אז אחרי שנסגרו כל הרשימות לכנסת, נקבעו כל השריונים ואוחדו כל האיחודים, נראה שמכאן ועד לקו הסיום לא צפויים עוד שינויים גדולים. חודש לבחירות! עבור כל מי ששאלה את עצמה למי לעזאזל מצביעים, הכנו לכן מסמך (אמנם קצת ארוך, אך יעיל) שמרכז את כל הרשימות שנכון להיום, בממוצע הסקרים האחרונים בערוצי החדשות, עוברות את אחוז החסימה.
הרשימות מסודרות לפי סדר הא' ב' ולא מסמנות העדפה כלשהי.

"איחוד מפלגות הימין"

"איחוד מפלגות הימין" הוא השם עבור המוטציה אליה דחף נתניהו, מתוך חשש שקולות מהימין יזרקו לפח עבור מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה. הבחירות לכנסת ה21 צמודות מאד, כרגע מנבאים הסקרים כ62 מנדטים למפלגות הימין ו58 מנדטים למפלגות השמאל. במצב כזה, מספיק שמפלגה אחת לא עוברת את אחוז החסימה, וחששו הגדול של נתניהו עלול להתגשם. כזכור, על מנת לקדם את הרעיון, התקשר נתניהו לאביו של סמוטריץ', דחק לשזירה של אנשי "עוצמה יהודית" ברשימת "הבית היהודי" ושריין את אלי בן דהן במקום ריאלי (28) בליכוד, בהסכם לפיו עם תחילת כהונתה של הממשלה, יחזור בן דהן לבית היהודי. באיחוד הרשימות, שומרים הפוליטיקאים מימין על הקולות האבודים הללו וכעת, ממפלגה אבודה, מקבלים אנשי "הבית היהודי" משהו בין שבעה לשמונה מנדטים.

הרשימה מורכבת (לפי הסדר) מהרב רפי פרץ, יו"ר הבית היהודי, בצלאל סמוטריץ', יו"ר "תקומה", מוטי יוגב, אופיר סופר, ד"ר מיכאל בן ארי ממפלגת "עצמה יהודית", עידית סילמן, שהחליפה את יפעת ארליך שפרשה מהרשימה וידועה במאבקיה הפמיניסטיים ובהקמת פורום נשים חוצה מפלגות ואורית סטרוק.

היועץ המשפטי לממשלה קבע כי יש לפסול את מועמדותו של מיכאל בן ארי, אולם נציגי המפלגות הצביעו נגד ונצחו על חודו של קול, כאשר הנציגים של כולנו לא נכחו בחדר. מועמדותו תידון בבג"צ בסוף החודש.

הימין החדש

הימין החדש הוא המפלגה שהוקמה על ידי שני השחקנים המרכזיים של הבית היהודי, שפרשו ממנה. נפתלי בנט ואיילת שקד שכיהנו בכנסת האחרונה כשרים, מתנדנדים היו בסקרים בין שבעה לתשעה מנדטים.

שקד ובנט עזבו את הבית היהודי עם חוב עצום וכמעט הובילו להיכחדותה. יש האומרים כי הם פרשו מאחר והבינו שסיעת "תקומה" השייכת לבית היהודי, מתכוונת להמליך את סמוטריץ' כראש הסיעה. הם לקחו איתם מהבית היהודי את שולי מועלם וצירפו שחקנים חדשים ומוכרים כמו אלונה ברקת, הבעלים של קבוצת הפועל באר שבע, אשת עסקים ואשת ציבור.

המפלגה מציגה תפיסה ימנית רחבה שעומדת על כך שלא תקום מדינה פלסטינית אבל נפטרה מהחזות המשיחית ומהאמירות החשוכות וההומופוביות המזוהות כל כך עם סמוטריץ'.

1. נפתלי בנט 2. איילת שקד 3. אלונה ברקת 4. מתן כהנא 5. שולי מועלם רפאלי 6. קרולין גליק 7. אלישיב רייכנר 8. אורי שכטר

הליכוד

מפלגת השלטון, שכיום הסקרים מנבאים לה 30-33 מנדטים. השנה, התחרות על החמישייה הראשונה הייתה אינטנסיבית במיוחד, מאחר ואנשי מפלגת הליכוד התחילו לחשוב על היום שאחרי ביבי.

בראש הרשימה עומד כמובן ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אחריו נמצאים חמשת הכוכבים של הרשימה: יולי אדלשטיין, ישראל כץ, גלעד ארדן, גדעון סער ומירי רגב.

