"תיק חמור, יש פה הרבה ולא כלום כרגע"

כתבתן של מאיה בואנוס, לירון כהן ונועה בורשטיין חדד

גרפיקות: יעל אופיר

לפני שמונה שנים מתפוצצת פרשת "משחקי חברה" בתקשורת: טענות כלפי זמר מפורסם החשוד בעבירות מין עם קטינות מסעירות מדינה שלמה. שמו של המפורסם, אייל גולן, צובע את הפרשה כולה והדיון הופך אישי. הציבור, שלא בקיא בפרטי החקירות, הופך לשופט מעל הבמה הציבורית ודעת הקהל נחלקת לשניים: מי לצידו של הזמר ומי שנגדו.

על פי גרסת המשטרה, אחד מעורכי הדין של הנערות המעורבות הוא שהדליף את הסיפורים לתקשורת. הפרקליטות טוענת שדווקא המשטרה היא זו שהדליפה. כך או אחרת, הצעירות המעורבות בפרשה מוכפשות מעל כל במה בלי שום אפשרות להגן על שמן, שנותר תחת חיסיון. ארבע מהקטינות חוזרות בהן מחלק מעדויותיהן, תחת מכבש לחצים עצום ועין ציבורית בוחנת. התיק שהחל בקול תרועה גדול, קורס.

המנגנון של גולן מנצל את העובדה שארבע מתוך 12 נערות חוזרות בהן מחלק מהעדויות, וצובע את כל הנערות כ"שקרניות". בעקבות זאת קולן של רוב הנערות שנפגעו בפרשה מתאייד. רק שתיים מהן, ט' ו-נ', נותרות להיאבק על דעת הקהל ועל הצדק. שמונה שנים אחרי שהתפוצצה הפרשה ולאחר שהצליחו לשקם את חייהן, הן מגישות ערר על סגירת התיקים.

מהעדויות עולה כי באמצעות שימוש בשמו של הזמר כפיתיון, מתנהלת רשת רחבה ומנגנון משופשף בו מעורבים גברים רבים, סמים, אלכוהול וכסף. חומרי החקירה מונים אלפי מסמכים שמתארים פרשה סבוכה, אפלה ומורכבת, בה מעורבים לפחות 25 גברים, 12 נערות והיא מתנהלת בין עשרות דירות, מועדונים וחדרי מלון בפריסה ארצית. המעורבים בפרשה: גברים מבוגרים, צעירות וקטינות נחקרים כולם יחד בחשד למספר עבירות: הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, ניצול קטינות בזנות, הדחת קטינות לשימוש בסמים, החזקה ושימוש בסמים ועוד. מזכר משטרה בודד אחד מתמצת את הפרשה כולה ואת אוזלת ידה של המערכת בטיפול בה: "תיק חמור, יש פה הרבה ולא כלום כרגע".

התיק נגד אייל גולן נסגר בשנת 2014 בשל חוסר ראיות ולא בשל חוסר אשמה, שלושה חודשים בלבד לאחר שנפתחת החקירה. על אף שלחוקרים ברור כי יש בסיס של אמת בפרשה והם מחפשים אחר ראיות כי "חייבים לחזק את גרסתה של המתלוננת… וחייבים מספר עוגנים ואירועים שיצביעו על אמינות הקורבן", כפי שמופיע במזכר המשטרה, ועל אף שהחוקרים ניצבים בפני שלל עדויות וסיפורים תואמים על ניצול מיני, מעשי סדום ואונס, הדחה לשימוש בסמים והעברת נערות כמו היו חפץ בין גברים בעלי כוח, המשטרה נשארת עם עבירת הסרסור ועם נאשם אחד בלבד: דני ביטון, עליו גוזר בית המשפט המחוזי בתל אביב שנתיים מאסר בפועל ופיצוי כספי לקורבנות בסך 50,000 ש"ח.

עבירות האונס, מעשי הסדום, המעשים המגונים והדחת הקטינות לשימוש בסמים קשים לא נחקרות כלל או לחילופין נזנחות משיקולים לא ברורים. הנחקרים האחרים, שחלקם הודו בחקירות ששיקרו, חלקם שמרו על זכות השתיקה וחלקם ציטטו את עורך דינם, יוצאים נקיים מהפרשה. ולצידם, מעורבים נוספים ששמם חוזר שוב ושוב בעדויות, אך הם אינם מובאים לחקירה והם אינם מוזכרים בתקשורת. בהם, זמרים נוספים, שחקני כדורגל ובכירים בתעשיית המוסיקה.

