כולם ידעו: התערבות קהילתית במקרה של ארז ארג'ונה

ארז ארג'ונה פעל בתוך מסגרת קהילתית שאפשרה לו לפגוע בנשים במשך עשורים. בחודשים האחרונים, במקביל לעבודת התחקיר, חבריו תכננו התערבות קהילתית
Reading Time: 5 minutes
נראה שלעולם לא נדע מה עבר בראשו של ארז ארג'ונה בעודו צועד אל עבר מותו, ביום שישי האחרון. מה שברור הוא, שאחרי שנים בהן ניתנה לארג'ונה האופציה לפעול במחשכים, בכעין "הסכמה שבשתיקה" למעשיו, הגיע הרגע בו הצטברות העדויות גברה על הכל – התחקיר יצא לדרך וארג'ונה נאלץ להתמודד עם מעשיו. 

מרדכי ברונשטיין, מפיק אירועי מוזיקה, אמן ויזם בתחום האמנות, עבד עם ארג'ונה על פסטיבל מוזיקה בשנת 2010. במהלך חצי השנה האחרונה הוא לקח חלק בקבוצת פעולה של נשים וגברים, שחלקם מכירים את ארז וקרובים אליו – דרור זוהר, אסף, אורי אביבי, דן לוסטיג, יותם קונסטנטיני, יעל אריאל, חגית קרצו, טל קרן כץ, אור גל ויונינה פלנברג, חלקם הגיעו מתוך האחריות על אדם קרוב, חלקם מתחושת האחריות הקהילתית. ביחד הם אספו עדויות, למדו את הנושא והתכוננו להתערבות הקהילתית שאמורה הייתה לשים סוף למעשיו של ארג'ונה ולסלול את הדרך ללקיחת אחריות פומבית שלו על מעשיו. 

ברונשטיין מספר כיצד הכול התחיל: ״שמעתי על מעשיו של ארז מחברה קרובה שסיפרה שארז פגע בה, לפני שנים. 'זה ידוע בקהילה', היא אמרה. הבנתי שקיימות נשים רבות שנפגעו. היא הפנתה אותי ליעל אריאל, שנפגעה מארז ופרסמה פוסט בנושא בקבוצת נשים סגורה. יעל  ניסתה במשך מספר שנים לפעול בנושא ונותרה בתחושת חוסר אוניםהמשפט שחזר על עצמו היה "כל הקהילה יודעת". ההבנה שאף אחד לא עושה כלום עם זה הכתה בי חזק. איך יכול להיות שפיגוע המוני שכזה מתרחש מתחת לאף של כולנו?".  "חשבנו מהו הדבר הנכון לעשות. עשרות שנים שהמעשים נמשכים, חרף העובדה שרבים יודעים עליהם, וארז גם עומת בעבר במספר מקרים. בחלק מהמקרים הוא הכחיש, בחלקם הגיב באלימות, ובחלקם הודה שפגע "בקטנה" , טען שהשתנה ועבר תהליך – אך במקביל המשיך לפגוע.  לנוכח עובדות אלה, עלתה בנו ההבנה כי לא ניתן להאמין לו ואין מנוס מפרסום מעשיו על מנת להזהיר מטופלות חדשות שעלולות להפגע". כמו כן, כיוון שלא הוגשו תלונות במשטרה בעניינו של ארג׳ונה (בשל חששן של הנפגעות מן ההליך המשפטי או מארג׳ונה עצמו) – פנייה לרשויות החוק לא היתה רלבנטית. בשלב הבא ריכזו ברונשטיין ואריאל את העדויות והחלו לנסות לעניין גופי תקשורת בסיפור. "לא היה פשוט להגיע אל הנפגעות. היה קושי לפרסם בשל חשש מתביעת דיבה. בנוסף, חלק ניכר מן הנפגעות שידענו עליהן פחדו מאד מארז או הרגישו שהן אשמות במה שנעשה להן וחששו לשתף פעולה״ בנוסף, ברונשטיין ואריאל  עמדו בקשר עם מרכזי הסיוע ועם ארגוני הנשים, עד שהגיע לעמותת אסל"י – שם עלה הרעיון של התערבות קהילתית. "ניהלנו רשימה של אנשים משפיעים בקהילה של ארז, שיכולים להציע לו פרספקטיבה תומכת", מספר ברונשטיין. "השבועיים של שיחות הגיוס שברו לי את הלב. אדם אדם, מהצד השני של השיחה, זיהו במי מדובר, ויכולתי לשמוע את הלב שלהם נשבר דרך הטלפון".

