בתביעה שהוגשה אתמול (1/7/2015) לבית המשפט המחוזי בחיפה, באמצעות עורכי הדין סימה סלע-פלקס ואורי קידר ממשרד עו"ד כבירי-נבו-קידר, דורש בן זוגה לשעבר של מאיה גאיה (ורד לב) ז"ל, לטענתה נפגעת אלימות מינית בילדותה, כי בית המשפט יורה על הנצחת זכרה בהיותאם לרצונה, כפי שהובע באופן ברור במהלך חייה.

אלעזר דורש כי מצבתה של מאיה גאיה ז"ל לא תשמש ככלי נוסף בידי משפחתה לצורך 'טיהור שמם' ולקבורת מאבקה וסיפורה הקשה. אלעזר דורש עוד, כי  בית המשפט יורה על הנצחתה באופן בו בקשה להיזכר, כמי שהקריבה את חייה במאבק למען נפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

סיפורה של מאיה גאיה עורר הדים גדולים בקרב הקהילה הפמיניסטית בארץ ובכלל. אבל, כמו סיפוריהן של יותר מדי נשים, עם חלוף הזמן, גם סיפורה נשכח מאיתנו. עכשיו מאבקה ממשיך והפעם בדמות הכיתוב על מצבתה.

בשלהי חודש נובמבר 2014 התאבדה מאיה גאיה (ורד לב), לאחר שתשו כוחותיה משנים של מאבק למען קרבנות תקיפה מינית וגילויי עריות. מאיה, אשר טענה במשך שנים, כי נפלה קרבן לגילויי עריות והתעללות מינית ממושכת בילדותה, ביקשה לשמש פה לאותם כל קרבנות, ופעלה נגד השתקתם של אלפי סיפורים כשלה, באמצעות טענות של התיישנות. לאחר שנים של מאבק אישי וציבורי הן במשפחתה והן בערכאות המשפטיות בארץ, תשו כוחותיה של מאיה, אשר לא יכלה לשאת עוד את התעלמות הממסד והחברה למצבם של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

דבר התאבדותה זכה לתהודה ציבורית אדירה, וקולה נשמע שוב למרחקים. אינסוף כתבות, תחקירים ומאמרי דעה נכתבו, אורגנו כנסים, מעגלי שיח ועצרות לזיכרה, אך היה זה מעט מדי, ובעיקר – מאוחר מדי.
אבל, המאבק לא נגמר, סיפור אחד נותר עדיין פתוח, סיפור קבורתה, אשר לא זכה עד עתה להתייחסות – לא לכותרת, לא למאמר ולא לדיון.
דווקא במותה, אשר היה אמור להיות סמלי מכל, לפחות בעיניה, נותרה מאיה לבדה תחת שליטתם המוחלטת של מי שכל חייה בקשה להינתק מהם. בחסות ההמולה אשר יצרה התאבדותה, פעלו בני משפחתה בזריזות ובחשאיות מתחת לאור הזרקורים, לקבור לא רק את גופתה, אלא את הסיפור כולו.

באמצעות מצבה "בנאלית" למראה בה מתנוססים בגאון שמות הוריה לצד שם ילדותה, ונעדר ממנה השם בו בחרה והוכרה בציבור הנרחב (מאיה גאיה), ניסו בני משפחתה לטהר את שמם, על מנת לחזור לשגרת חייהם, לשכוח ולהשכיח את שמאיה בקשה כל חייה להזכיר ולצעוק.  אדם אחד, אשר היה הקרוב לה ביותר, יוצא כעת להגנתה – להגנת כבודה האחרון, זכרה וסיפורה.
אתמול, הגיש בן זוגה לשעבר של מאיה, יובל אלעזר, תביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה, בדרישה לשנות את הכיתוב על מצבתה של מאיה, ובכך למנוע את המשך חילול כבודה.
לאלעזר, כמו לכל מי שהכיר את מאיה ואת כתביה הרבים, ברור כי הדבר האחרון בו הייתה מעוניינת, הוא כי שמו של אביה, אשר לטענתה התעלל בה מינית במשך שנים, ואימה, אשר לטענתה ידעה – ושתקה, יהיו מונצחים על מצבתה באין מפריע.
קבלת תביעתו של אלעזר לא רק שתגן על כבודה וזכרה של מאיה, אלא גם תאותת לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית רבות ורבים אחרים, כי יש מי שיגן על כבודם וסיפורם לא רק בחייהם, אלא אף במותם. כי יש מי שידאג שסיפורם וקולם יישמע, ושזכרם יונצח בהתאם לרצונם שלהם.

חובה עלינו, כל מי שהתרגשו מסיפורה של מאיה גאיה ולקחו חלק במאבקה לאורך השנים, לעזור לה להשיג לפחות את מעט הצדק הזה ולזכות במנוחה שמגיעה לה. היא לא שכחה את קורבנות גילוי העריות הרבים שלהן עזרה במרוצת השנים ואל לנו לשכוח אותה, אפילו במותה.

תגובות

4 תגובות

  1. רק עכשיו גיליתי על המאבק של יובל אלעזר למען הנצחתה של מאיה גאיה בהתאם לרצונה. יש למישהו/י כאן מושג מה עלה בגורל התביעה שהוגשה אז ביולי 2015?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

חיילות המועמדות לתפקיד תצפיתניות מסרבות להתגייס לתפקיד והן נכנסו לכלא במעמד גיוסן. כתבת המשך למעצרן של חיילות מפי נ', שפנתה אלינו בעקבות הכתבה הקודמת. על תנאי המעצר והסירוב לשרת בתפקיד אך לא לכולן זה מתאפשר. נ' התחילה את ההכשרה למרות שהיא זכאי לתנאי שירות קרובים לבית.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.