יעניין
אותך
כתבת אורחת
5 יולי 2022 | משך הקריאה: 4 דקות
קמפיין SafeUp בשיתוף "סלברייט" - טכנולוגיה חדשה, עוול עתיק

מאת: קרן אסף

"בטחון היא זכות אדם בסיסית, הנשללת מנשים רבות ברחבי העולם בכל יום. לא נפסיק להיאבק עד שזכות זו תוענק לכל אישה, בכל זמן ובכל מקום." (מתוך אתר SafeUp)

בשנים האחרונות מתרבים האמצעים הטכנולוגיים והאפליקציות שמסייעות לנשים להגביר את תחושת הביטחון שלהן במרחב הציבורי. אחת הדוגמאות המקומיות היא אפליקציית SafeUp, שמאפשרת לנשים להתחבר לנשים אחרות שנמצאות באיזור שלהן על מנת לספק ליווי טלפוני או וירטואלי צמוד למי שחוששת ללכת הביתה לבד בשעות החשיכה או בסיטואציה אחרת בה הן מרגישות לא בטוחות.

לאחרונה, יצא קמפיין משותף ל-SafeUp ולחברת סלברייט, חברת סייבר בבעלות ישראלית שמפתחת טכנולוגיית מעקב וחילוץ נתונים ממכשירי סלולר ומשווקת אותה לכוחות שיטור, הגירה, צבא, ומשרדי ממשלה בכ-150 מדינות ברחבי העולם – כך לפי אתר החברה.

"סלברייט" הוקמה בשנת 1999 וממוקמת בפתח תקווה. היא נרכשה על ידי חברת Sun Corporations היפנית ונסחרת בNASDAQ. מוצר הדגל של החברה, UFED,  הוא מתקן שפורץ טלפונים ומחשבים, עוקף ססמאות ומפצח הצפנות, אוסף מידע כמו ג'יפיאס, הודעות שנמחקו, שיחות, ומידע שנאסף ע"י אפליקציות ללא ידיעת המשתמש.ת. המוצר מגיע עם מוצר משלים שמנתח את המידע שנאסף, ולמעשה עוקף את ההליך החוקי שדורש לפנות ליצרן המכשיר כדי לפרוץ אליו, ומאפשר לרשויות גישה בלתי מוגבלת למידע שלנו, גם האינטימי ביותר.

"בין לקוחותינו"

בין לקוחות החברה משטרים וכוחות בטחון רודניים ודכאניים מגוונים – מיאנמר, שמבצעת עד היום פשעים נגד האנושות כלפי אוכלוסיית הרוהינגה; משטרת שיקגו, שמשתמשת בין היתר בטכנולוגיות פולשניות כגון אלו של החברה למטרות פרופיילינג גזעי ומעמדי, ומה שנקרא predictive policing (למשל, הצדקת אפלייה על בסיס "מדעי" שחוזה, כביכול, למי יש סיכוי גבוה יותר להיות בכנופייה); משטרת הונג קונג, שעצרה באמצעות טכנולוגיה זו אלפי מתנגדי משטר ופעילים למען הדמוקרטיה; משטרים דכאניים כמו בנגלדש, ונצואלה ורוסיה, שהשתמשה בטכנולוגיה של סלברייט לרדיפת מתנגדי משטר, להקת פוסי ריוט  וקהילת הלהטב"ק; איחוד האמירויות, שם עונש המוות חוקי ובימים אלה כלואה שם פידאא כיוואן, פלסטינית אזרחית ישראל, אחרי גזר דין מוות; משטרת ברזיל, הידועה ברדיפת קהילות ילידיות, עניים, ופעילי סביבה; אינדונזיה, שם הופנתה הטכנולוגיה בין היתר לאכיפת חוקי "צניעות"; מדינות איחוד האירופי שמשתמשות בטכנולוגיה כדי לטרגט טלפונים של מהגרים ומבקשי מקלט, ועוד…

