מועצה אזורית חוף הכרמל נמצאת דרומית לחיפה, וכוללת יישובים עירוניים וקהילתיים, מושבים וקיבוצים
המועצה האזורית חוף הכרמל הוקמה ב-2 ביולי 1951. היא ממוקמת ברובה באזור שבין מורדות הר הכרמל והים התיכון: מצפון גובלת בחיפה וטירת כרמל, מדרום בחדרה וממזרח בבנימינה, פרדס חנה-כרכור והמועצות האזוריות מגידו ואלונה. חוף הכרמל מונה כ- 29 אלף תושבים, המתגוררים ב- 27 ישובים. אוכלוסיית האזור גדלה בקצב גידול שנתי של 2.0%, ולפי נתוני הלמ"ס למועצה דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי (נכון לסוף 2016). מאז שנת 2004 עומד בראש המועצה כרמל סלע, ונכון להיום – מעולם לא כיהנה בחוף הכרמל ראשת מועצה אישה.
רותם שטיינר-יוסף, מתמודדת לראשות מועצה אזורית חוף הכרמל.
ראיון שערכה עמה ירדן קינן.
"שיעור הייצוג נשי, או יותר נכון – תת ייצוג נשי – בפוליטיקה המקומית מחייב בדק בית", אומרת שטיינר יוסף. "אינני טוענת כי נשים טובות יותר מגברים, אך וודאי ווודאי שהן אינן פחות טובות מגברים".
היא בת 40, תושבת מגדים. נשואה לתומר ואם לחמישה (שיר- 8, גל- 6, נועה- 5, גיא- 3 ותמר- בת שנה). נולדה וגדלה במושב כפר נטר, לאב חקלאי ולאם מורה וחקלאית. בעת תואר ראשון בחינוך ובלשון עברית מאונ' תל-אביב ומאונ' חיפה. השלימה לימודי תואר שני בלשון עברית באונ' חיפה (2006), ועבדה כמורה, מחנכת ורכזת חברתית בחטיבות הביניים של בית הספר הריאלי בחיפה. בשנת 2010 החלה לעבוד כמרצה ללשון עברית ולספרות במכללה האקדמית גורדון, שם עדיין מועסקת כיום כמרצה, ומשמשת בנוסף כמדריכה פדגוגית וכמרכזת תחום הפדגוגיה במסלול העל יסודי. החלה לימודים לקראת דוקטורט בלשון (2014), אך קטעה אותם לצרכי ההתמודדות לראשות המועצה.
על ילדותה והערכים שספגה בבית היא מספרת:
"הוריי הקפידו לחנך אותנו הילדים להתנדב בקהילה תוך מתן דוגמה אישית, וכך אני נוהגת מאז ומתמיד. כמו הוריי, גם אני מתנדבת כדרך חיים, ומכיוון שדוגמה אישית מהווה עקרון מהותי עבורי בחינוך ילדיי אני מתנדבת ביתר שאת מאז שהפכתי לאם.
בשנים האחרונות אני מתנדבת במג“ב חוף הכרמל, בכבאות והצלה חוף הכרמל (ואף משמשת כחברת סגל הפיקוד), במעונות לילדים ולפעוטות שהוצאו מבתיהם ובמעונות לילדים יתומים, בסיוע אקדמי לסטודנטים נזקקים ובכל הנדרש במושב, כ – 40 שעות בחודש".
מה החזון שלך בתור מועמדת לראשות המועצה?
התחומים העיקריים אותם אני מתחייבת לשנות ובהם ברצוני להתמקד הינם :
- הקצאת משאבים כלכליים ונוספים לפיתוח וקידום החינוך והרווחה תוך מתן דגש על העצמת מעמד איש הצוות החינוכי.
- מתן דגש על עולם הצעירים וההורים הצעירים– שלצערי בשנים האחרונות לא טופל בצורה מספקת.
- עידוד דיון ושיתוף הציבור בנושאי איכות הסביבה השונים המקבלים משנה תוקף בימים אלו.
מזה כשנה רבים בקהילה שלנו נרתמו בכוחות מחודשים למאבק באסדת הגז ובצינור הקונדסט העתידים לקום בשטחי המועצה, בעוד המועצה עצמה כמעט ולא לקחה חלק בנטל. אני מתכוונת להתמודד באמצעות כל הכלים המשפטיים והתקשורתיים שיעמדו לרשותי כנגד האסון העומד לפתחנו, ובה בעת ליצור מערך ניטור, שליטה ובקרה על איכות האוויר ומי התהום, מתוך הבנה שאנו עלולים גם להיכשל במאבקנו המאוחר נגד הטייקונים והמדינה.
- יצירת התשתית להיפרדות עתלית מהמועצה האזורית ותמיכה וקידום הקמת מועצה מקומית עתלית, ובמקביל טיפוח הנהגה צעירה של תושבי עתלית שתוכל לקחת את המושכות.
עמודי התווך אותם אני רוצה להשריש בהתנהלות המועצה אל מול תושביה הינם :
- שקיפות מלאה תוך שימוש בכלי מדיה ואינטרנט לשם אינטראקציה שוטפת עם התושב.
- רגישות והקשבה לרצון התושב – אגיע פיזית לכל יישוב ואקיים בו "שעת קבלה" כל 4 חודשים.
- חיזוק וועדי היישובים השונים – הרחבת סמכויות הוועדים השונים, תוך מתן ליווי צמוד והדרכה ותחת ביקורת קפדנית על קיום חובותיהם החוקיים ותקני איכות שירות ויחס ראויים.
- חיזוק הקהילות השונות המרכיבות את המועצה.
- שמירת אופיו הכפרי של אזורינו וטיפוח החקלאות כמקור פרנסה מכבד.
האם את חושבת שיש משמעות לעצם היותך אישה בפוליטיקה המקומית באזורך?
אני מאמינה כי יש לכך משמעות עצומה.
בינואר 2017 הושק מדד המגדר בשלטון המקומי המציג את שילוב הנשים בתפקידי מפתח ברשויות המוניציפליות. לצערי רק ב- 2% בלבד מהרשויות בארץ עומדת אישה בראש. שיעור הנשים המשמשות חברות מליאה הינו 13% בלבד ואפילו שיעור הנשים בתפקידים סטטוטוריים (מנכ"ליות, יועצות משפטיות, דירקטוריות בתאגידים עירוניים וכו') עומד על 19% בלבד. כך שהעובדות מדברות בעד עצמן.
שיעור הייצוג נשי או יותר נכון תת ייצוג נשי מחייב בדק בית. אינני טוענת כי נשים טובות יותר מגברים, אך וודאי ווודאי שהן אינן פחות טובות מגברים. אני בטוחה כי כמו בהרבה תחומים אחרים, כל שנדרש זה כוח חלוץ שיפרוץ את הסכר ולאחריו תגענה נשים רבות והמציאות תקבל גוונים אחרים, שוויוניים יותר.
מדוע לדעתך הנציגות הנשית בתפקידים ציבוריים במועצה בה את גרה עומדת על פחות מ-20% בלבד?
שיעור הנשים החברות במליאת המועצה הנו 18% בלבד. אני סבורה כי ישנן שתי סיבות מרכזיות למצב הדברים העגום הזה:
- נשים רבות ואיכותיות מחכות שיפנו אליהן, שיציבו אותן…בעוד שלגברים קל יותר להציב עצמם.
- ישראל היא אולי אחת החברות היחידות בעולם המערבי המתקיימת במצב לוחמה תמידי. כפועל יוצא מכך, החברה הישראלית מקבלת את מועמדותו של גבר, לוחם ומפקד לשעבר, בקלות לעומת מועמדותה של אישה, שעל פי רוב חסרת רקע צבאי.
הרעה החולה שנוצרה בעקבות מצב זה הינה כי דפוס חשיבה זה קיבע ומקבע ניהול כפיקוד ולא ניהול כמנהיגות.
יש הבדל מהותי בין מפקד אשר קובע, ובין מנהיג אשר מקשיב. לצערי התרגלנו ל"אני אוביל, אני אקבע" במקום לדרך הטובה יותר (ואולי גם הנשית יותר) של "אני אקשיב, אני אתייעץ", וכן בסופו אני גם אכריע אבל תוך מתן משקל רב לדעת אחרים, אנשי מקצוע ולא רק לדעתי ואנשי שלומי.
