Reading Time: 4 minutes

חסרת מעמד. חסרת שם. חסרת ביטחון 

השבוע שוחרר דמיטרי ציגנוק, שוב, למעצר בית, למרות שרק לפני שבוע, בעודו במעצר בית, הגיע לבית החולים בו מאושפזת בת זוגתו, על מנת "לסיים את העבודה". פעם נוספת מתברר כי נשים חסרות מעמד נפגעות אלימות בישראל, אינן זכאית לזכויות בסיסיות.
Reading Time: 4 minutes

שלשום (5/10) החליט בית המשפט השלום בתל אביב יפו לשחרר את דמיטרי ציגנוק בן ה-52 מרמת גן, למרות שבקשת השחרור ״מעוררת סימני שאלה״ לדבריה של השופטת נעה תבור. זהו מעצרו השני של ציגנוק, שנעצר בשבוע שעבר בגין תקיפת בת זוגו, המאושפזת בבית החולים איכילוב בשל פציעותיה החמורות. 

ביום חמישי האחרון (1/10) התקבל דיווח מבית החולים איכילוב, לפיו ציגנוק, לבוש מדי שב"ס ומחופש לאדם בתפקיד, הגיע לבית החולים וחיפש אחר בת זוגו. המשטרה סבורה כי ציגנוק הגיע ״לסיים את העבודה״, למרות שאין ביכולתה להציג ראיות כי אכן זאת הייתה כוונתו. אך כיוון שאין בכוונתם להמשיך בחקירה, בית המשפט נאלץ לשחררו, שכן לא קיימת עילת מעצר בשלב זה. ציגנוק, שוחרר בשנית ונשלח, שוב, למעצר בית. 

אותה בת זוג עלומת שם היא ככל הנראה אזרחית אוקראינית ששוהה בארץ ללא היתר. נכון לעכשיו היא מאושפזת במצב אנוש, מורדמת ומונשמת. ציגנוק הודה כי היא נפצעה לאחר שדחף אותה על שולחן. על פי החשדות הוא אף ניסה לאנוס אותה. 

המקרה של ציגנוק אינו מקרה בודד. נשים חסרות מעמד בישראל תלויות במובנים רבים בבני זוגן הגברים וכתוצאה מכך הן נתונות לסיכון מוגבר של אלימות משפחתית ואלימות מינית. רבות מהן חיות בבידוד חברתי וסובלות מתסמונת דחק פוסט טראומטית (PTSD). רובן חוו אינטראקציות טראומטיות עם שירותי ההגירה הישראלים, עם המשטרה או עם מוסדות הממשלה. הן נעדרות זכויות ולרוב לא מקבלות את ההגנה שנשים אחרות מקבלות משירותי הרפואה והרווחה.

במקרים של גילויי אלימות, הן פוחדות פעמים רבות לבקש עזרה, מחשש שיגורשו או יופרדו מילדיהן ומשפחותיהן. בנוסף, רבות מהנשים ניצבות בפני מחסומי שפה המקשים על היכולת שלהן להתמודד עם נציגי שירותי המדינה, לתקשר את הצרכים שלהן ולבקש סיוע. רבות מהנשים הללו חוות דיכאון וייאוש מתמשך, בחלקו כתוצאה מהקשיים בתחומים משפטיים, נפשיים ובריאותיים מכריעים. מעבר לכל זה, נשים חסרות מעמד רבות מתמודדות יום יום עם ״אויב מבית״, שמפעיל כלפיהן אלימות ומשתמש במעמד שלהן כחרב המונפת מעל. 

איילה אוליר, רכזת פרויקט ״נשים ללא מעמד אזרחי בישראל״ של הארגון הפמיניסטי ״אישה לאישה״ מסבירה כי

״קיים המון ערפל בנוגע לנתונים בתחום הזה. נחשפתי לנתונים של מהגרי עבודה, מבקשי מקלט או כאלה המחזיקים בויזת תייר, אך טרם ראיתי סטטיסטיקה שמעידה על כמות הנשים שקיבלו מעמד בעקבות קשר עם אזרח ישראלי וזאת תופעה יחסית רחבה." 

בקרוב יפרסם המרכז הפמיניסטי ״אישה לאישה״ את דו״ח המחקר שלו לשנת 2020. בדו״ח מבואר המינוח "נשים חסרות מעמד" שלמעשה מתייחס לקבוצה מגוונת של נשים שברשותן היתרי כניסה או שהייה זמניים או נשים שנכנסו או שוהות בארץ ללא היתר כלל. לכל קבוצה כזו ישנם מאפיינים שונים: בסיפור ההגעה והכניסה לארץ, בסיווג שהוא מקבל ובנהלים המסדירים את שהייתה. במילים אחרות, חיי היומיום של נשים חסרות מעמד בישראל מושפעים משייכותן האתנית-לאומית, מאופן כניסתן לישראל, ממעמדן הנוכחי וכן מהסיבה לבקשת המעמד. אילור מוסיפה על הדוח כי:

״חשוב להבין כי לנשים הללו אין זכויות סוציאליות ואין להן שירותי רווחה, ולכן כשאותן נשים נכנסות לקשר עם אזרח ישראלי והקשר נפסק הן מאבדות את המעמד. כשאנחנו מדברות על נפגעות אלימות אז קיים נוהל שדרכו הן יכולות לבקש מעמד הומניטרי מהמדינה, אבל  אחוז הנשים שבאמת מקבלות מעמד דרך אותו נוהל הוא מאד מאד נמוך״. 

למה למעשה?  

״יש כמה מכשולים בדרך. מלכתחילה הנוהל לא מונגש, לא מבחינת השפה ולא ברמת הפרסום. בנוסף, כדי להגיש את הבקשה נדרש גם עורך דין, שׁכן לנשים שמגישות לבד לרוב אין בכלל סיכוי. מעבר לזה הוועדה עצמה (ראוי שנציין כי יש שתי וועדות: אחת לפלסטיניות מהשטחים ואחת לכל השאר) פשוט לא נותנת מעמד. כמעט ואין נסיבות הומניטריות שבעקבותן הוועדה מעניקה מעמד. אני מכירה נשים נפגעות אלימות, נשים שהגיעו לכאן כתוצאה מסחר אנושי ועדיין לא קיבלו מעמד. אפילו במקרה של אמהות, לצערנו ילד בישראל לא מהווה סיבה הומניטרית לקבלת מעמד. לרוב עומדות בפני הנשים מספר אפשרויות, או שיפרידו בינן לבין הילד, או שישאירו את האם ללא מעמד או שהן בעצמן כבר יעדיפו להישאר במסגרת מסכנת חיים, רק כדי לשרוד כלכלית ולהישאר על הילד״ 

אילור מסבירה לי כי המדינה כן נותנת הגנה חירומית אבל לא מעבר לכך. כך שגם בת זוגו של דמיטרי ציגנוק, כשתצא מבית החולים, תדרש למאבק נוסף, הפעם על זכויותיה. 

בינואר 2018 קיימה הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי דיון בנושא נשים חסרות מעמד הסובלות מאלימות, שכן ברור לכל כי מדובר בתופעה רחבה וחמורה. באותו הדיון אמרה ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה:

"במקרים בהם מגיעה לישראל אישה שאינה ישראלית ואינה יהודייה מחו"ל לצורך נישואים, בני הזוג פונים לרשות האוכלוסין לקבלת מעמד קבע ואז הבעל צריך לחתום באופן קבוע על כך שהם נמצאים בזוגיות, במשך חמש שנים. קיימים מקרים בהם בעל מתעלל באשתו: פיסית, מנטלית, כלכלית ומינית, האישה חוששת להתלונן כי הוא מאיים שיפסיק להצהיר על זוגיותם וכך יבטל את היתר השהיה שלה. במקרה שהוא אכן עושה זאת, ההליך נפסק והיא מגורשת למדינת המוצא. הילדים הופכים מיד לקלף מיקוח במאבק. אין שבוע שאני לא מקבלת פניות בנושא הזה. במקרים אחרים, חודשים ספורים לפני סיום חמש השנים של התהליך, הגבר פונה לרשות ההגירה, אומר שהזוגיות הגיעה לסיומה ומבקש להחזיר את האישה למדינת המוצא, כמו סחורה שאפשר להחזיר לשולח. משנת 2006 קיים נוהל במשרד הפנים שמכיר בכך שיש להגן על נשים מהגרות מוכות ומאפשר הסדרת מעמדן אבל הנוהל אינו ידוע ואינו נגיש לנשים".

פרטי המקרה הנוכחי עדיין אינם ידועים במלואם. על פי הודעת המשטרה, הם מקווים להחלמתה של בת הזוג, שתוכל ״לשפוך אור על פרטי האירוע בו נפצעה". אך לאור ניסיון העבר נראה כי איש לא עוצר לחשוב על האישה ששוכבת כעת בבית החולים, חסרת הכרה, חסרת מעמד, חסרת שם עבור הציבור, וכפי שנוכחנו לראות בימים האחרונים – גם חסרת ביטחון.

מפרקליטות מחוז תל אביב נמסר כי "על פי הראיות בתיק, בשלב זה אין אינדיקציה לכך שהחשוד התכוון לפגוע בבת זוגו. לפי שעה אנחנו לא יודעים מה קרה בדירה באירוע בו נפצעה האישה. בנוגע לאירוע בבית החולים, לא ניתן לשלול כי החשוד הגיע לדרוש בשלומה של בת הזוג. כך עולה מעדויות צוותי הרפואה שהיו במקום. בנוסף, החשוד לא ניסה להיכנס לחדרה ונענה לדרישת הצוותים לעזוב את המקום״.

תמונה בראש הכתבה:  Clker-Free-Vector-Images from Pixabay 

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

הומלסית פוליטית: מפנטזת על ג'סינדה ארדרן ישראלית

Reading Time: 4 minutes רבות אומרות כיום "בואי" ומייחלות למנהיגה. אבל קשה לדמיין מישהי שמעולם לא הייתה. כדי להימלט מהפוליטיקה היומיומית הטראומטית, לירון כהן נעה בין פנטזיה ודיסוציאציה, בין ג'סינדה ארדרן ו"בורגן", ומשרטטת את דמותה של מנהיגות נשית נכספת

קיוטיז: נטפליקס מנרמלת פדופיליה במסווה של ביקורת חברתית?

Reading Time: 4 minutes בסרט הדרמה "קיוטיז" בנטפליקס בנות 11 רוקדות בחושניות מול מאבטחים מבוגרים כדי להיכנס למועדון לילה, המצלמה דואגת להתמקד בישבן הצעיר והמתנועע. והעולם? מאשים את נטפליקס ומתעלם מתעשייה שלמה שמפקירה ילדים באופן יומיומי

השיח הנשי משנה מציאות? הגברים בישראל כבר לא בוכים בלילה

Reading Time: 3 minutes חינוך מגדרי לגבריות מסליל גברים לקשיחות וריחוק רגשי. אבל לאחרונה גברים פונים יותר לטיפול נפשי, ומדברים גם על הטלטלה שעברו כגברים וכאבות למול "אונס השלושים" באילת ומחאות הנשים ברשת. ד"ר שלי זיתוני כותבת מהשטח

בלב מרפאת הנשים בכפר עארורה

Reading Time: 9 minutes שבת בבוקר בכפר עארורה (عاروره) שבמחוז רמאללה, במרפאת הנשים הניידת של "רופאים לזכויות אדם" הופך במהרה ליום של חסד, יום שמציע אפשרות אחרת.