"הפגישה איתו הייתה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים"

ברונשטיין ניהל עשרות שיחות עם מובילות ומובילים בקהילה הרוחנית, אנשי מקצוע ומטפלים וחברים של ארז. חלק התגייסו מיד למשימה וחלק העדיפו להתרחק. בסופו של דבר, התגבשה קבוצה של 17 גברים ונשים שנפגשה, שמעה עדויות וקיבלה מידע חיוני מאיגוד מרכזי הסיוע. הם החליטו לגבש פורום מצומצם של גברים שילכו להתעמת עם ארז – במטרה לשכנע אותו לקחת אחריות, להפסיק לטפל וללכת לטיפול בעצמו. הרעיון שהוביל היה שמול גברים בלבד, יהיה קל יותר לגייס אותו לתהליך משותף. ״הפגישה איתו הייתה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים. שישה גברים ואישה אחת, בקולות רבים, בסבלנות ובאהבה, מסבירים כמו לילד, את עומק הפגיעה שיצר. זה היה רגע קשה – אבל כבר לא הייתי לבד. הייתי חלק מחבורה שמייצרת נורמה חדשה – שהדברים האלו, שנעשים בהסכמה שבשתיקה, לא מקובלים עלינו".  בפגישה גם סופר לארג'ונה על התחקיר המתנהל ועומד להתפרסם אודותיו ועל היתכנות של תביעות כנגדו. נאמר לו שהוא יוכל להצטייר כמי שבורח מאחריות או כמי שלוקח אחריות, וזה ישפיע מעמדו בקהילה. בימים שלאחר העימות פנה ארג'ונה לברונשטיין וסיפר שהוא מתכוון לעבור תהליך. בעמוד הפייסבוק שלו הודיע שיסגור את הקליניקה שלו ויפסיק לקבל מטופלות – הבטחה שהפר כבר בימים שבאו לאחר מכן.  את הפוסט הבא שכתב ארג׳ונה בנושא, קראו עד היום, ככל הנראה, אלפי אנשים. כך גם אולי את התגובה שכתבה לו שם שמש גל – אישה שנפגעה והתעמתה איתו בעבר על הפגיעה שפגע בה במרחב הטיפולי. 

"זה לעטוף הכל במילים יפות ולסלוח לעצמך עוד לפני שהאמת נאמרה"

״הכעיס אותי הפחד שחוות כל הנשים בסיפור הזה. גם ככה בכל הפוסטים האחרונים, במילים יפות הוא מנסה למצוא את דרכו החוצה מבלי לקחת אחריות" אומרת לנו גל. "הוא מכין את הקרקע למשהו שבכלל לא מגרד את הקצה של ההבנה של מה שהוא באמת עשה. מצד שני, החיבוק שהוא מקבל, ו500,600 לייקים ו-אנשים שרק מלטפים אותו ונותנים לו מלא אהבה וגיבוי – למשהו שהם לא מבינים מה הם מגבים. זה מאוד כאב לי, ובאותו רגע החלטתי להגיב פשוט". "הפוסט הספציפי שאליו הגבתי מבטא כאב שלו על דברים שהוא עשה בעבר, ומביע סוג של חרטה, אבל בעצם מה שאני הרגשתי שזה לא לקחת אחריות במעטה של לקחת אחריות, זה לעטוף את הכל במילים יפות ולסגור את הכל בלסלוח לעצמך עוד לפני שנאמרו הדברים, עוד לפני שהאמת נאמרה. הרגשתי שהאמת חייבת להאמר, אז כתבתי תגובה בפוסט, תגובה שגם חושפת את זה שאני משתתפת בתחקיר". ארג'ונה אכן ידע על קיומו של התחקיר בשלב זה וכששמש מבקשת ממנו בתגובות לא לפגוע באף אחת מהנשים שנתנו את עדותן, הוא אף מוכן להתחייב לכך. גל כתבה לו שתשמח לעזור ובין השניים נוצר קשר טלפוני.  "בתחילת השיחה הוא בעיקר רצה לקבל מידע. אמרתי לו שאני אגיד לו בשפה שלו: מה שקורה זה שיש משהו מאוד חזק שמתנקה מהפלנטה ושנפל בחלקו להיות המנצל והפוגע, ועכשיו יש לו את הזכות לנקות את הדבר הזה, גם מעצמו, גם מאיתנו, ושזה בכלל לא משנה מה הסיפורים, ומה האנשים. זה מה שרלוונטי וזה מה שלו יש לעשות. הוא אמר שהוא לא זוכר את כל הסיטואציות, אבל אחת כן – הוא סיפר אותה בדרך שונה מאד מאיך שתיארה אותה הנפגעת. שאלתי אותו אם הוא זוכר את מה שהיה איתי, הוא אמר שכן. אמרתי לו שברגע שהוא יוכל להסתכל בעיניים לנפגעת ולקחת אחריות אני בטוחה שהוא ייזכר בעוד דברים". 

"הילד הפגוע" לוקח אחריות 

שמש גל מספרת שארג'ונה היה נשמע מרוסק וכן, שיתף פעולה עם השיחה. הוא סיפר לה על העימות שנערך ואמר שהתחיל לעשות טיפול רגשי על הילד הפגוע.  "אמרתי לו 'ארז, מי שהכניס את היד וחפן לי את השד באמצע הטיפול זה לא הילד הפגוע. זה הכהן הגדול העצמתי, זה שרוכש לעצמו, אוסף ואוגר לעצמו דברים, עוד ועוד הצלחה ורכוש ומעריצים ואנרגיות של אחרים. זה המנצל. זה לא הילד הפגוע. יש לך דוקטורט בילד הפגוע. אל תלך לשם. תתמקד בפוגע, לא בפגוע'. והוא אמר לי 'נכון, צודקת, זה בדיוק מה שאני מרגיש', וכל הזמן נתן מן הצהרות כאלה. אמרתי לו שהוא חייב לקחת אחריות על הפוגע הזה ולהיות מוכן לוותר על כל מה שהפוגע הזה הביא לו. כל הכסף והיוקרה והקליניקה – והכל. קודם כל להיות מוכן לקחת אחריות ולהשיל את כל הדבר הזה. הוא אמר לי "כן, אני מוכן, אני רק רוצה לכפר ולהסתכל בעיניים לנשים", הוא שאל אם אני יכולה לעזור לו עם זה".  גל הסכימה לחשוב כיצד לעזור לו והזמינה את ארג'ונה ליצור קשר במידה והוא מרגיש צורך. השיחה הזו התקיימה ביום חמישי – והייתה בין השיחות האחרונות שקיים ארג'ונה לפני שמת. בשש בבוקר של אותו יום שישי, הודיעה המשטרה על היעדרותו.  ״במבנה החברתי הקיים, האחריות לעצור פוגעים מוטלת על גב הנפגעות, שגם ככה מסתובבות שלא בצדק עם תחושת אחריות על המעשים של פוגעים", אומר יותם קונסטנטיני, יושב ראש עמותת אסל"י (גברים אומרים לא לאלימות נגד נשים). קונסטנטיני ליווה את החבורה בדרך להתערבות הקהילתית והיה מעורב בכל פרטי הפרשה. "המשטרה לא פועלת בלי תלונות, תביעות אזרחיות הן מסחטת כוחות, והתקשורת הקלאסית מעדיפה לא לגעת בסיפורים כאלו. במקרה של ארז, חשבתי שהפתרון הכי בטוח כדי לייצר שינוי זה לבנות קואליציה של גברים מהקהילה שישבו איתו לשיחת גבול. הרעיון של התערבות קהילתית זה משהו שמתפתח בשנים האחרונות. יש ממש מדריכים לגבי איך לגשת לזה, מה להגיד ובאיזה אופן, ואיך להתמודד רגשית עם הסיטואציה שאדם קרוב פגע. מהצד השני, צריך להבין שבכל רגע נתון גם אנחנו היינו בסיכון של תביעת דיבה. חשוב במיוחד לגייס מעגלים קרובים – כי הם בעלי כוח ההשפעה הגדול ביותר – אבל הם גם אלה שיכולים להגן ולתחזק את חומת ההכחשה וההשתקה".  המורכבות במשולש היחסים הזו, בין ארז, הנפגעות שלו והקהילה שסביבו, שזורה לאורך כל הסיפור. צלעות המשולש עשויות פחד, הכחשה ותעתוע. אבל מתחת לכל, כפי שעולה מן העדויות השונות, למרות כמה תקריות אלימות עם גברים, עיקר ההרס והחורבן שזרע היה בנפשן של נשים. "התפיסה הבסיסית שלנו באסל״י זה שגברים צריכים להשתמש בכוח החברתי שלהם כדי לפעול נגד אלימות כלפי נשים, וזה בדיוק מה שעשינו כאן, בשיתוף פעולה הדוק עם הנפגעות ועם העמותות הפמיניסטיות״, מוסיף קונסטנטיני. 

לקריאה נוספת על התערבות קהילתית וצדק מאחה לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה מתוך עמוד הפייסבוק של ארז ארג'ונה כרמל

רוצה לקרוא עוד כתבות כאלה? תמיכה קבועה בסכום לבחירתך תאפשר לנו להמשיך לעשות תקשורת פמיניסטית ולהעלות למודעות הציבורית את הנושאים שחשובים לך

לשיתוף הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך:

גבולות מטושטשים – מטופלות לשעבר של יפתח בר, מטפל בשיאצו, מספרות על דפוסי הפגיעה

Reading Time: 9 minutes לפגיעה מינית יש צורות רבות, חלקן מתוחכמות ומתעתעות. נשים שעברו טיפול אצל יפתח בר, מטפל בשיאצו, מספרות על מגע לא הולם וחציית גבולות. סיפוריהן חושפים פרקטיקה חוזרת של המטפל, המייצג תופעה רחבה: איך באמצעות מילים עדינות ונוסחים טיפוליים, ניתן לצייר את תחושותיהן של הנפגעות כסובייקטיביות לחלוטין, מנותקות מכל הקשר, כאילו אינן תולדה של פעולה מכוונת.

קראי עוד »