בכל המקרים הללו (גם, ולעתים בפרט) נשים משלמות מחיר כבד. בישראל, קיימים מסמכי התקשרות רשמיים בין משטרת ישראל לחברת סלברייט לרכישת מערכות ששימשו לפריצה לטלפונים של אלפי אזרחים.ות, כולל של מפגין בבלפור, ונוכל רק לשער מה זה אומר על השימוש בטכנולוגיה הזו כלפי פלסטינים, כמו במקרים של טכנולוגיות זיהוי הפנים שנחשפו לאחרונה של אניוויז'ן ו-"זאב כחול", השימוש בטכנולוגיה של  NSO לרדיפת ארגוני זכויות אדם ושאר הטכנולוגיות שישראל מנסה ומפעילה למעקב, שליטה ודיכוי פלסטינים.

בשנת 2016 הסתבכה סלברייט בארה"ב, כשהתברר שלא נרשמה כחוק כיצרנית של טכנולוגיה לא-הגנתית וככזו לא היה פיקוח על מה שעשתה, דבר שעורר ביקורת רבה. בשנים האחרונות עלה שמה של החברה בכמה עתירות, שבעקבותיהן הפסיקה, לדבריה, לייצא לבלארוס וסין, בעקבות לחץ ציבורי ותקשורתי. על רקע לחץ מחברות כמו מייקרוסופט, ששם את הרווחים והדימוי של החברה בסכנה, סלברייט הכריזה השנה על הקמת ועדת אתיקה, בה חברה בין היתר יולי תמיר, ומנסה לשמר דימוי "נקי".

הפמיניזם בשירות תהליך ההיטהרות

המהלך עם SafeUp מצטייר כחלק מהניסיון הזה, אולי בעקבות שערוריית NSO והצורך להתרחק מזיהוי עם הפרת זכויות ואספקת טכנולוגיה וכלים למשטרים חשוכים. עם זאת, חברת "סלברייט" עצמה מודה שיש פוטנציאל להפרת זכויות במוצרים שלה. ברור שאין דרך לשלוט בטכנולוגיות פולשניות מהסוג הזה – טכנולוגיות שנבנו מראש כמוצר מעקב וריגול. סלברייט נבנים על שיווק ומכירה למדינות ומערכות שמשתמשות בכלים האלה להפרת זכויות, חלקן הגדול בגלוי. חברות כמו סלברייט, ששואפות להגדיל את הרווחים שלהן, יילכו לשוק הגדול – טירגוט מתנגדי משטר, מיעוטים ומהגרים ובהכרח פגיעה במוחלשים, נשים, עניים ולהטב"קים. סייבר וטכנולוגיה הם חלק אינטגרלי מהסחר בנשק של התקופה שלנו, ובפרט הישראלי שנשים תמיד ישלמו עליו מחיר כבד יותר.

כשחברה כזו חוברת לאפליקציית ביטחון לנשים זה מרגיש כמו מסע יח"צ על גבי נשים רבות בעולם, שחייהן, חירותן וזכויותיהן הבסיסיות נפגעים ישירות מסלברייט. SafeUp מדברות (ומאמינה שגם מתכוונות) להיות סוכנות שינוי בקהילה ובזירה הביתית, אבל הכנסת חברות כמו סלברייט לקהילה ולבית, והישענות על טכנולוגיות מעקב פולשניות, מייצרות אשליית בטחון, אבל לא בונות מציאות שיש בה בטחון אמיתי לנשים.

הקמפיין של חברת סלברייט סביב חודש הגאווה, בו הם מתהדרים בססמא" שוויון לעולם בטוח יותר", הוא עוד דוגמא לפינקוושינג של חברות סייבר התקפי, שמעורבות בהפרת זכויות, רדיפת מיעוטים וקהילות, ואף פשעים נגד האנושות, ובו בזמן מנסות לצייר את עצמן כנושאות דגל של שוויון וזכויות.

כלים מתוחכמים לאלימות ישנה

כולנו נמצאים ונמצאות, ובצדק, בחרדה גוברת מאובדן הפרטיות, המרחב האישי והביטחון שלנו, דבר שכנשים גם כך אנחנו כל הזמן במאבק עליו, בעידן של מדיה חברתית וטכנולוגיה חסרת רסן ופיקוח בידיים של שלטונות וכוחות שיטור וצבא. החרדה הזו רק גברה סביב הקורונה, אז התחזקו ביקורות על ניצול הפרצה על ידי הרשויות בארץ ובעולם כדי להרחיב בצורה קיצונית את המעקב והשליטה על אוכלוסיה.

