גאווה ותיעוב במצפה רמון

אתמול בצהריים פורסמה הודעת הבהרה מטעם מתנ"ס מצפה רמון, שההרצאה שאמורה להתקיים בו הערב "לא באחריותו, לא מתקציבו והיא מתקיימת לאחר תביעה שהוגשה לגבי קיומה". ההרצאה המדוברת נקראת "אמן על הילדים שלי" והיא עוסקת ב"מה שכל הורה חייב לדעת על ההתפתחויות בבתי הספר בישראל 2023". זו הרצאתה של לא אחרת מאשר עו"ד רוני ססובר, שהייתה אחראית על חשיפת הילד הטרנס* מגבעת שמואל ועל ההפגנות שקיימו הורים נגדו. ססובר האשימה את בית הספר בו למד הילד בהסתרה ובפגיעה בערכי התורה, שאינם יכולים להכיל את "בלבולי הזהות הפרוגרסיביים" לתפיסתה.

ההרצאה, כפי שניתן להבין מההסתייגות של המתנ"ס שפורסמה, הציתה דרמה מקומית במצפה רמון ששורשיה נעוצים עמוק בשינויים שעוברים על העיר בשנים האחרונות. בצעירותי, שעברה עלי בדרום, מצפה רמון נתפסה כעיר ססגונית, ליברלית, בה מתגוררים אמנים רבים וקהילות ותיקות גם יחד. המרחב הפתוח, המכתש העצום והשקט המדברי סיפקו תחושה של חופש ושחרור. אך בשנים האחרונות, עם חדירת הגרעינים התורניים ליישוב, הדברים החלו להשתנות.

רק בשנה שעברה סערה העיר בעקבות דבריו של הרב קוסטינר, ראש ישיבת מצפה רמון ואחד מרבני מפלגת "נעם" (כן, זאת של אבי מעוז), נגד הקהילה הגאה. קוסטינר תועד כשהוא תוקף את חברי הקהילה ואומר לתלמידיו "לא להתבייש, לקחת אומץ, איפה שאתה עובד, להגיד – הומואים הביתה". "רשע, רשע ועוד רשע. מי שיודע כמה אלימות יש שם, רשעים, רשעים והם הולכים להכניס לכל בית את השיגעון הזה".

דבריו מהדהדים את אותה "חרדה" הנובעת מהרצאתה של ססובר, על הלהט"בים האלה ש"חלילה", יכניסו את השיגעון שלהם לכל בית בישראל. הרוח הדרמטית של הדברים ולשון האזהרה המסמנת את הלה"טבים כאויבים מסוכנים, חוזרת על עצמה בכל המקרים. אבל תכף נחזור לזה.

לפני כשמונה חודשים אמור היה להתקיים אירוע שירה קווירי בספרייה של מצפה רמון. לחברי הקהילה שארגנו את הערב נמסר כי "נאסר לקיים בספריה כל אירוע אמנות להט"בי". רז גלוזמן, רכז.ת "המרחב הגאה" במצפה מספר.ת שהם פנו למתנ"ס המקומי (אותו אחד מתחילת הכתבה), אליו כפופה הספרייה ואף לדירקטוריון המתנ"ס. "לצערנו הבנו שאין עניין לקיים עמנו כל דיאלוג". לבסוף, פנו חברי הקהילה הלה"טבית לאפיק משפטי ואז הגיע האישור לקיום האירוע.

מבדיקת פוליטיקלי קוראת עולה כי המתנ"ס התנגד לקיום הרצאתה של עו"ד ססובר בשטחו. אך אנשי הגרעין התורני ביישוב, אולי מתוך כוונה ליצור סימטריה של אירועי הספרייה מלפני שמונה חודשים, הגישו עתירה באמצעות ארגון "חוננו", הדורשת לקיים את האירוע במתנ"ס. כך, למעשה, נכפה האירוע על המתנ"ס ואנשי מצפה רמון מצאו את עצמם פותחים את חודש הגאווה עם הרצאת שנאה.

