הפמיניזם נלחם חזרה – קריאה פמיניסטית בסאגת מלחמת הכוכבים

ד"ר שלומית ליר

התבוננות בהיבטים מגדריים וחברתיים בעיצוב דמותה של ליאה באפוס מלחמת הכוכבים מעלה את השאלה האם ניתוח פוליטי, המפרק לגורמים סצנות מענגות חזותית וסקירה הבוחנת את חוסר האיזון הקולנועי בעיצוב דמותה של הנסיכה הלוחמת פוגמים ביכולת ההנאה מעולמות הפנטזיה הקסומים שמציגה הסאגה.

לפרש כנגד כיוון התנועה

כפי שטוענות חוקרות רבות, בהן אורלי לובין, אקט הפרשנות הפמיניסטי הינו בעיקרו חתרני. הוא מציב את דמותה של האישה במרכז העלילה, בעודו פועל נגד הכיוון אותו מתווה הנרטיב ההגמוני. בכוחה של פרשנות זאת לחשוף את האופן בו הדמות הנשית מעוצבת מראש כ״אחרת״ וכאובייקט למבט.

כאשר אנו בוחנות את הטרילוגיה הפותחת את סאגת מלחמת הכוכבים: "תקווה חדשה", (1977), "האימפריה מכה שנית" (1980), "שובו של הג'דיי" (1983) חוסר השוויון בייצוג הנשי בולט מכל עבר; יש הרבה מה להגיד על דמותה של הנסיכה ליאה על המסך ועל החוויות שעברה קארי פישר – השחקנית, הסופרת והקומיקאית – שגילמה את דמותה, בחיים עצמם. מכל היבט שהוא קשה להתעלם מסצנות שעונות להגדרה של הטרדה מינית, המתרחשות כדבר של מה בכך בשניים מסרטים אלו.

מה שנשאר

המקום הפרשני המבקש להצביע על חוסר האיזון הקולנועי מעלה את השאלה מה נותר לאחר שמנתחים את הסרטים לגורמיהם. קריאת כתביה של קארי פישר מעלה אף היא את מורכבות הסוגיה; פישר כתבה ודיברה ללא הרף על המחירים ששילמה על גילום דמותה של הנסיכה ליאה ועל היחס הבלתי הוגן שמציגים האולפנים לנשים. כך למשל, הבקשה להורדה במשקל או הטענה של ג'ורג' לוקאס שאין בגדים תחתונים בחלל, מאחר וחזיות עלולות לחנוק בהעדר כוח משיכה. כאילו שהסרט באמת צולם בחלל. בה בעת, פישר העלתה את השאלה "מה הייתי לו לא הייתי הנסיכה ליאה?" ומציינת שלא הייתה מוותרת על תפקיד משמעותי זה בחייה.

לטוב ולרע, "מלחמת הכוכבים" הטביעה את חותמה לא רק בחייה של פישר, אלא השפיעה על דורות של מעריצות ומעריצי הסאגה. עבורן, עולמות הפנטזיה שהיא מציגה אינם בהכרח רק מחוזות בריחה קולנועיים, אלא דרך לגלות ולחוות את עצמם בעולם.

כן, ניתן להציג את האופן בו הטרילוגיה הראשונית אינה עוברת את מבחן בכדל – דהיינו, אינה מציגה באף סצנה שתי נשים בעלות שם המדברות זו עם זו על נושא שאינו גברים. אפשר לדון גם בהחפצה של גיבורת הסרט בסצנות שונות, ואת השימוש בדמותה של הנסיכה ליאה כמושא תשוקה משותף ללוק סקייווקר ולהאן סולו באופן הגורם גם לצופות להזדהות עם המבט הגברי. בה בעת, יש מקום לשאלה האם קיימת דרך לייצר ניתוח שאינו פועל רק לפרק לגורמים את עולם הפנטזיה הקולנועי כמרחב שמגדיר נשים באופן הפועל נגדן? זאת, מתוך ההבנה שאם נמחק אותו לחלוטין, במידה מסוימת, נמחק גם את עצמנו.

