Reading Time: < 1 minute

שרה נוימן: כשחשבתי שלא תקומי בבוקר

Reading Time: < 1 minute

לעמוד הראשי של הפרויקט 

מאת: שרה נוימן

אמא,

באחד הלילות הרבים מספור בהם שמעתי אותך בוכה, חשבתי שלא תקומי בבוקר. אני זוכרת שחשבתי לעצמי שעכשיו זה הסוף. פחדתי לישון, להירדם, לאבד אותך. הבוקר עלה ובבית שפעם היה מלא בעוד ארבעה, עלו רעשים של אחת. קמתי וראיתי אותך מאופרת, לבושה ומוכנה לצאת לעבודה. חייכת אליי חיוך ששבר את ליבי ואיחלת לי יום מקסים. אמא אולי את לא יודעת, אבל בזכותך אני מי שאני. לפעמים כשאני מפחדת, כשקשה לי ואני בטוחה שאין לי יותר אומץ או כוח להתמודד עם מה שהחיים מביאים, אני נזכרת שהיית בת 25 כשילדת אותי והבנת שאין בעולם מישהו שם בשבילך. שלמדת להיות שם בשביל עצמך ושאת כל הלימוד הזה עשית במודע או שלא במודע, כדי שלי יהיה כוח לקום בבוקר.

אולי את לא יודעת אמא, ששמעתי אותך בוכה בלילה וראיתי אותך מחייכת ביום. שאני יודעת שכשאת אומרת שאנחנו שווים את זה- את מתכוונת לזה. אולי את לא יודעת כמה פעמים חשבתי ״עכשיו היא לא תקום״ אבל קמת. ואולי את לא יודעת שאת העצב שחווית, הרגשתי גם ולכן ידעתי לזהות אותו כשבא ולבחור טוב יותר לעצמי. אני חושבת על זה שבגילי היו לך שלושה ילדים, משפחה לא תומכת ובעל לא מתפקד שהבטיח לאשפז אותך. ולא איבדת את זה. חושבת על כמה אומץ צריך לקום ולעזוב עם חמישה ילדים וללכת עם האמת שלך, גם כשחלקם משאירים אותך ללכת לבד. חושבת איך את עדיין הולכת הלאה. היום כשאני עומדת לפני ההחלטה האם להפוך לאמא, אני רוצה להודות לך שלא פחדת להראות לי את כל הצדדים שבאימהות. תודה שקמת והלכת, תודה שבחרת בעצמך ותודה שהראית לי את הדרך אליי. יום אם שמח, אמא.

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

המושבעים האמינו לנשים

Reading Time: 3 minutes מתוך שש עדויות שנשמעו במהלך משפטו, רק שתיים נלקחו בסופו של דבר בחשבון – למרות זאת ובצל מהפכת MeToo, הורשע לבסוף הארווי ווינשטיין בתקיפה ובאונס.

מי היא אמילי ומדוע יש לה רשימה?

Reading Time: 3 minutes "רשימת אמילי" הוקמה כדי לתמוך בנשים התומכות בזכות נשים להפלה ולשליטה על גופן ומתמודדות למוקדי קבלת ההחלטות. אז מיהי אמילי? ארנה רז מסקרת קידום נשים בעולם

צומת גורל – ביקורת ספר

Reading Time: 3 minutes הספר "צומת גורל" נוגע במורסה כואבת, ממנה נוטים להתעלם בתרבות הישראלית הלהט"בית, כשהוא מתגולל דרך נקודת מבטה של צעירה ממשפחה מרוקאית, קצינה במג"ב, החוקרת את מיניותה במהלך שירותה הצבאי. ביקורת ספר – וביקורת על המבקרים

"עיניים שמחות לצִלה בינדר" – הצצה לתערוכה

Reading Time: 2 minutes גיבורותיה של בינדר הן תמיד ילדות: האיורים יפהפיים – אך תפקידן של הילדות הוא לא להיות יפות. תמר יחיא על תערוכה חדשה מאיוריה של צלה בינדר: תמיד ילדות, כמה פשוט, ככה יפה, ככה חשוב

סגירת תפריט

A feminist world, needs feminist news
Support the readeress and join the revolution

עולם פמיניסטי זקוק לתקשורת פמיניסטית
תמכו בפוליטיקלי קוראת והצטרפו למהפכה