בבית הקהילות בחיפה עושות היסטוריה

מאת: אבישג בן שלום 

פונדקאות, התנגדות לכיבוש, זנות בקרב טרנס: נושאים אלו נפיצים בשיח של הקהילה הגאה, ומתקיימים בפלטפורמות מצומצמות בפייסבוק ובמאמרי דעה קצרים. לרוב השיח מגיע למבוי סתום ולא נוצר דיון פורה שמוביל להבנה והכלה של הדעות השונות, ובעיקר של אלה שקולם כמעט ולא נשמע. בבית הקהילות בחיפה לא מפחדות לגעת בסוגיות אלו ולהעלות אותן על סדר היום.

בית הקהילות בחיפה הוא המרכז הקהילתי הגאה של עיריית חיפה. בחודשים האחרונים מתנדבי ומתנדבות בית הקהילות ארגנו סדרת אירועים מקוונים, שזמינה לצפייה און ליין, ושעוסקת בסוגיות חשובות בקהילה הגאה: היסטוריה להט"בית, תרבות קווירית ושיח על מיניות בריאה. התקיימו הרצאות על הורות משותפת ופאנלים אודות ביסקסואליות, פאן-סקסואליות, זהויות מצטלבות ועוד.

מפגשים חשובים לא פחות נגעו בנושא המיניות, נושא שאינו מדובר מספיק ומאוד רגיש בסוגיות שקשורות להסכמה, ניצול יחסי מרות ושימוש באמצעי מניעה. השיח על מיניות שמתקיים בקרב האוכלוסייה הכללית לוקה בחסר, מוזן בעיקר על ידי הפורנו והתקשורת, וכמובן פונה ברובו להטרוסקסואלים.ות. כאשר מדובר בקהילת הלהט"ב, קיים חוסר גדול של מידע ועיסוק כללי בנושא זה. בסוגיה רגישה זו נגעו ד"ר מעיין פדן, דורון צור, לי ראובני וסער מעוז שדיבר על Chemsex [יחסי מין תחת השפעת סמים].

נושאים משמעותיים נוספים שעלו לדיון בשיחות אלו, עסקו בבני נוער במערכת החינוך (איציק שלם), בריאות ורפואת להט"ב, טיפולים הורמונליים (אלה אמסט) וטיפול רגשי ונפשי (ד"ר ריבי אפרת). בכך בית הקהילות נותן במה לנושאים קריטיים הנוגעים לחברי הקהילה.

לסבית, פמיניסטית, מזרחית, פלסטינית, טרנסית: כל קולות הקשת במקום אחד

כמי שמודעים היטב לחשיבות מתן ייצוג למגוון הקולות השונים בקהילה, הרכיבו המתנדבים רשימה מרשימה של דוברים.ות שהכילה ייצוג ראוי לכל הקשת המגדרית, האתנית והדתית. ניכר כי נעשה מאמץ לתת במה משמעותית לנשים אקטיביסטיות וחוקרות, שלעיתים קרובות מקומן נעדר מהשיח.

באירועים נחשפתי לסיפורה האישי של בתי עזרי, לסבית פמיניסטית מזרחית, ירושלמית שגדלה בבית מסורתי, וחברה בוועד המנהל של האגודה למען הלהט"ב. שמעתי לראשונה על התמודדותה של ד"ר ראודה מורקוס, לסבית פלסטינית. נערכו שיחות עם חלוצות הפמיניזם הישראלי והאקטיביזם הגאה, חנה קליין, מרשה פרידמן וד"ר חנה ספרן, החלוצה הטרנסית נורה גרינברג וההיסטוריונית הטרנסית הפרופ' איריס רחמימוב.

האירועים של בית הקהילות הביאו לקדמת הבמה שיח אודות התמודדויות שונות של חברי הקהילה כמו למשל בפאנל על זהויות מצטלבות או בפאנל "לסבית פוליטית" בהם השתתפו זו לצד זה מי שייצגו מגוון לא רגיל של זהויות. מיכה יהודי, גבר טרנסג'דר דתי שמתנדב בארגון שב"ל; איילה רייפלר, יו"ר משותפת של ארגון "בת קול" – קוויריות דתיות; ספיר סלוצקר עמראן, מייסדת שותפה ארגון "שוברות קירות"; פבל פילופוב, מנחה קבוצת להט"ב דוברי רוסית; אמי שוובסקי, לסבית מתמודדת נפש;  ציפי ערן, אקטיביסטית קווירית פמיניסטית טבעונית נכה; קורל פרז, אוטיסט, ג'נדרקוויר, בי/פאן, מנחת קבוצת הלהט"בים האוטיסטים במרכז הגאה.

חיפה מתרחבת כדי לראות את הקהילה הגאה 

הבחירה לגעת בנושאים שנויים במחלוקת כמו פונדקאות או שאלת ימין-שמאל במסגרת האקטיביזם הגאה, לא מפתיעה לאור העובדה שבית הקהילות פועל בחיפה; עיר האם של הפמיניזם הישראלי ושל הארגון "אישה לאישה", המרכז הפמיניסטי הוותיק ביותר בישראל הפועל מתוך הבנה ושותפות בין נשים ללא הבדל דת, לאום עדה, העדפה מינית ומעמד כלכלי.

סדרת האירועים המקוונים הינה מהלך חכם וחתרני של בית הקהילות, שנתנה מענה לצורך עז בפעילות קהילתית שהצטמצמה בתקופת הקורונה. אירועי האון ליין התקיימו לצד הפעילות השוטפת, הענפה והברוכה של הארגון. בשנתיים האחרונות, מספרת הילה אסיה המרכזת את הפעילות בבית הקהילות, הפיקו במרכז יותר מ-58 אירועים ומפגשים קבוצתיים. קמה מלתחה שמאפשרת לא.נשים להתנסות בנראות מגדרית אחרת, הועברו מעל לשלושים הרצאות וסדנאות שונות על הקהילה הגאה, נעשה מיפוי של כל השירותים שניתנים לקהילה הגאה בעיר ועוד.

יותר מארבעים עסקים חדשים חתמו על התו הגאה כשיתוף פעולה בין האגודה למען הלהט"ב ובית הקהילות. נפתח קו תמיכה בערבית ובעברית לחברות קהילה חיפאית, בתקופת הקורונה והוקם  פרויקט מענים ללהט"ב במצבי חירום. במקביל לכל אלה, טיפלו המתנדבות באינספור מקרי רווחה.

"בית הקהילות" הוכיח בשנים האחרונות מהי פעילות פמיניסטית סולידרית ורדיקלית שנותנת מקום לכולםן. וכך, למשל, מצעד הגאווה האחרון (2019) בחיפה הונחה על ידי בר עמר, לסבית ורכזת באיגי (ארגון הנוער הגאה), אמילי מטאיס, טרנסית פעילה ותיקה בבית הקהילות, זוהרה פלטינום, מלכת דראג ואמיר חליל, הומו ערבי ורכז באלואן, הקבוצות הערביות של איגי.

ה"איך" ולא רק ה"מה": ניהול שיתופי מביא לבמה את כל הקולות  

לילית ברתנא, מתנדבת בבית הקהילות מזה כשנה, מספרת על תהליך העבודה: "כשאנחנו מארגנות את ההרצאות והפאנלים אנחנו מנסות לחשוב מה חסר בשיח הקהילתי היום, איזה קולות יש להביא לקדמת הבמה, ואיך לבסס את הנרטיב הקהילתי כאחד פמיניסטי, רדיקלי וסולידרי לכל תתי הקהילות תחת כותרת ה"להטבפא"ק" (וגם קהילות שמצטלבות איתנו). הרבה מהתוכן שאנחנו מעלות סובב סביב חוויות אישיות של א.נשים  וזה יוצר אוסף של פרטים קטנים שמצטברים יחד לראייה פוליטית רחבה יותר".

עוד מוסיפה לילית על האופי המיוחד של העבודה בבית הקהילות: "אני חושבת שבהרבה מהאירועים הצלחנו לעשות את זה, ובהרבה מהם גם היה לנו מקום לשיפור. אנחנו בתהליך שיתופי של עשייה ולמידה, מתייעצות על רוב הנושאים ומנהלות את ההחלטות ביחד. יש לנו עוד המון לאן להתקדם ולהשתפר, אבל בעיניי האופן בו הצוות מתנהל חשוב (ומוצלח) כמעט כמו התוכן שאנחנו מוציאות".

הילה אסיה גם היא מדברת על הייחוד של שיתוף הפעולה בבית הקהילות: "ההישג הכי גדול שלי, שאת רוב הדברים לא עשיתי לבד- האמת היא שחלק נכבד מהעשייה פשוט לוותה על ידי. ההישג הכי גדול שלי היה לשחרר מהכוח שלי ולחלק אותו לכל עבר- כי הקהילה הגאה שייכת לאנשים הנהדרים שמרכיבים אותה, שמרכיבות את בית הקהילות".

מה שמתרחש בתוך בית הקהילות הוא ייחודי, וגם ממבט חיצוני, לא מדובר בהתנהלות שרואות הרבה בישראל. ארנון אלוש, מנהל בית הקהילות, מוסיף "הדרך שבה אנחנו בוחרים לפעול אינה מובנת מאליה. השילוב של מערכת עירונית עם קבוצה של תושבים מעורבים הפועלים בתוך המערכת, כשהמטרה המשותפת של כולנו היא בניית קהילה להט"ב מקומית, אמיתית ומשמעותית."

גם רעות נגר, חברה בועד המנהל של האגודה למען הלהט"ב, מפרגנת לבית הקהילות ואומרת: "הן מצליחות להביא אירועים מעניינים שאי אפשר לפספס, כמו ההרצאה של חנה קליין או מרשה פרידמן, עיסוק בפמיניזם גאה או דיון על ימין ושמאל בקהילה. נושאים שאף פעם לא קיבלו את המקום הראוי להם".

אין ספק שב"בית הקהילות" מלמדות אותנו איך לבנות קהילה המושתת על סולידריות קהילתית, מבלי לפחד לפתוח דיונים בנושאים קשים, ולקיימם באופן מכבד שמאפשר שיח בונה.

לכתבות נוספות בנושא הקהילה הגאה לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: זוהרה פלטינום במצעד הגאווה בחיפה 2019, צלם: אייל מור.