מאת: שירי כהן
גרומינג (Grooming), או בעברית "טיפוח"- תהליך מניפולטיבי ומתוכנן שבו אדם בוגר יוצר קשר עם ילד/ה במטרה לנצל אותה מינית בעתיד. זהו תהליך הדרגתי של בניית אמון ומערכת יחסים כביכול, שמטרתו להחליש את הגבולות של הקורבן ולגרום לה להסכים למעשים מיניים שהיא לא הייתה מסכימה להם במצב רגיל.
יום אחרי הראיון עם טאיסיה, התעוררנו לרשת מוצפת בהאשמות קורבן. "מה היא עשתה שם?" "היא ניצלה אותו!" "מה היא חשבה שיקרה?" הם רק חלק מהמשפטים שנשמעים כדי להסיט את האשמה ולדאוג שאף כתם של אחריות לא ידבק בזמר המיליונר בעל הכוח וההשפעה ששמו מוכר בכל בית בישראל.
אבל עבור מי שמסתכל על העובדות בשטח, המציאות נשארת מאוד פשוטה לפענוח- בין גבר בוגר ומפורסם ובין מעריצה צעירה וקטינה אין שוויון כוחות. ומי שאמור לקחת אחריות על הסיטואציה ולדאוג להגן על טובת הקטינה ולא לנצל אותה, גם אם היא אינה יודעת לעשות זאת בעצמה- הוא הגבר הבוגר. תמיד, בכל מצב, לא משנה מה היא רוצה, אומרת, או כמה היא להוטה לשתף פעולה.
הסיפור שטאיסיה מספרת באומץ על ההיכרות שלה עם דני ביטון הוא סיפור מוכר, שחוזר על עצמו שוב ושוב על ידי נשים ששודלו לתעשיית הזנות- סיפור על גרומינג. על גבר בוגר בעל השפעה שזיהה את תמימותה, את המצוקה ממנה הגיעה ואת הרצון שלה לחום ואהבה, ובאופן מניפולטיבי, כאשר הוא מסנוור אותה בהבטחות, מעריף עליה מתנות, ומאלחש אות בסמים ואלכוהול, הוא מתחיל ללמד אותה שעליה למכור את גופה בתמורה לקשר לו היתה כל כך נואשת.
כשאומרים ש"זנות זה המקצוע העתיק בעולם" מדמיינים שפעם, לפני אלפי שנים, אישה הציעה לגבר את גופה בתמורה לכסף או הגנה. וזה הסיפור שמספר לעצמו אותו קהל מעריצים שצועק שטאיסיה ניצלה את אייל “זמר העשור” גולן. אבל מה שיותר הגיוני שקרה באותו המקרה הבראשיתי ההוא – האם הייתה זו אישה שהציעה את גופה, או שאותה אישה חסרת הגנה ביקשה את עזרתו של הגבר, והוא ענה לה שיעזור לה "רק בתנאי ש"?
כמה נוח לנו, הציבור, לספר סיפורים על צעירות יפות ופתייניות שהערימו על גברים בוגרים, גם אם ברור לכל שמדובר על קטינות מבתי מצוקה מול בגירים בעלי כוח ומעמד. מה שמשתמע מהסיפור הזה הוא שאלו היחסים הטבעיים, זה מה שקרה במשך כל ההיסטוריה וזה מה שימשיך לקרות.
אבל זה תמיד היה שקר, זה תמיד היה חלק מהנרטיב המניפולטיבי שמטרתו הייתה לשמר את המציאות כמו שהיא, ולא להתחיל לספר סיפור חדש, בו "סרסור זה המקצוע העתיק בעולם".
אסור לנו לשכוח ואסור לנו לסלוח לאייל גולן ולאביו שאנסו את טאיסה ונ’ פעם אחר פעם (לכאורה). אם נעשה זאת, זה אומר שאנו סולחים לכל אותם גברים שפועלים בדיוק באותה צורה כדי לנצל ולפגוע בנשים הכי פגיעות וחלשות בחברה. הסיפור של טאיסה הוא אולי סיפור מוכר שחוזר על עצמו בקרב נשים ששודלו לתעשיית הזנות, אך הוא גם ייחודי כי טאיסה ניצלה מהמסלול שסללו לה דני ביטון ואייל גולן לזנות כאשר סרסרו בה ובנ', וכיום היא אישה חזקה ומשוקמת, שנותנת לנו באומץ את עדותה גם אם היא יודעת שתשלם מחיר חברתי.
לרוב הנשים בתעשיית הזנות אין פנים, אין קול, והקול החשוב שמשמיעה טאיסה הוא עבור כל אותן נשים וכל אותן נערות וכל אותן ילדות שמשלמות כעת את המחיר עבור הפגיעה והניצול והגרומינג שעברו על ידי אותו גבר בוגר עליו סמכו כשהיו כל כך זקוקות למישהו לסמוך עליו.
טאיסיה היקרה,
אנחנו מאמינות לך,
את גיבורה אמיתית.
שירי כהן – דוברת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות
