Reading Time: 3 minutes

אקטיביסטית מנעורים ועד אחרי המוות: הסיפור של אידית גייגר

להיות אקטיביסטיות, פמיניסטיות או שלא, גובה מאיתנו מחירים של שחיקה, כעס, ותסכול. איך להמשיך לנסות ולשפר את העולם לאורך עשרות שנים? סיפור מחמם לב לכל מי שמאמינה שספרייה יכולה לשנות חיים
Reading Time: 3 minutes

אידית גייגר עולה במחשבותי ברגעים בהם אני, כאישה מבוגרת, נתקלת שוב ושוב בייאוש ובשחיקה שלנו כפעילות חברתיות. ככל שהשנים עוברות, אני מנסה ללמוד ולהכיר נשים אקטיביסטיות, מעוררות השראה, חכמות ומטיבות שהחיים לא קלקלו אותן והאכזבות לא גרמו להן לאבד תקוה. אידית גייגר היא אחת מהם.

לאחר קריירה ארוכת שנים בפעילות ציבורית בארצות הברית, גייגר עלתה לארץ לבדה בגיל מבוגר, התיישבה בצפת, מכל המקומות, והמציאה את עצמה מחדש.

איך הגיעה לצפת אותה אידית גייגר שנולדה ב- 1919 והייתה אחת מהנשים הראשונות שסיימו את הלימודים במחלקה למשפטים באוניברסיטת שיקגו? הסיפור שלה הוא יוצא דופן גם בגלל אישיותה, והיותה אשה עצמאית ומשכילה, וגם בגלל נסיבות החיים הקשות שלה שאותן השכילה להפוך לעשיה חברתית.

דרך אישה: מלחמה, אלמנות, הגירה 

אידית השתתפה במלחמת העולם השנייה, איבדה את בעלה הראשון בגיל 33 ונותרה עם שלושה ילדים. כפי שהיה מקובל בשנות החמישים, תוך זמן קצר היא נישאה בשנית והנישואים נכשלו. בגיל ארבעים היא כבר הייתה גרושה שנאלצה לפרנס ארבעה ילדים.

אבל לצד הקשיים האישיים, חייה היו רצופים גם באקטיביזם מתמיד.

בזמן המלחמה  היא עבדה עם ילדים יהודים עקורים באנגליה ובצרפת. לאחר מכן לימדה בבית ספר יסודי ציבורי בעיר אלבני, באזור שנחשב לקשה ביותר, חוויה  עליה היא אמרה שנהנתה מכל רגע. שנים לאחר מכן עבדה במיאמי כמגייסת כספים ועשתה חיל במשרה למרות שלא קיבלה דרגה הולמת ״כפי שהיה מקובל אז להתייחס לנשים״.

בסוף שנות החמישים לחייה בחרה אידית לגור לבדה בצפת. כאישה מבוגרת שלא ממש ידעה עברית, היא הוכיחה שבכל מקום ניתן לחולל שינויים ומהפכות. גם בצפת יש מקלטים לנשים מוכות, גם שם יש עוני. אז, כמו עכשיו, דווקא האקטיביזם ברמה המקומית יכול לשנות מציאות.

בין העמודים הסיפור משתנה

כיון שאהבה לקרוא, והיה לה אוסף גדול של ספרים באנגלית, היא החלה להשאיל ספרים לכל מי שחפצו בהם. תחילה פעלה מביתה, דירת שיכון בת שני חדרים. תארו לעצמכן מצב שבו אנשים דופקים בדלת הבית שלכן ושואלים ספרים: זאת היתה המציאות שאידית שיצרה לעצמה.

אחר כך רכשה בעזרת תרומות את קומת הקרקע בבנין בו גרה, וייסדה ספריה שהלכה וגדלה של ספרים וספרי שמע באנגלית. הספרייה מנתה בשלב מסוים 30,000 ספרים ואידית עשתה את כל העבודה בהתנדבות.

כל הפעילות שנעשתה בספריה הייתה ללא תשלום לתושבי האזור שנהנו ממנה. בצעירותה עבדה אידית במגבית היהודית במיאמי, והידע והקשרים עזרו לה לגייס כספים מחו״ל להקמת הספרייה. בישראל שום גוף ציבורי לא היה מעונין לעזור בהקצעת שטח לספריה באנגלית.

אידית הייתה גם אספנית בולים וארגנה חוג בולאות לילדים  מגיל שש ועד גיל 18. כפרס כל ילד.ה  שהגיעה לחוג קיבלה כל שבוע בולים לאוסף. היא מספרת שבשביל ילדים רבים זאת הייתה דרך ללמוד על העולם מסביבם. למשל, הילדים החרדים שהשתתפו בחוג לא שמעו מעולם על הרצל והם למדו  עליו לראשונה מהבול.

למרות שבעלה הראשון היה רב, אידית לא היה דתית. אבל היא האמינה מאד בקריאה. הספרייה הפכה למקום מפגש של קהילות שונות, שהמשותף לכולן היה שהן היו מורכבות מאוהבות ואוהבי קריאה באנגלית.

אידית הייתה אקטיביסטית במלוא מובן המילה, ארגון התנדבות של אישה אחת, ואת כל הפעילויות שלה עשתה בעצמה וביוזמתה. בנוסף לספריה היא ייסדה מפעל תרומות למלגות לנשים שילמדו סיעוד בבית החולים זיו, ארגנה צעצועים וציוד למקלטים לנשים, ופעולות שהיו מתן בסתר. אנשים מעידים על כך שהכירה את הנזקקים בקהילתה בצפת ומצאה להם פתרונות: אם זה מקרר, או עזרה כספית.

גם לי הייתה לי הזכות להכיר את אידית. קראתי  בעיתון מאמר על הספריה לאנגלית בצפת, ונסעתי לשם כדי לתרום ספרי שמע באנגלית. נראה לי שהיא הייתה האשה היחידה בישראל שהתעניינה באוסף שלי וידעה מי מהקוראים יוכלו להפיק ממנו תועלת.

אידית הייתה אשה עצמאית שחיה לבד את מרבית חייה. היא הייתה אם חד הורית שנאלצה תמיד לעבוד למחיתה. גם כאשה מאד מבוגרת היא לא ויתרה והמשיכה לעבוד שעות ארוכות בספריה.

לאחר מותה בגיל 94 בשנת 2013 נכתב  עליה בעיתון חדשות צפת נפטרה אשת החסד ד”ר יהודית גייגר ז”ל ״יקירת העיר. אישה שהקדישה את כול חייה לקהילה ולסיוע לנזקקים. הספריה קיימת גם היום בצפת ושמה הוסב לספריית אידית גייגר.

לסיפורים נוספים של ארנה רז על נשים שלרוב לא תשמעו עליהן לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: voltamax מאתר Pixabay

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

חטאתי לפנייך ואני לוקח אחריות

Reading Time: 5 minutes התנצלות, מרחב החלמה ולקיחת אחריות אמיתית הם חלק מהתהליך המורכב שקורבנות מתמודדות איתו לאחר פגיעה. אך, מובן מאליו ככל שזה יישמע, טרם הבנו את המשמעות הרחבה של הדברים

בעקבות האימהות – יומן מסע

Reading Time: 12 minutes השיטה פשוטה – הם קודם כל מפצלים בין המפגינים. מרחוק אנחנו רואות אימהות אחרות, אנחנו מקוות שזה עוזר. כמה דקות אחר כך הן מופיעות עם עיניים אדומות ומספרות שהפעם, האלימות הופנתה גם אליהן.