החיג'אב באלג'יר מסמל את הויכוח בין התנגדות לקולוניאליזם וזכויות נשים ומייצר ויכוחים מרים אודות פמיניזם. הנה עיקרי הויכוח.
תפקוד מערכות הרווחה בצפון הארץ מתחילת המלחמה וקריסתם הכמעט סופית בעקבות המלחמה בשל חוסר תפקוד מוחלט של משרדי הרווחה ולקיחת אחריות.
בכנס הסירוב למלחמה, חיילים ומילואימניקים לשעבר דיברו על הקונפליקט בין ערך השירות לבין ערכים מוסריים: "לא נשרת במלחמה שאין לה סוף, שמשרטת אינטרסים פוליטים, ושאין בה כוונה להחזיר את החטופים". הם קוראים להפסיק את מעגל האלימות ולמצוא פתרונות מדיניים שיביאו לשינוי אמיתי.
"קו ארוך מחוק: מחשבות על תקווה בימי מלחמה", הוא אסופת מסות שנכתבו מתוך מציאות של ייאוש, מלחמה ופחד, המבקשות לחקור ולהתמקד בתקווה כמעשה דינמי ומורכב. הספר מציע התבוננות מגוונת ועמוקה על התקווה, על כוחה ועל סתירותיה, ומזמין לדיון את האפשרות למצוא משמעות דרך ראיית האחר, יצירה ודיאלוג עם הזמן.
גרומינג (Grooming), או בעברית "טיפוח"- תהליך מניפולטיבי ומתוכנן שבו אדם בוגר יוצר קשר עם ילד/ה במטרה לנצל אותה מינית בעתיד. זהו תהליך הדרגתי של בניית אמון ומערכת יחסים כביכול, שמטרתו להחליש את הגבולות של הקורבן ולגרום לה להסכים למעשים מיניים שהיא לא הייתה מסכימה להם במצב רגיל.
מאז השבעה באוקטובר, אני לא מפסיקה לחשוב מה היה קורה אם פלישה וטבח כזה היו מתרחשים בזמן שירותי הצבאי במוצב. מה הייתי עושה? האם הייתי נהרגת? נחטפת? שורדת? האם הייתי מצליחה לשמור על קור רוח כזה כמו התצפיתניות הגיבורות שניהלו את הגזרה עד נשימתן האחרונה? האם הייתי מרגישה חסרת אונים ותחושת הפקרות על ידי הצבא החזק במזרח התיכון? אומנם שירתתי במוצב לפני עשרים שנה, אבל מסתבר שלא הרבה השתנה מאז.
כל אישה חמישית תאנס בימי חייה. אבל כדי שאישה תאנס, מישהו צריך גם לאנוס. מחקרים מראים כי בניגוד לסטיגמה או ההנחה הרווחת, אנסים אינם מאופיינים כמתמודדי נפש מסוכנים לחברה. אלא שלמעשה, במחקרים בהם נבחנו גברים 'נורמטיביים', לא פחות מרבע מהם הודו כי כפו מין על אישה באופן מודע. האם חינוך להיפר-גבריות קשורה לנכונות לאנוס?
מאז ה-7 באוקטובר, עוד לא הוקם שום מנגנון של צדק עבור הנפגעיםות. ותחילתו של הצדק – בלקיחת אחריות ובהתנצלות פומבית של האחראיםות.
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
