Reading Time: 3 minutes

"ג'יני וג'ורג'יה" בנטפליקס: "בנות גילמור" פוגשות בעולם האמיתי

"ג'יני וג'ורג'יה" מזכירה את בנות גילמור, אבל הקסם טמון דווקא בהבדלים ביניהן. הסדרה החדשה של נטפליקס לא מספקת אסקפיזם קסום, אך הגרסא הריאליסטית של סטארס הולו היא צפייה מהנה בפני עצמה, כזו שלא תרצו להחמיץ
Reading Time: 3 minutes

מאת: תמר יחיא

בשבוע שעבר מצאתי את עצמי לבד בדירה, בלי יותר מדי משימות ועם צורך גדול בטראש. נשמע מוכר? בכל מקרה, דפדפתי לי בנטפליקס, ורגע לפני שלחצתי על ריפליי של new girl (סדרת ברירת המחדל שלי), נתתי צ'אנס למשהו אחר, והצ'אנס הוביל לבינג'. בינג' בסדרה חדשה דנדשה שזה עתה נחתה בנטפליקס –  "ג'יני וג'ורג'יה".

"ג'יני וג'ורג'יה" היא קודם כל ולפני הכל, סדרה לגרופיות של "בנות גילמור". אם ראית את כל בנות גילמור, את שולטת בדמויות ובדינמיקה ביניהן, לא מבינה למה ג'ס ורורי לא סיימו יחד, ובו זמנית מעריצה את לוגן ומוכנה לעבור אתו בהחלטה של רגע ללוס אנג'לס: אני ממליצה בחום. אם את מתגעגעת למישל ועדיין טיפה מאוהבת בכריסטופר, אבל מאז שצפית בסדרה בפעם האחרונה פיתחת תודעה פוליטית ופמיניסטית לתפארת- זה דחוף שתצפי בג'יני וג'ורג'יה. אבל מאוד.

לצופה הטיפוסית והלא "גילמור-גרופית", ג'יני וג'ורג'יה היא סדרת היי סקול חמודה, עשויה היטב במגבלות הז'אנר בהשוואה לג'אנק שמסתובב בנטפליקס במקביל (אהמ ריברדייל), ומתובלת בעלילת פשע ומסתורין. משהו חמוד לסוף השבוע, או לאכול מולו פתיתים בהפסקת צהריים. אבל לצופת בנות גילמור ברור כבר מהפרק הראשון, שג'יני וג'ורג'יה עושה לבנות גילמור מה ש"בנות" עשתה ל"סקס אנד דה סיטי".

העלילה בג'יני וג'ורג'יה סובבת אם חד הורית ובת בכורה, שעוברות לגור בעיירה קטנה וציורית. האם פרועה, מצחיקה וסקסית, והבת היא חנונית רצינית עם שאיפות גדולות ושתי רגליים בקרקע. ברקע- חנון חמוד שמחזר אחרי האם, שאוהבת לשבת בבית קפה אותו מנהל ברמן שברור לכולם (חוץ ממנה) שמאוהב בה. על ליבה של הבת מתחרים תלמיד מצטיין בבית ספר, ובחור שתקן בג'קט עור ואופנוע וינטג'. נשמע מוכר?

לא רק השלג: אצל לורליי ורורי הלבן היום לבן מאוד

קווי הדמיון לבנות גילמור רבים מספור (וספרתי), אבל העניין האמיתי מתחיל בהבדלים ביניהם. ג'יני וג'ורג'יה מצליחה להיות מה שבנות גילמור לא הייתה- סדרה עם אמירה חברתית על עיירות קטנות ולבנות בארה"ב. היא מצליחה לטפל בנושאים הרגישים שמרכיבים את העלילה שלה באומץ ועומק, ולא מתעלמת מהם לחלוטין כמו שבנות גילמור עשתה.

בעוד הדמויות בבנות גילמור מתמודדות עם חיים לא פשוטים, העלילה בסדרה מתעכבת בעיקר על קורותיהן ועל חיי האהבה שלהן, ולא נוגעת בכלל בקשיים. הפער המעמדי שרורי חווה בבית הספר כמעט ולא מופיע בסדרה, וכשהוא מופיע הוא עולה כקושי נורמטיבי של גיל ההתבגרות- ולא כמשבר הפסיכולוגי שהיה נגרם לכל אחת מאתנו באותה סיטואציה.

לורליי היא אם חד הורית שברחה מהבית, והצליחה במטה קסמים לכלכל את עצמה ואת הבת שלה ולהקים עסק מצליח. קו העלילה הזה, עם כל אהבתי ללורליי, הוא לא אמין עד מופרך. ברור לכל אחת מאתנו שבנות שבורחת מהבית בגיל 15, בהריון, לעיתים רחוקות מאוד מוצאות את עצמן בעלות מלון בגיל 30. עוד ברור, שנשים שבורחות מהבית בלי לחזור, בגיל 15, בדרך כלל עושות את זה מסיבות יותר רציניות מהאמא המעצבנת שלהן (נו אופנס לאמילי גילמור האייקונית).

סטראס הולו הציורית והמתוקה, ריקה לגמרי מאנשים שחורים, שמהווים שלושים אחוז מהאוכלוסיה בארצות הברית, ובהתאם גם מעיסוק בשאלות פוליטיות. ועוד לא התחלתי לדבר על האופן השטחי שגיל ההתבגרות חולף על פני רורי כאילו אין חצ'קונים, זהויות מיניות, משברי זהות, וקשיים בעולם. בעצם, זה חלק מהקסם של בנות גילמור- האסקפיזם המושלם שהוא מספק.

ג'יני וג'ורג'יה: היין מחליף את הקפה

ג'יני וג'ורג'יה נותנת לנו הצצה למה היה קורה ללורליי ורורי אם הן היו חיות בעולם האמתי. ג'ורג'יה היא אכן אם חד הורית מקסימה ושנונה, שנאבקת לפרנס את עצמה ואת משפחתה. אבל היא ברחה מהבית כי (ספויילר) היה לה אב מתעלל ואם נרקומנית. היא מתאהבת ועושה ילדה עם זאיון (הקראש החדש שלכן)- צעיר שחור מקסים ומתוחכם, שנעלם מחיה בעקבות קריירת צילום ובעיות מחויבות. כשהיא גדלה, היא מוצאת את עצמה משחזרת את הבית המתעלל שגדלה בו, ונקלעת לקשרים עם גברים אלימים ומפוקפקים, מהם היא בורחת שוב ושוב.

ג'יני מתקשה למצא את עצמה בחברת התלמידים הלבנים בבית הספר שלה, אבל גם עם השחורים. היא מחליקה את השיער ומסתובבת באפרו לסירוגין, ולא מצליחה להבין למה היא חייבת לבחור צד. היא כותבת שירה ומבקרת פוליטית את המורים שלה. היא נכנסת במורה הגזען שלה לספרות. החברות שלה הן חבורה תוססת ומצחיקה שיש לה מה לומר על איך פורנו פוגע ביכולת של בנים להבין נשים.

הסדרה מראה את גיל ההתבגרות של דור הZ בחן ובכשרון, בלי לפגע באמינות העלילה. אנחנו צופות בג'יני שולחת תמונות עירום, לומדת לאונן ולהשתכר, ומתחרה בתחרות החיבורים הארצית. היא פוגעת בחברות שלה ומשלימה איתן, לומדת לתקשר את הצרכים המיניים שלה לבן הזוג שלה, ורבה עם אמא שלה. בקיצור- היא בנאדם אמתי, שעובר את גיל ההתבגרות.

תמונה מ"בנות גילמור"

אני ממליצה לכל מי שאהבה את בנות גילמור לקפוץ מהר על הספה עם החתול ולפנות כמה שעות לצפייה בסדרה המוצלחת הזאת, שמצליחה להיות מותחת ורדודה כמנהגן של סדרות היי סקול, ועדיין לטפל בעדינות ורגישות בגיל ההתבגרות ובארצות הברית של 2021.

במיוחד, לאמיצות, אני ממליצה לראות אותה עם אמא או עם הבת שלך. כן, גם אם את כבר לא נערה. אני חושבת שהסדרה הזאת יכולה להיות מתנה של ממש לאימהות ובנות, שהיו מתבגרות או שהן מתבגרות עכשיו. להיות מגשרת בין דורית, ולספק הזדמנות לשיחה על מה שחשוב בגיל ההתבגרות ועל יחסי אמא-בת. ואת כל זה היא תעשה בחן, בכיפיות ועם תלבושות שוות ופסקול קאנטרי מהמם.

לביקורות מסך נוספות על סדרות "נטפליקס" לחצו כאן 

התמונות בכתבה: נטפליקס

רוצה לקרוא עוד כתבות כאלה? תמיכה קבועה בסכום לבחירתך תאפשר לנו להמשיך לעשות תקשורת פמיניסטית ולהעלות למודעות הציבורית את הנושאים שחשובים לך

לשיתוף הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך:

גרפיטי שציירה שמסיה חסאני

לא נרשה שהטאליבן יעלים את האמנית האפגנית שמסיה חסאני

Reading Time: 4 minutes שמסיה חסאני היא אמנית גרפיטי אפגנית שידועה בעולם כמייצגת את הקול המושתק של האפגניות. האמנות המרהיבה שלה מראה את החיות והמוות שאופפים אותן. לאחרונה הטאליבן חזר לשלטון ומצבה לא ברור. אנחנו מסרבות לשכוח אותה

קראי עוד »