את ארגון "חוננו" לא הכרתי. מהצצה באתר הארגון מצוין כי הארגון הינו ארגון לסיוע משפטי-לאומי אשר "הוקם במטרה לסייע לכל אדם – חיילים ואזרחים כאחד – בהתמודדות עם פרשות משפטיות אליהן נקלעו על רקע המצב הבטחוני הרעוע בארץ". מה לזה ולקיום הרצאה של מתנגדת להט"ב? מה המשמעות של להגדיר את ה"אירוע" כאירוע בטחוני? האם הגרעין התורני וארגון "חוננו" רואים בקהילת הלהט"ב אויב אשר מסכן את חייהם/ביטחונם? האם הגרעין התורני חש מאוים? או שמא מדובר שוב, באותה טרמינולוגיה דרמטית, המזהירה מפני ומסמנת לה"טבים כאויבים שיש למגר?

כך או אחרת, שעות ספורות לפני מועד קיום הרצאתה, הודיעה עו"ד ססובר שלא תוכל להגיע לבסוף לעיר. מי שהחליפה אותה הייתה לא אחרת מאשר גלי בת חורין, מייסדת פורום "קפה שפירא" (אחד מארגוני "הפורום למען המשפחה" שחתום על הפלת חוק האזיק האלקטרוני) וגם מי שכתבה לאחרונה את מניפסט השנאה "להט"ביסטאן". גלי בת חורין מזוהה עם המסרים של הרב טאו לפיהם: הפרוגרסיביות תמיט עלינו חורבן. המסר הזה הוציא את בת-חורין וחבריה לקרב מאסף נגד כל סממן להט"בי או פמיניסטי ועם המסר הזה הגיעה אמש למצפה רמון.

על פי הדיווחים שקיבלנו לאורך האירוע, ההרצאה התנהלה בכוח הזרוע: "מעל עשרים סדרנים פרטיים, רובם עם אקדחים, שמרו על חלל האולם. מי שסומן – הוקף על ידם. מיליציה מקומית", סיפרו לנו חברי הקהילה שהגיעו למחאה מול המתנ"ס. אלו שנכנסו פנימה ניסו לעמת את בת-חורין באמצעות שאלות נוקבות ומחקרים מוכחים – אך הם הוצאו באלימות מהאולם. אחת מאותן נשים הוצאה מהאולם על ידי בת-חורין בעצמה, שמשכה בשיערותיה.

רז תיאר.ה טלטלה קשה לחברי הקהילה ביישוב, "ששמעו מבחוץ ומבפנים את דברי ההסתה של בת-חורין ואת התשואות הרמות של חלק מהנוכחים במקום".

זה זמן רב שהקהילה הלהטב"קית במצפה רמון נאבקת באלו המבקשים לכלותה.  בין אם זה בניסיון לחבל במצעד הגאווה בשנה שעברה, שריפת דגלי גאווה, אמירות פוגעניות כלפי הקהילה, ביטול אירועים ואתמול בערב, באירוע פתיחה חגיגי לפתיחת חודש הגאווה הארצי – הרצאה של מי שחרתה על דגלה מלחמה בלהט"ב.

האירועים הללו מציירים תמונה מדאיגה, של צביון הולך ומשתנה בעיר, הקשור קשר הדוק לכניסת הגרעינים התורניים אליו. שינויים באוכלוסיות תמיד מייצרים מתחים מקומיים. פעמים רבות, המתחים נפרמים בהדרגה למרקם חיים המאפשר לכל תושבי המקום לחיות את חייהם בשלווה. במקרה של מצפה רמון, לא מדובר עוד במתחים בלבד, אלא בהתגברות אלימה ובניסיון להשתלט, להפלות ולמדר קהילה שלמה מהעיר. קהילה שמצפה רמון הוא הבית שלה מזה שנים רבות.

הדבר המתבקש והנכון, עבור כל מי שמבקש.ת שכבוד האדם וחירותו ישמרו, וכאקט של סולידריות- להגיע ולתמוך במצעד הגאווה שיתקיים ביישוב ב30.6. לא להשאיר אותם לבד. הגרעין התורני בוודאי יהיה שם ויפגין נגד, בלהט ובנחישות. הקהילה במצפה זקוקה היום לתמיכה שלנו כדי שנוכל למנוע פגיעה ואפליה של קבוצות באוכלוסייה. היום זה הם ומחר זה אנחנו.