ברוכות הצופות ובלי הקדמות מיותרות בואו נתחיל לדבר על הפרק השני של כתום זה השחור החדש!
הפרק השני של העונה עסק במשפחות. משפחות ביולוגיות ומשפחות מאומצות. העוגן של הפרק היה כמובן הסיפור של טייסטי שחשף את הצורך העמוק שלה במשפחה אמיתית ועל הדרך הראה בצורה האלגנטית ביותר שראיתי על המרקע מאז "הסמויה" את הגזענות המוסווית הטמונה במאבק נגד סמים בארצות הברית.
אבל לפני שניגע בעיקר, בואו נסתכל על יתר הפרק והמשפחות שפגשנו בו.
הפרק עזב את פייפר ואלכס וחזר לליצ'פילד שם התעדכנו במעשיהן של הרבה מהנשים האהובות עלינו. דבר אחד שברור כבר עכשיו הוא שהסדרה לא באמת זקוקה לפייפר ואלכס בכדי לספר סיפור מעניין. במספר מאמרים שביקרו את העונה הראשונה של הסדרה ראינו ניתוח של דמותה של פייפר כדמות שהייתה הכרחית בכדי ללכוד את קהל הצופים היושב בבית ולגרום לו להתעניין בסדרה. ייתכן וזו הייתה טקטיקה שעזרה לעונה הראשונה של הסדרה למשוך הרבה צופים אבל עכשיו ברור שאין בה צורך יותר. האסירות בליצ'פילד יכולות להחזיק פרק וגם עונה שלמה על כתפיהן המהממות.
וכמו שבפייפר אין צורך, כך גם בלארי ובקו העלילה שיוכתר מעתה כמשעמם בסדרה. אין לי כוונה לבזבז מילים על ההתפתחות בחייו של לארי, אני מייחלת שישוב לזיין פשטידות ויעזוב אותנו בשקט. הסיבה היחידה בגללה כן רציתי להזכיר את נוכחותו בפרק היא כדי לציין שבסצנה אחת בינו ובין אבא שלו בסאונת גייז זכינו לראות יותר בולבולים מבארבע עונות של משחקי הכס. מפתיע? לא ממש.
ולנושאים מעניינים יותר – דאייה ומערכת העיכול שלה. אחת המשפחות המעניינות שראינו הפרק היא דאייה ושתי האמהות שלה – אליידה האמיתית וגלוריה המאמצת. שתיהן נאבקות על אהבתה וכידוע הדרך לאהבתה של אישה עוברת בקיבתה… או קרוב לשם. אני חייבת להודות שקווי העלילה שכוללים יציאות כבר מיצו את עצמם עבורי אבל ההתרגשות שעל פניהן של אליידה וגלוריה כשדאייה נשמה סוף סוף לרווחה הייתה ללא ספק שווה את זה. אבל עכשיו בואו נניח קצת לנושא, אוקיי?
אסירה נוספת עם משפחה אמיתית ומאומצת היא רד יקירתנו. רד, ששיערה אינה אדום כפעם ושיערות כסופות מבצבצות ממנו, מגלה שאין לה כסף בחשבון הקנטינה מה שמוביל לפגישתנו הראשונה עם בנה ואסילי. מסתבר כי מאז שרד לא מנהלת את המטבח, העסקים בחנות שלה ושל בעלה בחוץ לא טובים. גאניה הגנגסטר שעבורו הם עבדו התעצבן מאז שהפסיד את הרווחים שהשיג מההברחות לכלא והחנות ריקה מקונים. הבן של רד נראה נחמד גם עם עין שחורה אותה קיבל מאם בנו. רד מפגינה סולידריות נשית לתפארת עם התוקפת של ואסילי ואנחנו לומדים שלמרות שנראה שהוא אוהב את אימו עד מאוד, המשפחה של רד לא יכולה ממש לעזור לה.
לעומתם, משפחה חדשה שצצה עוד יכולה להוכיח את עצמה. בחדר האוכל רד ואנחנו פוגשות חברות חדשות – המחסור בנשים מבוגרות על גבי מרקע הטלוויזיה שלנו מוביל אותי למצב פרדוקסלי שבו אני כלל לא יודעת איך לקרוא לחברותיה החדשות של רד מבלי להישמע ביקורתית', לעתה אכנה אותן הטארגארייניות בגלל שיערן הכסוף ונקווה שנלמד את שמותיהן בקרוב. אז הטארגארייניות (זה אזכור למשחקי הכס למי שאינה צופה אבל הוא לא יישאר איתנו זמן רב כי הוא לא נוח בעליל) מסכימות לארח לרד חברה כי הן גם ככה שקופות עבור יתר הכלא. כשאחת מהן מציעה לרד להניח לשיערה לקצת זמן כי "את מי יש לה להרשים כאן" ההקלה על פניה ברורה.