כנשים בעולם פטריארכלי, אנחנו משתמשות בכלים שיש לנו כדי להגן על עצמנו – כולל אפליקציות כאלו. הבעיה היא שהכלים שעומדים לרשותנו בצורה הנגישה הם הכלים של המערכת שמסכנת אותנו ומפקירה אותנו, ולכן הרבה פעמים ישרתו את ההיפך ממה שהיינו באמת רוצות או צריכות, ויהפכו אותנו לשותפות לחיזוק מה שצריך לפרק: טכנולוגיות פולשניות והתקפיות מטבען של מעקב וסייבר, שנועדו לשרת את הכוח שרוכש אותן, משרתות בסופו של יום מערכת פטריארכלית, מיליטריסטית ודכאנית כמעט בכל מקום תחת השמש. זה מגדיל את הנזק לנשים, נותן עוד כלים מתוחכמים לאלימות כלפיהן וכלפי מי שמנסים לשנות את השיטה הזו. גם אם בצד אחד שלהן יש סלוגנים יפים ודימויים מחבקים, בצד השני יש רדיפה, מעצרים, עינויים ומוות – שסלברייט תורמים לה, נבנים ממנה, ועל הדרך עושים אינסטרומנטליזציה של ביטחון נשים למיתוג עצמי.

סולידריות היא חיונית כדי לשמור על עצמנו ולהגן על עצמנו במציאות הנוכחית. אבל סולידריות פמיניסטית לא יכולה לעצום עיניים מול פגיעה בנשים ולהט"בקים  גם אם הן לא מולנו, ומול פגיעה בזכויות אדם בכלל. אנחנו צריכות לסרב שישתמשו בנו, בזמן ששיעור הנשים שנפגעות ונרצחות כאן עולה ואין באמת התייחסות מערכתית מינימלית לבטחון שלנו. כפמיניסטיות אנחנו צריכות לזהות מתי יומרה לתרום להגן עלינו נעשית על חשבון טירגוט, פרופיילינג והפרת זכויות אדם – וזו האחריות שלנו לא לקחת בזה חלק. הפתרון לא יגיע מהטכנולוגיות האלו, אלא משינוי עמוק של השיטה, כדי שלא נצטרך לפחד מאובדן הבטחון והחופש שלנו, ולא לנסות להשיג אותם על חשבון אחרות.

—–

DIMSE  (https://dimse.info/) הוא פרויקט מחקר המתמקד בתעשיית הייצוא הצבאי והבטחוני הישראלי בשני העשורים האחרונים. מאגר המידע מצליב נתונים ממקורות פתוחים וממפה עסקאות בין ישראל ליותר מ-50 מדינות, מאפשר חיפוש לפי מדינה, חברה וסוגי נשק, וכולל מידע על היחסים הפוליטיים והצבאיים בין המדינות הרוכשות לבין ישראל, על מצב זכויות האדם באותן מדינות, ועל השימוש בנשק וטכנולוגיות סייבר ישראלי להפרות זכויות אדם ברחבי העולם.
הבהרה: הקשר בין SafeUp ל-"סלברייט" הוא קשר שיווקי בלבד. מבדיקת מערכת פוליטיקלי קוראת עולה כי SafeUp לא משתפת שום סוג של מידע על משתמשות עם סלברייט. כך גם בשיתופי פעולה שיווקיים אחרים. SafeUp מגינה ומאבטחת את המידע של המשתמשות באפליקציה ולא חושפת אותו לשום צד שלישי
הידעת?
פוליטיקלי קוראת קיימת מאז 2012.
פוליטיקלי קוראת היא גוף התקשורת הפמיניסטי היחיד בישראל.
התכנים שלנו מגיעים למליוני אנשים בכל חודש.
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מומלצות עבורך
 אותה קטגוריה
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *