"אני לא חושבת שאני מגדירה את עצמי כשדרנית פמיניסטית, אני כן מנסה לעשות את זה בעצמי, אני לא אדחוף נשים בכוח לרשימת שידור או אורחים רק כדי שיהיה. השידורים למשל ממש מאוזנים, מבחינת אורחים, זה פשוט יצא ככה. לא יצא לי שאני מסתכלת על רשימה שאני רוצה לשדר ושמה לב שאין פה אף אישה או אף גבר. זה פשוט דבר שבא לי בטבעי. זה הדברים שאני אוהבת לשמוע, וגם זה מה שבסוף מגיע לשידור".
כך אומרת חן ליטבק, שם שמוכר לכל חובבת מוזיקה ישראלית אלטרנטיבית. כבר שש שנים היא משדרת את התוכנית "נקודת חן" – שמהווה בית למוזיקה הישראלית האלטרנטיבית, ושודרה בתחילה בתחנת הרדיו "קול הקמפוס" והחל מ-2019 ברדיו "הקצה". בתוכנית של ליטבק תשמעו את כל הדברים שמגיעים לשוליים, ופחות שומעים מהם בתחנות הרדיו המסחריות.
למה חשוב לך להשמיע מוזיקה אלטרנטיבית?
"מאוד קל להתרפק על המוזיקה שאני אוהבת מהעבר. אבל חשוב לי לשדר מוזיקה חדשה ועדכנית, ולקדם אותה. יוצאת מוזיקה ישראלית חדשה כל הזמן, בכל יום. אבל הדברים לא מקבלים מספיק חשיפה, אם בכלל."
את חושבת שיש קשר בין העובדה שזו מוזיקה אלטרנטיבית ולא במיינסטרים, לבין התחושה שלך שיש באופן טבעי שוויון מגדרי?
"אני חושבת שאולי זה באמת הקהילה של האינדי שהיא יותר פתוחה, אין הרבה פסטיבלים של אינדי שאין בהם נשים, או שאיפה לשיווין. גם כשעשיתי את הליינאפ לאירועים שהשקתי – פשוט יצא מאוזן מגדרית, בלי חשיבה מאחורי זה כי ככה צריך, פשוט יצא. אני לא רוצה להגיע למצב שאני מארחת מישהי רק כי היא אישה, זה קצת מוריד מהערך בעיני. חשובה לי המוזיקה".
האישה של הרדיו האלטרנטיבי
חן ליטבק הגיעה לתחום כשלמדה תקשורת במכללה למנהל, וגיל מטוס (היום שדרן בכאן 88) הכיר לה את תחנת הרדיו "קול הקמפוס", והיא התחברה מיד לקו המוזיקלי של התחנה, וגילתה את המוזיקה שהיא אוהבת. היא התחילה לשדר ולהפיק בתחנה, ועם סגירתה – עברה לשדר את "נקודת חן" ברדיו הקצה.
אחרי שנים רבות כל כך, חן כבר יצרה בתוכנית קול ברור משלה. "יש לי פורמט די ברור", חן אומרת כשאנחנו מדברות על השידורים עצמם. "אני פותחת את התוכנית של האמן שמתארח, ולמאזין ברור שהשיר הראשון של האמן הוא גם זה שיגיע בחצי השני של התוכנית להתארח. אחר כך, בחלק הראשון אני אשמיע כמה שירים חדשים שיצאו לאחרונה דברים במוזיקה המקומית. אני מנסה שאלו יהיו דברים שיצאו בשבועיים האחרונים, או חדשים שלא הספקתי להשמיע קודם".
איך את מחליטה את מי לארח? הרי יש עשרות אם לא מאות מוזיקאיות ומוזיקאים שפועלים בכל רגע נתון.
"בגדול זה מאוד טבעי לי. אני מאוד אוהבת את הדברים בשטח, אני אוהבת לראות את האמן על הבמה ולראות אם זה מתאים לאירוח. אם אני אשמע משהו שמעניין גם בהופעה עצמה אני אציע לארח. לפעמים אני אציע את האירוח ישר אחרי ההופעה, מלהט הרגע". לפעמים זה גם מגיע מהכיוון היותר פורמאלי, חן אומרת. "יש גם יחצ"ניות שאני אוהבת לעבוד איתן, הן כבר מכירות אותי ומציעות לי סינגלים שאשדר או מוזיקאים שאוכל לארח ויתאימו לסגנון של התוכנית".
באוגוסט האחרון הוציאה חן את "ספר האקורדים האלטרנטיבי", לכבוד חגיגות השנתיים לתוכנית ברדיו הקצה. "ספר האקורדים האלטרנטיבי", כשמו כן הוא, ספר בו אקורדים לשירים מז'אנר האינדי-ישראלי. השירים המופיעים בספר הם של המוזיקאים והרכבים שאירחה בתוכנית "נקודת חן" ברדיו הקצה בשנה האחרונה.
חן ליטבק מוודאת שבערב תוכלו לנגן גם משהו שהוא לא משינה
מבחינת חן, זו כבר מסורת קטנה, שהחלה בשנה שעברה אז הוציאה את ספר האקורדים האלטרנטיבי הראשון, לכבוד חגיגות השנה לתוכנית עם מגוון המוזיקאיות והמוזיקאים שהתארחו בתוכנית בין 2019 ל-2020.
איך באמת הגיע הרעיון של ספר אקורדים אלטרנטיבי?
יש לי סוג של צורך בסיסי שיהיה לי את האקורדים של מה שאני אוהבת לנגן, בזמנו ניגנתי מספר אקורדים ישן, של המון שירים ישראלים. אבל היו שם בעיקר להקות והרכבים כמו משינה או החברים של נאטשה. אחר כך הגיעו גם אתרים שהציעו אקורדים לשירים, אבל גם שם לא היה יותר מדיי אמני אינדי שאהבתי לשמוע. לשילה פרבר למשל היה אלבום בשם מתוק שחור, ספרון ובו מילות השירים עם אקורדים מעל, והיה ממש כיף לשבת עם השירים ולנגן אותם תוך כדי ששמעתי אותו".
אז אני מבינה שהיתה לך תשוקה להוציא ספר אקורדים משלך?
"כשהבנתי שתהיה שנה לתוכנית, הייתי צריכה למצוא דרך מקורית ויצירתית לציין זאת. בגלל הקורונה לא יכולנו לעשות ערב הופעות, במקום לעשות ערב הופעות, לקח לי הרבה זמן עד שמצאתי את הפורמט של ספר האקורדים – שהיה מאוד כיף ואני גאה בו".
ואיך הספר יצא לפועל?
"כשחשבתי על הרעיון, דיברתי עם נועה אברבנאל, חברה טובה שהכרתי באינדינגב, וגם מעצבת גרפית מוכשרת שעובדת היום בהארץ ובדה מרקר. היא זו שבעצם נתנה את האור ירוק לספר והכתיבה את הקו העיצובי של הדבר".
מבחינת עיצוב הספר והכתיבה, חן מספרת כי השתמשה בפונט עברית רק מגדרית שעיצבה מיכל שומר "איפה שרק היה אפשר". חן ממשיכה "היא המציאה אותיות חדשות, וזה מגניב בעיני, ושמחתי שהיה לי את המקום של הספר להשתמש בו".
את הרי הוצאת כבר את ספר האקורדים האלטרנטיבי הראשון בשנה שעברה, איך התהליך היה שונה השנה?
"הייתי בטוחה שזה היה קל כי כבר עשינו את זה בשנה שעברה. אבל זה היה מאתגר וקשה. כבר לא הרגשנו את הקורונה, והצוות שעובד על הספר לא היה זמין כמו בשנה שעברה, מה שהיה קשה כי זה תהליך שכולם מתנדבים בו. היה גם את העניין של להוריד את הספר לדפוס, שלא עשינו שנה שעברה, וגם דרש הרבה מאוד מאמצים שלא היו בשנה הקודמת, ניסינו שהספר יהיה כמה שיותר נוח וגמיש".
על ההשפעה של הספר חן מספרת גם "הרגשתי שהספר הגיע להרבה אנשים, בעיקר הראשון. הייתי רוצה שהספר השני יגיע ליותר אנשים. אחת התגובות המרגשות שקיבלתי הגיע מרם אוריון :'איפשהו מישהו יכיר אקורד חדש, הוא יהדהד בראש של מישהו, ויוציא איתו את המוזיקה שלו'. זה היה מאוד מרגש.
לקריאת מאמרים נוספים על נשים במוזיקה לחצו כאן
תמונה בראש הכתבה: מתוך ספר האקורדים האלטרנטיבי. תמונה של חן ליטבק: סילאן דלאל