יעניין
אותך
נוגה כהן
25 אוקטובר 2016 | משך הקריאה: 3 דקות

מזכירות היא מקצוע נשי, וככזה הוא מאופיין בעבודה שחורה, משכורות נמוכות והיעדר יוקרה חברתית. אבל גם המרחב של המזכירות מושפע ממגדר, ובעיקר הלגיטימציה לפלוש להן למרחב. למה ואיך זה קורה ומה אפשר לעשות? כל התשובות בפנים.

״WeWork מציעה ליזמים במחיר של שולחן את כל ה״הטבות״ מסביבו, הכוללות חיבור לאינטרנט, חשמל, מים, ארנונה, ניקיון, ניהול, שירותי מזכירות והדפסה…״
במילים האלו תיארו באתר התוכן Geektime את שירותי המשרד שמקבלים לקוחות משרדי WeWork. ניתן למצוא תיאורים דומים בכתבות מאתרי תוכן וחדשות אחרים שמתארים את תופעת חללי העבודה משותפים, והמסקנה שעולה מכולם היא ש״מזכירות״ היא שירות משרדי בדיוק כמו הריהוט, היכולת להדפיס וWiFi.

מזכירות, בין אם תחת השם הזה, אן תחת מנהלות משרד או פקידות, היא מקצועי נשי מובהק. אמנם, בדיקה באתרי חיפוש עבודה תעלה שמודעות רבות לתפקיד מנוסחות בלשון זכר ונקבה, אבל בפועל את המקצוע מאיישות בעיקר נשים. יותר מזה, חברות מחפשות נשים שיאיישו את תפקיד המזכירה, ורצוי נשים ״בעלות מראה ייצוגי״ (שזו מכבסת מילים ל״נאות״), למרות שזה אסור בחוק. לא בכדי חברות רהיטים מוכרות ״כסא מנהל״ ו״כסא מזכירה״ ואנשים שנכנסים למשרד ורואים אשה ליד הדלת אוטומטית חושבים שהיא המזכירה.

יש שיגידו שמזכירות היא מקצוע נשי כי נשים טובות יותר בסדר וארגון מאשר גברים, ובמיוחד במולטי-טאסקינג. כך לדוגמה, טען מכר ממשרד ממשלתי שצלצל אליי כדי להציע לעבוד כמנהלת לשכה באותו המשרד. לטענתו, מהניסיון שלו עדיף בחורה, כי בעבודה משרדית, ניהול סדר יום, ניהול עבודות וניהול פרוייקטים, נשים מוצלחות יותר מגברים. כמה חבל שהיכולות המופלאות האלו שלנו נעצרות בעבודה תחת גבר, אבל כשאנחנו רוצות לנהל גברים אנחנו פתאום רגשניות והיסטריות, או לחילופין אגרסיביות וביצ׳יות.

יש הרבה סיבות שבגללן מזכירות היא מקצוע נשי, החל מהסללה של נשים לעבודה שתאפשר להן לצאת אחר-הצהריים כדי להתחיל בעבודה השנייה שלהן של גידול ילדים, דרך הטלת עבודה שחורה ומשעממת על נשים כדי שגברים ייבנו עליה, ועד להנאה של גברים לראות ולדעת שיש בסביבה שלהם נשים שהם יכולים לחלק להן הוראות שהן יהיו חייבות לציית להם. אבל מה שחשוב הוא התוצאה – מקצוע שהיוקרה החברתית שלו היא נמוכה אל מול הידע והמקצועיות שהוא דורש, שהמשכורות בו נמוכות, וכזה שגם נשים במשרד שיש להן מקצוע אחר, נדרשות לעתים לעבוד בו כי הן נשים – כמו לדוגמה לכתוב סיכומי דיון או להכין קפה.

מזכירות ומרחב

לצד כל אלה יש למקצוע המזכירות גם אספקט מרחבי מפלה. פעמים רבות, המרחב של נשים מזכירות הוא לא מרחב משל עצמן. מבחינה פיזית, רבות מהן יושבות באזור פתוח, בכניסה למשרד, כך שכל מי שנכנס או נכנסת למשרד עובר/ת דרכן. יש משרדים שבהם דלת הכניסה ממש נפתחת אל תוך מרחב העבודה של המזכירות. אין לפקידות קירות שמגדירים את המרחב שלהן, כך שכל אחד יכול להיכנס אליו. אמנם, גם לחדרים של עובדים אחרים אנשים נכנסים ללא הזמנה, אך שם הגבולות ברורים ומובנים – ברור שמי שנכנס נכנס אל תוך מרחב העבודה של האחר. אם נחזור לתיאור של ההתחלה, הן מדומות יותר לרהיט משרדי מאשר לאדם, ורהיט לא זקוק למרחב משל עצמו.

המשמעות של עבודה באזור פרוץ היא היעדר פרטיות, רעש וחדירה פיזית למרחב האישי. אנשים פונים לדבר עם המזכירות בלי לשאול אם הן פנויות ואפילו מפריעים ומציקים באמצע שיחות טלפון. הם שולחים ידיים לשולחן שלהן כדי לקחת דברים, בין אם ציוד משרדי ובין אם חפצים אישיים, ורואים כל הזמן מה הן עושות ואילו חפצים אישיים יש להן על השולחן. היעדר גבולות עבודה הופך להיעדר גבולות של הגוף והמרחב האישי שלהן, ולהסתכלות עליהן כעל מכשיר ולא כעל בנות-אדם. מעניין אגב, שבמקצועות דומים שבהם יש גברים, כמו פקידי קבלה בבתי מלון, התופעות האלו כמעט ולא קיימות. לבסוף, היעדר הפרטיות מונעת מנשים למקסם את הידע המקצועי הרב שלהן כדי לשפר את התנאים שלהן. הן לא יכולות, לדוגמה, לשלוח קו״ח כי כולם רואים מה הן עושות. הן אפילו לא יכולות תמיד לעבד בשקט את הידע שהן צוברות כי כל הזמן מפריעים להן.

הלגיטימציה לחדור לנשים למרחב הפרטי שלהן מגיעה מהתפיסה שמהרגע שאשה יצאה מהמרחב הפרטי (הבית) למרחב הציבורי (העבודה), היא שייכת לכולם, חוץ מאשר לעצמה. אפשר לדרוש ממנה שירותים, תשומת לב, ובמקרים מסוימים גם מין – מנהלים שמטרידים מזכירות היא תופעה קיימת. יותר מזה, הצבתן של נשים בכניסה למשרד, בדומה לבובות ראווה, דוגמניות בפרסומות או נשים בקטלוג לסחר בכלות מאוקראינה, מציגה אותן כקיימות עבור מי שעומד מולן. לבסוף, התפיסה שמנהלות לשכה עושות עבודה שנתפסת כקלה נותנת לגיטימציה להפריע להן. הן מממשות את התפיסה שנשים עוסקות בדברים לא חשובים, ולכן ניתן להטריד אותן אם הדברים החשובים שאני רוצה וצריך כרגע.

אין סיבה שמזכירות ישבו בכניסה למשרדים – יש מספיק משרדים שבהם אין מזכירה ואורחים מצליחים להסתדר מצוין. הרחקת מזכירות מהרעש גם תאפשר להן לעבוד ולהתרכז בשקט. כדי לענות על הקושי של אורחים אבודים (שהרבה בהם כנראה דווקא יודעים להסתדר כשהם צריכים לסגור עסקאות), אפשר לשים פעמון בכניסה, שכשמצלצלים מישהו ניגש לסייע. אבל שימת המזכירות בכניסה משרתת את החברה, היא גם מציבה נשים כקישוטים וגם מפרידה את המזכירות מהמנהלים ומצמצמת את הידע שהן רוכשות ומעבדות. ברור שלא כל המקומות עובדים ככה, אבל בכל זאת עולה התהייה – כמה גברים היו מוכנים לעבוד בתנאים של מזכירות? כנראה שלא יותר מדי.

בתמונה: Win a woman's heart לדף היוצר המקורי

הידעת?
פוליטיקלי קוראת קיימת מאז 2012.
פוליטיקלי קוראת היא גוף התקשורת הפמיניסטי היחיד בישראל.
התכנים שלנו מגיעים למליוני אנשים בכל חודש.
תגובות

תגובה אחת

  1. זה נכון. בדנמרק לא מקובל שיש מזכירה שיושבת בכניסה למשרד. מצד שני – גם הבוס (לרוב גבר, עדיין) יושב עם כולם כתף אל כתף באופן ספייס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מומלצות עבורך
 אותה קטגוריה
תגובות

תגובה אחת

  1. זה נכון. בדנמרק לא מקובל שיש מזכירה שיושבת בכניסה למשרד. מצד שני – גם הבוס (לרוב גבר, עדיין) יושב עם כולם כתף אל כתף באופן ספייס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *