מלחמות הסקס הפמיניסטיות
ירדן לסרי עוררה סערה על עבודתה באונליפאנס. בטור מפורט מסבירות הכותבות את התמיכה בעובדות מין ומפרקות את הטיעונים של הפמיניזם הרדיקלי נגד זנות.
לשנות את המבט
העיבוד הקולנועי לסרט "מרשעת" הביא את מיכל שכטמן להתבוננות פנימית והבנה שלהיות מיוחדת ורגישה הם מעצימים ומעוררי השראה ומציעה לכולנו להתנגד להליכה בתלם
על קצה צוק
כשהטוב הופך למסוכן: אנונימית בטור אמיץ משתפת כיצד אהבה אינטנסיבית מדי יכולה להיות דגל אדום, ומתארת את הדרך להבחין בין קשר בריא לקשר רעיל דרך חוויה אישית.
הסתה או השתקה?
עופרי בשן, סטודנטית למשפטים, יוצאת נגד חוקים המאיימים על החופש האקדמי בישראל, וטוענת למתקפה מכוונת על חופש הביטוי ועל עקרונות הדמוקרטיה.
עומאן בנתיב השמרנות
העבאיה, כיסוי הגוף השחור, הפכה ללבוש המקובל ביותר בקרב נשים בעומאן רק בעשרים השנים האחרונות כתוצאה מתהליכי הקצנה דתית. העיתונאית לילא חמד מותחת ביקורת חריפה על התופעה ומתארת את העבאיה ככלא, אך מודה כי היא עצמה ממשיכה לעטות את "המדים השחורים" מתוך פחד.
טובת הילדה?
בפסק דין תקדימי, החליט בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון למסור את התינוקת סופיה להוריה הגנטיים, לאחר שנעשתה טעות בטיפולי הפוריות של שני הזוגות, ולא לאפשר לה לגדול בחיק האישה שנשאה אותה ברחמה. בית המשפט החליט להעדיף "גנטיקה" על פני אהבה וקשר אנושי. נטע אבנון בטור המנתח את פסק הדין והשלכותיו על זכויות האדם של נשים
שקט, יורים
מאז ה – 7 באוקטובר חלה ירידה של 14% במספר הנשים השוהות במקלטים לנשים נפגעות אלימות. בתקופות משבר ומלחמה דווקא גוברת האלימות בבית. סקר חדש מאפריל 2024 חושף: כ-140,000 נשים בישראל סובלות מאלימות פיזית מבן זוגן. פחות ממחצית מהן פונות לעזרה. למה? כי בתקופה הזו נשים רבות מרגישות שאין מקום לכאב שלהן.
לכתוב בעת הזו
האם יש משמעות למילים שמתארות את המצב הנוראי ברצועת עזה? כיצד אפשר להמשיך ולספר ולשמוע את ההכחשה של הסביבה לגבי מה שנעשה בשמנו? אסף דויד על הקושי לגייס את המילים בעת הזו.






