפנייה לגורמים הרלוונטים לטובת סיוע לאותה פונה בין אם בהתמודדות עם הפגיעה המינית או ההשלכות ממנה מבחינת היריונות לא רצויים.

אל הלב – משרדנו ממוקם בתוך בית "אל הלב" והינו קרקע פורייה לשיתופי פעולה בנושאים של קידום חינוך למיניות בריאה כפרקטיקה לצמצום אלימות מינית. יחד קיימנו מספר אירועים יחד ובאופן שותף מתקיים שיתוף ידע ארגוני.

שלטר – כחלק מפעילות מרכז הייעוץ שלנו, פעמיים בחודש אנו מקיימות פעילות ייעוץ בשלטר של עמותת עלם המספק מקום מגורים לצעירות על רצף הזנות.

פורום ארגוני הנשים בירושלים- אנו שותפות לפורום עירוני בו יושבות נציגות של מרבית מארגוני הנשים בעיר לטובת ראייה רחבה של הצרכים והמענים הניתנים לנשים בעיר. באופן זה אנו יכולות לוודא כי כלל אוכלוסיית הנשים מקבלת מענה באופן המותאם לה ונמנעות מפעילות כפולה או ממענה לאוכ' ספציפית בלבד. אנו עובדות בצורה שמאפשרת פריסת משאבים נכונה ושווה ברחבי העיר.

חזרי למעלה

עמותת נשים לגופן: דנה וינברג

קידום בריאות נשים ונערות כסוגיה הקשורה למכלול רחב של היבטים חברתיים, כלכליים, פיזיים, מיניים ורגשיים. העלאת מודעותן של נשים ונערות לזכויותיהן בכל הנוגע לגופן, מיניותן ובריאותן, באופן שישפר את יכולותינו לעשות שימוש מושכל בשירותי הבריאות. העלאת מודעות בקרב אנשי/נשות רפואה, נערות ונשים לגישה הוליסטית-מקיפה, הכוללת רגישות תרבותית לבריאות נשים בישראל. הפקה והפצה של גופי ידע מקיפים בנושא בריאות האישה (בעברית ובערבית), שיהיו נגישים ומובנים לכל נערה ואישה בישראל. יצירת במה לחשיבה ועשייה נשית, הכוללת שיח נשים ממגוון קבוצות אוכלוסייה, מעמדות וגילאים בנושאי בריאות, מיניות וגוף.

כמה מתנדבות מכיל הארגון וכמה תפקידים בשכר?

כמאה מתנדבות, שלוש עובדות בשכר, 34 מנחות קבוצות שהן פרילנסריות.

ספרי בקצרה על הפעילויות המשמעותיות שנעשו השנה בהקשרים פמיניסטיים

צעירות לגופן – מרכז המומּחיות של עמותת נשים לגופן בנושא "צעירות לגופן" צמח מתוך דרישה מהשטח: לידע ולעשייה בנושא; להעלאת מודעות לבריאות ולמיניות בריאה; ;לדיון בדרכי התמודדות; ולהעלאת דילמות מרכזיות. העשייה כוללת עבודת שטח עם צעירות, אימהות וצוותים חינוכיים-טיפוליים, וכן איסוף ידע, מחקר וכתיבה בתחום. אנו פורסות שמיכת טלאים, תוכנית מקיפה, חדשנית ומקצועית הנוגעת באוכלוסיית היעד: נערות וצעירות ככלל ובפרט בסיכון; הורים; וצוותים חינוכיים וטיפוליים. בשנה הקרובה תושק תוכנית בטוחות ברשת – לקידום בריאות ובטיחות ברשת של נערות בנושאים הנוגעים לגוף בריאות ומיניות בריאה.

כתיבת האמנה המיילדותית בשיתוף ארגון המיילדות בישראל- אמנה המבוססת על שני מחקרים שנעשו בקרב 3500 יולדות וכ 400 מיילדות- בהם שאלנו על התנאים המייטבים לקיום לידה. תובנות שני המחקרים נאספו ונכתבו כאמנה שיויונית בין יולדות ומיילדות המתארת בקצרה את התנאים המייטבים לקיום לידה – מה צריכה היולדת ומה צריכה המיילדת על מנת להיטיב את חווית הלידה. האמנה תתלה בכל חדרי הלידה בארץ בעברית בערבית ברוסית ובאמהרית.

עבודה לקידום בריאותן של נשים באמצע החיים וגיל המעבר- גיל המעבר – תקופת המנפאוז לפניה במהלכה ואחריה היא תקופה בה נשים עוברות שינויים גופניים משמעותיים עקב הפסקת מחזור הוסת- שהם בעלי השפעה מרחיקת לכת על בריאות הגופנית, נפשית ומינית. עם זאת מדובר באחד הנושאים המושתקים ביותר בבריאות האישה. העמותה מפעילה סדרות של סדנאות וכן הרצאות לנשים בגיל המעבר בעברית ערבית רוסית ואמהרית, עובדת עם איגודי רופאים בתחום, עוסקת בהפצת ידע והעלאת מודעות.

קידום בריאותן של נשים בזיקנה- הגילנות משפיעה על חיי היום-יום של נשים זקנות והיא בעלת השפעה ברורה גם על בריאותן הגופנית והנפשית: בביקור אצל הרופא/ה וחוויתייהן כמטופלות, בדימוי הגוף המלווה התבוננות במראה, בכל הנוגע למיניות, במפגש עם המשפחה וגם בתרבות הפופולרית (כטלוויזיה וקולנוע) שם זקנות קיימות, כמעט רק, כדמויות משנה (אמא של, סבתא של). נשים בישראל חיות בממוצע 3.5-4 שנים יותר מגברים ועם זאת מגוון נתונים מדגימים כי בשנים המבוגרות שלהן, הן לרוב, חולות יותר בודדות יותר ועניות יותר מגברים. כך שברור שיש מקום להשקיע יותר בקידום בריאותן ואיכות חייהן של נשים בזיקנה ולהקדיש את המשאבים להבנה טובה יותר שלהן ומהן- מה הצרכים והאתגרים שלהן? מה הן צריכות כדי לשפר את בריאותן ואיכות חייהן. עמותת נשים לגופן מפעילה סדרות סדנאות, מייצרת שותפיות בין גופים מקצועיים בשטח לקידום בריאותן של נשים בזיקנה, כותבת חוברות ודפי מידע ומפיצה קמפיינים לשיפור תפיסת הזיקנה והעלאת מודעות לסוגיות של זקנה ומגדר.

ספרי לנו על הישגי הארגון בשנה החולפת

קיום כנס של שלושה ימים בנושא בריאותן של נשים באמצע החיים וגיל המעבר, היה זה כנס ראשון מסוגו בישראל בשיתוף המועצה הלאומית לבריאות האישה של משרד הבריאות ואיגוד הגינקולוגים. הכנס הקדיש יום שלם לציבור הנשים – ובו התקיימו מספר מושבים בהם נשמעו קולותיהן וצרכיהם של נשים באמצע החיים בתקופה זו.

כתיבה והשקת תוכנית בטוחות ברשת שתחל לפעול בשנת 2020- לקידום בריאותן, מיניות בריאה ודימוי גוף חיובי של נערות וצעירות ברשת וצמצום סכנות ברשת. התוכנית בתמיכת איגוד האינטרנט והקרן לילדים ונוער בסיכון של ביטוח לאומי.

השקת שני מחקרים עליהם ענו אלפי נשים ומאות מיילדות – בנוגע למיפוי התנאים המייטבים ללידה בישראל על בסיס מחקרים אלו נכתבה האמנה המיילדותית שתופץ בכל חדרי הלידה בישראל.

השקת מחקר אודות צרכים ואתגרים של נשים באמצע החיים – על המחקר השיבו 2600 נשים בעברית ובערבית, והוא הראשון מסוגו בהיותו פונה אל נשים על מנת לאסוף קולות חוויות צרכים ואתגרים שלהן סביב גיל המעבר. המחקר זכה לחשיפה בתקשורת וכן ברשתות חברתיות.

השקת קמפיין על אמצעי מניעה לצעירות ולנערות – הקמפיין כלל סרטוני הסברה, כתיבת מידע והפצתו, ברושורים מרכז מומחיות באתר שלנו, סדנאות הכשרות והרצאות. הקמפיין זכה לחשיפה לעשרות אלפי   נערות וצעירות בעברית ובערבית

מגוון שותפויות בין ארגוניות לקידום סוגיות מושתקות של בריאות נשים כגון – מניעת פגיעה מינית בנערות  שותפות עם הפורום שהקים הג'וינט לבניית תוכנית בין משרדית בנושא,  קידום זכויות של נשים עם סימיזיוליזיס, שותפות עם רופאים לזכויות אדם לקידום מתן טיפול רפואי לנשים מעזה בישראל

עם אילו ארגונים פמיניסטיים אחרים שיתפת פעולה השנה? באילו אופנים?

שותפות עם שדולת הנשים, מרכז אדוה והאגודה לזכויות האדם, לקידום סוגיות בריאות נשים בסל הבריאות, אנו מארגנות ושותפות בפורום לקידום מידע על אמצעי מניעה בו חברות נציגות מעמותת לדעת לבחור נכון, שותפות בין ארגונית (מרכזי סיוע, חושן, איגי הדלת הפתוחה ועוד) בכתיבת התוכנית הלאומית למניעת פגיעה מינית בנערות (לצערינו עקב התקיעות הפוליטית במשרדי הממשלה הופסק לאחרונה מימון התוכנית), שותפות עם מרכז סיוע השרון בהפעלת קבוצות לנשים זקנות בנושא פגיעה מינית ועוד.

חזרי למעלה

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

לומדות מהבריטיות: שש הנקודות להצלחת מחאת הנשים

Reading Time: 3 minutes אקטיביסטיות, כמו "נשים עושות שלום", עובדות למעננו ולא רואות תוצאות מיידיות. "קבוצת שש הנקודות" נותנת תקווה: סיפור של אצילות אנגליות שקידמו את מעמד הנשים. והמסקנה? בישראל ובבריטניה: הזמן למחאת נשים הוא תמיד עכשיו

סוכנות הדוגמנות שאחרי מחלת הסרטן

Reading Time: 3 minutes מחלת הסרטן השאירה את נעה עם גוף חדש. כשהמליצו לה לדגמן היא תהתה אם תוכל לייצג אידיאל יופי שחולות אחרות יתחזקו ממנו. אבל מה שקרה לה כשהגיעה לסוכנות עם הצלקות על עורה, היה אחר משציפתה

איך קומדיות רומנטיות מסכנות חיים של נשים?

Reading Time: 4 minutes קומדיות רומנטיות מציגות התנהגויות כמו מעקב, בידוד, השפלה והטרדה מינית, כחלק מפעולה רומנטית שמובילה לאהבת אמת. מחקרים מראים שהסצנות על המסך משפיעות על התנהגות בפועל, ומובילות לבסוף להטרדות, איומים ואלימות שנשים חוות מדי יום