תמונה שממנת כתיב ניטרלי שמאיים על גברים

למה כתיב ניטרלי מפחיד כל כך את הגברים שסביבנו?

הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן הזדעזעו בשבוע שעבר כשהמוסד פעל לקידום כתיב ניטרלי מגדרית במבחנים שנערכים בו. המתנגדים חוששים מ"התרסקות ציונים" בעקבות שינוי השפה. בעקבות הסערה, גל כץ יצאה לבדוק מדוע הם דואגים כל כך.
Reading Time: 3 minutes

בשנים האחרונות מתעצם השיח סביב כתיב ניטרלי – צורת כתיבה שפונה לנשים וגברים כאחד, ולא אל זכר יחיד, כפי שהיה נהוג עד כה. החשיבות של כתיבה בלשון פנייה שיוונית מתחילה לחלחל אל הציבור, אינספור כתבות מהשנים האחרונות עסוקות בנושא ובחשיבותו, שלל מדריכים חינמיים באינטרנט עומדים לרשותנו בכל רגע נתון בנושא כיצד לכתוב בלשון פנייה שיוונית, הפונט הרב המגדרי שיצרה מיכל שומר תופס תאוצה, ואי אפשר להתעלם יותר מכתיבה שיוונית. עסקים קטנים או גדולים, מוסדות ממשלתיים, עירוניים ועוד, בזה אחר זה מקפידים יותר ויותר על כתיב ניטרלי. אלו כבר לא ניצנים של המפכה, אלא תופעה של ממש.

לאחרונה, לאט לאט ובזהירות, גם גופי החינוך בישראל מאמצים את הכתיב הניטרלי בבחינות. באוניברסיטת תל אביב, בטכניון ואפילו בבחינות הבגרות של משרד החינוך כותבים את הוראות הבחינות בלשון פנייה ניטרלית, לכלל המגדרים. מחקרים הוכיחו בזה אחר זה שכתיבת הוראות בלשון שוויונית מעלה את אחוזי ההצלחה של נשים במבחנים (ולא פוגעת באלו של הגברים). ובסך הכל אני חושבת שכולנו נוכל להסכים כי ניסוח הוראות מבחן מחדש זו מטלה פשוטה יחסית, ומשתלמת נוכח תוצאות המחקרים.

פונט עברית רב מגדרית
פונט עברית רב מגדרית של מיכל שומר


לפני כשבוע יועצת נשיא אוניברסיטת בר אילן – פרופ' אורנה דדון לוי, שלחה מכתב למרצי האוניברסיטה בבקשה להקפיד על שפה ניטרלית במבחנים גם בבר אילן, ולהצטרף לשורת המוסדות האחרים שפועלים כך בשנים האחרונות.

המכתב עלה לקבוצת הפייסבוק "בר אילן צריכים משהו" בה חברים כשלושים אלף סטודנטים מהאוניברסיטה, וזעזע את עולמם של לא מעט מן הסטודנטים. תגובות שמתנגדות באופן נחרץ להוראה בטענה שהפמיניזם יביא לסופה של העברית הצחה עליה מקפידים ושומרים מכל משמר לא איחרו להגיע. וישנם גם החוששים שמא הכתיב הרב מגדרי יבלבל את הנבחנים, ועלול להוביל להתרסקות ציונים בתקופת המבחנים הקרובה. 

מה מסעיר יותר מתקציב המדינה? השפה בה הוא נכתב

מעניין לראות כי דווקא הכתיבה שפונה לכולן וכולם בעת ובעונה אחת, היא זו שדווקא מעוררת את זעמם. הרי היא אמורה להיות ניטרלית, לא להיות לטובת אף אחד מן הצדדים, שוויץ של הכתיב, לדבר אל כולם באופן שווה. ובכל זאת, פרסום בנושא גרר תגובות זועמות, וכמות עוררות בקבוצה שלא ראיתי הרבה זמן, מה שהוביל אותי כמובן לשאול – מדוע ישנם גברים שמתנגדים בכל תוקף לכתיבה ניטרלית?