במילים פשוטות, פרשת "משחקי חברה" היא סיפור על פערים. הקצוות הפרומים, העדויות שלא הגיעו לכדי מיצוי חקירה, העבירות שכלל לא נחקרו, הפערים בין חומרת העבירות ודינן בחוק אל מול חוסר כתבי האישום בפועל, הפערים בין העדויות הרבות על רשת זנות וסמים ענפה לעומת הכחשה גורפת. הפערים בין כוחה של המילה שלו, לעומת חולשתה של המילה שלה, הפערים בין בעלי הממון לנערות בסיכון ובעיקר, הפער החמור ביותר – בין משמעותה של המילה "קורבן עבירה" לבין היחס לכל נערה שנפגעה כאל "נחקרת" ולעיתים אפילו כשותפה לרשת הסמים והזנות.

המסמך המוקדם ביותר בתיק החקירה מתוארך למאי 2013, כחצי שנה לפני שהפרשה פורסמה בתקשורת. באוגוסט 2013, מוזמנות לחקירה שלוש קטינות שמזכירות כבר אז את "המנגנון" שסבב את אייל גולן והופעותיו, את אביו, דני ביטון כ-"קמב"ץ" הסחורות וחשודים נוספים. בנוסף, הזכירו הקטינות בחקירותיהן שמות נוספים של קטינות. אולם משום מה, אף  אחד מהחשודים המעורבים וגם אף אחת מהנערות הנוספות שהוזכרו באוגוסט לא זומנו לחקירה. גם לא בחודשים שלאחר מכן.

המשטרה טענה כי בחודשים אלה היא ניהלה חקירה סמויה, אולם טענה זו לא תואמת את חומרי החקירה, מהם עולה כי רק בנובמבר החלה המשטרה לבצע האזנות סתר למעורבים במנגנון.

בין אם ביצעה המשטרה פעולות חקירה סמויות ובין אם החליטה לזנוח את החקירה לאחר עדויותיהן של הקטינות, דבר אחד ברור – בין אוגוסט ועד להתפוצצות הפרשה בנובמבר 2013, ניצודות ומוכנסות עוד ועוד נערות לתוך המנגנון. כך למשל, בחודש ספטמבר 2013 נ' וקבוצת נערות מעכו נכנסות למנגנון. את הפגיעות שחוו הנערות בחודשים אלו, כולן או חלקן, ניתן היה למנוע.

כשבועיים לפני פרסום הפרשה, מאזינה המשטרה בהאזנות סתר למעורבים במנגנון שמתחיל להתבהר: נערות אותרו בין השאר, בשורותיהן הראשונות של הופעות ובמרכזים קהילתיים לנוער נושר והוצגה בפניהן האפשרות לפגוש את אייל גולן, להצטלם איתו ולהימצא בחברתו. הן הובלו בטענות שווא אל מאחורי הקלעים, לדירות ולחדרי מלון, שם הושקו באלכוהול, ניתנו להן סמים וכאשר הן בהכרה חלקית, נכפו עליהן מעשים מיניים. האזנות הסתר לשיחות טלפון בין הגברים המעורבים בפרשה מעידות על רשת שלמה ועבירות חמורות כדוגמת אונס קבוצתי והדחת קטינות לסמים ולזנות.

עמדת המשטרה ביחס לנערות שעומדות במרכז הפרשה, המוצגת בחומרי החקירה מעלה שאלות רבות. לאורך הדרך הן מוגדרות כנחקרות והיחס אליהן שונה מאד מהיחס הצפוי לנפגעות עבירה. למעשה, חלקן מגיעות לתחנת המשטרה כשהן אזוקות בידיהן וברגליהן, לאחר שנשלפו ממיטותיהן לפנות בוקר. הן נחקרות ללא עורך דין. חוסר הידע שלהן ושל הוריהן לגבי זכויותיהן משמש את החוקרים ככלי להפללת החשודים. הנערות מתושאלות על שיחות מוקלטות בהן שמן מוזכר ועל אירועים בהן נכחו. במסגרת החקירה בה הן נחקרות כחשודות, הצעירות מספרות הכל כמעט ללא פילטרים. זאת ללא ייעוץ משפטי או אפילו ליווי של הוריהן. ראשית מאיימים עליהן, רק אחר כך טורחים גם להקשיב.

"הנך חשודה בסרסרות, הבאת אדם לידי מעשה זנות והבאת אדם לידי עיסוק בזנות כך שבמהלך השנתיים האחרונות שידלת את חברותייך לקיום יחסי מין עם גברים שאת היכרת תמורת כסף" מטיחה חוקרת בקטינה בת 15 בחקירתה מיום 15.12.2013. (מתוך חומרי החקירה, מספר התיק: 548674/2013).

"בשלב זה אני מודיע לך שאת חשודה באחזקה ובשימוש בסמים מסוכנים (….) כל אשר תאמרי יירשם על ידיי ועשוי לשמש כראיה כנגדך בבית המשפט", מטיח חוקר בצעירה בחקירתה מיום 27.8.2013, אחרי שפירטה לו כיצד סיפק לה א.ג סמים וקיים איתה יחסי מין, למרות שידע באופן מפורש שהיא קטינה.  "הוא ידע שאני ילדה קטנה, שאני בת 17, שאני תלמידה". היא אומרת. היא משתפת את החוקר בפרטים קשים של שידול קטינה לזנות אך החוקר בוחר להלך עליה אימים במהלך החקירה, להציג חשדות נגדה ולא לאפשר לה להמשיך ולתאר את הדברים שעברה. בסופו של דבר, היא חוזרת בה מכל העדות לגבי היחסים עם א.ג.

גם כשכבר היה ברור כי השתמשו בהן, העבירו אותן מאחד לשני וכפו עליהן מעשים שונים, לא הוגשו כתבי אישום והיחס אליהן כנחקרות לא משתנה:

"הסברתי לקטינה שאני קראתי את עדותה והיא משקרת ומסבכת את עצמה הרבה יותר ממה שהיא כבר מסובכת, שהיא חשודה בעבירות חמורות של שידול לזנות וייתכן ואף תיעצר בגינן. ולמרות שהיא חשודה אנחנו חושבים שהיא בסך הכל גם קורבן שהיא נוצלה על ידי אחרים" (מיום 17/11/2013).  כותב אחד החוקרים בסיכום פרוטוקול החקירה. בשום שלב לא עולה על דעת השוטרים האפשרות שאותן קטינות הן בעצם נפגעות עבירה ויש לפעול להגנתן. בשום שלב הם לא חושבים שהאיומים, הטחת החשדות והיחס אל אותן צעירות כאל עברייניות, עשוי להכשיל את החקירה.

הפער בין חקירות הנערות לחקירות הגברים תהומי. בעוד שהנערות מובהלות תחת צווי עיכוב לתחנה ומזהירים אותן מפני הפללה עצמית – במקרה של השמות המוכרים ברשימה, המשטרה מתאמת מועד נוח עבורם דרך אנשי הקשר שלהם. הגברים מגיעים מוכנים, עם תשובות סדורות שנראה שהתאמנו עליהן מראש, ואילו הנערות אחוזות אימה.

לגברים הנחקרים ניתנת האפשרות להיוועץ בעו"ד, לשלושה מהם אף ניתנת האפשרות להיוועץ בעורך דין יותר מפעם אחת במהלך החקירה, פריווילגיה שלא ניתנת לחשודים באף חקירה. ואילו לנערות נאמר כי הן לא נחקרות באזהרה ולכן הן אינן זכאיות להיוועץ בעו"ד כלל. הן קטינות ומגיעות ללא ליווי הורה, אחת מהן מספרת כי אף נאמר לה שלא לעדכן את אמה בפעם הבאה שהיא מגיעה, על מנת ש"לא תדאג". ואם לא די בכך, לחשודים הגברים אף ניתנת האפשרות לשוחח ביניהם: כך למשל א.ג וא.פ, חשודים בפרשה, מדברים במועדים נפרדים עם ב.פ – חשוד נוסף, במהלך ולפני החקירה, דבר שלא ייעשה והרי ברור כי בפנינו מתכון לשיבוש חקירה.

דוגמא נוספת היא של איש חיי הלילה ע.מ מיום 20/11/2013. על אף ששמו עולה שוב ושוב בעדויות השונות, הוא מכחיש כל קשר לפרשה. הוא כמובן גם מכחיש את הקשר עם גולן ועם כל המעורבים וטוען לקשר מקצועי בלבד. אותו איש חיי הלילה טוען שאת הלילות הוא מבלה בבית עם אשתו והילדים. טענה מפוקפקת כשלעצמה עבור אדם שמרבית מעבודתו קשורה בחיי לילה.

במהלך החקירה, לאחר שנדחק לפינה לגבי הקשר שלו עם אחת הנערות, שסיפרה בעדותה כיצד הוא שילם עבור שירותי מין, מבקש איש חיי הלילה מהחוקר להיוועץ עם עורך דין. החוקר עונה לו כך: "כמו שאמרתי לך קודם, אתה כבר מימשת את זכותך להתייעץ עם עו"ד. אך עדיין למרות הכל אני אברר את העניין – אני אומר לך שכרגע אין אפשרות שתתייעץ שוב עם עו"ד".

החקירה ממשיכה וכעבור רגעים ספורים בלבד, מציין החוקר שהנחקר שב לחדר לאחר שדיבר עם עורך דינו בטלפון. ניסוחו של הנחקר השתנה לפתע לחלוטין וכעבור מספר רגעים מסתיימת החקירה.

מעדויותיהן של חלק מהנערות עולים תיאורים קשים על מעשים מגונים, מעשי סדום ומעשי אונס שמבוצעים בהן תוך הפעלת כוח פיזי ואיומים, לעיתים תוך כדי שהן בוכות, לעיתים תוך שהן מנסות בכוח למנוע את המעשה ורוב רובם של המקרים כאשר הן תחת השפעת אלכוהול וסמים.

הדחת קטין לשימוש בסמים היא עבירה חמורה שדינה עד 25 שנות מאסר, אין עליה קיצור בשליש ואין עליה תקופת מבחן. בחקירותיהן של הנערות מתוארת באופן שיטתי וגורף הדחת קטינות לשימוש בסמים ממכרים כגון: קריסטל מת', קוקאין ועוד. מהעדויות עולים ארועים של אבדני זיכרון, ערפול, חוסר שליטה על הגוף ואובדני הכרה, תיאורים שמתאימים לתיאור של סם אונס ובכל מקרה, ברור כי ריבוי הסמים בשילוב עם אלכוהול בכל האירועים מטילים צל כבד על יכולת ההסכמה של הנערות.

בפרשה נחקרים באזהרה 14 חשודים שהיו מעורבים בעבירות מין שבוצעו בקטינות. למרות כל העדויות הקשות שעולות מחומרי החקירה אף אחד מהחשודים לא נחקר על אונס. רק שלושה נחקרים על מעשה מגונה, אחד נחקר על מעשה סדום, שישה נחקרים על בעילה אסורה בהסכמה וחמישה נחקרים על הדחת קטינות לשימוש בסמים. שאר העבירות שעליהם נחקרים החשודים הינן עבירות שידול לזנות, הבאת אדם לידי מעשי זנות ומתן תשלום לקטין עבור שרותי מין.

נדמה כי למרות כל התיאורים הקשים בחרו גורמי אכיפת החוק לראות בנערות כמי שנתנו הסכמתן למעשים שבוצעו בהן, כמי שקיבלו תמורה, למרות שמעדויותיהן של רוב הנערות עולה בברור כי רובן לא קיבלו תמורה כספית בשום צורה, אלא אם מחשיבים טבעת ששוויה 10 ש"ח וקופסת סיגריות כתמורה.

קולם של החשודים שטענו להסכמה גבר על קולן של כל הנערות, גם על הקטינות שביניהן. הסמים והאלכוהול שהיו אמורים להדליק לגורמים השונים את כל הנורות האדומות, לא הסיטו את תשומת הלב של גורמי האכיפה שראו אל מול עיניהם נערות צעירות שנתנו לגברים מבוגרים מהן בעשרות שנים את הזכות להשתמש בגופן כחפץ למילוי צרכיהם.

ש: תסבירי לי בבקשה למה את מתכוונת שהייתם מסטולים 

ת: באותו הלילה שבאנו לבית של א.ג, הסנפנו קריסטל זאת הייתה הפעם הראשונה שלי א' הביא את הקריסטל מהמטבח שלו ושפך אותו על השולחן בסלון הוא לוקח את כרטיס האשראי שלו ומתחיל לסדר שורות הוא הוריד שתי שורות הסניף אותן אחריו אני הסנפתי שורה אחת של הקריסטל. 

ש: אמרת לי שזאת הפעם הראשונה שאת מסניפה קריסטל, תסבירי לי בבקשה מה הרגשת אחרי שהסנפת והאם היו לך תופעות כלשהן? 

ת: הרגשתי רגועה בעולם שלי, שכחתי הרבה דברים, הזיכרון שלי נעלם לכמה רגעים. הייתי שמחה, הייתי בהיי כזה. 

