ח'ולוד ח'מיס: להכיר את אמיליה

מאת: ח'ולוד ח'מיס מכירות את האימהות החופרות האלה? שכל יום מתקשרות תשע פעמים? אז אמא שלי. עד אוקטובר 2008 במשך שנים רבות, כל יום מתקשרת באופן אובססיבי. כשהייתה מסתובבת בחנויות בהדר הייתה מתקשרת לבדוק אם אני צריכה תחתונים, אם לילדה חסר גרביים, ויש מבצע טרנינג לילדה, ויש קרם חדש על המדף בסופרפארם. כשהייתה בסופר הייתה […]

נעמה מנור: החברה הכי טובה

לעמוד הראשי של הפרויקט  כשבתי עלתה לכיתה ג' קניתי לה לבקשתה תיק חדש לבית הספר, "כמו של תמר". לא עבר חודש ימים, והיא חזרה הביתה עם תיק שרצועותיו גזורות. מה קרה? שאלתי. "מישהו גזר לי את הרצועות בהפסקה, אני לא יודעת מי". נחרדתי, התקשרתי למחנכת, דיברתי עם המנהלת, הן בתורן ניסו לברר מה קרה, אך […]

מיכל שומן: אוקיי ומה עכשיו?

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: מיכל שומן חזרתי הביתה אחרי ארבעה ימים בבית חולים, הייתי אמורה לחזור אחרי שלושה. הלידה עצמה הייתה קלה וזה באמת הדבר שהכי פחדתי ממנו, לא חשבתי על מה יהיה אחר כך,  מה שהתגלה כדבר המפחיד באמת. זה התחיל בכך שהייתה לי צניחת המוגלובין, והסתובבתי כזומבי טרוט עיניים ברחבי המחלקה, רק […]

אירית ירון דקר: אין דבר כזה "תחזור לעצמה"

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: אירית ירון דקר בואו נדבר על מיתוס. בואו נשבור מיתוס, בואו ננתץ אותו לחתיכות קטנות שהן בעצם אבק. אחד הביטויים השנואים עליי בנוגע לנשים אחרי לידה הוא "חזרה לעצמה". וואו, איך היא חזרה לעצמה, החזירה לעצמה את הגוף, היא גם אמא אבל "עדיין" אישה.  יש מיתוס כזה, שאישה צריכה "לחזור […]

יסמין הלוי: לגופו של עניין

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: יסמין הלוי בהתחלה את בהריון. טוב. נגיד שיש לך הריון סבבה. בכל זאת כמה שבועות טובים את מתה מעייפות? מ-תה? הלכת לנמנם רגע בצהריים ובארבע וחצי בקושי אפשר לקלף אותך מהספה? פה ושם בחילות יש לך? את בוכה פתאום מפרסומות למכונית משפחתית? אחר כך מגיע השלב שבו סוף-סוף את מרגישה […]

סילבי ברזני יפרח: בואי אמא

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: סילבי ברזני יפרח כל האור מזמן הלך לו אל תלכי פתאום גם את בואי אמא בואי אמא בואי שבי איתי מעט ** שנתיים עברו מאז שאמי עברה ניתוח שהחליש אותה מעט. שנתיים עברו מאז ששמעתי את אמא שלי הלביאה הלוחמת והחזקה מבקשת את אמא שלה. " איפה אמא שלי? אם […]

רננה סבי: באיזה גיל זה נעלם?

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: רננה סבי ראיתי אותו יושב מול עשרות גלילי נייר טואלט חדשים עומדים על הרצפה, הוא ראה, עשרות ילדים באמצע שיעור ריתמיקה עם תופים לבנים. ראיתי אותו מביט בריכוז בטוסטר שחור פתוח ומנותק מחשמל, הוא בכלל, עבד מול הלפטופ מודאג מזה שהאינטרנט נעלם.   מבחינתי הוא עמד עם צעיף בד לבן […]

לימור פיינה: תודה, אמא

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: לימור פיינה אמא שלי, תקווה מנשה פיינה, עלתה מעיראק כילדה. היא נאלצה לעזוב את בית הספר היסודי בכדי לפרנס את משפחתה. בעזרת התושיה שלה משפחתה הצליחה לבסוף לעזוב את המעברה ולקנות בית קטן בעיר. אמא שלי הייתה ועודנה אוטו דידקטית ולימדה אותי את אהבת הספר והמוסיקה. מאמא למדתי על רחל […]