#גםאני

התקופה הנוכחית מסמנת שינוי חברתי משמעותי וחשוב. נשים רבות מפירות שתיקה רבת שנים וחולקות באופן פומבי חוויות של אונס, הטרדה ופגיעה מינית. מנהלי אולפנים, מפיקים, שדרנים, שחקנים ובעלי כוח שניצלו את כוחם לאורך שנים מוקעים ציבורית ונותנים במידה רבה את הדין על מעשיהם. חשיפת תרבות האונס בה חיות נשים היא אקט חשוב במעלה. אולם, כמו מעשה הניתוח הביקורתי, המפרק את המצב הקיים לגורמים תוך הצבעה על עוולות, אין בכך הכוונה לדרך לבנייה של חברה שוויונית וצודקת יותר.

אם נחזור למלחמת הכוכבים, ביסוד הסאגה עומדת התמה האנושית הבסיסית של מאבק בין הטוב לרע, בין שימוש בכוח בצורה אגרסיבית חדורת שנאה על ידי הצד האפל, לבין היכולת להתנגד לשימוש שכזה בכוח על ידי כוחות המורדים והמורדות ועל היכולת להשתמש בכוח למטרות השכנת שלום וקידום ערכי שוויון וצדק כדרך בה פועלים הג'דיי וכעת גם הג'דיות.

כדי לפרש את מלחמת הכוכבים מבחינה פמיניסטית אין צורך לבטל את הנרטיב הבסיסי של הסרט כולו. במקום זאת, ניתן להבין את הכוח בהתאם להגות הפמיניסטית, המצביעה בדיוק על שתי תפיסות כגון אלו המתקיימות במרחב הציבורי (כך למשל בפרשנותה של בנחביב לארנדט). תפיסה אחת רואה כוח ככזה השייך לגברים המתחרים ביניהם על שליטה מתוך מוכנות לדכא אחרים. תפיסה שנייה רואה את הכוח כמתקיים באופן שיתופי, המאפשר העצמה ושחרור.

מנקודת מבט זאת, תפקידו של הפמיניזם בעולם המציאות מקביל לתפקידה של המחתרת בעולם הבדיון הקולנועי. הוא זה שיוצא נגד התפיסה האלימה והדכאנית של הכוח, מתוך הבנה שניתן להשתמש בו באופן המחזק נשים וגברים כאחת. הבנת מסע השחרור שמציע הפמיניזם בתוך המבנים החברתיים הקיימים מעלה את שאלת הפוטנציאל לשמר סיפורים ישנים בפרשנות חדשה המייצרת סוף שונה.

חלוצות בשממה

הסוגיה האם ניתן יהיה להחליף את הנרטיב הפטריארכלי ככזה המתקיים מול כוחו ושפתו של האב, במערך יחסים המעניק מקום לשפה נשית ולשושלת נשית של עוצמה וכוח אינה פשוטה. מסע השחרור של המין האנושי באמצעות התבונה הפמיניסטית ארוך ומייגע. לצד הצבעה על מקורות הדיכוי והפיכת השתיקה לדיבור תוך בקשה לנשיאה באחריות על עוול מתמשך יעלו בהמשך הדרך שאלות חדשות העוסקות בדרכים בהם ניתן לשקם את המערך החברתי מבלי למחוק כליל את העבר.

ד"ר שלומית ליר תרצה על התפתחות דמותה של ליאה באירוע מיוחד שיתקיים ביום חמישי 14.12 החל מהשעה 17:00 בבית אריאלה בתל אביב, לרגל 40 שנה למלחמת הכוכבים וצאת הסרט החדש. האירוע יכלול סדנאות לדור המעריצים הצעיר, פאנלים והרצאות, תערוכת רובוטים של עמותת SpaceIL, חידונים ועוד. לדף האירוע בפייסבוק.