יום השיתוק הלאומי יגיע לשיאו בבני ברק. אבל למה בעצם?

מאת: מעין בן זאב

עשרות אלפי מפגינים צפויים לצאת הערב בשעה 19:00 מקניון איילון ולהציף את העיר בני ברק בקולות מחאה. אמנם ארגוני ההתנגדות "עומדים ביחד", "מחאת הסטודנטים" ו"החזית הוורודה" הסירו את השתתפותם, אך במטרה לשמור על חזית מאבק אחידה, החליטו הארגונים לא להשמיע הסתייגות פומבית מהאירוע. בפרופילים הפרטיים ברשתות החברתיות נשמעו אצל המשתתפים קולות חלוקים ומסתייגים. אלון לי גרין, מנהלה הארצי של תנועת "עומדים ביחד" שיתף: "המאבק שלנו הוא לא נגד אנשים, אלא נגד שלטון כוחני. ההפגנה בבני ברק היא נגד אנשים". רבים מהמפגינים רואים בהסתייגות אקט בעייתי שמפלג את חזית המאבק. פרופ' משה הדני, ממובילי מאבק "החלוקים הלבנים" נדרס בבני ברק ונסיבות המקרה בבדיקה. וכך לצד עצירתה של שיקמה ברסלר, ממובילות ההתנגדות, יש סיבות נוספות להצטרפות המוחאים לצעדה השנויה במחלוקת. ובינתיים? מכתזיות יצאו לבני ברק.

טעות אסטרטגית

כמי שיוצאת לרחובות שבוע אחר שבוע, הציבור החרדי הוא ממש לא האויב שלי, אז מי החליט שהוא דווקא כן? מאות אלפי הישראלים המשתתפים במאבק מייצרים מופע מרגש ויוצא דופן. אבל אסור לשכוח –
המחאה היא כלי, היא לא המטרה. התכלית היא להגיע ליום שאחרי עם משטר דמוקרטי וכעם אחד, ואם אפשר, כמה שפחות מרוסק. המחאה לגיטימית כי רבבות של אזרחים מגיעים להגן על מדינת ישראל. אבל איך להיכנס בכח בלב הציבור החרדי תורם להגנה על המדינה? זה דומה יותר למשימת התאבדות לאומית.

ריקלין צייץ: "ההפגנה בבני ברק של הפריבילגים רק מדגישה את הפלא הישראלי: רק בישראל עשירים מפגינים נגד עניים" – חשוב שנזכור, שגם אמירות פופוליסטיות מחלחלות לתודעה האזרחית, ועם כוונה או ללא, ההפגנה הזו היא טרף קל לתומכי הרפורמה שתתויג כגזענית ובריונית. האם נכון לשחק לידיים שלהם בקלות כזאת? והאם נכון להסית את האש מהאשמים האמיתיים, הפוליטיקאים במגדל השן?

מאות אלפים של מפגינים עטופים בדגלי ישראל מונעים מתחושת שייכות לקהילה אזרחית ולמאבק ערכי בשם הדמוקרטיה. אבל תפנית בני ברק שוברת משהו. גילוי נאות: אצלי, אבל לא רק. רבים מוצאים את עצמם בדיסוננס: לפתע, שייכים וזרים להתנגדות, נרתעים מהלך הרוח הנוכחי אבל מזדהים עם המאבק, פועלים בשם מצפן מוסרי דמוקרטי ונוכחים מול מיעוט חרדי, שעיר לעזאזל. מבולבלים? גם אנחנו. הנקודה היא שהצלחנו ליצור מאבק יציב ועוצמתי, אבל הגדרת הציבור החרדי כאויב זרה לרבים מאיתנו ומציפה סימני שאלה וחוסר הזדהות. המאבק בשיאו ולכן יש להיזהר, כי מרגעי השיא הכי קל להתרסק.

