בסדרת טורים מיוחדת עיתונאיות מרחבי התקשורת הישראלית כותבות לפוליטיקלי קוראת: טלי ליפקין שחק, שפרצה את התקרה - על הרסיסים שהותירה הזכוכית
Reading Time: 2 minutes

בסתיו 1982, אוקטובר ליתר דיוק, נסעתי באוטוביאנקי הקטנה שלי לסקר מסיבת עיתונאיות, בטח עיתונאיות, כראוי למעמד ולנושא, בה הוצגו שזירות פרחים.

שימשתי אז כעורכת מדור "עכשיו" בעיתון דבר, זה היה המדור בו דיווחו על תצוגות של שזירת פרחים, נפלאות המזון המוכן – "מהפריזר לצלחת" – חידוש במחוזותינו באותם ימים, הצעקה האחרונה בעולם האופנה וכן, נכתבו בו גם טורים שעסקו במאבקן של  נשים לשכר הוגן, שאיפתן לייצוג שיוויוני בפוליטיקה, לזכותן על גופן. את רובם כתבתי בעצמי.

בחזרה למערכת, להדפיס את רשמיי מתצוגת השזירה, לעמד את המדור ולהוריד לדפוס, תפסה איתי טרמפ ממסיבת העיתונאיות העורכת הראשית של "דבר", חנה זמר. מה דעתך? היא שאלה אותי כשסובבתי את ההגה ימינה ופניתי משדרות תרס"ט לשדרות בן ציון – אני זוכרת בדיוק את הרגע ואת המקום – מה דעתך להיות הכתבת הצבאית שלנו? לכסנתי מבט, לוודא ששמעתי נכון. היא חייכה את חיוך חנה זמר שלה ואמרה "אני חושבת שזה רעיון נהדר. אין סיבה שלא תעשי את זה טוב כמוהם, אפילו יותר".

והשאר היסטוריה

הייתי "הכתבת הצבאית הראשונה בעיתונות העברית". פרצתי את תקרת הזכוכית, נשרטתי קלות משברי הזכוכית פה ושם וחזרתי לבסיסי בשלום. היסטוריה עתיקה.

38 שנים ויותר אחר כך אני אשה בתקשורת (אני מתעבת את הביטוי "אשת תקשורת", לעולם לא תראו את הביטוי "איש תקשורת" מוצמד לשמו של עיתונאי בהגדרת מעמדו בכנסים ודיוני אולפן), שלא צריכה להוכיח שום דבר לאף אחד.

אני חושבת כמו אשה, כותבת כמו אשה, שואלת כמו אשה, עונה כמו אשה, בוחרת כמו אשה. את הזכות הגדולה להיות נשמעת, נוכחת, נראית, אני מנצלת בלי להתנצל.

הימים קשים, הזמנים רעים, המצוקה גדולה, האחריות כבדה והקריאה ברורה: לעשות את הדבר הנכון.  זה הייעוד. זאת החובה. תמיד הייתה. עם העט, עם המצלמה, עם הקול, עם הראש ועם הלב אנחנו במערכה מתמדת. כפולה. על המקום שלנו ועל הדברים שחשובים לנו.

בינואר 2021 רשימת הדברים הטעונים טיפול לא שונה מהרשימה באוקטובר 1982. אפשר שרק התארכה: שלום האדם, שלום האישה, שלום הילד, שלום העולם. הזכות לעבוד, הזכות לאהוב, הזכות ללמוד, הזכות ללחום והזכות להיכנע לפיתויים ולחולשות. החופש לבחור, החופש ליצור, החופש לצעוק והחופש לשתוק. ולבכות. החובה לדאוג לבריאות, לתזונה, לפרנסה, למשפחה, לקהילה. החרות לדרוש. ולדעת להקשיב, לא רק לשאול שאלות אלא גם להקשיב לתשובות. להביט וממש לראות.

חתיכת רשימת מטלות.

אני כותבת את הטור הזה בשעת לילה מאוחרת, מאד, בחדר העבודה שלי-שלנו. לא אשת תקשורת אלא אשת איש גם בהעדרו. יש לשער שבבוקר, כשאקרא את מה שכתבתי, אחשוב שהתפייטתי מדי. לא נורא. אף אחת עוד לא מתה מעודף פיוט. מחר יום חדש וצריך לקום לעבודה. איש לא יעשה אותה בשבילנו והעולם לא יוכל להיות מקום טוב יותר בלעדינו. יאללה להמשיך.

הקודם
הבא

רוצה לקרוא עוד כתבות כאלה? תמיכה קבועה בסכום לבחירתך תאפשר לנו להמשיך לעשות תקשורת פמיניסטית ולהעלות למודעות הציבורית את הנושאים שחשובים לך

Sharing is Caring

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך:

ג'יני וג'ורג'יה: תמונת קידום

"ג'יני וג'ורג'יה" בנטפליקס: "בנות גילמור" פוגשות בעולם האמיתי

Reading Time: 3 minutes "ג'יני וג'ורג'יה" מזכירה את בנות גילמור, אבל הקסם טמון דווקא בהבדלים ביניהן. הסדרה החדשה של נטפליקס לא מספקת אסקפיזם קסום, אך הגרסא הריאליסטית של סטארס הולו היא צפייה מהנה בפני עצמה, כזו שלא תרצו להחמיץ

קראי עוד »
נשות אמבש בראיון אצל אורלי וגיא

נשות אמבש הפכו מקורבנות לתוקפות: כיצד ראוי שייענשו?

Reading Time: 4 minutes בכת של דניאל אמבש התעללו בילדים ובנשים. מהכלא הוא ממשיך להפעיל 4 מנשותיו, שפועלות בצורה שפוגעת בשיקום הילדים, ולא נענשות על פשעי ההווה והעבר. אבל השאלה האמיתית שמעלה הסיפור היא כיצד לעשות ענישה יעילה ומשקמת?

קראי עוד »
תמונה של בילי אייליש ובריטני ספירס

ילדות טובות הולכות לגיהנום? סרטי הדוקו על בילי אייליש ובריטני ספירס

Reading Time: 5 minutes הדוקואים על בילי אייליש ובריטני ספירס מעלים שאלות כמו מי שולט או שולטת בחיים שלהן, למי יש "אייג'נסי" בחיים שלה ולמי לא, מי מספר או מספרת את הסיפור שלהן, והאם יש משמעות חברתית להבדלים ביניהן?

קראי עוד »

כתיבת תגובה

אני שונאת את העורך שלי

Reading Time: 9 minutes נשים בתקשורת – עיתונאיות כותבות לפוליטיקלי קוראת: מרב בטיטו על הקשר בין עורך לכתבת ועל הקושי לסקר ולמסגר את הסיפור כשההחלטות לא נתונות בידייך

איפה הנשים בתקשורת הישראלית?

Reading Time: 9 minutes בתום שנת 2020, עדיין קשה לומר שקיים שוויון מגדרי בתקשורת. בפרוס השנה האזרחית החדשה יצאנו לבדוק את מצב הנשים בתקשורת. בסדרת כתבות מיוחדת נצלול אל המספרים, ההשקפות ונקודות המבט שמשפיעות על החדשות שאנחנו צורכות.

על חבל דק

Reading Time: 4 minutes בסדרת טורים מיוחדת עיתונאיות מרחבי התקשורת הישראלית כותבות לפוליטיקלי קוראת. והפעם: אבירמה גולן, שבמשך שנים הייתה "האישה היחידה בחדר",
מספרת על מה שלמדה בדרך, על מה שאיבדה ועל החבל הדק עליו אנחנו מהלכות