Reading Time: 2 minutes

סילבי ברזני יפרח: בואי אמא

Reading Time: 2 minutes

לעמוד הראשי של הפרויקט 

מאת: סילבי ברזני יפרח

כל האור מזמן הלך לו

אל תלכי פתאום גם את

בואי אמא בואי אמא

בואי שבי איתי מעט

**

שנתיים עברו מאז שאמי עברה ניתוח שהחליש אותה מעט.

שנתיים עברו מאז ששמעתי את אמא שלי הלביאה הלוחמת והחזקה מבקשת את אמא שלה.

" איפה אמא שלי? אם אמא שלי הייתה פה" היא אמרה כשפקחה את עיניה.

"אני פה. אמא. אל תדאגי" עניתי לה וחשבתי על סבתי שנפטרה צעירה והשאירה פצע כואב בלב אהוביה.

היינו אמא, בת וכמיהה לסבתא שאיננה.סבתא שהיא אמא. אמא של אמא שלי.

**

בעצים מכה הרוח

וידייך כה חמות

אל תלכי ספרי לי אמא

איך באים החלומות

**

כשהתגרשתי אמי אספה את פירורי חיי וחיברה אותן חלק חלק עד שהתייצבו והפכו לחיים.

היא נאבקה בשבילי בירוקרטית כמו עורכת דין ממולחת ומירקה לי את הבית כמו עקרת בית מסורה: מרעננת את ביתי על זיכרונותיו, מפנה חפצים לא שימושיים ומסדרת אותו מחדש.  

היא ניקתה ואני ישבתי על הספה, המומה מטלטלת חיי ומחזיקה את ילדי תינוקי הרך  שעדין לא אמר לי: "אמא".

כשצרחתי זעמי לעולם היא ספגה, כשכאבתי היא ניחמה וכששמחתי ועיניי נצצו היא קרנה.

**

אם פתאום מלאך יופיע

אל חדרי יבוא בלט

בואי אמא בואי אמא

ותראי אותו גם את

**

בני יחידי הוא מלאך קטן ותמים ואני אמא שלו.

בואי אמא הוא אומר לי.

תשבי איתי .

אני מפחד אמא.

את שומרת עליי אמא?

לבן שלי יש אוטיזם. אני לא סתם אמא. אני צינור של חיים והבנה לעולם מאיים.

אני שוברת ציפורניי על חומה ונרגשת מקרן שמש החודרת עולם חשוך.

אני באר של הכלה אינסופית.

אני אמא שלו.

מה אני שומע אמא?

מה אני רואה אמא?

למה אני כעסתי אמא?

למה אני עצוב אמא?

אני בוכה אמא.

ואני מלטפת את פניו היפות. מערסלת אותו ומנדנדת עד שנרגע ורואה בעיניו את השתקפותי שלי.

אני מחניקה את דמעותיי שמקוננות על הקושי של בני בעולם ובולעת אותן חרש כשהן שורפות את גרוני.

לא מניחה לו לראות את צערי, את כניעתי הזמנית לקשיים שזומנו לי.

אחר כך כשהוא נרגע אני שוטפת פניי ומרימה עיניים למראה ורואה שם את עיניה של אמא.

אני שומרת על בני ואמי שומרת עלי

אבל מי שומר עליה?

**

לא איני פוחד בחושך

ואיני רועד בכלל

בואי אמא בואי אמא

שבי איתי עד שאגדל

**

אני סילביה

אמא שלי זו חיה

אמא שלה זו מדלן

הבן שלי זה ליאל

בואי אמא נכתב ב-1968 על ידי לאה נאור כשהאזינה למנגינה רוסית.

גם השיר המקורי מדבר על אמא.

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. Avatar
    נורית

    סילבי אהובה
    ריגשת

  2. Avatar
    נחמה

    סילבי, חיבוק ענק.
    אמא וכותבת, מחוננת בשני התפקידים.

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

מסתמן: עצירות במתקן כליאה עברו כריתות רחם ללא הסכמתן

Reading Time: 4 minutes דיווחים ראשוניים על כריתות רחם והליכים כירורגים אחרים שנעשו ללא הסכמה בנשים במתקני כליאה בארצות הברית. ברקע: היסטוריה אמריקאית של עיקור כפוי במאה האחרונה, בקרב אוכלוסיות מוחלשות – ילדות אמנה, נכות, סובלות ממחלות נפש, וכהות עור

חטאתי לפנייך ואני לוקח אחריות

Reading Time: 5 minutes התנצלות, מרחב החלמה ולקיחת אחריות אמיתית הם חלק מהתהליך המורכב שקורבנות מתמודדות איתו לאחר פגיעה. אך, מובן מאליו ככל שזה יישמע, טרם הבנו את המשמעות הרחבה של הדברים

הייתי שם

Reading Time: 50 minutes במה פתוחה לעדויות על אלימות כלפי נשים, כחלק מפרויקט #הייתי_שם בעמוד הפייסבוק של פוליטיקלי קוראת. העדויות הללו מציגות תמונה רחבה ומעמיקה של אלימות כלפי נשים בישראל ושל המדינה, החברה והתרבות שתומכות בה.

בעקבות האימהות – יומן מסע

Reading Time: 12 minutes השיטה פשוטה – הם קודם כל מפצלים בין המפגינים. מרחוק אנחנו רואות אימהות אחרות, אנחנו מקוות שזה עוזר. כמה דקות אחר כך הן מופיעות עם עיניים אדומות ומספרות שהפעם, האלימות הופנתה גם אליהן.