מאת: ד"ר טלי סטולובי (*)

חברת פנטון, הסמכות העולמית בתחום הצבע, הודיעה בימים אלה על השקת הצבע החדש "מחזור" (period). צעד משותף זה של פנטון יחד עם חברת אינטימה, לווה בהצהרה מטעם החברה, כי מטרת השקת הצבע היא להיאבק בסטיגמה החברתית סביב הווסת הנשית.

המהלך שנראה במבט ראשון כגימיק שיווקי, הינו בעל פוטנציאל חיובי לסייע לשינוי המתחולל באופן בו המחזור והווסת מוצגות במדיה. בשנים האחרונות מתרבים הקולות הקוראים לשחרר את הווסת הנשית מכלאי הטאבו, המיסתורין והבושה, ולראות בה תפקוד גופני טבעי ומדובר.

סרט דוקו קצר בהפקת נטפליקס, בשם "Period. End of sentence" זכה באוסקר, וגם הסדרה המדוברת של HBO "להרוס אותך" (I may destroy you) מציגה את נושא יחסי המין בזמן הווסת בצורה בלתי מתנצלת. גם בספר רב המכר "חמישים גוונים של אפור" מתוארת סצנת סקס שבה הגיבור שולף טמפון מגופה של בת זוגו המופתעת.

"הקללה החודשית" עדיין קיימת אצלנו ואצל הבנות שלנו?

למרות דוגמאות אופטימיות אלה, מחזור חודשי עדיין נתפס ומוצג במדיה בצורה בעייתית, אם בצורת דם כחול בפרסומות למוצרי היגיינה או על ידי צנזורה של פרסומות או תמונות שמציגות דם ווסת בצורה מציאותית.

"מחזור חודשי הוא כוח חיים שנולדנו עימו", כתבה חברת אינטימה בפוסט האינסטגרם שלה, "והגיע הזמן לדבר בצורה מדויקת על התפקוד הגופני הטבעי הזה". מילים אלה באות לחנך למושג שבימים עברו נתפס כטקס חניכה נשי, אך בימינו לא ידוע באיזו מידה אימהות מקדישות שיחה חיובית ומפורטת עם הבנות שלהן לגביו, בעיקר בשל הנטייה להסתירו.

החברה שלנו עדיין מחזיקה סטיגמה בנוגע למחזור הנשי, הדימום  נתפס כדבר להתבייש בו. הנידה מסמלת את הטומאה וההרחקה של נשים מדממות מהחברה. נשים ונערות רבות מקבלות על עצמן ללא עוררין את המסר – נערות עלולות להפסיד ימי לימודים ולהרחיק את עצמן מפעילויות חברתיות בימי הווסת. אותה הרחקה יכולה הייתה להיחוות כהתכנסות והתבודדות חיובית אילולא הסטיגמות המלוות אותה.

כשאנחנו לא מדברות בפומבי על המחזור החודשי, אנחנו נותרות בעמדת חולשה

בספרה "מסע הגיבורה", מצטטת רות נצר (2019) את האנליטיקאית היונגיאנית אסתר הרדינג, שטענה שבתקופות קדומות, הבידוד של האישה בזמן מחזור ביטא הכרה בצורך שלה לנוח ולהיות עם עצמה. בחברה שלנו נשים מצופות לעבוד ולתפקד כרגיל בימי הווסת גם אם הן סובלות כאבים, מה שתורם להתנכרות למחזור. כשאנחנו מתנכרות למחזור שלנו, אנחנו מתנכרות לגוף שלנו ולעצמנו. אנחנו מתנתקות מהצרכים הפיזיים והנפשיים שבתוכנו. כל עוד אנחנו ממשיכות להסכים בשתיקה להגדרת המחזור החודשי כנושא מביש, שלא מקובל להכיר בו לדבר עליו בפומבי, אנחנו מותירות את עצמנו בעמדה של חולשה.

אמנם מחזור חודשי איננו ולא צריך להיות הסממן המגדיר וקובע נשיות, הרי נשים כה רבות לא מקבלות מחזור או שהמחזור שלהן מפסיק, כמו גם נשים טראנסיות, אך עדיין אין סמל מובהק יותר לנשיות מאשר דם ווסת.

לפי הצהרת חברת פנטון, הצבע החדש "מחזור" נועד לסמל זרימת דם יציבה. גם ללא הצהרה מובהקת שכזו, הצבע האדום מעורר בבני אדם תגובות עוצמתיות. הצבע האדום נקשר לדם ופגיעה גופנית, ועלול להיתפס כטראומתי. מראה של דם או אפילו מחשבה על דם יכולה לעורר באנשים רבים חרדה ומצוקה.

מצד שני, אדום הוא צבע שמסמל חיים וחיות ומעורר משיכה מינית. מחקרים מצאו שגברים נמשכים יותר לנשים שלובשות אדום או מושחות ליפסטיק אדום על השפתיים, ושמלצריות קיבלו טיפים נדיבים יותר כשמרחו ליפסטיק אדום. נראה שמדובר בצבע שעוצמתו עשויה לעורר השתוקקות או דחייה.

בעבודתי עם נשים ונערות באמצעות הפסיכולוגיה של הלבוש, אני עדה לתפיסות שונות בדבר הצבע האדום. יש נשים שרואות בו צבע נחשק וחיובי וממלאות את ארון הבגדים שלהן בפריטים אדומים. יש אחרות שחוות את הצבע הזה כאינטנסיבי ובוטה מידי ונמנעות ממנו.

לא אחת נתקלתי גם בסטיגמות סביב הצבע כמעיד על טעם רע או זול של הבוחרת בו. התגובה לצבע האדום, כמו לכל צבע, היא תלוית הקשר, למידה חברתית, זיכרונות ורגשות.

מה אנחנו לובשות בזמן הווסת, וכיצד זה משפיע עלינו

בספר שלי (*), שעוסק בסטיילינג תרפי אני משתפת ממצאי מחקר איכותני שבדק את מערכת היחסים של נשים עם גופן ולבושן. אחת הנשים המצוטטות במחקר מספרת: "אדום זה הצבע שלי. בגיל עשר אמי קנתה לי מעיל אדום, ואהבתי אותו כמו שלא אהבתי בגד מעולם. הייתי מורחת לק אדום על הציפורניים ושפתון אדום על השפתיים. אני זוכרת את עצמי כחיילת, כמה פעמים עצרה אותי המשטרה הצבאית, אבל על הלק האדום שלי לא הייתי מוכנה לוותר " (ורד, שם בדוי, בת 38).

ציטטה זו ממחישה כי היחס של אישה זו לצבע האדום קשור לזיכרונות חיוביים מאמא שלה, ולייחוס שלו לנשיות וביטוי עצמי. מעניין כי משתתפת זו, כמו גם האחרות במחקר זה, אינה מציינת דבר הקשור במחזור החודשי.

ניסיוני בשטח לימד אותי, שכשאני שואלת נשים לגבי בחירות הלבוש שלהן בימי המחזור, התשובות שלהן משקפות רצון להסוות את גופן. בימי הווסת הן תבחרנה יותר בגדים רחבים וכהים, ואת הבגדים המשמחים והבולטים תשמורנה לימים אחרים בחודש. נראה שהנפיחות הגופנית כמו גם התנודות ההורמונליות במצב הרוח, מובילות אותנו לבחור בגדים שהם סוג של פשרה.

בגדים יכולים להיות כלי תרפויטי, כפי שהעבודה שלי מלמדת אותי, לאור יכולתם לעורר מודעות ולשנות את איך שאנחנו רואות וחוות את עצמנו. בגישה זו, בגדים יכולים לנרמל את התחושות והרגשות שלנו בימי הווסת, דרך בחירה של פריטי לבוש מעודדים ועוטפים.

השקת הצבע החדש "מחזור" של פנטון יכולה להיות לנו תזכורת וגם קריאה, לחיות את ההיבטים החיוביים של המחזור החודשי שלנו, להוציא לאור יותר ויותר את מושג הווסת, לאוורר את הפחד מצבע הדם, וגם להוציא מהארון שלנו את כל פריטי הלבוש שעוסקים בהסוואה והתנצלות על סממנים נשיים כאלה ואחרים בנו.

(*) הכותבת: ד"ר טלי סטולובי, עו"ס, חוקרת את הפסיכולוגיה של הלבוש ועובדת באמצעות סטיילינג תרפי במרכז לנפגעות טראומה מינית "עוגן" בלב השרון. היא כתבה את הספר "סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות" ומנהלת את קבוצת הפייסבוק באותו השם

לקריאה נוספת  של מאמרים בנושא דימוי גוף לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: מההודעה לעיתונות של חברת Pantone, על הוצאת הצבע החדש "מחזור"

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

מיקי פורת הייתה הנערה הראשונה שהתקבלה לבית הספר לקציני ים, לאחר שכתבה מכתב למנהל בית הספר על הפליה כנגד נערות באי קבלתן לבית הספר. מגיל צעיר היא שמה לב לאי שוויון מגדרי ובזכותה נסללה הדרך לנערות בבית הספר לקציני ים. היא מתארת את החוויה להיות הראשונה ואיך הרגישה במסגרת שעד אז הייתה רק גברית
השמאל העולמי מפנה גב לשמאל הישראלי, הימין רודף ומשתיק. עם המלחמה שהחלה בטבח בדרום, חווה השמאל הישראלי רגשות קשים של ניכור וחוסר מקום. אלה הרגשות שחוויתי אני מהשמאל הישראלי. אז אנחנו חייבות לדבר

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.