משפחת חדר הכביסה שמורכבת מאנג'י, גברת תלבושת אפרסק שהפסידה ביריד העבודה ופאנסאטאקי עתידה להתאחד בקרוב. ואנחנו רואות שמשפחות יכולות לעיתים לא להיות הכי מקבלות בעולם כשאנג'י וגברת אפרסק דנות בחסרונות של חזרתה של פאנסאטאקי. פאנסאטאקי מצידה זוכה בשיניים חדשות אחרי שהצליחה לסחוט מהילי טיפול שיניים יקר בתמורה כנראה לשתיקתה על שעמד בצד בקרב בינה ובין פייפר בסוף העונה הקודמת. גם הילי עסוק במשפחתו שלו – הוא לומד רוסית כדי שיוכל לדבר עם כלתו החדשה. צר לי עבורה עד מאוד. מאוחר יותר מורלו מברכת את פאנסאטאקי ברכב והיא מחייכת חיוך חסר שיניים שמצליח להיות מבעית ומחמם לב בו זמנית.
בעוד שכל המשפחות הללו היו מעניינות ומרגשות בדרכן שלהן, אף סיפור לא הבהיר את הנקודה שכתום ניסתה להעביר לנו הפרק כמו סיפורה של טייסטי – זה שבעבר שגולל לנו איך הפכה לסוחרת סמים והגיעה ככל הנראה לליצ'פילד וסיפורה הנוכחי ביריד העבודה.
הפרק נפתח עם פלאשבק לטייסטי שנמצאת ב"פסטיבל אימוץ שחור". אני חייבת לשאול אם נראה לכן שבאמת יש דבר כזה? כי הכותרת הזאת נראתה לי הזויה לחלוטין. אבל אף פעם אי אפשר לדעת עם אמריקאים. אנחננו מגלות שגם כילדה טאשה ג'ונסון הייתה בחורה מגניבה ושגם כילדה היא נשפטה בעיקר על פי מראהה החיצוני וסטריאוטיפיים גזעניים. ביום האימוץ היא לא זוכה במשפחה מאמצת כי היא כהה מדי וכי השיער שלה נפוח מדי כפי שאומרת לה סוחרת הסמים שעתידה להיות אימה המאומצת. בהווה, ביריד העבודה של ליצ'פילד היא ממושטרת כמו יתר הנשים על ידי המנחה המרושעת שמסבירה לה שעליה להתלבש עבור סגנון הגוף שלה וצבע עורה.
בפלאשבקים לעברה כבת חסותה של סוחרת סמים אמהית ובמהלך תחרות יריד העבודה אנחנו נווכחות לראות עד כמה טייסטי חכמה. היא מחשבת במהירות אדירה, היא מקסימה, בעלת חוש עסקי מפותח ובכל זאת ברור לנו מה העסק היחידי שפתוח בפניה. האופטימיות הבלתי נגמרת שלה, בעבר ובעתיד, רק הופכת את המסר לחד עוד יותר. טייסטי לא תזכה בעבודה המשרדית ובנער הלבן שייקרא לה מיס ג'ונסון כמו שהיא חולמת. היא לא בצבע הנכון ולא מהמעמד הסוציו אקונומי הנכון.
היא מנסה לעשות את הטוב ביותר ממה שניתן לה. היא מפתחת את עסקי הסמים של אימה המאומצת, היא מפתחת משפחה שלמה סביב הסחר בסמים, העולם היחידי שבו היא יכולה להתקדם. ואותו עולם שאיחד את משפחתה המאומצת קורע אותה כש"אחיה" RJ נורה על ידי שוטר, במה שנראה כמו אזכור מכוון למוות של מרטין טראוויון שנורה על ידי שוטר שחשד כי הוא נושא נשק. לא נראו סיבות לחשוד בו בכך מלבד לעובדה שלבש סווצ'שירט בעודו שחור.
אבל עסקי הסמים הם למעשה לא העולם היחידי בו טייסטי יכולה להרגיש בבית. היא מצאה משפחה נוספת במקום הנוסף שהסכים לקבל אותה – ליצ'פילד. לפתע פתאום הסיבה שחזרה לכאן כל כך מהר אחרי שחרורה בעונה שעברה נראית עוד יותר ברורה. פוסי עוזרת לה כי "זה מה שעושים עבור משפחה" ולרגע נראה שאולי טייסטי תזכה בהזדמנות. אבל כמובן שפיליפ מוריס, יצרני הסיגריות, שמחפשים מישהי בעלת נסיון במכירת מוצרים למבוגרים בסביבה מוגבלת וקשה, אבל לא מישהי עם נסיון במכירת סמים כי השניים שונים לחלוטין, לא מעוניינים בטייסטי. מנהלת הכלא הגזענית מבהירה לה שאין עבודה בקצה הקשת עבורה, רק עשרה דולרים. טייסטי שלנו אופטימית מתמיד מודה לה בסבלנות מדהימה ולפתע ניצבת מול אימה המאמצת. כמובן שהיא הגיעה לליצ'פילד, זה הרי ביתן השני.
הערת שוליים: למרות שטייסטי הייתה מצחיקה ומהפנטת כרגיל, זוכת הפרק שלי היא ללא ספק בו, שנאלצה להיפרד מכלבתה הנאמנה בו הקטנה אחרי שהעניינים בין השתיים נעשו מוזרים. לעולם לא אסתכל על חמאת בוטנים באותה צורה שוב.
מאיה רומן
