"אישה לא אמורה להגיע למקומות האלה – כמזרחית, כשמאלנית ראדיקלית, כאישה לא רזה. ואת מגיעה ומצליחה". במרץ מציין הסינמטק בתל אביב 25 שנות יצירה ושבירת מוסכמות של המפיקה אסנת טרבלסי, ולרגל המאורע נפגשנו איתה לשיחה
המתקפה על האוכלוסייה הטרנסית הופכת לחלק מהמובילציה של הימין הקיצוני בעולם. אליו מצטרפת שותפה תמוהה למיטה: התנועה הטרפית, פמיניסטיות רדיקליות שמדירות טרנסיות. הברית הזו הופכת את הטרנספוביה לתנועת השנאה המובילה כיום
צעירים.ות להט"בים.ות, בעיקר מאוכלוסיות מודרות בחברה הישראלית, מתקשים.ות בכניסה לשוק העבודה ובהישארות בו. מכללת מרשה שואפת ליצור עבורם.ן מציאות מקצועית חדשה ועתיד מכיל יותר
לאורך שנים השפה הרפואית תיארה תהליכי פריון, התעברות, לידה ויחסי מין בצורה שמשעתקת את יחסי הכוחות בחברה: גברים אקטיביים ונשים פאסיביות. האם הקריאה לשינוי המונח "קרום הבתולין" היא צעד ראשון בשינוי השליטה הפטריארכלית בשפה המדעית?
ההצגה בדדה מאפשרת לבובנאית שי פרסיל להשתמש במדיום הייחודי שלה כדי ליצור יצירה ייחודית על היחסים הסימביוטיים של אישה ושל בית, על עולם פנימי, חרדתי ועשיר בדמיון, ועל חופש תנועה נפשי ופיזי.
יותר ויותר טקסטים, מורים וסדנאות מוכרים לאחרונה לנשים את הגביע הקדוש של המיניות: השפיכה הנשית. בדרך מושתק מידע על התופעה הביולוגית הזו, נוצר מישטור חדש של העונג הנשי, ואנחנו שוב מנותקות מהעצמאות המינית שלנו
השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, בטור מיוחד לכבוד "יום המשפחה". על הקושי ועל המחירים של שילוב בין קריירה ואימהות ועל מה שצריך להשתנות כדי שכולנו נשלם קצת פחות מחירים.
בזמן הקורונה קלי רוזן החליטה לעשות ניסוי ולוותר על המקום שלה בעולם כאישה יפה. היא שינתה שגרות של איפור, לבוש וטיפוח ויצאה לבדוק מדוע תמיד הרגישה שהערך שלה בעולם קשור למראה שלה. הנה מה שגילתה