משחקי הרעב גרסת ישראל

משהו נרקב מזמן במקרר הארצישראלי, וכבר אי אפשר להתעלם מהסירחון. אבל מקור הריח איננו בבני ברק, אלא בירושלים. המסגור של הקהילה החרדית כאויבת הדמוקרטיה, משרת היטב קודם כל את נבחרי הציבור בכנסת. בסוף, לווין ורוטמן אינם חרדים, ודרעי וגולדקנופף מתגוררים בירושלים. כמה נוח לפוליטיקאים להתהלך בזחיחות במסדרונות הכנסת, ביס בורקס פיצה, ביס גבינה, אנחנו מצייתים למנגנוני ההסתה והכול צ'יל. הם חוטפים פחות, הציבור עסוק בלטבוח אחד בשני ואח"כ גם יהיה את מי להאשים: השמאלנית בוגדת, הימני בור, הקצין אנרכיסט והחרדית טפילה.

עשו לנו שיטת הפירמידה. השנאה תמשיך להעמיק ונתקרב צעד נוסף למלחמת האזרחים שמתדפקת על דלתנו. תרצו או לא, משפחה לא בוחרים, ונראה לי שעדיף שנרד מהרעיון של קין והבל, זה נגמר רע.

ומה אומרים בבני ברק? ועד הישיבות פרסם בשם מר"ן הרב אדלשטיין הוראה להתמודדותם של תושבי בני ברק עם המחאה המתוכננת: "הננו בקריאה לכלל תלמידי הישיבות היקרים, רחקו מהם ומהמונם ולא להיכנס בעמהם בדברים בשום פנים ואופן", בפרסום של ראב"ד בית דין צדק פורסמה אזהרה: "כי אסור לכל בן תורה ולכל בת חרדית להתקרב למקום זה, מלבד מה שיש בזה פרצה גדולה בחומות הצניעות, והוא איסור גמור", ובקריאה מרבני בריר נכתב: "פונים אנו בה לציבור כולו, אנשים, נשים וטף. אין להיגרר לעימות איתם כלל. האחריות על כל אחד ואחד מאתנו להזהיר גדולים על הקטנים שלא להתקרב למקומות התקבלותם, לא לענות להם מטוב ועד רע ולא להיגרר לסביבתם, ובוודאי לא להתווכח עמם. ולא לגרום לחלול שם שמים".

ובינתיים בבני ברק התארגנות של צעירים חרדים מתכננת לקבל את המוחים באופן לא שגרתי. בקבוצת הוואטסאפ שלהם נכתב: "מקבלים בשמחה ושירה את מחאת השמאל בבני ברק". אז אמנם החזית החרדית נראית ברורה, והטקטיקה העיקרית היא להימנע מאינטראקציה עם המפגינים, אבל האתגר שההפגנה הזו מייצגת לא מתחיל ונגמר בחיכוך פיזי בין ציבורים, אלא על המשמעות המהותית, הרגשית והלאומית שהאקט הזה מייצג. ניצחונם של הפילוג והמפלגים, של המצאת השותפים הטבעיים, של השיסוע ושל שנאת חינם. חורבן בית שלישי מתבקע והחברה הישראלית עומדת על סף תהום והסכסוך החרדי-תל אביבי חי וקיים. עם ישראל חי?

צילום תמונת הכותרת: אמנון חורש

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

בשבוע האחרון יזמו אקטיביסטיות פמיניסטיות מחאה נגד הופעותיו של אייל גולן בעיר. הן חילקו פליירים על מכוניות שחנו בסמוך לאיצטידיון בלומפילד בו כתבו על מעשיו של גולן מתוך תיק החקירה בו הוא הואשם בניצול מיני ואלימות מינית של נערות. כעת הן מסבירות מה עמד מאחורי היוזמה ומדוע הן בחרו לעשות זאת.
הממשלה הפלסטינית היוצאת | צילום: רויטרס
לפני כחודש התפטר ראש הממשלה הפלסטיני מתפקידו במהלך שהחל שרשרת של מהלכים ורופורמות ברשות הפלסטינית. מה מסמנים המהלכים האלה, ואיך זה ישפיע עלינו? גלי אלון בסדרת כתבות על הפוליטיקה הפלסטינית

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.