Reading Time: < 1 minute

רננה סבי: באיזה גיל זה נעלם?

Reading Time: < 1 minute

לעמוד הראשי של הפרויקט 

מאת: רננה סבי

ראיתי אותו יושב מול עשרות גלילי נייר טואלט חדשים עומדים על הרצפה,

הוא ראה, עשרות ילדים באמצע שיעור ריתמיקה עם תופים לבנים.

ראיתי אותו מביט בריכוז בטוסטר שחור פתוח ומנותק מחשמל,

הוא בכלל, עבד מול הלפטופ מודאג מזה שהאינטרנט נעלם.

 

מבחינתי הוא עמד עם צעיף בד לבן שלי מול בית-בובות פתוח,

מבחינתו, היה זה רגע של קדושה, עטוף בטלית מול ספר תורה.

 

ביקשתי שיפסיק לנער את חבל הקפיצה של אחותו מעל הקוביות הצהובות,

אבל הוא, לא הבין למה אני מפריעה לו לכבות את השריפה.

 

אז תהיתי לעצמי, באיזה גיל זה נעלם לי..?

מתי הפסקתי לראות בכסא הפוך – מכונית, בצלחת – הֵגה, במחשבון – אייפון, ובקשים צבעוניים – נרות חנוכה דקיקים.

עודי מבכה על היצירתיות הפעוטית שהתפוגגה לה עת זקנתי והנה, עומד לו קטני עם שלל חדש שהוא צד מהחדר שלי. יֵצר מוזר ללכידת גנבים-בשעת-מעשה השתלט עליי, הנפתי מולו את האצבע המורה וקראתי בתקיפות: "מר חמוד, תחזיר מיד את מברשות הפן ואת קופסת הנעליים!"

"אבל אמא", הוא ענה באדישות תוך שהוא מעמיד את קופסת הנעליים לאורך ומקרב את מברשת הפֵן אל שפתיו, "אני עושה לך הופעה".

הוא לחץ על קופסת הנעליים, סליחה, בוקסת-הנעליים. השמיע צקצוק שמדמה לחיצת פליי והתחיל לשיר. מוכת-מצפון-משבית-יצירתיות-ילדִית, גמלתי בליבי לכפר על חטא הכבדות-האמהית. נשמתי עמוק, ניגשתי מיד לחדר, לקחתי מברשת פן נוספת ובנחישות מדהימה להביך את עצמי מול קירות הבית (כפרת עוונות, נו), השתלטתי לו על המופע:

"הסיר היה תופים

מכסים למצילתיים

מסרק למפוחית

בקבוק לפעמון

מטאטא היה גיטרה

וחוט הטלפון

 

אפילו אמא שרה

כמו למיקרופון"

רננה סבי היא דוקטורנטית להנדסה ביו רפואית באוניברסיטת תל אביב ובעלת הבלוג שאותו היא גם מאיירת "אמא של שבת".

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

מסתמן: עצירות במתקן כליאה עברו כריתות רחם ללא הסכמתן

Reading Time: 4 minutes דיווחים ראשוניים על כריתות רחם והליכים כירורגים אחרים שנעשו ללא הסכמה בנשים במתקני כליאה בארצות הברית. ברקע: היסטוריה אמריקאית של עיקור כפוי במאה האחרונה, בקרב אוכלוסיות מוחלשות – ילדות אמנה, נכות, סובלות ממחלות נפש, וכהות עור

חטאתי לפנייך ואני לוקח אחריות

Reading Time: 5 minutes התנצלות, מרחב החלמה ולקיחת אחריות אמיתית הם חלק מהתהליך המורכב שקורבנות מתמודדות איתו לאחר פגיעה. אך, מובן מאליו ככל שזה יישמע, טרם הבנו את המשמעות הרחבה של הדברים

הייתי שם

Reading Time: 50 minutes במה פתוחה לעדויות על אלימות כלפי נשים, כחלק מפרויקט #הייתי_שם בעמוד הפייסבוק של פוליטיקלי קוראת. העדויות הללו מציגות תמונה רחבה ומעמיקה של אלימות כלפי נשים בישראל ושל המדינה, החברה והתרבות שתומכות בה.

בעקבות האימהות – יומן מסע

Reading Time: 12 minutes השיטה פשוטה – הם קודם כל מפצלים בין המפגינים. מרחוק אנחנו רואות אימהות אחרות, אנחנו מקוות שזה עוזר. כמה דקות אחר כך הן מופיעות עם עיניים אדומות ומספרות שהפעם, האלימות הופנתה גם אליהן.