בהמשך החקירה מספרת הנערה כיצד היא עולה, לאחר השימוש בסמים, לחדר השינה של א.ג. הם מקיימים יחסי מין ולאחריו היא עולה שוב עם א.ב.ב, ומקיימת עמו יחסי מין. בעבור שני האירועים הללו א.ג משלם לה 2,000 ש"ח וא.ב.ב 1,500 ש"ח.

בחקירה אחרת עולה העדות הבאה שמצביעה על מעורבותו של איש חיי הלילה ע.מ:

ש: ט', האם  XXXX נתן לך סמים ואם כן איזה סוג? 

ת: פעם אחת במועדון הפיישן, XXXX שאל אותי אם אני רוצה להריח, הכוונה להסניף, אמרתי לו לא, ובפעם השנייה במועדון הדואר במסיבה משותפת עם מועדון הדואר, הייתי ברחבת הריקודים וXXXX בא ותפס לי את היד ומשך אותי לשירותים, בשירותים הוא סידר את השורות, של כנראה קריסטל. ראיתי אבקה לבנה שהוציא מהכיס, האבקה הייתה בתוך שקית ניילון, סידר את האבקה על מעין בליטה כזו שהיתה בקיר מקרמיקה, XXXX שפך את השקית והתחיל לסדר עם כרטיס פלסטיק, ראיתי כמה שורות מסודרות ועשיתי שורה עם שטר שXXXX נתן לי, זו הייתה פעם ראשונה שלי, הוא לא הסביר לי איך לעשות. 

מעדותה של נערה אחרת שנחקרה בפרשה עולה כי ט' נמנעה מלפרט על כל האירועים בהם ניתנו לה סמים מפני שהיא חששה מהמשטרה ומהאזהרות מפני הפללה עצמית.

ב-18/11/2013 מתקבלת שיחה במשטרה מנערה שמוכרת לחוקרים מפרשה קודמת. לצידה, חברה שמעידה על מעורבותה שלה בפרשת אייל גולן. היא מספרת כיצד דני ביטון כפה עליה מין אוראלי. "הנ"ל החל בכוח להרים את חולצתה ולגעת לה בשדיים.  הנ"ל ביקשה ממנו שיפסיק, אך הוא ניצל את עובדת היותה שיכורה ואף דחף את ראשה בכוח לעבר איבר מינו כדי שתבצע בו מין אוראלי והנ"ל אכן עשתה זאת" ( מתוך שיחת טלפון שנערכה ב-18/11/2013) החוקרת מבקשת משתי הנערות להגיע לתחנת המשטרה, אך הן משיבות כי הן בדרכן למבחן תיאוריה ויגיעו לאחריו. הן לא הגיעו והמשטרה לא פנתה אליהן בשנית. הסיפור נותר פתוח.

במועד אחר, עולה בחקירה אזכור של נערה נוספת:

ש: באותה השיחה דני אומר לך: "לתקוף את האתיופית", תסביר לי בבקשה למה דני התכוון ומי זאת האתיופית שדיברתם עליה בשיחה? 

ת: אני לא יודע למה דני התכוון שהוא אמר לי לתקוף, אני לא משתמש במילים כאלו. האתיופית הכוונה ל – (החשוד נותן לחוקרים פרטים מזהים של הנערה), שדני הכיר לי אותה במועדון. לא היה לי שום דבר איתה.

לא דרושים אמצעי חקירה רבים כדי להגיע לנערה שזהותה כל כך מובהקת. בכל זאת, דמותה לא שבה ועולה עוד ואיש מהחוקרים לא טורח לחפש אותה.

עם פרסום הפרשה, במחצית השניה של נובמבר, ארבע מהנחקרות, ביניהן שלוש קטינות אשר נחקרו כבר באוגוסט, מקבלות לפתע ייצוג מעורכי דין מהשורה הראשונה, אולם איש לא בוחן מהיכן הם הגיעו אל הנערות וכיצד שירותיהם ממומנים. בשלב זה חוזרות ארבעתן מחלק מעדויותיהן.

במהלך החודשים נובמבר-דצמבר 2013, מתווספות 8 נחקרות חדשות. גם הן מובלות בצווי עיכוב לתחנת המשטרה. לצד 12 הנערות שכבר נחקרו במשטרה, עולות בחומרי החקירה עוד לפחות חמש נערות נוספות שאיש אינו מחפש אחריהן, שואל מה עלה בגורלן והאם הן יכולות לשפוך אור נוסף על הפרשה? לצד אותן נערות עלומות, חומרי החקירה מעידים על מעורבים רבים נוספים, בכירים בתעשיית המוזיקה, שחקני כדורגל וזמרים שלא זומנו לחקירה.

עיון בתיקי החקירה והצצה לאופן בו התנהלה החקירה מעלה שאלות קשות על המסירות של החוקרים לפרשה ועל האופן הרשלני בו התנהלה. האם אחרי שחזרו בהן אותן ארבע נערות ראשונות מעדויותיהן, נמאס לחוקרים להמשיך ולחפש תשובות?

כך למשל, בלילה לפני שהפרשה נחשפת בתקשורת, מגיעה נערה לבית חולים עם קצף בפה ובאובדן הכרה לאחר שימוש מסיבי בסמים, עם שלושה מהגברים המעורבים בפרשה. אירוע שמתגלה בהאזנות הסתר ואותו הגברים המעורבים מכנים "תאונת עבודה". המשטרה מגיעה לבית החולים לאחר המקרה על מנת לקבל את בדיקות הדם של אותה נערה – ראייה קריטית בניסיון להוכיח שניתנו לה סמים. אך השוטרים מגיעים עם צו החיפוש הלא נכון, לא מקבלים את בדיקות הדם ולא טורחים להוציא צו חדש או לברר בדרך כלשהי את הסיפור עד תומו.

בכלי התקשורת צוינו שמות ספורים בלבד בהקשרה של הפרשה, בהם אייל גולן ודני ביטון אולם לצידם ניצבים עוד 23 גברים שלקחו חלק פעיל במנגנון. מנגנון שפעל להדחת קטינות לזנות ולצריכת סמים באופן שיטתי. מנגנון שהמשיך לפעול כנראה גם תחת חקירה סמויה של המשטרה והמשיך לקלוט לתוכו קטינות נוספות.

בתוך המנגנון הזה, המשטרה שתפקידה למנוע עוולות ופשעים, מזהה את הצעירות והקטינות כעברייניות: באותה שורה ביחד עם הגברים שצרכו אותן והדיחו אותן לזנות וצריכת סמים. הן מובלות לחדרי החקירות באזיקים, תחת אזהרות, איומים וללא שום ליווי. הן מעולם לא נספרות כנפגעות עבירה, לא מקבלות יחס או טיפול ראוי. המשטרה והפרקליטות משתמשים בהן כמטוטלת בתוך חקירה שהשתבשה בדרך.

הנערות, שחלקן הגדול חוות פוסט-טראומה מורכבת במהלך החקירות ולאחריהן, לא נחשפות לחומרי החקירה עד שנת 2021. רק לאחר המפגש שלהן עם חומרי החקירה הן מחליטות להגיש ערר על סגירת התיק ולדרוש להעמיד לדין את הפוגעים. בימים אלו פועלות ט' ונ' במישור הפלילי והאזרחי במאבקן לצדק.

שמה של הפרשה מעיד יותר מכל על האופן בו נתפסו הצעירות שנפגעו בה. תחת השם "משחקי חברה" שוכנים גברים שצדו נערות בהופעות ובמרכזים לנוער נושר, יחד עם אותן נערות שנתפסות כשותפות לפשע שבוצע בהן. הן הופכות לכלי משחק – ראשית בידי הגברים ולאחר מכן בידי המשטרה ומערכת המשפט. תפיסתן של אותן נערות כחשודות או כנחקרות במקרה הטוב, לא מתרחשת בחלל ריק. פעמים רבות מחפשת המשטרה את הפשע בעודה עוקבת אחר הכסף. אלא שבמקרה שבפנינו, איש לא הרוויח כסף מיחסי המין שנכפו על אותן נערות, תוך שידולן לשימוש בסמים קשים וממכרים. על כן עלינו לשאול מה היה יחסה של המשטרה לאותן עבירות שדינן, כאמור, עד 25 שנות מאסר.

לו היו מביטים אותם חוקרים בצעירות הללו כעל נפגעות הפרשה, האם היה מוגש יותר מכתב אישום אחד? האם "משחקי החברה" המחרידים הללו היו מפסיקים להתקיים או לפחות, היו נתפסים כפשע שדינו מאסר? האם לא הגיע הזמן לשנות את חוקי המשחק?

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: החקיֹרה נוהלה במקצועיות וברגישות על מנת להגיע לחקר האמת, בסיומה הועברו כלל ממצאיה לעיון והחלטת הפרקליטות כמקובל.

מהפרקליטות נמסר: "בימים אלה מתנהלים במסגרת הפרשה הליכים משפטיים. לאור האמור נענה לטענות הרלבנטיות בבית המשפט כמקובל."