ועם כל אהבתי לבר אילן, אל נא נשכח כי אלו לא רק הסטודנטים בבר אילן שכל כך מתקשים עם לשון פניה שווה. בבחירות הקודמות מרב מיכאלי חטפה לא מעט אש וביקורת על אופן הדיבור שלה, החל מטוקבקים ברשת ועד לעיתונאים מוכרים יותר או פחות. הביקורות לא התרכזו בדעות הפוליטיות בהן מחזיקה, או בפעולות שנוקטת למענן. אלא על  לשון הפנייה בה מדברת.

אני לא הראשונה ולא אחרונה לדבר על צורת פנייה ניטרלית, נכתבו על כך עשרות מאמרים, מאות פוסטים וסרטונים על הנושא עלו בכל פינה ברשתות, ונדמה כי דעות בעד ונגד כתיבה שוויונית מפעילות את אזרחי מדינת ישראל יותר מאשר דיונים על תקציב המדינה, מצב החינוך בישראל, ואולי אפילו גם תחבורה ציבורית.

"זו תקופה קשה להיות בה גבר לבן" 

מה שבאמת מפריע למי שזועמים על הבקשה ללשון פנייה ניטרלית זו לא קדושת השפה העברית –  השפה הלא-פלואידית, הראשונה בעולם, והמקודשת, והשמורה ביותר על ידי מגיבים בפייסבוק. מה שבאמת מסעיר את הכועסים הוא הערעור שנוצר בעקבות השינויים הללו על הסטטוס קוו של חברה בה מתקיימת שפה עברית המקדשת את הזכר. 

כדוברות ודוברי עברית, מינקות אנו לומדות ולומדים כי הזכר הוא ברירת המחדל, וגם כשנדבר על עצמנו, על פעולות יומיומיות, נביא דוגמאות מחיינו האישיים, ונדבר אל קבוצת אנשים שכוללת זכר אחד או יותר, נדבר בלשון זכר. התרגלנו לשים את הגברים במקום הראשון.

אנחנו פשוט רגילות לזה, כמות הפעמים שתפסתי את עצמי מדברת בלשון זכר רבים אל קבוצה של בנות, או אפילו כשאני מדברת על עצמי היא בלתי נתפסת. זוכרות שמיכאלי למשל אמרה "אני ועופר שלח מדברות" בראיון ל YNET לפני כשנה? הרשת געשה בטענות לשיבוש השפה העברית. הנוכחות של הגבריות בשפה טבוע בנו עד כדי כך חזק, אם משפט כזה גורר אלפי טוקבקים ומאמרי דעות בעיתונים.

כשאנחנו שוברות את המודל המוכר של השפה העברית, ודוחקות את לשון הפנייה הגברי אל מחוץ למיינסטרים, הזעם מתעורר. "זו תקופה קשה להיות בה גבר לבן" אומרת קוני בריטון בסדרה הלוטוס הלבן, היא לא טועה. זו התקופה הראשונה בה מקומו של הגבר בחברה (או בשפה) מתחיל להתערער, ויש הבנה מצד כלל הצדדים שאין אף אחד חדש לטעון לכתר, אלא השאיפה לשוויון מגדרי היא זו שמתגברת.

ובכן, שפה יוצרת תודעה, את זה כולנו יודעות ויודעים לומר. השפה היא מבין הכלים המשמעותיים ביותר במציאות שלנו, כשאנחנו מדברות או כותבות אנחנו מנכיחות מציאות מסוימת, משנות את הדרך בה אנו משתמשות בה, וכך גם תפיסות מציאות מסוימות.

 הדרישה לשפה ניטרלית במבחנים היא למעשה דרישה שיתייחסו אלי באופן שוויוני. אני מבינה כי לשון פניה ניטרלית במבחן הבא שלי בתורת המחירים היא לא מה שתביא לסוף פערי השכר בין גברים לנשים, מחיקת  המס הוורוד מעולמנו, או לנסיגה במקרי האלימות נגד נשים. אבל זה צעד אחד, קטן ובעל המון השפעה, לקראת שוויון מגדרי.  

לכתבות נוספות על משטור השפה לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: Redd מאתר Unsplash

רוצה לקרוא עוד כתבות כאלה? תמיכה קבועה בסכום לבחירתך תאפשר לנו להמשיך לעשות תקשורת פמיניסטית ולהעלות למודעות הציבורית את הנושאים שחשובים לך

לשיתוף הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך: