יעניין
אותך
שרון אורשלימי
26 יוני 2022 | משך הקריאה: 3 דקות
ביום שישי האחרון נפל דבר בארה"ב ובית המשפט העליון האמריקאי הפך את הפסיקה התקדימית משנת 1973 שהתירה לנשים לעבור הפלה חוקית ברמה הפדרלית

עד שנת 1973 נשים יכלו לעבור הפסקת הריון במדינות בהן זה היה חוקי כגון ניו יורק, קליפורניה ומסצ'וסטס. בשנת 1973 נקבע פסק דין תקדימי, הידוע בכינוי "רו נגד וויד", שהתיר הפלות חוקיות על בסיס הזכות לפרטיות, בהתבססות על התיקון ה14 לחוקה. עד לפסיקה זו, נשים שידן לא הייתה משגת ולא יכלו לנסוע מחוץ למדינתן, עברו הפלה לא חוקית, לא בטוחה, שסיכנה את חייהן וחיבלה בעתידן. נשים רבות שילמו על כך בחייהן והמצב היה חייב להשתנות.

במשך חמישים השנים האחרונות ניסו השמרנים בארה"ב להפוך את ההחלטה הזאת. הם עשו זאת לאט לאט, בריצה למרחקים ארוכים. הם הכשירו את השופטים שעתידים היו להתמנות לבית המשפט העליון וחיכו בסבלנות לנשיא הנכון. והנשיא הזה הגיע. הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, זכה בעת כהונתו הקצרה למנות שלושה שופטים. הוא לא סתם מינה שופטים שמרנים, אלא שהוא מינה שופטים אולטרה שמרנים שידועים באופן מוצהר בהתנגדותם הנמרצת להפלות ובהעדפתם בברורה לפוטנציאל החיים של העובר שעוד לא נולד לעומת חייהן הממשיים של נשים.

ביום שישי האחרון, המשימה הושלמה. בית המשפט העליון האמריקאי ביטל את הפסיקה משנת 1973 והחזיר את ההחלטה למדינות עצמן. ממש באותו הרגע, מדינות מסוימות הפכו את ההפלות ללא חוקיות בשטחן. לא שזה כזה משנה. כבר לפני שנים הנגישות להפלה צומצמה כל כך במדינות הללו, שגם ככה היכולת לממש את הזכות להפלה נותרה על הנייר בלבד. המשמעות של הפיכת הפסיקה היא גזר דין מוות לנשים, בעיקר לנשים החיות בעוני, נשים מקבוצות מיעוט ונשים חומות ושחורות. כך שאין אלא לצחוק בתסכול כשהם, השמרנים, עוד קוראים לעצמם "בעד חיים"

היסטוריה קצרה של יצירת מופת שיווקית: מיתוג התנועה נגד הפלות כ-"פרו-חיים" (לקריאת הטקסט המלא לחצו על התמונה)

 

"בעד החיים" – כשהפלה לא חוקית, נשים מתות

את הדיון על הפלות מרבים למסגר כדיון בין זכות הבחירה של נשים לזכות העובר לחיים. אבל המאבק על הזכות להפלה חוקית, נגישה ובטוחה מתחיל משאלת נסיבות הכניסה להריון לא מתוכנן ולא בדיון הבלתי פוסק לגבי החיים של מי חשובים יותר, האישה או העובר שחייו עוד לא התחילו. הזכות להפלה חוקית, בטוחה ונגישה, היא לא פחות מזכויות אדם של נשים. היא פעולה של הגנה עצמית ומהווה תיקון לאי צדק משווע שבבסיס יחסי המין ההטרוסקסואליים, אשר במרכזם חדירה. הזכות להפלה מתקנת את היעדר הצדק המשווע ואת אי השוויון, המצויים במבנה החברתי שמקשה על נשים רבות להכתיב את תנאי הכניסה לגופן, בשלבים שונים של חייהן ובמיקומן החברתי השונה. הדיון בין זכותן לחיים של נשים לזכות לפוטנציאל החיים של העובר, מתעלם לחלוטין מיחסי הכוח שבבסיס יחסי המין בין גברים לנשים. שונאי הנשים מתנגדי ההפלות מציגים את המציאות כאילו שנשים וגברים נכנסים למיטה בצורה שווה. מייצרים מחשבה לפיה לכל אישה, תמיד, יש יכולת לבחור מי ייכנס לגופה, איך, כמה ומתי. גישה זו מתעלמת מהקשרים חברתיים ופוליטיים מבניים שמכוננות את יחסי המין כזירה בלתי שווה בעליל. היא מתעלמת מכך שאין אמצעי מניעה שמונעים הריון ב100%, וגם אם יש אמצעי מניעה יעילים, הם אינם נגישים לכולן ולא מחובתן של נשים להשתמש בהם אם הם מרעים את איכות חייהן. גישה זו מתעלמת מהקושי של נשים לממש את הסוכנות שלהן, בין אם הוא נובע מהיעדר יכולת כלכלית, דתית או תרבותית לסרב למין, היעדר הערכה עצמית ותחושת זכאות לבטחון גופני ולבריאות מינית, ובכלל, לזכותן להגיד לא. הסוגיה מתעלמת מהזכות לתקן במקרה של טעות אנוש, וכשזה נוגע ליחסי מין, יש הרבה טעויות אנוש.

הדיון גם מתעלם מכפייה של יחסי מין על נשים, בכישלונם של אמצעי מניעה, בסירוב של גברים להשתמש בקונדום (ובכלל לתחושת הזכאות של גברים לכניסה חופשית לנרתיק של נשים), באכזבה ארוכת השנים מחברות התרופות והטכנולוגיה לפתח אמצעי מניעה יעילים, בטוחים וללא תופעות לוואי, ושמושתתים על הפרטנרים בצורה שווה (ולא רק על ובתוך גופן של נשים). הדיון מתעלם לחלוטין מההשלכות הקטסטרופליות של הריון לא מתוכנן על חייהן, בריאותן, עתידן ומימוש הפוטנציאל של נשים כסובייקט שלם עם זכויות אדם וכאזרחיות מלאות ושוות זכויות.

כשהפלה היא לא חוקית, נשים מתות. ככה פשוט. הפלות לא תפסקנה. נשים שלא רוצות להישאר בהריון לא תישארנה בהריון, גם אם זה אומר שהן תשלמנה בחייהן. פסיקת בית המשפט העליון האמריקאי הוא קריאת מלחמה על זכותן של נשים לחיים, לכבוד האדם ולמימוש אזרחותן המלאה. היא פטריארכיה מזוקקת לפנים והגיע הזמן שנשתמש בכלי מלחמה כדי להדוף את הפשיסטים. אה כן, מגברים שמרניים לא ציפיתי לכלום. הם לא שווים את המילה הכתובה שלי. אבל אתן, נשים פטריארכליות ששונאות נשים ומוכנות שהן תמותנה, אתן בוגדות בכל מובנה של המילה, ועל כך, אין מחילה.

תמונת הכותרת: Alex Wong/Getty Images/AFP

הידעת?
פוליטיקלי קוראת קיימת מאז 2012.
פוליטיקלי קוראת היא גוף התקשורת הפמיניסטי היחיד בישראל.
התכנים שלנו מגיעים למליוני אנשים בכל חודש.
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מומלצות עבורך
 אותה קטגוריה
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *