"תפוח אחד אינו חורץ גורלות": שירים מאת שושנה דיין קירש

מאת: שושנה דיין קירש

חרובים / מתוך הספר "אהבה מוחתמת"

נעליו הכבדות רומסות את
שביל החרובים.
הוא הולך אליי.
אליי.
אולי יסתבך שערו
בענפי העץ
ויישמטו עוד עלים.
יסתירו את השביל
אל הבית
ולא ימצא דרכו.
אולי.
אני אוהבת את שערו הארוך
את הרכות את האוושה
את היותו חצי גבר
חצי אישה.
את ריח פרחי החרוב
בראשית אוקטובר
המזכיר תאי זרע אנושי
ספוגים בבושם נשי.
הידמה חרוב לחרב
הבא הוא להרגני?
איך צרחות של אוהבים
נרצחות בלי הרף.

*****

אין יציאה / מתוך הספר "אחרי שנגמר"

עכשיו אתה
משליך על מצפוני
היגע גם ככה
את חטאיי וחטאיך.
כבר נאמר:
"הגיהינום הוא הזולת".
אולי אשוב לגן עדן ,
יש בו עצים עם
גזעים עבים שיחביאו
אותי בתוכם , אחר כך
אטייל בין נחשים ואיילות
תפוח אחד אינו חורץ גורלות.

*****
והדם על שפתותינו / מתוך הספר "לאט מגובה רב"

והדם על שפתותינו תגיד
הוא שלי או שלך

שואף עמוק ושותק
שותק עמוק ושואף

והדם על שפתותינו תגיד
הוא מיובש או תשוקה

שואף עמוק ושותק
שותק עמוק ושואף

ישוב רחוק בקצה מיטה
תמיד מכונס בעצמך
אתה גומר עד סיגריה
אחר כך היא תגמור אותך

שושנה דיין קירש היא מוסיקאית משוררת וסופרת, כתבה חמישה ספרי שירה ורומן ביכורים

לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן

שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"

תמונה בראש הכתבה: Engin_Akyurt מאתר Pixabay