מפלגות רבות לא הציגו מצע, כך גם מפלגת השלטון שחבריה מחזיקים בתיקים משמעותיים בממשלה ומממשים הלכה למעשה את האג'נדה של המפלגה.

1. בנימין נתניהו 2. יולי אדלשטיין 3. ישראל כץ 4. גלעד ארדן 5. גדעון סער 6. מירי רגב 7. יריב לוין 8. יואב גלנט 9. ניר ברקת 10. גילה גמליאל 11. אבי דיכטר 12 זאב אלקין 13. חיים כץ 14. צחי הנגבי 15. אופיר אקוניס 16. יובל שטייניץ 17. ציפי חוטובלי 18. דוד אמסלם 19. עידן פנחס 20. אמיר אוחנה 21. אופיר כץ 22. אתי חווה עטיה 23. יואב קיש 24. דוד ביטן 25. קרן ברק 26. שלמה קרעי 27. מיקי זוהר 28. אלי בן דהן 29. שרן השכל 30. מיכל שיר 31. קטי שטרית 32. פטין מולא

העבודה

אבי גבאי אמנם מיטיב להציג אג'נדות סדורות בנושאים מגוונים, אך מפלגת העבודה ההיסטורית בראשותו מתנדנדת היום על חמישה עד שישה מנדטים.

מדובר ברשימה מרשימה, סוציאליסטית ושמאלנית שמציגה חזות של איחוד, לפחות בעשירייה הראשונה. נמצא שם את אנשי המחאה החברתית, סתיו שפיר ואיציק שמולי שכבשו בסערה את המקומות הראשונים, את שלי יחימוביץ ועמיר פרץ (לשעבר שר הביטחון). במקום השני נמצא את האלוף טל רוסו, ששוריין על ידי ראש הרשימה לקראת סגירת הרשימות.

הרשימה של מפלגת העבודה מציגה קבלות לא רעות של עשייה, אך בפועל עוד לא מונפה למנדטים של ממש.

1. אבי גבאי 2. טל רוסו 3. איציק שמולי 4. סתיו שפיר 5. שלי יחימוביץ 6. עמיק פרץ

חד"ש-תע"ל

הרשימה המשותפת שכללה בתוכה את המפלגות: חד"ש, תע"ל ורע"מ-בל"ד, התפרקה. מלכתחילה היא קמה כתגובה להעלאת אחוז החסימה שאיים להשאיר אותן בחוץ.

בבחירות אלה, רע"מ ובל"ד ירוצו לבד (ונכון להיום לא עוברות את אחוז החסימה) וחד"ש ותע"ל ירוצו ביחד. הסקרים האחרונים מנבאים להם בין תשעה ל11 מנדטים.

אחמד טיבי, ראש תע"ל ואיימן עודה, ראש חד"ש חולקים את המקום הראשון לסירוגין. במקומות שלוש וארבע נמצא את עאידה תומא סלימאן ואת אוסמה סעדי, שניהם חברי כנסת מכהנים. במקום החמישי, במקום דב חנין שפרש מהכנסת, הוצב ד"ר עופר כסיף.

חד"ש היא מפלגה סוציאליסטית-קומוניסטית שחותרת לשותפות יהודית ערבית. תע"ל הינה מפלגה לאומית חברתית. אם יו"ר חד"ש, עודה, מייצג את האיחוד בין ערבים ליהודים במדינה (בעבר אף הציע לש"ס לאחד רשימות, כברית מדוכאים), ד"ר טיבי, יו"ר תע"ל, מייצג את המנהיגות הפנים ערבית.

ביחד מדובר בצמד שאמור לייצג את האוכלוסייה הערבית בישראל, להביא לכדי ביטוי את האינטרסים שלהם ולטפל עמוקות במצוקות הקיימות, עם חתירה מתמדת לשיח של אחדות ישראלית-ערבית.

1. איימן עודה 2. אחמד טיבי 3. עאידה תומא סלימאן 4. אוסמה סעדי 5. עופר כסיף 6. יוסף גאברין 7. סונדס סאלח 8. גאבר עסאקלה 9. טלאל אלקרנאוי 10. יוסף אלעטואונה 11. ואיל יונס

חברי הכנסת הצביעו לפסילת מועמדותו של פרופ' עופר כסיף וכמו ד"ר מיכאל בן ארי, גם מועמדותו תדון בבג"צ עד סוף החודש.

