מאת: נועה בורשטיין חדד ולירון לביא
מערכות הביטחון של ישראל כמו גם אזרחיה, הופתעו הבוקר (יום שבת) על ידי מטחי רקטות מסיביים מעזה לכל רחבי הדרום ומרכז הארץ. במהרה הסתבר שמטחי הרקטות היוו רק פעולת הסחה, כשהחלו להגיע דיווחים מתושבי ותושבות הדרום על מאות חמושים פלסטינים שמסתובבים ברחובות הערים, המושבים והקיבוצים ומוציאים להורג אזרחיות ואזרחים.
השעה הייתה שמונה בבוקר, עוד רצנו למרחבים המוגנים בטרם הדלקנו את מקלטי הטלוויזיה וגילינו שהמידע המגיע אלינו בוואטסאפ, בטיקטוק ובטלגרם, מעודכן ונרחב פי כמה ממה שהמערכות הרשמיות מסוגלות לספק. השורות הללו נכתבות שלוש שעות לאחר מכן, כשערוצי החדשות כבר הצליחו להסתנכרן עם הרשתות החברתיות, להדביק את הפער ובעיקר, להבין שח'יר לא יצא מהממשלה או ממערכת הביטחון שנכון לרגע זה לא מצליחה להגיב כראוי תקשורתית לאירוע.
גם פיזית, לקח לצה"ל ולמשטרה זמן רב להגיע לשדרות. בקיבוץ בארי וישובים נוספים עדיין מתחננים לסיוע, כשחמושים פלסטינים מסתובבים ברחובות, פורצים לבתים, חוטפים ורוצחים אזרחיות ואזרחים. במקביל, החמושים הפלסטינים מצלמים סרטונים ומדווחים על השתלטותם על יישובים ועל תחנות משטרה באין מפריע. אף גורם צבאי לא מגיע – ולא ברור למה. הדיווחים מהטלגרם מציירים תמונה מזעזעת, מחרידה ועצובה. יתכן וחיילי צה"ל לא מגיעים לאזור כיוון שהם היו הקורבנות הראשונים של האירוע המפתיע הזה, שלא דילג על מוצבים צבאיים בגבול. ייתכן וזה גם מסביר את הכניסה והיציאה החופשית של החמושים הפלסטינים (כמו גם עזתים לא חמושים), מעזה לישראל ובחזרה. סרטונים מזעזעים הגיעו גם מאזורים אחרים בעוטף, כשמאות חמושים הפתיעו צעירים שבילו במסיבת טבע. אותם צעירים נמלטו לתוך החורשות ובמשך זמן רב הסתתרו בין העצים. בריאיון מהיר בחדשות 12 סיים את דבריו אחד הצעירים כשאמר "אני מקווה שתוכל לראיין אותי אחרי שזה ייגמר. אני מקווה שאני אחיה". נכון לשעה זו עדיין נעדרים עשרות צעירים ומשפחותיהם תרות אחר מידע.
אם כן, פחד אלוהים. חמושים ממשיכים להסתובב באופן חופשי ברחובות היישובים ועל פי פרסומי חמאס, כארבעים ישראלים כבר נחטפו לרצועת עזה. מתוכם אזרחים – פעוטות, זקנות, גברים ונשים ומתוכם חיילים. כעת החל חיל האוויר להפציץ מוקדים ברצועה והפרשנים באולפן מתייחסים לעיקר בעיניהם: ש"עזה תעלה באש".
בחדשות קוראים לזה "תרחיש אימים" ואוהד חמו, פרשננו לענייני ערבים, שחי ונושם דיווחים פלסטיניים, טוען שאין שום עילה לאירוע ומדובר בהפתעה אסטרטגית אמיתית. אליעזר צ'ייני, מפקד חיל הים לשעבר, מדבר על כישלון קולוסלי של המערכות – שלא היו מוכנות בשום צורה לאירוע הזה ובקצה כל פאנל טלוויזיוני נמצאת ההשוואה הבלתי נמנעת למלחמת יום הכיפורים שהתרחשה לפני חמישים שנים. ישראל נתפסה לא מוכנה ואזרחיה נמצאים, היום כמו אז, תחת מתקפת דמים.
סכנת הזחיחות
מי שמעודכן באירועים המתרחשים בגדה המערבית בשנה האחרונה (רובם לא מגיעים לערוצי החדשות הממלכתיים), אולי לא כל כך מופתע הבוקר. המתקפה הפלסטינית של הבוקר תוכננה בקפידה זמן רב והיא תגובה אכזרית ואיומה לחוסר האונים בו נמצאים הפלסטינים בשנה האחרונה.
מזה שנה שג'נין טול כרם ושכם נמצאות תחת התקפות צה"ל. בתירוץ של "טיהור מחבלים", נכנס צה"ל פעם אחר פעם למחנות הפליטים ומשאיר אחריו חורבן והרס. אין זה מצדיק את הטבח האכזרי אליו היינו עדות היום, אבל זה אולי יכול קצת להסביר את המניעים אליו. מה גם שנראה שניסיונות צה"ל להוריד את מפלס הטרור בגדה המערבית רק הביא לתגובה קשה וחריפה יותר מכיוון עזה.
בנוסף לתקיפות צה"ל, מתנחלים בבקעת הירדן ובגדה המערבית עברו למצב תקיפה קבוע בגיבוי צה"ל והממשלה. בטיקטוק ובטלגרם רצים כבר שבועות סרטונים קשים בהם נראים מתנחלים תוקפים, שורפים, עוצרים, יורים ללא אבחנה וכל זה בגיבוי החיילים במקום. ממשלת הימין (על מלא), התירה את דמם של הפלסטינים לכל מתנחל ומאפשרת פרעות ופוגרומים בתכיפות גבוהה ביישובים פלסטיניים תחת מה שהשר לביטחון לאומי מגדיר כ"משילות".
לפני כמה חודשים התראיין ראש הממשלה בנימין נתניהו לערוץ 14. בריאיון הוא אמר ספק בציניות, ספק ברצינות שממשלת ה"ימין על מלא", מפריעה לו לעשות ימין על מלא. בפרשנות פשוטה, ממשלת ישראל – וכך גם אזרחיה, שבויים חזק חזק בידיים של נציגי המתנחלים, סמוטריץ', בן גביר, סון הר מלך ואבי מעוז, הטוענים שהם מייצגים את כלל ציבור הכיפות הסרוגות והמסורתיים בישראל אך בפועל, דואגים לשינוי ייעודי תקציב, תגבור כוחות ביטחוניים, העברת תקציבים ותשומות אך ורק להתנחלויות. בין אם הם עושים את זה תוך לחץ על ראש הממשלה, כפי שרמז נתניהו בריאיון ובין אם הם עושים את זה מתוך התססה של השטח: רצח ופגיעה בפלסטינים, הקמת סוכה ותפילה במרכז יישוב פלסטיני, שריפת בתים ורכבים, אלימות יומיומית שהפכה לשגרה, התוצאה זהה: תשומות בטחוניות ותקציביות המופנות ליהודה ושומרון על מנת להצליח בכל זאת לשמור על איזהשהו סטטוס קוו.
כשממשלת ישראל שבויה בידי נציגים חסרי כל הבנה צבאית, בטחונית או מדינית, שנהנים לפרוט על המיתר המתוח של יחסי ישראל והפלסטינים, כמו בודקים מתי יקרע, הופך הצבא לכלי בידיים של פילים בחנות חרסינה. זאת ועוד – חגי תשרי מביאים איתם באופן קבוע סגר על הפלסטינים. חופש התנועה נלקח מהם במלואו, בעוד חברי כנסת (כמובן, מהציונות הדתית), מקימים להם סוכה באמצע הישוב.
אלימות אזרחית מובילה תמיד לעוד אלימות אזרחית: המתנחלים מתחמשים, הפלסטינים מתחמשים בתגובה. אך מה שנראה כהכנעה וחוסר אונים של הפלסטינים אל מול השלטון הישראלי, מתפוצץ ברגעים אלה ממש בתוך התקוממות אלימה, אגרסיבית ואכזרית כלפי תושבי הדרום, שמשלמים מחיר כבד על חוסר השליטה של ישראל באזרחיה ובנתיניה. אזרחי ישראל בעוטף עזה מתחננים כבר שעות לסיוע צבאי, בעוד הם נלחמים בעצמם בחמושים חסרי כל חמלה ונחטפים לעזה – וכל זה תחת ממשלת ימין על מלא שהבטיחה משילות ובזחיחות חסרת כל בסיס התעלמה מכל הסימנים המקדימים לאירועי היום.
אבל מה הקשר לעזה?
אלה ימי שמחת תורה. בימים בהם אנו מסיימים את קריאת התורה ומתחילים בה מחדש, משומשת התורה היהודית בידיים פוליטיות, על מנת להתסיס, ליצור קרעים, להצדיק אלימות ולמתוח עוד ועוד את המיתר המתוח ממילא של החיים פה. מאז ומתמיד העלימה המדיה הישראלית מאיתנו סיפורים יומיומיים שמתרחשים בגדה המערבית. אחד האירועים האחרונים הללו, הוא כניסתם של כמה קבוצות מתפללים יהודים להר הבית בחג הסוכות, מה שעל פי חמאס מהווה את העילה למתקפה הבוקר.
ישראל נוטה לחשוב על הפלסטינים בשלוש קבוצות מופרדות ומנותקות זו מזו: חמאס בעזה, פת"ח בשטחי הגדה ובבקעת הירדן ו"ערבים ישראלים" החיים בתוך גבולות הארץ. אך כפי שהופתענו שוב ושוב לאורך 75 השנים האחרונות (ורק לאחרונה במהומות מאי 2021), ל"הפרד ומשול" הישראלי אין דריסת רגל במציאות החיים של פלסטינים. כשמדכאים באלימות פלסטינים מהגדה המערבית – הפלסטינים העזתיים מתקוממים, ושלא נופתע אם פלסטינים אזרחי ישראל יצטרפו להתקוממות גם. ממליצות כבר עכשיו למשטרה להיערך בישובים המעורבים, כי כאמור, אלימות אזרחית מובילה לעוד אלימות אזרחית.
העם הפלסטיני פה כדי להישאר והוא נאבק במדינת ישראל מאז 1948, חוסר ההכרה בעם הפלסטיני, בצרכיו והמחשבה שכוח ידכא מאבק אזרחי לעד – הוא תוצאה של זחיחות ישראלית, שמובילה לחוסר הבנה של מי ומה שאנו עומדים מולו וכך, מובילה גם להפתעה הנוכחית, על יכולות התקיפה וההתנגדות הפלסטינית. הציפייה הישראלית, שהפלסטינים ישברו ויסכימו לחיות תחת משטר צבאי קבוע, היא ציפיה לא ריאלית והזחיחות הישראלית שנוצרה סביבה – היא הרסנית.
הבוקר התעוררנו למתקפה מתוכננת היטב, המשלבת ירי רקטות לכל רחבי הארץ, כניסה ימית וחדירה יבשתית של חמושים פלסטיניים לתוך רחובות ערים אזרחיות וכל זה ביום שבת וחג, בהפתעה גמורה עבור רובנו, ממש כמו שקורה מדי שבוע בערים הפלסטיניות.
התאריך הזה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, ערב חג שני של סוכות, 7.10.2023, הוא תאריך שיצרב לדיראון עולם בהיסטוריה של מדינת ישראל, טבח עשרות יהודים בבתיהם, ללא כל אבחנה ולקיחת עשרות חטופים ושבויים. חמאס מצייר תמונת ניצחון לפיה הוא השתלט וכבש חלקים שלמים ממדינת ישראל בעוד צה"ל תוקף מהאוויר בעזה. זהו היום בו הוכרז הצורך בהכרעה בסיפור הישראלי פלסטיני. לא עוד צד כובש וחזק למול קורבנות פלסטינים מדוכאים, אלא הבנה שיש פה עם שאם נמשיך להתעלם מקיומו ולדכא אותו בכוח אנו עלולים לשחזר את ההיסטוריה היהודית שוב ושוב.
שנת 2023 נרשמה כשנה הקטלנית ביותר מאז 2005, עבור פלסטינים בגדה המערבית ובירושלים. עכשיו מסתבר שזו השנה הקטלנית ביותר גם עבורנו היהודים. ליבנו עם משפחות ההרוגים, עם הפצועים, עם הנצורים, החטופים והשבויים.
עָלָה הַמָּוֶת בַּחַלוֹנֵּנוּ וְצָרוּ צְעָדֵינוּ מִלֶּכֶת בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ. וְכָל לֵב נָמֵס כַּמַּיִם וּמַכּוֹתֵינוּ אֲנוּשׁוֹת. כִּי בָאָה עַד יְהוּדָה נָגַע עַד שַׁעַר עַמִּי עַד יְרוּשָׁלִָם: עַל זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה אֵילְכָה שׁוֹלָל וְעָרוֹם אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה: (מיכה א׳ ח׳ט׳):
