Reading Time: 3 minutes

הקול ה"לטינקס" אינו מונוליטי

גם בבחירות 2020 נותר הקול הלטינקס מסקרן ובלתי צפוי. ארנה רז על המורכבות של הקהל המורכב, המתוחכם וככל הנראה - המכריע בבחירות בארה"ב
Reading Time: 3 minutes

קבוצת המצביעים המסקרנת הנקראית "לטינקס" (latinx) היא למעשה המיעוט הגדול ביותר בארצות הברית: אלו שמוצאם או מוצא משפחתם הוא במדינה דוברת ספרדית. אתן מכירות אותן כ"לטינים" או "היספנים" – מושג שלאחרונה ירד משימוש בשל קונוטציות גזעניות שהוא מעורר. המושג לטינקס, במקום לטינים, נכנס לשימוש לאחרונה בהשפעת שיח מגדרי וקווירי שמנסה להשתמש במונחים נייטרלים מבחינה מגדרית.

על אף שעל פי כל התחזיות, בעוד כעשרים שנה תהיה ארצות הברית מדינה המורכבת מרוב של דוברי ספרדית, אחוז ההצבעה בקרב ה"לטינקס" הוא באופן מסורתי נמוך מאד. בארצות הברית ישנם כ32 מיליון לטינקס בעלי זכות הצבעה, אבל כנראה שלפחות 57% מהם לא יצביעו בבחירות ולא ישלחו טופס הצבעה כמכתב. ישנן סיבות שונות מדוע אחוז גבוה כל כך של לטינקס לא מצביעים. רובן קשורות בחוסר האמון הקיים בממסד הפוליטי.  בשיחה עם פרופסור ליסה גרסיה בדויה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, חוקרת של הפוליטיקה הלטינקס, בפודקאסט הפוליטי של NPR, היא נתנה דוגמה שתוכל להסביר את הטעות בגישה לקהל בוחרים זה.

בספטמבר האחרון, לאחר מותה של השופטת רות ביידר גינצבורג ולפני שהנשיא דונלד טראמפ בחר באיימי קוני בארט כמועמדת לבית המשפט העליון, הוא שקל את מועמדותה של השופטת ברברה לגואה ממיאמי לתפקיד. לגואה היא ממשפחת גולים קובנים, כך שמעבר לאיכויות של השופטת לגואה שנחשבת לשופטת שמרנית, היה רצון עז מצידו של טראמפ לשאת חן בעיני הקהילה הלטינקס בפלורידה. כידוע, לבסוף היא לא נבחרה.

פרופסור בדויה מסבירה שגישה פשטנית זאת לא רק שאינה מוצאת חן בעיני הבוחרים הלטינקס, אלא שהיא גורמת לניכור. יש כאן הנחות סטריאוטיפיות שגויות, ואי הבנה תהומית של קהל הבוחרות והבוחרים הלטינקס. בראש ובראשונה יש להבין, שקהל זה אינו מקשה אחת, המילה שחוזרת על עצמה בכל דיון על הקול הלטינקס היא שזה אינו קהל ״מונוליטי״, אלא שיש כאן מגוון דעות, אמונות, רגשות וצרכים.

עד שנות ה70, כשמהגרים לטינקס רבים הגיעו לארצות הברית, מרביתם היו במקור ממקסיקו והתיישבו במיוחד בדרום מערב ארה"ב (אריזונה, טקסס וגם קליפורניה). המהגרים מקובה התיישבו בעיקר בפלורידה ובפורטו ריקו. נכון להיום, קיין מגוון עצום של לטינקס שמגיעים מדינות רבות ושונות. חלקם דוברים ספרדית וחלקם פורטוגזית. חלקם כהים וחלקם בהירים. הם מגיעים משכבות סוציו אקונומיות שונות ומרקעים שונים ועדיין, בשנת הבחירות של 2020, אפילו השמרנים הדתיים שבהם, אפילו אלו שמתנגדים להפלות, דואגים מאד גם לשאר הנושאים שעל סדר היום כמו הטיפול במגפת הקורונה, החינוך, הבריאות והאפשרות לעבודה.

כמו בקהל הבוחרים הלבן, גם בין הלטינקס קיימים הבדלים מגדריים. הגברים למשל, יותר מתרשמים מהמצ׳ואיזם של טראמפ בעוד שרבות מהנשים מסתייגות מאוד מהתנהלותו והתבטאויותיו. קיים גם הבדל עצום בין מהגרים שברחו ממשטר סוציאליסטי עריץ כמו זה שבקובה, ניקרגואה וונצואלה או הגיעו ממקסיקו והפכו לאקטיביסטים. ישנם גם לטינקס שאינם מהגרים, אלא שמשפחתם חייתה בארצות הברית עוד מהתקופה שחלק ממדינות הדרום היו שייכות למקסיקו.

מומחים רבים מסכימים על כך ששתי המפלגות האמריקניות, הדמוקרטית והרפובליקנית, לא מצאו עדיין דרך מכבדת לדבר אל קהל הבוחרים הלטינקס המורכב: מודעות הבחירות בספרדית פשטניות ולא עוסקות בנושאים שעל סדר היום. הבוחרים הלטינקס מתלוננים על כך שהפוליטיקאים, משתי המפלגות, נזכרים בהם רק אחת לארבע שנים וחושבים שהם יוצאים ידי חובה אם הם משמיעים מוזיקת מריאצ׳י מסורתית, או מכניסים לנאום הבחירות ביטוי בספרדית. כך הסתבכה גם הילרי קלינטון בשנת 2015 בזמן מסע הבחירות שלה לנשיאות. כשבנאום לפני בוחרים לטינקס באיווה היא השוותה את עצמה ל״אבואלה״ abuela, סבתא בספרדית, ונקראה בכינוי הגנאי החמור ביותר: hispandering – משחק מילים על המילה היספנים וסירסור (משמעות המילה pandering  היא לסרסר, והיספנים היה השם המקובל לקהל הלטינקס באותה תקופה. הכוונה הייתה שקלינטון "מסרסרת" בלטיניות). ההשוואה של קלינטון את עצמה לסבתא הלטינית אף זכתה להאשטג פופולארי בטוויטר – NotMyAbuela# 

נראה שהלטינקס הם קהל מתוחכם הרבה יותר ממה שהפוליטיקאים מעלים על דעתם. ניכר שמדובר בקהל מצביעים שרגיש לכל מה שמריח מהתנשאות וקולוניליזם. יש להם גם ניסיון רב שנים עם אפליה ממסדית, ואם הפוליטיקאים רוצים את הקול שלהם, שפעמים רבות הופך לקול המכריע בבחירות, הם דורשים שיקשיבו להם ויתייחסו אליהם ברצינות.

חוקרות וחוקרים של הקול הלטינקס מסכימים על כך שיש קשר בין המציאות והאתגרים שאיתם מתמודדים חברי  קהילות הלטינקס השונות ודפוסי ההצבעה שלהם. כיום נוספה לכל אלו מגפת הקורונה וכמובן, גם נושא ההגירה הלא חוקית כשלרבים מהלטינקס ישנם קרובים שהם מהגרים לא חוקיים ובסכנת גירוש.

נושא היחס למהגרים הוא נושא כאוב המעיק על בוחרות ובוחרים רבים, במיוחד כשמדובר בילדים. אחד הדברים הראשונים שעשה הנשיא טראמפ היה תכנית ״אפס סובלנות״ להגירה לא חוקית. אמנם המדיניות הקשה כלפי מהגרים לא חוקיים הייתה קיימת גם לפני טראמפ ואפילו בתקופת אובמה, עם גירוש והפרדת משפחות, אבל טראמפ יישם טכניקות גירוש אכזריות מהקודמים לו. בסוף שנת 2017 החל בחשאי פיילוט הפרדת ילדים מהוריהם: בגבול בין מקסיקו לארצות הברית, הילדים הופרדו מההורים, כשאלו גורשו לארצות מוצאם והילדים נשארו בארצות הברית. בתחילה הם שוכנו בכלובים. התכנית הלא אנושית הזו נמשכה בגלוי בשנת 2018. נתונים מראים שעד שהתוכנית הופסקה, לאחר לחץ ציבורי, הופרדו 4368 ילדים מהוריהם. 545 מהם לא הוחזרו עד היום.

אמנם המדיניות של גירוש היא כלפי "לא חוקיים" ולכן גם לא מצביעים, אבל היא משפיעה מאד על קהילת הלטינקס, הן בשל קרובי משפחה בצד הלא חוקי של הגדר והן במובנים אמריקאיים: היחס של החברה האמריקאית כלפי לטינקס הולך והופך חשדני והחשש מהמשטרה ומICE (משטרת הגבולות האמריקאית) בקרב אנשים בקהילות לטיניות הולך וגדל.

הפרדת הילדים מהוריהם היא תוצאה של הבטחת הבחירות של טראמפ בשנת 2016 למדיניות של "אפס סובלנות". מעל המועמדות שלו לכהונה נוספת בשנת 2020 מתנוסס דגל אדום ועליו המספר 545.

מהגרים במאהל מאולתר מחוץ לתחנת משמר הגבול בטקסס, ארה"ב. 15 במאי 2019. צילום: לורן אליוט / רויטרס
מהגרים במאהל מאולתר מחוץ לתחנת משמר הגבול בטקסס, ארה"ב. 15 במאי 2019. צילום: לורן אליוט / רויטרס

 

צילום תמונה ראשית: FLICKR/JOE PLETTE

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

הומלסית פוליטית: על פוליטיקה פמיניסטית קווירית

Reading Time: 5 minutes הפוליטיקה הגברית המסורתית כולאת אותנו בזהויות פוליטיות שכובשות אותנו ודורשות ויתורים. פוליטיקה פמיניסטית קווירית יכולה להרשות לנו תנועה בעמדות ובזהויות הפוליטיות שלנו, כזאת שמתאימה למציאות מורכבת ויכולה גם לקדם פוליטיקאיות ופוליטיקה של נשים

יום המאבק באלימות כלפי נשים: למה לפעול אם אפשר לדבר?

Reading Time: 3 minutes יום המאבק באלימות כלפי נשים 2020 אפשר לנו להשתתף במגוון פאנלים, כנסים, מפגנים, ולהיחשף לתכנים שיעוררו מודעות. אבל כבר שנים שהמודעות הגוברת לא ממגרת את התופעה. מה כן יכול לעזור לנו להיאבק באלימות שמופנית לנשים?

יציאת יהודי ארצות ערב ואיראן: המירה את הכסף לצמיד זהב ונסעה

Reading Time: 3 minutes טוני גדלה בקהילה היהודית באלכסנדריה, חלמה להגיע לישראל, והצטרפה למחתרת הציונית. לאחר כט בנובמבר ארצות ערב פנו כנגד היהודים, והיא מצאה עצמה "מזרחית" בישראל. ביום לציון יציאת יהודי ארצות ערב ואיראן, זהו סיפורה