מאת: לילי הלפרין
מימון ההמונים שהסתיים בימים אלה כדי לסייע לצעירה הבריטית מפרשת איה נאפה במאבק לטיהור שמה, והתחקיר של אורלי וגיא על שאירע שם, מחזיר אותנו שוב לקיץ 2019 וטוב שכך. אל לנו לשכוח את מה שאירע ביולי האחרון בעיירת הנופש הקפריסאית בין חבורת הצעירים מישראל לבין התיירת הבריטית. נושא אשר העסיק את הציבור ואת התקשורת.
גם אם יסתבר כי במעשיהם לא עברו על החוק, והתנהגות חברי הקבוצה המעורבת אינה פלילית, מעלה הפרשה שאלות נוקבות הנוגעות למוסר וערכים, הבחנה בין טוב לרע וגבולות ואיסורים. לא רק אצל הצעירים עצמם, אלא גם אצל סביבתם ואצל חלקים מהחברה הישראלית, אשר קיבלו אותם כגיבורים ואת התנהגותם כנורמטיבית.
הופעתם בתקשורת וברשתות החברתיות, הפצת סרטוני וידאו אינטימיים בהם תועדה הצעירה והסבריהם על חלקם באירוע, משקפים כולם כשל ערכי והיעדר חשיבה מוסרית.
התנהלותו של כל אחד מחבורת הצעירים אופיינה באי לקיחת אחריות, התעלמות מצדק וממידות אנושיות. לא זכינו לראות ולו קורטוב של חמלה לנפגעת הצעירה, לא הובעה סליחה או חרטה על הסבל הפיסי והרגשי ואף לא על תיעוד האירוע בסרטונים אשר צולמו והופצו בלא ידיעתה.
אף אחד מהם לא התאמץ להיראות כ"אדם טוב" ובעל מצפון. אדרבא, שוב ושוב דחו הצעירים או באי כוחם את הטענה על תקיפה מינית או שהיא הייתה קורבן לאונס. לדבריהם מדובר בתלונת שווא ואת האחריות לאירוע כולו הטילו על הצעירה עצמה "שרצתה את זה".
סולם ההתפתחות המוסרית: הצעירים מדורגים בשלב הטרום מוסרי
לורנס קולברג, אחד החוקרים הבולטים בתחום החשיבה המוסרית, חילק את ההתפתחות המוסרית והאוניברסלית של האדם לשלשה שלבים, זאת בהתבסס על ראיונות בהם הוצגו למרואיינים דילמות מוסריות מתחומי חיים שונים.
תשובותיהם של הנשאלים, ובעיקר הנימוקים שנלוו לבחירה, שקפו לדעתו של קולברג את התייחסותם לבעיות אתיות, את יחסם לחוק ואת הבנתם של ערכים.
בסולם אותו פיתח, מתאימה התנהגות הצעירים לשלב הראשון הטרום מוסרי. ברמה זו המוסר והציות לחוק אינם נשענים על מוסכמות חברתיות, הם אגוצנטריים בלבד וללא כל התחשבות באחרים. השיפוט המוסרי ברמה זו מתבסס על שיקולי כדאיות – אם כדי לחמוק מעונש ואם לשם קבלת פרס.
התנהגותם רחוקה מהשלב המתקדם יותר בסולם זה בו השמירה על החוקים החברתיים מופנמת על ידי הפרט. ברמה זו האדם בעל המצפון האישי, מגלה רגישות לזכויות האחר ורואה את עצמו כחלק מן הסדר החברתי, ומכללי המוסר היהודי המחייבים לא רק את "סור מרע" אלא גם את "עשה טוב".
הטפות וענישה לא יוצרות חשיבה מוסרית
זה מוסרי לחנך למוסר, כאשר החינוך אינו מבוסס על הטפות, איומים או ענישה ומתייחס לשונות של החברה הישראלית. מקולברג ומאחרים למדנו כי אין זו הצהרה בלבד וכי חשיבה מוסרית היא יכולת מתפתחת היכולה להשתנות לאורך חייו של האדם ובחלקה היא אף ניתנת למדידה ולהערכה.
בצל האירוע הקשה ונספחיו, יש אם כן לפעול כדי לקדם את החשיבה המוסרית אצל בני נוער וצעירים ולגרום להם לבחון את עמדותיהם. על משרד החינוך להגביר את הפיתוח ואת התקצוב של תכניות לחינוך מוסרי, חברתי ואוניברסלי.
במקביל יש להרחיב בידע, בתכנים ובדילמות מוסריות את תכניות הלימודים הקיימות כבר במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית והמשיקות לתחום זה. הכוונה לתכניות לחנוך לערכים, כישורי חיים, מיניות, מגדר ואזרחות.
הכשרה שתעסוק בהיבטים המרכזים של החינוך המוסרי צריכה לפעול במוסדות המכשירים את המורים לעתיד, ובהשתלמויות של הצוותים החינוכיים הפועלים כבר בתוך מערכות החינוך. הכשרה זו צריכה לפעול בקרב כלל המורים ולא דווקא בקרב אלה הממונות על התחום החברתי ערכי. היא תסייע לאנשי החינוך להטמיע ערכים אלה בקרב תלמידיהם ולהתמודד עם שאלות מוסריות העולות תוך כדי פעילותם השוטפת אם כמחנכים בשעות חינוך ואם בהוראת המקצועות השונים.
פעילות מסוג זה בתוך מערכת החינוך וחשיפת הצעירים למודלים ראויים לחיקוי של דמויות משמעותיות בחייהם – הורים, מורים ומנהיגים – הם אתגרים חשובים מאין כמותם, העשויים לעצור את השחיקה ואת הפיחות המוסרי והערכי אשר מקיפים את החברה הישראלית כעננים כהים.
הכותבת היא יו"ר מרכז אמת לסובלנות