מה אפשר לעשות כדי לשפר את הנתון הזה?
ראשית, עצם מועמדותי שינה מעט את הלך הרוח. פונות אלי נשים רבות המביעות הערכה לעצם ההעזה. אני בטוחה כי הלך הרוח השתנה במקצת. מתוך תקווה וראייה מפוכחת של המציאות על פיה יש סיכויים טובים מאד כי אבחר, אוכל ליצור שינוי אמיתי הן ביחסה של המועצה לתושב, והן בדפוסי החשיבה ביחס לנשים. ובנוסף אני כמובן מתכוונת לעודד מנהיגות ויזמות נשית הן בקרב נערות והן בקרב נשים בוגרות מתוך הבנה וידיעה ברורה כי השוויון המיוחל הינו רק עניין של זמן ואני רק עוד חוליה בשרשרת ההיסטוריה.
מתי החלטת שאת רוצה להשתלב בפוליטיקה המקומית, ומה הניע אותך לעשות את זה?
קשה לי לשים את האצבע על יום מסוים או אירוע ייחודי. במהלך חופשת הלידה האחרונה שלי, החמישית, הבחירה קרמה עור וגידים. תמיד הייתי מעורבת מאד בקהילה, תמיד התנדבתי במיזמים רבים ועזרתי לסובבים אותי, ותמיד שמעתי אמירות כמו : "אנחנו זקוקים לאנשים כמוך בהנהגה", "חבל ששם למעלה אין יותר אנשים, כמוך, שאכפת להם" וכו'. במיוחד נוכח מספר מיזמים שהצלחתי לייסד, למרות כשלונם של אחרים וחרף העובדה שמסביבי אנשים אמרו נואש. עם הזמן האמירות סביבי שאני בעלת היכולות, הניסיון ותכונות האופי המתאימות לתפקיד חלחלו. לשמחתי, היה לי המזל שגם בחיי הפרטיים הגעתי לנקודה בה אני יכולה לפנות זמן ומשאבים על מנת לממש את ההחלטה.
בראשות המועצה האזורית חוף הכרמל מעולם לא עמדה אישה. כיצד לדעתך יקבלו התושבים את הרעיון שאת מתמודדת? מה הפידבקים שקיבלת בינתיים?
למען האמת בתחילה מאד חששתי. גם התגובות הראשוניות, בייחוד מגברים, היו "מה לאישה ולתפקיד ראש המועצה", "אין לך סיכוי, את בחורה חמודה אבל 'הם' יאכלו אותך בלי מלח"… אבל דווקא נשים מאד חיזקו אותי. לשמחתי, לאחר תקופת מה, גם אותם הגברים, אשר בהתחלה לא האמינו ברעיון של אישה בתפקיד ראשת המועצה, שינו דעתם וכעת תומכים בלב שלם במועמדותי. אני חושבת שחלק מהאנשים היו פשוט צריכים זמן להתרגל לרעיון וחלק מהאמירות הראשוניות היו מכיוון שהם חשו רצון לגונן עלי. כעת התגובות אוהדות ביותר ורבים רבים, נשים וגברים כאחד, אומרים לי שהם שמחים שסוף סוף אישה העמידה עצמה לבחירה וכי השוויון המגדרי בפתח.
איזה מסר יש לך לנשים שקוראות את הריאיון הזה?
הסיסמה של מעוז הגבריות הישראלית, סיירת מטכ"ל, היא "המעז מנצח". בדברי ברכתו של יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, לנשיא הנבחר, ראובן ריבלין, הוסיף אדלשטיין לסיסמה זו ואמר: "לא רק המעז מנצח, המתמיד, המאמין, זה שדבק במטרה הוא המנצח".
אני קוראת לכן הנשים שקוראות ראיון זה לחלום, להעז, להאמין ובייחוד להאמין בעצמכן.
בסופו של יום כולנו, נשים וגברים, כולנו רוצים להשאיר לילדינו עולם שוויוני, מקום בו לא יגבילו את היכולות שלהם בגלל מינם. אם תנסו, ההצלחה אינה מובטחת, אך אם לא תנסו, בוודאות לא תצליחו.
התמונה באדיבות רותם שטיינר-יוסף. צילום: רונית ולפר.