יהדות התורה

יהדות התורה היא מפלגה שמחברת שתי סיעות של בחברה החרדית-אשכנזית: אגודת התורה ודגל ישראל. בשנת 1989 הם רצו כסיעות נפרדות, קיבלו מעט מאד מנדטים והתאחדו מחדש מאז ועד היום. בראש אגודת ישראל יושב יעקב ליצמן, חסיד גור, המוכר לנו מתפקידו כשר הבריאות. בראש דגל התורה נמצא את משה גפני, מנהל ועדת הכספים של הכנסת. הוא נחשב לפרלמנטר חריף ומוצלח שמצליח לייצר שיח עם חלקים שונים בחברה הישראלית. שלישי אחריהם נמצא את פרוש, שזכור לרעה מפרשת הפליית הבנות הספרדיות בסמינרים החרדיים.

חברי המפלגה מצד אגודת ישראל מייצגים זרמים שונים בחסידויות האשכנזיות. ליצמן מייצג את גור, טסלר את ויזניץ', אייכל עת בלעז. דגל התורה מייצגים זרמים חדשים יותר ביהדות החרדית, כאלה שמאמינים בלימודים גבוהים ובלימודי אנגלית ומתמטיקה. חלקם אפילו בעד גיוס לצבא. נכון להיום, הציבור הצעיר של דגל התורה לא מיוצג בכנסת. נציגם, עו"ד, שדרן רדיו וחבר מועצה בבני ברק, שהוביל הקלות בארנונה למשרתי המילואים של העיר ואת מהפכת איכות הסביבה של העירייה, משה מורגנשטרן, נדחק למקום ה26.

המנדטים של המפלגה בסקרים עומדים כעת על שישה עד שבעה מנדטים.

1. יעקב ליצמן 2. משה גפני 3. מאיר פרוש 4. אורי מקלב 5. יעקב טסלר 6. יעקב אשר 7. ישראל אייכלר

ישראל ביתנו

יתכן שאביגדור ליברמן ייזכר כזה שהשמיד את הקריירה הפוליטית שלו במו ידיו. הוגה אחוז החסימה הגבוה הוא יושב הראש של מפלגה שהסקרים מנבאים לה כעת חמישה מנדטים בלבד.

ישראל ביתנו נכנסה לקואליציה האחרונה לאחר פרישתו של בוגי יעלון. ליברמן מונה למחליפו כשר הביטחון. גם ליברמן פרש מתפקידו והחל במגמה של הקדמת הבחירות: שבועות ספורים לפני פיזור הכנסת הוא הותיר את הקואליציה ללא רוב ובמצב כמעט בלתי אפשרי לראש הממשלה.

ליברמן מציג מצע ימני ובו תכנית חלוקה מסודרת. הוא מציג סט של תפיסות חילוניות בנושאי דת ומדינה

1. אביגדור ליברמן 2. עודד פורר 3. יבגני סובה 4. אלי אבידר 5. יוליה מלינובסקי

כולנו

הקריסה הכי בולטת של הבחירות האלה, אולי מלבד מפלגת העבודה. ראשה, משה כחלון פרש מהליכוד לפני כמה שנים והקים את המפלגה, שרצה על טיקט כלכלי-חברתי. בממשלה האחרונה, כחלון כיהן כשר האוצר והוא אחראי לרפורמות מרחיקות לכת, לשינויים בשוק הדיור והקמעונאות, להעלאת שכר חיילי החובה והטלת מס הכנסה על קיבוצים. הסקרים מנבאים לו בין ארבעה לחמישה מנדטים ובחלקם הוא מגרד את אחוז החסימה. כמו במרצ, כך גם בכולנו, המועמדים בחמישיה הראשונה הינם ח"כים מכהנים, שלושה מתוכם היו שרים.

1. משה כחלון 2. אלי כהן 3. יפעת שאשא ביטון 4. רועי פולקמן 5. טלי פלוסקוב

כחול לבן

"כחל לבן" היא שמה של המוטציה המורכבת מאיחוד של שלוש רשימות שונות. "חוסן לישראל" של בני גנץ, "תל"ם" בראשות בוגי יעלון ו"יש עתיד" של יאיר לפיד.

גנץ ויעלון, שני רמטכ"לים שאחד מהם כבר הספיק לכהן גם כשר ביטחון ויאיר לפיד שכיהן כשר אוצר למשך שנה וחצי, מעלים את המנדטים שלהם לכשלושים, מה שהופך אותם למפלגה שהיא שחקן מרכזי בקרב על ראשות הממשלה. מי שאחראי על החיבור הזה במידה רבה הוא גבי אשכנזי, שכיהן כרמטכ"ל בין בוגי לגנץ ונחשב לאדם מחוזר מאד בפוליטיקה הישראלית.

על פי ראיון של לפיד אצל רינה מצליח, המצע של המפלגה יוצג בעוד כשבוע, כאשר הצוותים שלהם יסיימו לכתוב אותו. במפלגה ניתן למצוא מגוון דעות פוליטיות בשלל נושאים. בין לפיד לגנץ תתקיים רוטציה על ראשות הממשלה, כשגנץ יהיה הראשון.

הסקרים האחרונים מנבאים לה בין 30 ל34 מנדטים.

1. בני גנץ 2. יאיר לפיד 3. משה יעלון 4. גבי אשכנזי 5. אבי ניסנקורן 6. מאיר כהן 7. מיקי חיימוביץ 8. עפר שלח 9. יועז הנדל 10. אורנה ברביבאי 11. מיכאל ביטון 12. חילי טרופר 13. יעל גרמן 14. צבי האוזר 15. אורית פרקש הכהן 16. קארין אלהרר 17. מירב כהן 18. יואל רזבוזוב 19. אסף זמיר 20. יזהר שי 21. אלעזר שטרן 22. מיקי לוי 23. עומר ינקלביץ 24. פנינה תמנו שאטה 25. ר'דיר מריח 26. רם בן ברק 27. אלון שוסטר 28. יואב סגלוביץ 29. רם שפע 30. יואב סגלוביץ 31. אורלי פרומן 32. איתן גיזנבורג

מרצ

מרצ, לכאורה לא השתנה הרבה. במהלך הקדנציה נערכו בחירות לראשות הרשימה, בין אבי בוסקילה לתמר זנדברג שניצחה בכ-70% מהקולות. שאר הרשימה נותרה כמעט כשהייתה בכנסת הקודמת. הסקרים כעת מנבאים למרצ ארבעה מנדטים אך קיים החשש שהם לא יעברו את אחוז החסימה. לכן עם סגירת הרשימות היה לחץ כבד על מפלגת העבודה להתאחד עמם על מנת לשמור על גוש השמאל אך הדבר לא קרה.

1. תמר זנדברג 2. אילן גילאון 3. מיכל רוזין 4. עיסאווי פריג'

ש"ס

מפלגתו של אריה דרעי מציגה בסקרים מספרים של בין חמישה לשישה מנדטים. זו מפלגה חרדית-ספרדית שרשימתה נקבעת על ידי מועצת החכמים. היא מכילה עדות שונות בציבור הספרי ומובלת זו הפעם השנייה ברציפות על ידי דרעי שכיהן בממשלה האחרונה כשר הפנים ושר הנגב והגליל. את הקמפיין הנוכחי מקדיש דרעי בעיקר לציבור החרדי. בשונה ממערכות בחירות אחרות, נראה כי הפעם ויתר על קולות הציבור המסורתי. הוא מציג קמפיין ימני וחרדי: "ביבי צריך אריה חזק", זאת כיוון שהפלג החרדי בליכוד הולך וגדל.

1. אריה דרעי 2. יצחק כהן 3. משולם נהרי 4. יעקב מרגי 5. יואב בן צור 6. מיכאל מלכיאלי

גשר

אמנם נראה כי בסקרים האחרונים "גשר" לא עוברת את אחוז החסימה, אך חשוב לציין אותה. זו מפלגה בראשותה עומדת ח"כ הכנסת אורלי לוי אבקסיס שברקורד שלה תמיכה במאבקים חברתיים נרחבים. ניתן לומר שהיא מייצגת קבוצות אוכלוסייה רבות שאינן נשמעות: החל באימהות חד הוריות לדיירי הדיור הציבורי ועוד… לפי המיקוד של הסרטונים שעלו עד כה, ניכר שלוי מתרכזת במאבקי הנשים בשנים האחרונות.

הרשימה שלה מורכבת מנשים וגברים עם רקורד חברתי וניתן למצוא בה את פרופסור יפעת ביטון ואת כרמן אלמקייס-עמוס, שמוכרת לנו מ"בית אחותי" וממאבקים בתחום הדיור הציבורי, הפינוי מגבעת עמל, מאבקי תרבות ועוד…

1. אורלי לוי אבקסיס 2. דדי פרלמוטר 3. יפעת ביטון 4. חגי רזניק 5. גלעד סממה 6. כרמן אלמקייס עמוס